הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בטנג'יר שבמרוקו 1898 הלן קאזס – בן-עטר נולדה ב הספרדית. המשפחה עברה לקזבלנקה, והלן השלימה שם את לימודיה התיכוניים. לאחר לימודי המשפטים בבורדו שבצרפת הייתה לעורכת-הדין (האשה) הראשונה במרוקו. נישאה למשה בן-עטר, נשיא אגודת הבוגרים של 1920 ב כי"ח (כל ישראל חברים) בארץ זו. באופן יוצא-דופן שמרה . רעייתו התמנתה 1939 הלן גם על שם נעוריה. הבעל נפטר ב במקומו לתפקיד שבו נשא במסגרת כי"ח, וכן לנשיאת ויצ"ו בקזבלנקה. נוסף לכך פעלה בתחום הרווחה במסגרת ועד הקהילה היהודית, הג'וינט והצלב האדום. בקליטתם של פליטים 1940 בשם הצלב האדום טיפלה ביולי יהודים מאירופה שנמלטו לקזבלנקה דרך הים. בהמשך לכך ייסדה את הוועד לטיפול בפליטים זרים בראשותה ובעזרת מנהלת משרדה, רחל בן-שושן. לצפון-אפריקה, ובעיקר פליטים יהודים 20,000- לקזבלנקה, הגיעו לאורך השואה כ מאירופה. חלקם נשלחו בידי השלטונות למחנות מעצר. העזרה הסוציאלית הראשונית שהושיטה הלן הייתה כשרה בעיני השלטון, אולם רוב הפעילות הייתה בלתי-חוקית. מעמדם של פליטים רבים לא היה מוסדר, והוועד בראשות הלן סייע להם להיכנס למדינה ולמצוא מסתור. הלן ציידה

חייה של הלן עמדו בסכנה מיוחדת, וביודעין: עקב הפרת החוק המתמדת בידיה ובידי הוועד שבראשותה עלולה הייתה המשטרה לעצור אותה בכל עת. סביר שאילו הגיעו האמריקנים מאוחר יותר, זה היה גורלה. מכיוון שהייתה מפרת החוק האידיאולוגית הבולטת ביותר בקרב היהודים, מעמדה כאסירה היה בוודאי שונה לגמרי מזה של יהודים מן השורה שנשלחו למחנות מעצר. מרוקו נשלטה בידי משטר רודני ואנטישמי, בן בריתם של הנאצים, והייתה זו תקופת מלחמה. להלן הייתה סיבה מובהקת לחשוש לחייה, והיא בוודאי ידעה זאת. למרות זאת המשיכה בפעילותה. לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה הלן בפעילותה המשפטית והציבורית במרוקו ובצרפת. היא הלכה לעולמה .1979 ב בזכות הסיוע יוצא-הדופן לאלפי פליטים שנמלטו מידי הנאצים, בזכות המנהיגות, ההתמדה והאומץ שגילתה למרות הסכנות, העניקה לאחרונה הוועדה לעניין יהודים שהצילו יהודים, הפועלת בחסות ארגון "בני ברית", את אות המציל היהודי לעו"ד הלן קאזס – בן-עטר, ז"ל. ראוי שמפעלה יהיה מופת לדורות.

עשרות ילדים מפריז באשרות-כניסה מזויפות. הוועד נתן מקלט לפליטים שנמלטו ממחנה מעצר. הוא אכסן פליטים באולמות ציבוריים בקזבלנקה וסייע להם במזון, בלבוש ובטיפול רפואי, וכן בהשגת עבודה ובמתן קצבה חודשית למשפחות העצורים. משטרת וישי גילתה שמדובר בפעילות מחתרתית. היא החליטה לעצור את הלן, אולם ראש לשכת עורכי הדין במרוקו התערב לטובתה. המשטרה המשיכה במעקב אחריה וניסתה להחרים את מסמכיו של ועד הפליטים, אולם הלן דאגה להסתירם. המשטרה הצרפתית הוציאה אל מחוץ לחוק את ועד הפליטים ואסרה על המשך הסיוע, אך הפעילות נמשכה. במרוקו ישבו קצינים נאצים, ומשטרת וישי עדכנה אותם בעניין פעילותה של הלן. כתוצאה מכך הגיעו אחדים מהם לביתה, אבל לא מצאוה. מעבר לעזרה הסוציאלית המקיפה, מדובר היה בהצלת נפשות: ללא סיוע זה לא יכולים היו רבים מהפליטים להיקלט במרוקו עקב העדר מסמכים מתאימים ומקור פרנסה. כפי שאירע במקומות אחרים, פליטים אלה עלולים היו להיות מוחזרים לאירופה ולהירצח.

. 1950 הלן קזאס־בן־עטר בביקור במעון ילדים בקזבלנקה באדיבות ארגון ה'ג'וינט', ישראל

15

2020 תמוז-כסלו תש"פ-תשפ"א, יולי-דצמ' :12 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו