הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מּוּר -מקום תצפית נהדר המשקיף על העיירה ֵ ז ַ לא יע. ִ אבּ ָ ר ְ הציורית על בתיה הלבנים ועל ואדי אוּם א זיהיתי מצד ימין את החומות האדמדמות עם הצריחים והתותחים המבצבצים מחרכי הירי, ואילו מצד שמאל אח, ָ ל ְ הזדקרה לה העיר החדשה. אט אט הבחנתי במ שם נולדתי וחייתי חיים של אמונות ומסורות עממיות לוֹת) כפי שגדלתי עליהם (בעת בגרותי ֵ פ ְ מוּנוֹת תּ ֱ (א ה ָ מוּנ ֱ ית" ולא "א ִ מ ָ מ ֲ ה ע ָ מוּנ ֱ עשיתי שימוש במונח "א ה"). במקום תצפיתי צפיתי במפגשו של נהר ָ ל ֵ פ ְ תּ יע עם האוקיינוס האטלנטי וקשת הצבעים ִ אבּ ָ ר ְ אוּם א ה על מקום המפגש הקסום. ָ החוֹפ נכנסנו לרחובה הראשי של העיירה, שם ביקשתי 'פי, שהוא אחד ְ ח ְ י אלמ ִ יד ִ אבּ ס ָ מהנהג לעצור ליד בּ מהשערים הקרועים בתוך החומה. בעודי נוטל ממושב המונית את מצלמתי ותיק הגב שברובו היה עמוס במתנות למקומיים, בתקווה שיזכרו אותי ואת משפחתי, פנה אלי נהג המונית ושאל אותי מתי והיכן נקודת המפגש הראשונה. עניתי לו שנקודת המפגש בּי – השער ִ ר ְ ג ַ אבּ אלמ ָ תהיה בעוד כארבע שעות בבּ המערבי הנמצא בין בית העלמין היהודי לבין מתחם אח. הנהג ָ ל ְ ס במתחם המ ֶ נ ֶ הצדיק ר' אברהם מוּל א נעץ בי מבט מופתע, כביכול לא מבין, עם זאת, נופף לשלום ונסע למקום המפגש. לא הקדשתי למבטו התמוהה מחשבה נוספת ן" – שער השלטון ְ 'ז ְ ח ַ מ ְ ל ְ אבּ א ָ ושמתי פעמי לכיוון "בּ ה – ָ ינ ִ ד ֶ ה – המ ָ י ְ ט ַ ר ְ טוֹק ְ יס ִ ר ָ שהוביל אותי לשכונת הא העיר הקדומה. הסתובבתי דקות מעטות בשכונה המוסלמית, עיניי בחנו כל העת את הסמטאות הצרות הצבועות לבן ואת הדלתות הצבועות ירוק (הצבע הירוק הוא צבע האסלאם, תחת הדגל הירוק כבשו המוסלמים חצי מהעולם העתיק). בעודי מתבונן

אן ַ ו ְ ט ֶ ת

המדינות המסייעות למרוקו במלחמתה נגד התנועה המחתרתית הפוליסריו-החזית העממית לשחרור הסהרה המערבית. הנהג הלבבי גילה לי שישראל עזרה למרוקו בבניית גדרות הביטחון בסהרה המערבית ק"מ על מנת 1,700- וסוללת עפר גבוהה שאורכה כ למנוע חדירת חוליות הפוליסריו לשטחה של מרוקו. הוא דיבר באהדה ניכרת על תרומת מדינת ישראל בסיוע ובידע החקלאי שמיושם הלכה למעשה מזה מספר שנים. כמובן שלא פסחנו בשיחתנו על עזיבת היהודים את מרוקו.

תוך כדי השיחה הנעימה שידר לי ליבי שהנה הרגע המרגש ממשמש ובא, הבטתי לאופק וראיתי את עיירת הולדתי, אבנים בצדי הכביש סימנו את מספר הקילומטרים שנותרו עד לעיירה ואל נוף ילדותי. ככל שהתקרבנו, המעטתי בשיחה עם הנהג, פעימות הלב הואצו ככל שגמענו את המרחק, עיניי החלו בולעות בצמא את הדרך. למפגש זה הצטרפו עשרים וחמש שנות זיכרונות, בהם קוים חדים ובהם קוים מעורפלים משהו.

בעודי מהרהר מצאתי את עצמי בכניסה נקה ַ בּל ַ ז ַ לעיירה מעל לגשר המחבר בין ק

36

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו