הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

כלי ההקשה

דרבוקה הדרבוקה היא, ללא ספק, אחד מכלי ההקשה החשובים ביותר בכלל המוסיקה הערבית במרבית הארצות בעלות זיקה למוסיקה מזרחית. הכלי עשוי מעור של חיה המתוח היטב על גבי תחתיתו של גוף דמוי אגרטל עם צוואר המתרחב מעט גם בקצהו השני. גוף הכלי עשוי, לרוב, מחימר אשר עבר תהליך של שריפה בחום גבוה בתנורים מיוחדים. כיום יש המייצרים את הכלי הן ממתכת והן מחומרים נוחים יותר לתעשייה. מובן מאליו שהן החומר והן סוג העור מהווים גורם חשוב ביותר בהפקת צליליו של הכלי. הכלי מוחזק לרוב מתחת לבית השחי או בין הברכיים של הנגן. את ההקשות הכבדות, המודגשות והעמוקות יותר ("ידום") מפיקים על ידי הקשה בידיים על גבי החלק המרכזי של העור ואילו את הצלילים בעלי אופי חריף, דק, וחלש יותר ("טאק"), נהוג להפיק על ידי הקשה ביד על גבי קצה העור, במקום שהוא מקיף את היקף תחתית הכלי. נגנים וירטואוזים מסוגלים להפיק שורה שלמה של צלילים על ידי לחיצה בעוצמות שונות על גבי העור, תוך כדי נגינה, ואף להפיק מנגינות ברורות בגובה צליליהן.

אותו הכלי דרך אחיזה

שונה. מימין:

שלמה בר מחזיק את הדרבוקה בין ברכיו. משמאל: נגן המחזיק את הדרבוקה תחת בית שחיו.

56

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו