הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ר' חיים בן עטר

ר' חיים בן עטר בעל "אור החיים"

מתוך פרסומי הפדרציה העולמית כל הזכויות שמורות ©

בי חיים בן עטר הוא ללא ספק, הרב המרוקני ר המפורסם ביותר בעולם היהודי. רבי חיים חי בתקופה מאוד פורייה שהצמיחה ליהדות מרוקו רבנים ומלומדים בעלי שיעור קומה אוניברסאלי, גם בתקופה של עריצות, פרעות, ומלחמות במיוחד בשלושים שנות הבלבול" שבאו אחרי שלטונו הארוך .)1671-1727( של גדול מלכי מרוקו, מולאי איסמעיל בעל אור החיים נולד בעיר סאלי. דודו ואבי אשתו, משה בן-עטר, היה מעשירי המדינה וממעצבי מדיניות החוץ של הממלכה, והונו שיחרר את רבי חיים מדאגות פרנסה ואפשר לו להתמסר כל כולו ללימוד והוראה בעירו, סאלי וכן במכנאס ובפאס. על אף למדנותו המופלגת לא זכה במרוקו לכבוד הראוי לו ולא נתמנה לרב הקהילה. לאחר מות נרדף על ידי נושיו אנשים רודפי בצע, 1724 חתנו ב יהודים כמוסלמים מררו את חייו בטענות שווא. למרות כל התלאות היה שופע יצירה והיה אחר מהרבנים המרוקנים הבודדים שאחדים מספריו פורסמו עוד בימי חייו: "חפץ השם" (אמסטרדם ) על התלמוד, "פרי תואר", השגות על ספרו 1732 של רבי חזקיה-דה-סילביה "פרי חדש", "ראשון לציון" שכתב בירושלים ותלמידיו פרסמו לאחר מותו. אבל ספרו המפורסם ביותר שזכה לתהילת עולם הוא "אור חיים", פירוש מיסטי של התורה ). הספר התקבל בהתלהבות עצומה 1742 (ליוורנו אצל החסידים במזרח אירופה אשר עד היום אינם מצטטים את שם הספר בלי להוסיף הקדוש "אור החליט לעלות לארץ- 1739 החיים הקדוש". ב ישראל ולייסד ישיבה בירושלים. הוא התעכב שנתיים בליוורנו כדי להדפיס ספריו ולאסוף תרומות להקמת הישיבה וכך מופיע שמו במהדורה האנגלית של "אינצקלופדיה זודיאקה" כרב איטלקי! בעלייתו עם תלמידיו ממרוקו, דרך אלג'יריה וליוורנו, ראה תחילתה של תנועת עליה המונית שתקרב הגאולה, הוא רק הספיק לייסד את ישיבתו "כנסת . 1743 ישראל" ונפטר בירושלים ב על גדולתו בעיני החסידים יעיד סיפור עם המלמד: האגדה אומרת, לו נודע לבעל שם טוב שרבי חיים הגיע לירושלים היה מצטרף אליו, אבל מן השמיים מנעו ממנו לצאת לדרך, כי אם הם היו נפגשים היה המשיח בא טרם הגיע זמנו, לעומת זאת, במרוקו נטייתו לחומרה ולאיסורים של מנהגים מושרשים כגון הנפיחה בדיני השחיטה, ואיסור לאכול חגבים, נגדו המסורת המרוקנית וכפי עדותו של הרב משה יעקב טולידאנו: "לא עשו דבריו בזה רושם ולא פעלו את פעולתם".

31

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו