הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

טטוואן-מראה כללי חלקי של העיר

והמנהיגים דיברו בהתלהבות על היחסים הטובים ששררו ואן. ָ ו ְ ט ֶ בינם, ובין הפקידים והתושבים הנוצרים-ספרדים של ט

ומלבושים מחתונות שהן מאוד מעניינות, מוזיאון לאומנות המרוקאית, מוזיאון לארכיאולוגיה ובו המוזאייקה הנהדרת סוּס ְ שהובאה למוזיאון מהערים העתיקות הרומיות לוּק ), מוזיאון הארכיאולוגי, LUXUS ET TAMUDA ה ( ָ מוּד ָ תּ ְ ו ליד ארמון המלך חסן השני. Place euada שממוקם ליד במוזיאון חפצי אומנות, בית-ספר למקצועות האומנות , והקונסרבטוריון ARTISANAT המרוקאית המסורתית למוזיקה האנדלוסית. המדינה של טטוואן (העיר העתיקה) המדינה (העיר העתיקה).של טטוואן שוכנת במרכזה של העיר והיא הוקמה במספר שלבים, בעיקר החל בסוף . ייחודה של המדינה בעיר 18 ועד למאה ה- 15 המאה ה הוא באופייה האדריכלי האנדלוסי, ועל אף שהיא אחת מהערים הקטנות במרוקו, היא נחשבת לאחד המתחמים השלמים והשמורים מהשפעה זרה. המדינה שוכנת במעלה המדרון של ג'בל דרסה המטפס מהואדי צפונה, וזה הכתיב . 8 את צורתה הדומה לספרה ------------------------------------------- תירגמתי צרפתית מספרה של הסופרת היהודיה מקזבלנקה נינה בנון GUIDE ET HISTOIRE DU MAROC http://he.wikipedia.org/wiki האתר:

במהלך מאה זו המשיכו להגיע לעיר אנוסים מספרד ומפורטוגל, והקהילה דאגה לקלוט אותם ולהשיבם ליהדות. כבר הייתה מהמפורסמות שבקהילות 16 בשלהי המאה ה ויאקוֹס" – (ירושלים ִ ו ְ ר ָ ה-מ ֶ מרוקו. היא כונתה "ירושלים ד של מרוקו), או "ירושלים הקטנה". שימשו בה רבנים ודיינים ידועים ובבתי הכנסת היה אוסף גדול של ספרי קודש עתיקים וקיימה מוסדות צדקה ולימוד נימנו בעיר שבעה בתי כנסת. אחד מצאצאיו 1727 בשנת אס ממבשרי הציונות. ָ יבּ ִ הוא הרב ד"ר יהודה בּ . הסוחרים היהודים 16 הקהילה היהודית גדלה במאה ה באו בקשרי מסחר עם ארצות האימפריה העות'מאנית, ליוורנו, ג'יברלטר וכמובן ספרד ופורטוגל. הקהילה של ן ונטלה חלק נכבד ָ ט ְ סוּל ָ ואן פרחה ונהנתה מחסות ה ָ ו ְ ט ֶ ט בחיי-המסחר של העיר 17 המאה ה לעתים קרובות סבלה הקהילה מרדיפות מצד השלטונות או מחוסר-ביטחון. הסולטאן הטיל עליהם מיסים כבדים, הקהילה הותקפה ע"י מורדים בעיקר מאיזור 1655 ובשנת יף, מוסדותיה נהרסו ובית-הכנסת המפואר של רבי חיים ִ ר ָ ה , כאשר גורשו 1772 אס הועלה באש. עם זאת, בשנת ָ יבּ ִ בּ האירופאיים מהעיר, הורשו היהודים להישאר. 18 המאה ה ן את הנציגים הזרים שבעיר, וחשיבותה ָ ט ְ סוּל ַ גירש ה 1772 ב ואן כעיר מרכזית פחתה. לעומת זאת התחזק ָ ו ְ ט ֶ של ט

ואן ָ ו ְ ט ֶ יהודי ט 16 המאה ה

אן חיו יהודים עוד לפני גירוש ספרד ָ ו ְ ט ֶ עד כמה שידוע, בט , אבל בואם של מגורשי-ספרד נתן תנופה מחודשת 1492 ( לקהילה,

פוֹן (ראו עליו בפרק צדיקי טטוואן. ש"ט) ְ ל ָ רבי יעקב כ

22

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו