הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

שה מאוד לקלוט את גודל משמעות ארץ המוצא ק עבור האדם, את ההשלכות של תחושת השייכות וחשיבותה לבניית זהותו. לאחר עלייתי ארצה בשנת , ובמקביל להתבגרותי, התחלתי להבין את 1963 עוצמת הקשר. גיליתי שמרוקו מעולם לא עזבה אותי, אח. ָ ל ְ היא המשיכה לפעם בי, על אף החיים בתוך המ , עליתי עם אבי כמו יתר 13 את מרוקו עזבתי בגיל יהודי מרוקו- עם הגינונים, התרבות והמנהגים. רק הים הפריד בינינו לבין ארץ מוצאנו. את מרבית רכושנו הותרנו לשכנינו המוסלמים. אמנם יצאנו עם מעט רכוש חומרי, אך עם רכוש רוחני עצום – עם מורשתנו. הבאנו אותה לא בתוך תיק ולא בתוך מזוודה, אלא נשאנו אותה בתוכנו, מפעמת בלבנו. ואכן עם לבלוב היחסים בין מרוקו לישראל בשנות התאפשר לילידי מרוקו לבקר 20 של המאה ה- 80 ה שם. קפצתי על האפשרות החדשה שנוצרה ובלב נרגש נרשמתי בין המשלחות הראשונות שביקרו במרוקו. בער בי הצורך לחזור לצעוד ולנשום את אוויר עיירת הולדתי ושאר ערי מרוקו אותן הכרתי רק מסיפורים. בדצמבר 9 האינתיפאדה הראשונה בישראל פרצה ב- , 1988 והמסע עמד בסימן שאלה. וכך, בסתיו 1987 למרות החששות הרבים ועם לקיחת סיכון, נסעתי לראשונה כאזרח ישראלי למרוקו בטיול מאורגן לאחר שנה... 25 פרידה של המראה ונחיתה במטוס שנסק מנמל התעופה בן גוריון לספרד, עצמתי את עיניי ובית אבא קם לתחייה בעיני רוחי. דלת הזיכרונות נפתחה לרווחה, כאילו חיכתה לרגע זה.. תמונות החלו רצות במהירות בראשי כסרט נע, מלוות בקולות, ברגשות, בריחות, בטעמים... ארבע שעות טיסה חלפו, המטוס נחת בבירה הספרדית מדריד. בדיקת דרכונים קצרה, לינה במדריד והשכם נסענו לעיר מאלגה, עיר נמל בחבל אנדלוסיה ק"מ הגענו 140 בדרום ספרד. לאחר נסיעה של כ ר ַ ט ְ ל ַ ר ְ יבּ ִ אס, עיירת גבול יפהפייה במפרץ ג ַ יר ִ ס ַ לאלג השוכנת בלב נוף הררי עוצר נשימה. חצינו באמצעות ככל שבגרתי בער בי הצורך לחזור לבקר במרוקו בכלל מּוּר-עיירת הולדתי בפרט. ֶ ז ַ ובא וכאן החל המסע הקסום אל העבר, אל בית אבא, אל הריחות, הצלילים...

מעבורת את המייצר המפריד בין ספרד (אירופה) למרוקו (אפריקה) ומחבר את האוקיינוס האטלנטי עם ה, ָ אוּט ֶ ק"מ, הגענו לס 40 ט של כ- ִ י ַ הים התיכון. לאחר שׁ (עיר השנויה במחלוקת בין מרוקו לספרד מאז אמנת עם תחילת השלטון הקולוניאלי 1912 אס משנת ַ פ הצרפתי). בדיקת מסמכים קצרה, ומשם הובילו אותנו לשטח המפורז. ברציף הנוסעים המתינו לנו השוטרים המרוקנים ואת פנינו קידמו פקידי מדינה. ראשון מקבלי הפנים היה נציג משרד התיירות המרוקני. למרות ההתרגשות קיננה בי תחושה מוזרה, הרי אני כיום ישראלי וניצב מול נציגיה של מדינה ערבית אנטי ציונית. לאחר המתנה מעט מתוחה של כשעה בבית הנתיבות, קיבלנו את הוויזות. השוטר ליווה אותנו לדוכן החלפת כספים, המתין לנו מעט עדשקנינו בקבוקי מים להרוות הצמא, ולבסוף הראה לנו את הדרך אל האוטובוס. נציג משרד התיירות עלה אחרון לאוטובוס, באמצעות המיקרופון ועם חיוך רחב ברך אותנו בקולו העדין את ן" – ברוכים ָ ל ָ ה ְ ס ָ ן ו ָ ל ֲ ה ֲ ברכת השלום "מרחבה ביכּום, א לוֹם. הפקיד שנלווה אליו בירך אותנו ׁ ָ ו ש ְ י ַ הבאים, ה ב"סלאם עליכּום" – שלום עליכם. בעת שהותנו במרוקו פתחו בפנינו דלתות רבות בחיוך ובמילות ברכה אלו. במאור פנים ובמקצועיות נתן הפקיד הבכיר סקירה קצרה וממצה אודות השלטון הקולוניאלי הצרפתי אשר השפעתו על החיים במרוקו ניכרת עד ימינו. לאחר הקדמה זו, החלנו את מסענו המרגש.

'יר היא עיר ִ ג ְ נ ַ 'יר היתה התחנה הראשונה. ט ִ ג ְ נ ַ ט ר, ַ ט ְ ל ַ ר ְ יבּ ִ קוסמופוליטית, אשר נמצאת בפתח מיצרי ג

במקום אסטרטגי בנקודת המפגש בין הים התיכון ו ה א ו ק י י נ ו ס האטלנטי. מקור שמה של העיר נגזר משמה של ית ִ ר ֶ בּ ְ ר ֶּ האלה הב .) Tingis טיג'יס ( לאחר סיור של מספר שעות בעיר המשמשת צומת מרכזית למסחר בין אירופה לאפריקה, שמנו

לרכישת הספר 058-6250878 ' טל

33

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו