הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ינואר-יוני 2020

טבת-סיון תש"פ

ת

י

מ

ש

ל

ל

ו

ע

י

ה

ה

ד

ה י

ת ו

צ

ר ד פ

ו ר מ

ו ק

ה

כתב העת הדיגיטלי 11 , גליון 2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני מורשת הגות ואמנות יהדות מרוקו

עורכי תפארת אבות

שבעים סיפורים וסיפור

סם בן-שטרית

שאול טנג'י

יעקב אלפסי

יוני שניצר

גליון 11

אלברט מרציאנו

אברהם אביזמר

יצחק אלמקייס

הכותבים: סופרים אנשי רוח ואישים

דבר העורכת כתב העת הדיגיטלי יהדות מרוקו: מורשת, הגות ואמנות

"תמיד יש דרך, עבור מי שמחויב" (טוני רובינס)

"משלימים את הפרקים החסרים בסיפור של כולנו".. משפט זה בחר משרד החינוך כסלוגן למהלך ההיסטורי (בעקבות ועדת ביטון) "עם אחד-זה כל הסיפור" אשר פתח לעם צהר מבורך אל תוך הנרטיב של מורשת יהדות המזרח. פנה משרד החינוך לידידנו חתן פרס ישראל-המשורר ארז ביטון 2016 ב להקים ועדה אשר תמליץ על מהלכים שיביאו לתיקון חוסרים והדרה של תרומת יהודי ארצות האיסלם בקינון העם והמדינה מחומר הלימוד. אמנם 'גלגלי הצדק סובבים לאט' ועד היום לא נעשה שינוי משמעותי בחומר הלימוד, אך בשטח ניתן להבחין בשינוי תודעתי. אתרי שימור רבים קמו מאז כגון "פרויקט הקשר הרב דורי", "רואים את הקולות", "חכימא" ועוד.. הפדרציה העולמית רואה עצמה כמחוייבת ופועלת ללא לאות, מזה שני עשורים, שכן, מאמינים אנו שהכרת השורשים מעניקה תחושת שייכות ומעניקה הצצה מופלאה אל העבר דרך עיניהם של הכותבים. וכך, שמחים וגאים להיות חלק מהפאזל המביא את הסיפור היהודי השלם ולהגיש בפניכם גליון נוסף של כתב העת הדיגיטלי המתעד ומנציח פרקי היסטוריה מרתקים כגון "הגדת היטלר", קהילת אזמור, ועוד... לצד מאמרים בנושאים מגוונים ועכשווים.

11 גליון מס' 2020 טבת סיון תש"פ, ינואר-יוני עריכה גרפיקה ועיצוב אליזבט בראל

יבואו על התודה והברכה כל תורמי המאמרים, המשתמשים בבמה זו ומסייעים בידינו במשימת הקודש, וכל זאת לטובת ציבור קוראינו היקר.

כל הזכויות שמורות למפרסמי המאמרים ולפדרציה העולמית © הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו 94222 ירושלים 42 רח' יפו 02:6251221 פקס: 02-6257377 :' טל maroco 26@ netvision . net . il www.fede-maroc.com פייסבוק וביוטיוב חפשו אותנו גם ב:

בברכת קריאה מהנה שלכם אליזבט בראל-עורכת

באם הנכם עוסקים בנושאים הקשורים ליהדות מרוקו, אנו מזמינים אתכם לתרום כתבות בליווי תמונות, לעורכת fedemaroc 26@ gmail . com אליזבט בראל, לכתובת : בצירוף פרטיכם.

הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו אינה אחראית על וודאות התכנים, נכונותם מוטלת על המחברים.

2

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מעגל החיים 32-37 38

הגות

4-9

שנה שנה וסימנה: חלק ג' 2015-2012 שנים מאת סם בן-שטרית הנס הגדול מהו? מאת סם בן-שטרית

בחזרה למרוקו - חלק א' מאת יעקב אלפסי פרפראות לחכמה: ספרות ושירה במרוקו מאת אברהם אביזמר מספרי המעשיות: הנושה האכזרי ובת המלך החכמה מעשיות שעברו מאב לבן מפי: אלברט אילוז מהספר "שבעים סיפורים וסיפור מפי יהדות מרוקו" ליקט והפיק פרופ' דב נוי ז"ל נדלה ברשת אתר "חכימא" דברים מעניינים שמצאנו ברשת האינטרנט חלום שהתגשם מאת יצחק אלמקייס מזקנים אתבונן ממרות ופתגמים שכדאי להכיר

10-11

40-43

דיוקן 12-19 31

רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל מאת: עורכי העלון "תפארת אבות" ר' חיים בן עטר

40-41

בעל "אור החיים" מפרסומי הפדרציה העולמית

46-47

49

נופים ואתרים 20-23 24-30

'יר-מרוקו הספרדית ִ ג ְ נ ָ ט ְ ואן ו ָ ו ְ ט ֶ ט מאת שאול טנג'י ויותר המקומות, 100 האתרים והאטרקציות המרשימים והאולטימטיביים ביותר בארץ המגרב מאת אברהם אביזמר

שונות 53 39 48 48

סרטים אודות יהדות מרוקו מפעלי הפדרציה העולמית חדשות המדיה של הפדרציה העוגיות 30- הומור- ג'וחא ו

חקר 50-52 54-59

"הגדת היטלר" ממרוקו מאת יוני שניצר המוסיקה במרוקו-חלק ב מאת אלברט מרציאנו

3

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

)2010 (בניני האומה ירושלים בחגיגות עשור לפדרציה חברי ההנהלה מעניקים לסם בן-שטרית-נשיא הפדרציה אלבום מכתבי הוקרה 2015-2012 - ' חלק ג

מאת: סם בן-שטרית כל הזכויות שמורות למחבר © שנה שנה וסימנה

בראשית כל שנה, הפדרציה העולמית קובעת סימן ערכי, ככותרת לכלל אירועי השנה והמפעלים : כל שנה וסימנה, שבו עומדים כלל האירועים-לרבות חגיגות המימונה ו“יום של כתב עת זה הצגנו את 8-10 עיון״ עם אנשי רוח. בגליונות

הסימנים של השנים , בליווי 2001-2011 תמונות מהאירועים שהתקיימו באותם השנים, דיסקים והזמנות שהופקו... בגליון זה הסימנים 2015-2012 של השנים

. באמצע: פסל ברונזה של הרמב״ם, מתנת 1986 מימין: שמעון פרס, סם בן-שטרית ויצחק שמיר מעל הבמה בגן-סאקר-מימונה עיריית טבריה לפדרציה.

4

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

התורמים נדיבי הלב, הינם שבט זבולון של ימינו. אנשי זבולון דאז, הפליגו באוניות הסוחר ועסקו בפרקמטיה. מרווחיהם הם פירנסו את אחיהם משבט יששכר השוקדים על לימודיהם להבטחת עתידם. אנו מצדיעים לכל שותפינו בארץ ובתפוצות, על תמיכתם ב״קרן המלגות״ לסטודנטיות וסטודנטים מעוטי הכנסה. הסיוע דרכנו מוענק ללומדים במוסדות להשכלה גבוהה, ללא הבדל מוצאם, גזעם, מינם ודתם. ל״ (תהילים קכ״ח) קריאה לכל אדם לעבוד לפרנסתו ולא ֵ אכ ֹ י ת ִּ יךָ כ ֶּ פ ַּ יע כ ִ ג ְ , עומדת בסימן: “י 2012- שנת תשע״ב להיות נטל על זולתו. במורשתנו אנו מונים תנאים, אמוראים ורבנים שעסקו במלאכה לפרנסתם והם למדו או לימדו תורה: רבי יוחנן הסנדלר, הלל הזקן חוטב העצים, רבן יוחנן בן זכאי-סוחר, רבי יהודה הנשיא-איש בשמים,

הרב אשי-יערן, ועד רבנים ומשרתים בקודש בארצות המזרח-לרבות דודי באבא ילו ישועה שהיה השליח ציבור, המוהל, השוחט, הדיין, המקדש חתן וכלה והמשרה שלום בן אדם לחברו ובין בעל ואשתו וכל אלה בהתנדבות מלאה. את פרנסתו הוא הוציא כסוחר בדים. “כל תורה שאין עמה מלאכה, נזכור אמרת המחץ של חז״ל: סופה בטלה וגוררת עוון״.

למעלה: נשיא הסנט ד״ר מ. ביאדללה מעניק תשורה לסם בן שטרית- מקל הליכה מוזהב. למטה: באסיפה הכללית של הפדרציה העולמית, חברי האסיפה מאשרים בהצבעה את מאזן רו׳׳ח

5

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

להקמת הפדרציה העולמית, יבורכו חברי המייסדים, הוועד המנהל, ידידינו אישי מדינה ונבחרי-עם, 13- בפתח השנה ה וראשי הסניפים בארץ ובתפוצות על השגינו ותרומותינו לחברה ולמדינה. עוד מראשית דרכנו, קבענו שעלינו להיות שונים, וליזום מפעלים חסרי תקדים ובעלי אופי היסטורי, ושלגבי האירועים מהעבר, עלינו לצקת בהם תכנים ערכיים-מורשתיים, והרי מקצת ההישגים: קרן מלגות לסטודנטים: מפעל זה הינו היהלום שבכתר. כלל ברזל מייחד אותנו: המלגות מוענקות למעוטי-הכנסה ללא 2,945- (ח״י) מליון שקלים ל 18 , הודות לנדיבי הלב בעמנו, הוענקו כ- 2012 -2004 הבדל מוצא, גזע, דת ומין. בשנים סטודנטים. ספר הזהב ליהדות מרוקו: ספר הרשמה והזדהות. אלפים נרשמו או הנציחו את יקיריהם שהלכו לעולמם. ה״ספר״ בחסות נשיא מדינת ישראל. מדליון המעברה ותעודת הצדעה ליוצאי המעברות: אלפים רבים משוכני המעברות כובדו במדליון מהודר מצופה זהב ותעודת הוקרה, חתומה ע״י ראש הממשלה והרב הראשי לישראל. בכך ביקשנו לזקוף את קומתם ולהדגיש את תרומתם ליישוב הארץ-כפי שמייבשי הביצות ועמק החולה זכורים לטובה. חגיגות המימונה המרכזיות: ביטלנו את החגיגות בגן סאקר בירושלים, בשל הדימוי הלקוי שלהן בכלי התקשורת שלא רווינו ממנו נחת. כיום, החגיגות מתקיימות באולמות רחבי ידיים. מפעל “הדלת הפתוחה תרבחו ותסעדו״ קיבל מימד לאומי, והוא תרומה להעמקת ההיכרות בין חלקי העם.

דמויות מופת בעם היהודי: כל שנה אנו בוחרים בדמות אחת ומכתירים אותה בתואר נעלה זה. נשיא המדינה 2004- הרב ישראל מאיר לאו. ב 2003- אריאל שרון. ב 2002- ראשוני המעוטרים: ב השרה לימור לבנת, ועד אנשי החסד, נוחי דנקנר (ישראל) וז׳אן 2005- כיום-שמעון פרס. ב הרב משה דאדון מלונדון, הרב אברהם עמר מניו-יורק, 2012- פייר בונשארד (פריז). ב ועוד... II מלך מרוקו חסן

סם בן-שטרית מברך בליל המימונה המרכזי באור-עקיבא, בהשתתפות ראש הממשלה-בנימין נתניהו, שרה רעייתו וראש העיר אור-עקיבא ורעייתו.

6

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

טיפוח קשרינו עם שלטונות מרוקו ויהודיה: כל שנה יוצאת משלחת אישים מטעמנו למרוקו, המתקבלת בכבוד מלכים ע״י שלטונות מרוקו, ראשי הפרלמנט והסנאט, וראשי הקהילה היהודית בכל עיר ועיר. סרטים, שחלקם הגדול בשיתוף רשתות הטלויזיה, 42 הפקת סרטים על יהדות מרוקו וערכיה: הפקנו או סייענו בהפקתם של מתוך מטרה להציג את ערכיה והשגיה הרבים של יהדות מרוקו בישראל. 23 ובכל הענווה, אנו מתברכים על היותנו הארגון הגדול ביותר מבין כלל הארגונים של קהילות ישראל. בפדרציה, מאוגדים סניפים בישראל ובתפוצות. 101 ארגונים ועמותות ולנו השגים אלו נזקפים בראש וראשונה לנדיבי הלב ולמוסדות התומכים בפועלינו.

למעלה מימין: ״מגן יקיר״ מוענק לסם בן שטרית ע״י יו״ר הפורום אורי בוסקילה. משמאל: ערב תחרות מטעמים מרוקניים. למטה: התוועדות ראשי הפדרציה העולמית עם יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין בלשכתו.

7

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

נענינו בשמחה לקריאתו של כבוד השר לאזרחים וותיקים-ח״כ אורי אורבך, ואנו מעמידים את כלל אירועינו ומפעלינו בתשע״ד-לרבות חגיגות המימונה-בסימן: ״והדרת פני זקן״. מן המפורסמות, שיהדות צפון-אפריקה, חלקה כבוד והדר לזקנים באים בימים שבקרבה, כיבדה אותם בקימה בכניסתם וביציאתם, נועצה בהם בנושאי פרנסה ומשפחה, ואף בענייני השעה. הרבנית ברוריה זבולוני, המכהנת מטעמנו כנשיאת ״קרן המלגות״, סיפרה: ״אבי-מורי הצדיק רבנו שלום איפרגן, נהג לעמוד על רגליו בפני כל איש זקן-לרבות אלה שהיו צעירים ממנו בשנים, מקדם את פניהם בברכה, מושיבם לידו לסעודה, מגיש להם כלים לנטילת ידיים, ומשמח אותם בשירה ובדברי תורה״. יזמנו כנסים ברחבי הארץ, תחת הכותרת ״שיח חכמים״, אליו יוזמנו זקני העיר. נדובב אותם על סוד אריכות ימיהם, נשמע את סיפור חייהם למען תחכים סביבתם, ובמקביל, נפעל בכל עוז ותוקף להגן על גופם ורכושם ונעשה כל שניתן להביאם אל הרוגע ואל שלוות הנפש. וכמו בכל שנה גם את הצעירים לא נשכח: נמשיך במתן מלגות לסטודנטים מעוטי-הכנסה ללא הבדל ארצות

3,163 מוצאם. מפעל, שהגדרנוהו כ״יהלום שבכתר״. בשנת תשע״ד מספר המילגאים עומד על , הודות ₪ 20,000,000 - שנת יסוד הקרן-הגיע ליותר מ 2004 סטודנטים, וסכום הסיוע מאז לתומכינו נדיבי הלב. תעלוזנה ירושלים ובנות ציון בנערינו ובזקנינו!

למעלה מימין: סם בן-שטרית עם שמעון פרס בידיהם תעודת “ספר הזהב״ בהבלטת זהב להוד מלכותו מוחמד לסיוע בכינון שלום במזרח VI . משמאל: סם בן-שטרית מפנה קריאה נרגשת להוד מלכותו מוחמד ה- VI ה התיכון. למטה: התוועדות עם שר החינוך-גדעון סער בלשכתו בת״א בהשתתפות ראשי הפדרציה העולמית.

8

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בסימן: ״צדק צדק תרדוף״.רוב פרשני המקרא ככולם, מסבירים את כפל הלשון 2015- אנו מעמידים את כלל אירועי תשע״ה באומרם: ״צדק בצדק תרדוף״ קרי: ללא משוא פנים לכל אדם לרבות ״ודל לא תהדר בריבו״. הסופר הפדגוג האנגלי ארתוּר בסטור הגדיר את תקופתו בתיאור הקשה: ״תקופה ללא אמות מידה״. גם אנו, רשאים להגדיר את תקופתנו כתקופה של רדיפת בצע ושל כל דאלים גבר. אנו מעלים על נס את מערכת החקירה והאכיפה, העושה לילות כימים, כדי לחקור ולהביא לדין כל חוטא, ויהא מעמדו רם ונישא ככל שיהיה. כך, נחקרו והוגשו נגדם כתבי אישום, נדונו בבתי משפט ונגזר דינם, החל מראש ממשלה לשעבר, שרים, ראשי ערים, ונתונים כיום בחקירה: רב ראשי לישראל לשעבר, קציני משטרה בדרגות בכירות. לא מעט מראשי הפשע המאורגן נתונים כיום מאחורי סורג ובריח. עם ישראל חב תודה לשר לבטחון פנים-ח״כ יצחק אהרונוביץ, למפכ״ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו ועוזריהם, המקיימים יום יום ושעה שעה את מצוות עשה ״ובערת הרע מקרבך״. יבואו על הברכה היועץ המשפטי לממשלה ואנשי פרקליטות המדינה, שאינם נרתעים מלבוא חשבון גם עם שועי עולם. כי, הרי ללא מוסדות חקירה ואכיפה אלה, ארצנו היתה מלאה חמס.

מי יתן והתפילה: ״ותשקוט הארץ ארבעים שנה ויותר״, לא תהייה מכוונת רק כלפי אויבינו המכריזים עלינו מלחמה, אלא, גם לאויבי חברתנו העושים דין לעצמם, ופועלים

בכח הזרוע, כדי להשיג את מבוקשם, על כך נאמר ״יתמו חטאים מן הארץ״. חז״ל אמרו: אל תקרא חטאים, אלא, חוטאים. אמן סלה !

למעלה: רב שיח וחגיגות המימונה המרכזיות באפרת בראשות ראש המועצה עו״ד עודד רביבי. למטה: התוועדות עם נשיא המדינה-ראובן (רובי) רבלין במשכן נשיאי ישראל, בהשתתפות חברי הועד המנהל של הפדרציה.

9

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

(ארכיון המדינה) 1953 מחנה נופש ספורט, עליית הנוער נתניה

מאת: סם בן שטרית-נשיא הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו כל הזכויות שמורות © הנס הגדול מהו?

מה ראה רבינו, אך עתה, להתאבל על החורבן ולעשות קריעה? לא על חורבן העיר אני מתאבל ענה הרבי, אלא על מה שרואות עיני: ומה רואות? במקומנו מתרוצצים שועלים ומחבלים בהרי ירושלים". ב. הרחבת הגבולות יבול ההשגים גדול ורב. צה"ל צבא העם ומגינו, מאומן , 1948 וחמוש ומדביר תמיד את כל הקמים עליו. מאז התרחבו גבולותינו בזכות צבא ההגנה לישראל (צה"ל), וגם האוכלוסייה היהודית גדלה משישים ריבוא לשבעה מליון איש ואישה כיום. קיבוץ גלויות שהיה תפילת הדורות "וקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ" התגשם. יהודים עלו משבעים ארצות, ובהם כל יהודי תימן, אתיופיה ורוב רובה של יהדות מרוקו. גלויות כמו סוריה, לבנון, מצרים, עיראק, תוניסיה, אלג'יר ולוב אינן קיימות עוד. ג. מוסדות אקדמאיים במרכז הארץ, בצפונה ובדרומה, הוקמו אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות לתפארת. מוסדות מחקר ורפואה

חידוש קוממיות העם ושובו לארץ מכורתו, היאהארץ המובטחת לאבותיו, ישבהםהשגים רבים. השגים אלה בתחומי החיים השונים הם בבחינת נסים העומדים בפני עצמם ומפורטים להלן. ואולם מהו הנס הגדול? א. הפרחת השממה טרם בואנו, הייתה הארץ חרבה ושוממה, זרועת קוץ ודרדר. לימים פתחה אדמת הארץ את זרועותיה לבניה והחלה לתת מפרייה המשובח בשיעור העולה על יבול של כמה מארצות אירופה, ששטחן גדול עשרות מונים משטחה. כיום העצים לובשים ירוק, הציפורים מצייצות והפרחים מלבבים, כדברי המשוררת נעמי שמר "השיבנו לארץ הטובה". להבהרת נושא הפרחת השממה, מובא סיפור מן התלמוד: "מעשה בתנאאחדשעלה ירושלימה בראשתלמידיו, כשבעים שנה לאחר חורבן ירושלים. בעומדו מול הריה השוממים של עיר דוד, הוא פרץ בבכי מר וקרע את בגדיו. שאלוהו תלמידיו:

10

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ששמם יצא לתהילת עולם, בהם מכון ויצמן למדע, הטכניון בחיפה, בתי חולים ברחבי הארץ הנותנים מזור גם לאוכלוסיית ישראל וגם לפוקדים אותם מארצות אחרות, לרבות ארצות ערב. רבים באים ללמוד כאן ומביאים בשורתם לתושבי ארצותיהם. ד. כשרונות יש להשתאות ולהתגאות בכישרונות הרבים שיש בארץ. לומדים עליהם מהענקת "פרסי ישראל", מתוכניות "גוט טאלנט", "נינג'ה ישראל", "כוכב נולד" ועוד. רבים הכוכבים מישראל משולבים בתעשיית הקולנוע בהוליווד ופורצים דרכם לאחרים. המוח היהודי ממציא המצאות שנמכרות בסכומים אדירים של שנים עשר מיליארד דולר, ארבעה מיליארד דולר ועוד. ה. הים התיכון הקידוחים למציאת גז בים ושאיבתו בכמויות מסחריות משפיעים לא רק על צורכי ישראל אלא משמשים גם ליצוא למדינות השכנות ולאירופה. הנה כי כן, האדמה הטובה ותהומות הים נותנים לנו מטובם. ו. הנס הגדול אפשר להפליג בעוד השגים ובנסים כי רבים הם, אך לדעתי הנס הגדול הוא תחיית השפה העברית. שפה שהייתה "מתה" במשך אלפיים שנה, הפכה שפתם של נהג המונית, הרוכל בשוק והטייח הערבי. השפה התעשרה לבלי הכר. האקדמיה ללשון העברית, שהיא המוסד העליון והמדעי ללשון העברית חוקרת את הלשון לכל תקופותיה, תולדותיה וגלגוליה ומכוונת את דרכי התפתחותה לפי טבעה וצרכיה בכל תחומי החיים. כך למשל מעברתת האקדמיה מילים ומונחים לועזיים לשמות עבריים בתחומי המדע, הטכנולוגיה ובחיי היום יום, מחדשת מילים בהסתמך על המקורות, יוצקת משמעויות חדשות למילים על פי רוח הזמן ועוד. אנוכי, כותב שורות אלה למדתי את העברית מן הספר "שפת ציון" שהודפס בתוניסיה. עותק אחד ויחיד היה אז למורה לעברית. ואני בהיותי

שנים חשקתי בספר זה. כאשר 7 כבן נסע אבי לפס הגדולה, ביקשתי ממנו להביא לי את הספר "שפת ציון" וגם תיק בית ספר מעור. בשוב אבי מפס, קבע אחי הגדול או התיק או "שפת ציון" לא את שניהם! אני בחרתי בספר, ביודעי שאין מי שישתמש בתיק מעור. לבסוף, אחרי תקופה ארוכה יחסית זכיתי גם בתיק.

11

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

tiferet . avot 1@ gmail . com כל הזכויות שמורות למחברים © מאת: עורכי העלון "תפארת אבות" רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל ) 1971 ) י"ח מרחשון תשל"א ( 1890 תר"נ ( ראב"ד מקנס. נזר תפארתה של יהדות מרוקו בכל עידן ועידן הצמיחה יהדות מרוקו אנשים של צורה, אדירי התורה ומאורי האומה, אשר האירו את חשכת חייו של הקיבוץ היהודי בעתות צרה וצוקה. במשך דורות רבים הם העמידו את חומות היהדות על תילן, ובזכותם אווירת-החיים היתה כולה קודש לה' גם בקרב פשוטי "עמך". אולם, במאה השנים האחרונות כמעט נסתם כל חזון מיהדות מרוקו. נפרצו הסכרים בפני רוחות זרות שנשבו מצרפת ומשאר מקומות להדיח כשרי ישראל מעל ה' ותורתו. פתיחת שערי ה"מלאח" ויציאת היהודים אל הערים החדשות, הולידו שינוי חריף בצביון המקורי של החיים. חלק עצום מן הנוער נתלש מחיק ההורים והורחק מטווח-השפעתם. אך בחמלת ה' על זרע-אהובים, הצמיח מקרבם אנשי קודש אשר עמדו בפרץ. אחד יחיד ומיוחד מהם היה רבינו רפאל ברוך טולידאנו.

12

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

היא, כי קיבלתי אותה מאביך הקדוש שהיה מורי". כשהתבגר עוד, התחיל ללמוד את תורת הנסתר, בחשאי ממש, מפי המקובל הצדיק רבי יוסף אלקובי, ונעשה בקיא עצום בספר הזוהר ובכתבי האריז"ל. כך נעשה רבי רפאל ברוך אוצר בלום של חכמה ודעת, הלכה, מוסר וסתרי תורה. אולם עיקר חינוכו ספג בבית אבא. הוא קיבל מאביו רבי יעקב את כל המנהגים ודרכי ההוראה והפסיקה, כפי שנמסר לו מדור לדור, עד לאבותיו חכמי קסטיליה ולמעלה בקודש. כשהגיע רבינו לפרקו, בא בברית הנישואין עם הרבנית רחל, בתו של רבי שלום עמאר ראב"ד במקנס. יחד הם הקימו בית של תורה וחסד, וזכו לזרע ברך ה', תלמידי חכמים ומרביצי תורה. רוחות זרות לפני שנהפכה מרוקו למדינת חסות צרפתית בשנת תרע"ב ), אי-יציבות רבה שׂררה במרוקו ובמהלכה התרחשו 1912 ( מספר רב של אירועי פרעות ביהודים. עם בוא השלטון הצרפתי, היהודים נהנו מיציבות וביטחון. מאידך, התרבות הצרפתית הביאה בכנפיה רוח של מודרניזציה וסיכונים רוחניים גדולים.

שלשלת הזהב ארבעים וחמשה דורות של רבנים וחכמים ששימשו בקודש, אב ובנו, קדמו לו לרבי רפאל ברוך טולידאנו, המיוחס על אחת המשפחות המפוארות ביהדות ספרד. אחד מאבות המשפחה היה המקובל הא-להי רבי יוסף איש טולידו. בנו, רבי דניאל, ידוע כ"ראש חכמי קאסטיליה" והיה מהגולים בגירוש ספרד. בצאתם מספרד קיבלו עליהם בני המשפחה בחרם לבל ישובו עוד לראות את אדמתה לעולם, ומני אז היו נקראים בשם "טולידאנו", לאמור: "טולידא -לא" ("טולידא נו" בספרדית). רבי דניאל השתקע בעיר פאס שבמרוקו, הקים ישיבה גדולה וריכז סביבו את החלק הארי של חכמי ספרד המגורשים. מלך מרוקו הכתירוֹ במינוי כבוד כ"שר הכספים" שלו. נכדו, רבי דניאל טולידאנו (השני) נקרא לשבת על כסא הרבנות במקנס, עיר של חכמים וסופרים ("ירושלים דמרוקו"). הוא התפרסם כחכם גדול והיה יועצו האישי של המלך. במיוחד נתפרסם הודות למלחמה שנלחם בכת השבתאים, יחד עם ידידו רבי יעקב שׂשׂפורטשׂ (בעל "ציצת נובל צבי") ועם עמיתו רבי אהרן סבעוני מהעיר סאלי. אחריו קמו במשפחה עוד רבנים בעלי שיעור קומה, מרביצי תורה ומקורבים למלכות. כסא הרבנות במקנס עבר בירושה מאב לבנו, עד שנתקיים במשפחת טולידאנו "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו". קדוש וברוך ) לאביו הרב הגדול 1890 רבי רפאל ברוך נולד בשנתתר"ן ( רבי יעקב טולידאנו ולאמו מרת חנה אסודרי. כבר מגיל צעיר הבחינו בו כל רואיו שנועד לגדולות. הוא ניחן בתפיסה חדה ובזיכרון מופלא, והצטיין כבעל רגש עצום. היה מתנהג בגינוני קדושה, ושקידתו היתה לשם דבר. סיפר עליו חבר ילדותו רבי יוסף משאש: "זכורני, כשמלאו לרבי ברוך עשר שנים, חלה במחלה אנושה, נכנסתי לבקרו והיה גונח בקול גדול מרוב כאבים. לפתע הבחין באביו רבי יעקב שנכנס לחדרו, ובו ברגע פסק מגניחותיו והצהיל את פניו. האב שהה בחדר שעה ארוכה, והילד במיטתו מחריש. כשיצא האב, התחיל שוב לגנוח ולזעוק. שאלתי אותו: מדוע שׂמת מחסום לפיך? והשיב: נזהרתי שלא אצער את אבא...". רבותיו בצימאונו העז לקנייני-תורה, הלך והתקרב אל גדולי החכמים במקנס. רבו בתלמוד היה רבי חיים בירדוגו, ראש הישיבה במקנס, גאון אמיתי, שפתח לפניו את שערי ההבנה בש"ס. דיין העיר רבי חיים משאש, איש קדוש ומלומד בניסים, נחשב לו כמורה רוחני והשפיע במידה גדושה על עיצוב אישיותו. לימים, כשרבי ברוך התפלמס בהלכה עם רבי יוסף משאש – בנו של ר' חיים, הלה טען כלפיו: "אש התלהבותך שורפת את האמת", אך רבי ברוך השיב לו: "לא אש זרה

13

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

באותן שנים פעלו שליחי חברת 'כל ישראל חברים' ויסדו בה את רשת החינוך החילונית 'אליאנס'. בעקבות כינון המשטר הצרפתי ה'אליאנס' זכה למעמד רשמי ולגיבוי מוחלט מצד השלטון. ראשי הארגון החליטו כי לצד שתדלנות פוליטית להצלת יהודים במצוקה, מוטלת עליהם גם חובה "חינוכית" להביא את בשורת ההשׂכלה המערבית ליהודי צפון-אפריקה השרויים כביכול ב"בערות". ה'אליאנס' ביקש לשנות מהשורש את צביון הקהילה היהודית, מקהילה המבוססת על אמונת חכמים וקיום מצוות התורה, לקהילה "מודרנית" המבוססת על התרבות האירופאית. רבני מרוקו חששו מפני הסכנה הרוחנית הצפונה בהצעת העזרה של ארגון ה'אליאנס', אולם אנשיו היטיבו להסתיר את כוונותיהם מאחורי מסווה של שיפור תנאי הלימוד ושיטות ההוראה בלבד. בפועל, תלמידי ה'אליאנס' התחנכו להערצת התרבות הצרפתית, שמעו דברי זלזול קשים בקיום מצוות, ובמקרים רבים הוכרחו לשבת בגילוי ראש בכיתה. בדרך זו הפכו בתי הספר של 'אליאנס' לגורם המשמעותי ביותר לניפוץ חומות היהדות ובחילונו של הדור הצעיר במרוקו. לאורך השנים נוסדו מוסדות ה'אליאנס' כמעט בכל ערי מרוקו. כדי לעמוד על גודל השפעתם נציין כי בשנת תרע"ב בתי ספר של 'אליאנס', ועד לשנת 14 ) היו במרוקו 1912 ( בתי ספר. 85 ) כבר היו 1955 תשט"ו ( תלמוד תורה מקנס ) נבחר רבי יעקב טולידאנו אביו של 1922 בשנת תרפ"ב ( רבינו לשמש כראב"ד מקנס. בתפקידו כרב העיר, הוא לא חדל ממאמציו לכונן תלמוד תורה גדול ומפואר שיוכל לקלוט את כל ילדי העיר, וישמש תחליף הולם לבית הספר ), לאחר מאמצים רבים 1927 של ה'אליאנס'. ובשנת תרפ"ז ( התנוסס בניין התלמוד תורה לתפארה, ותינוקות של בית רבן מילאו חדריו. כעבור מספר שנים נתמנה למנהל הת"ת מרן 17 הגאון רבי שלום משאש, שהיה אז צעיר לימים, ובמשך שנה גידל דורות של תלמידים לתורה ויראת שמים. לתלמוד התורה נודעה תרומה אדירה בביצור חומות היהדות במקנס. יורה יורה ידין ידין רבים היו מפעליו של רבי יעקב למען הכלל והפרט. רבי ברוך התמסר לסייע לאביו בתפקידי הרבנות, שימש אותו ולמד אצלו דרכי ההוראה. לעיתים אביו היה מוסר לו שיכתוב תחתיו פסקים שונים. כמה מתשובותיו אלה נדפסו בספרי הרבנים השואלים. בשנותיו האחרונות של אביו, כאשר הוא נחלש מאוד, התחיל רבינו למלא את מקומו באפן רשמי. אולם הנה זה פלא, מדי חודש בחדשו כאשר קיבל רבינו את משכורתו, היה מעבירה בשלמותה לידי אביו, כי רצה להדגיש בכך שהוא רק ממלא מקומו. מאותה סיבה סירב ללבוש את מצנפת הרבנות בחיי אביו.

), בשעותיו האחרונות של ר' יעקב 1932 בשנת תרצ"ב ( בהיותו מוטל על ערש-דווי, ביקש להסמיך את בנו ר' ברוך למלא את מקומו כרבה של מקנס, בנוכחות שבעת טובי העיר. הוא קרא לבנו אל המיטה, סמך בשתי ידיו על ראשו והכריז: "יורה יורה ידין ידין". ברגעים האחרונים לחייו, ביקש ממנו רבינו שיברכהו. אמר לו ר' יעקב: "יהי רצון שכל צאצאי מעיך יהיו כמותך". לא נתרצה רבינו ושאל: "עד כאן ותו לא?". ואביו מתמה לעומתו: "היש בחפצך שיהיו עוד גדולים יותר ממך?". "בודאי" ענה הבן. אולם רבי יעקב היסהו ואמר: "הקשית לשאול בני – ולוואי!", וכעבור רגעים מעטים נעצמו שמורות עיניו לעד. , ומני אז לקח את שבט הנהגת העיר. בכל 42 רבינו היה בגיל יום ויום נהג לשבת שעות ארוכות בבית דינו, לשפוט בין איש לרעהו, כשהוא משקיע את כל כוחותיו לפסוק דין אמת לאמיתו. מעטים בעלי-הוראה מומחים כמותו קמו לשבטי ישראל בדורות האחרונים. שבת המלכה תקנות חשובות התקין רבינו בעירו בנוגע לשמירת שבת. בכל יום שישי לפנות ערב, יצא בעצמו לסובב על פתחי החנויות ודרש לנעלן לפני כניסת השבת. בלכתו נתלווה אליו שוטר מקומי שדאג לרשום דו"ח למי שהעז לסרב, ואף הביאו למשפט ממחרת השבת. סיפר תלמידו, ר' יהודה קיסוס, שבאחת הפעמים רבינו ראה ספר המגלח זקנו של אדם בתער. בראות הרב את שתי הרעות הללו, חילול שבת וגילוח בתער, נתן פקודה לשוטר להחרים להם את הסכינים ולנעול עליהם החנות עד שעה מאוחרת בלילה, ולא יגמור הספר את גילוח הזקן, ויבוא המסתפר על עונשו שישאר כך כל השבת. שניהם קיבלו עליהם את הדין, וביום ראשון שילמו קנס לקופת עניי ישראל. ברוך "ברוך" דיין האמת. הצלת החינוך הטהור רבינו נשא בליבו כאב איום על הנוער שנתרחק מחינוך של תורה. עוד בצעירותו, הוא ליווה את אביו במערכה הקשה נגד ה'אליאנס' במקנס. עתה, משהוטלה על כתפיו האחריות הרוחנית לבני הקהילה, הקדיש את כל כוחו לחיזוק החינוך הטהור, ולא רק במקנס כי אם בכל רחבי מרוקו. את פעולותיו החל בפקיחת עיני הציבור למגמותיה האמתיות של ה'אליאנס'. אולם הוא לא הסתפק ב'סור מרע'. הדרך האמיתית לבלימת השפעת ה'אליאנס', כך סבר, היא בהקמת חלופה ראויה - מוסדות חינוך תורניים המסודרים גם מבחינה גשמית בתנאי לימוד טובים. שהרי עד אז, תנאי הלימוד ב'צלאח' – תלמודי התורה – היו ירודים ומוזנחים למאוד.

14

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

חובתם לבנות תלמוד תורה. פרנסי הקהל הבטיחו לחשוב על הנושא, ובינתיים, הזמינו את רבינו לסעוד עמם. רבינו סירב בתוקף לטעום מאומה, באומרו כי "ראשית עלינו לסיים הלכה למעשה את העניין לשמו הגענו", אך הם בשלהם. בראותו זאת פרץ רבינו בבכי. "מה קרה רבינו, מדוע כבודו בוכה?" נזעקו הנוכחים. רבינו ענה: "חכמינו מלמדים שכל אדם שיש בו יראת שמים – דבריו נשמעים, והנה רואה אני שאין דברי נשמעים. אם כן, זה סימן שאין בי יראת שמים!". כאן כבר לא יכלו אנשי אוז'דא לעמוד מנגד. בו במקום נערכה מגבית לטובת בניית הת"ת. בעקבות אותה אסיפה הוקם באוז'דא ת"ת גדול ומפואר שרבים מתלמידיו נהיו למרביצי תורה בישראל. מזימת 'עליית הנוער' ,) 1948 לאחר ההכרזה על הקמת המדינה בשנת תש"ח ( המתיחות בעולם הערבי הגיעה לשיאה ולא פסחה על מרוקו. היהודים חשו כי הקרקע בוערת מתחת לרגליהם, ועבור הרוב המכריע היתה רק אפשרות אחת: ארץ ישראל. את האווירה הסוערת הזאת ביקשו לנצל שליחי ארגון 'עליית הנוער'. ראשיהם טענו כי לנוכח המצב במרוקו וקשיי הקליטה בארץ, יש להעלות תחילה את הילדים והנוער, ורק לאחר מכן את המבוגרים. אבל האמת היא שזו לא היתה הסיבה האמיתית לפירוק המשפחות, אלא היתה זאת מדיניות מכוונת שנועדה לאפשר את עיצובם מחדש של הדור הצעיר כחילוניים משוללי דת.

רבינו לא חס על כוחותיו וכיתת רגליו מעיר לעיר ומכפר לכפר כדי לעורר את הציבור לבנות תלמודי תורה בתנאים ראויים. עם סיום דרשותיו היה מתרים את הציבור, כשהוא התורם הראשון. באחד הכנסים הכריז על התרמה, ותכף הכריז שהוא תורם סך עצום של מאה אלף פראנק. עשירי העיר בראותם את רבינו תורם סכומים כאלו, אף הם נאלצו לתרום לפחות כמוהו ויותר. רבינו הקים ישיבה לבני הכפרים והעיירות הסמוכות למקנס, ודאג בעצמו למחסורם של התלמידים, החל בביגוד ומזון וכלה בטיפול רפואי. כמו כן, הוא היה שותף לכל יוזמה לקידום החינוך הטהור במרוקו, ובפרט לאנשי רשת החינוך התורני ’אוצר התורה‘ שעשו חיל בהקמת תלמודי תורה רבים ברחבי מרוקו. הקמת תלמוד תורה בעיר אוז'דא לרבינו נודע שבעיר אוז'דא הנמצאת סמוך לגבול אלג'יר, לא קיים תלמוד תורה כלל, וגם יראי ה' נאלצים לשלוח בניהם לביה"ס 'אליאנס'. למרות שרבינו היה חולה מאוד באותה תקופה, הוא גמר בליבו לנסוע לשם בהקדם האפשרי. לשם כך הוא ביקש מר' יצחק אוחנה ללוותו, והם עלו על הרכבת לנסיעה לילית קשה וארוכה. הרכבת היתה עמוסה עד אפס מקום כך שרבינו נאלץ להתיישב על המדרגות. רוח מקפיאה חדרה מבין חרכי דלת הקרון, אך דבר לא עצר אותו מלפעול למען הצלת ילדי ישראל.

יהודי מרוקו התמימים לא העלו על דעתם כי במוסרם את ילדיהם לשליחי 'עלית הנוער', הם מפקירים את חינוכם

משהגיעו בבוקר לאוז'דא לא חש רבינו בחולשתו, ומיד לאחר תפילת שחרית נעמד לדרוש בפני ועד הקהילה על

מימין לשמאל:רבי שלום משאש, רבי רפאל ברוך טולידאנו, רבי ברוך אברהם טולידאנו. (ויקיפדיה)

15

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הטהור. עליית הנוער החלה, ובמשך הזמן התחילו להגיע שמועות מזעזעות שפעילי 'עליית הנוער' מעבירים על דת את כל בני הנוער בדברי כפירה וזלזול בכל הקדוש לנו. רבינו נאבק ללא חת הדברים זעזעו את רבינו עד עמקי נפשו, ויחד עם גיסו רבי מרדכי עמאר הם נרתמו לפעולה לעצור את הרעה הגדולה, ולהתריע על השמד הרוחני הנורא הנעשה בשיטתיות בנוער העולה לארץ. בפעולתם הם שלחו מכתבים לכל רבני מרוקו כדי להודיע על המצב הנורא ולדון בדרכי הפעולה. כך כתבו לרב הראשי למרוקו רבי שאול אבן דנאן זצ"ל: "רבנו החביב! בטח כי לא נעלם מרום מעלתו המצב המעציב והמחפיר השורר כעת אשר בו נמצאת כל היהדות המרוקאית מצד הבריונים הללו המנהלים ומתעתעים בעליית הנוער, אשר לדעתנו השם היאות הוא 'ירידת הנוער' לא 'עליית הנוער', ביען שתפקידם המיוסד ומטרתם היא להעביר הנוער על דת רחמנא ליצלן,

והילדים התמימים והישרים נתפשׂים ברשתם מבלי דעת, כאשר באיםאלינו יום יוםמכתביםמהארץ ומחו"ל המודיעים ומספרים דברים מבהילים ומחרידים ומזעזעים הלבבות אשר כל שומעם תצלנה שתי אוזניו, וצועקים וזועקים בקול מר ולב חמרמר, בכדי לקום ולהתכונן ולהתאזר בכל עוז ותעצומות לעמוד במערכה ולהילחם מלחמת מצוה בחירוף נפש נגד הפרץ הנורא אשר האויב עומד ופורץ בשאט נפש חומת דתנו ותורתנו הקדושה. ...עוללינו עוללי טיפוחים המחונכים על ברכי התורה והיראה הולכים ורועים בשדות זרים ומוזרים לה' ולעמו, ואנחנו מחשים מבלי להראות מצידנו שום פעולה בצורת מלחמה או בצורת מחאה, והמשחית עוסק במלאכתו בלי שום מפריע. ...עלינו לקום ולהתעורר ולייסד חברה בשם 'מחזיקי הדת' שתהא מורכבת מכל רבני מרוקו... שמטרתה היא להגן בעד הדת... והחברה תהיה עצמאית לא קשורה לשום מפלגה... והם יטכסו עצה הגונה בכדי לעצור בעד הבריונים האלה החותרים תחת כפות רגלינו, להפיל ילדינו התמימים...". רבינו לא חת מפני איש, וגם לראש ממשלת ישראל דאז (ד.ב.ג.) שלח מכתב: "...אנחנו תמהים ומתפלאים איך תקום ותהיה מלכותינו מלכות ישראל, אם אלו הם העמודים אשר בית ישראל יתכונן עליהם, אנו תמהים איך לא תכון יד הממשלה למחות בידי רשעים אלו המכריחים וכופין את הנוער להעבירם על דת, לוּ עשו דבר זה העמים אשר אנו חיים בצילם בודאי היינו מתריעים בשופרות וגוזרים תעניות וצועקים ומתחננים להעביר הגזירה, ועכשיו בתוך ארצנו וברשות ממשלתנו מנתקים בנינו ממורשת אבותינו!" רבינו נלחם בכל כוחו במוסד עליית הנוער, ואף ניסה להקים מוסד 'עליית הנוער התורנית'. הרעיון הוציא מהכלים את אנשי הסוכנות היהודית, והם עשו הכל כדי למנוע את מימושו. לצערנו הרעיון לא צלח בסופו של דבר. הכנס העולמי של אגודת ישראל ) רבינו עלה לישראל והתיישב 1963 בשנת תשכ"ג ( בבני ברק. בראותו את צער העולים ממרוקו בארץ, נדד בקרב הישובים השונים ונשא דרשות התעוררות וחיזוק. ) התקיימה בירושלים "הכנסיה 1964 בשנת תשכ"ד ( הגדולה העולמית של אגודת ישראל". את המעמד כיבדו גדולי ישראל, אדמו"רים וראשי ישיבות. רבינו הוזמן להשתתף במעמד הגדול לשאת את דברו. כשהגיע תורו, רבינו קם וזעק זעקה גדולה ומרה על גורל הנוער הספרדי העולה לארץ ישראל ונוטש את מורשת אבותיו היראים והשלמים באמונתם, ואין

16

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

איש שם על לב, את עיקר תביעתו כיוון רבינו לעבר מנהיגי הציבור החרדי היושב בארץ, שאינו עושה מספיק למען הצלת השבט הספרדי אשר לו שורשים איתנים באמונה התמימה, וכאן בארץ מתנתק מעברו העשיר ומאבד כל הערכים הנצחיים אשר חונך בהם, ובקול מר ועיניים זולגות דמעה, בקעה זעקתו היוצאת מתוך לבו הטהור הכואב והדואב "איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי?!", איך נעלה אל אבינו שבשמים והנוער איננו הולך איתנו בדרך ה'? כך חזר וזעק בקול שבור שפילח את לב שומעיו והותיר רושם אדיר על כל הנוכחים. נאומו של רבינו היכה גלים בארץ. עד ראיה מספר כי לאחר נאומו של רבינו, הבחין באדמו"ר מגור, ה'בית ישראל', כשהוא מתהלך בסערת נפש. למקורביו אמר: "הרב טולידאנו זעזע אותי עד עמקי נפשי! יש לפעול בכל דרך להצלת הילדים האלו!" בעל תפילה ורגש מיוחד תמצית שאיפת החיים היחידה של רבינו היתה "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו". מפורסם אצל כל מי שהכירוהו גודל אהבתו ודבקותו בבורא. כל ימיו היה חוזר ומשנן לו ולסובבים אותו יסודות האמונה בה' יתברך. הוא זכה למדרגות מופלאות שהן נחלת יחידי סגולה בלבד. יש כל מיני "מחדשים". יש מחדשים בתורה, ויש מחדשים במוסר, יש במחשבה, ויש בהבנה. יש בבקיאות, ויש בעיון. אולם רבינו היה "מחדש ביראת שמים"! כל דיבור או מעשה, רבינו היה מחדש בו רגש והתלהבות אדירה לעבודת ה'. רבינו נודע כבעל תפילה בעל רגש רב, תפילותיו וברכותיו היו כולם בכוונה עצומה בקול רם בדחילו ורחימו. כמעט שלא עברה עליו תפילה ללא בכיה ודמעות שליש על חורבן בית המקדש, על חינוך בניו ועל עם ישראל. כל יום טיהר וזיכך עצמו, והיה מפרט חטאיו בבכיות עצומות, והכל בהצנע לכת בחדרי חדרים בביתו שכל לילה התבודד עם קונו. פעם שאלו אותו איך זכית שכל בניך ונכדיך הם תלמידי חכמים יראים ושלמים? אמר להם אני ואשתי כל יום היינו ממלאים דליים של דמעות ובוכים ומתפללים על צאצאינו, ומזכירים בן בן, נכד נכד, בדמעות שליש. סיפר תלמידו ר' שמואל בן עמרם: "רבינו היה מלווה את השבת בשמחה ובשירים. את קדושת השבת שלו זכיתי לראות כאשר התארח אצלי שבת אחת בחיפה, ראיתי בו מלאך ה' צבאות, ממש 'עיר וקדיש מן שמיא נחית', שׂשׂ לדבר קונו, תפילותיו קטורת, הכל בדמעות שליש, אפילו אמירת 'בריך שמיה' שאנחנו אומרים לפני הוצאת ספר תורה אמר אותה בבכי. עוד זכורני, כאשר סיימנו בישיבת "כתר תורה" בעיר מקנס מסכת כתובות, במסיבת הסיום לאחר שנשא את דרשתו הנלהבת כדרכו בקודש, סיפר

שבלילה חלם והוא שר את השיר "אם אמרתי אספרה בלשוני נפלאותיך" (למשורר הנשגב ר' דוד חסין זצ"ל), לכן נשיר אותו כולנו, כל הרבנים הסכימו ברצון, והוא פתח בשיר בקול בכי וקיים 'וגילו ברעדה' ".

מאת: ר' רפאל ברוך טולידנו ה ָ תּוֹר ַ בוֹד ה ְ כ ִ ה ל ָ יר ִ ר שׁ ֵ שׁוֹר ֲ א ה ָ ר ָ ה וּב ָ כּ ַ ה ז ָ ר ָ ק ְ ז י ָ פּ ִ מ מּוֹ ַ ע ְ ר בּ ַ ח ָ מוֹ בּ ְ ן שׁ ָ מ ֱ א ֶ נ ה ָ ר ָ ח ְ ב ִ ה נ ָ מּ ֻ מוֹ א ְ שׁ ִ יוֹת לוֹ ל ְ ה ִ ל י הוֹדוֹ ַ ינ ִ ל ס ַ בוֹדוֹ, ע ְ כ ִ ה בּ ָ ל ְ ג ִ נ ה ָ ל תוֹר ֵ בּ ַ ק ְ דוֹ, ל ְ ב ַ ע ְ א ל ָ ר ָ ק אשורר שירה נוּ ֵ ד רוֹע ַ ל י ַ נוּ ע ָ ה ל ָ נ ְ תּ ִ נ ה ָ מּ ֻ א ָ יר ה ִ ח ְ נוּ בּ ֵ בּ ַ ה ר ֶ שׁ ֹ מ מוּתוֹ ְ ד ִ יט בּ ִ בּ ִ יתוֹ ה ֵ ן בּ ַ מ ֱ א ֶ נ ה ָ יר ִ א ְ ה מ ָ א ְ ר ַ תוֹ מ ָ בוּא ְ ם נ ַ גּ ל ֵ ת א ַ ב ֲ ה ַ א ְ ל בּ ֵ א ָ ר ְ שׂ ִ ח י ַ מ ְ שׂ ִ י י ֵ ד ְ ל לוֹמ ֶ יל א ִ ח ְ נ ַ י הוּא מ ִ כּ ה ָ תוֹר ר ֵ רוֹ גּוֹב ְ צ ִ ל י ַ ר ע ֶ ב ֶ גּ ַ י ה ֵ ר ְ שׁ ַ א ה ָ תּוֹר ַ ר בּ ֵ ר בּוֹח ֵ ים דּוֹב ִ ר ָ ישׁ ֵ מ ה ָ ימ ִ מ ְ ה תּ ָ ה תּוֹר ָ ימ ִ ע ְ ה נ ָ בּ ַ ר ה ָ יר ִ א ְ ן מ ִ י ַ ה ע ָ ימ ִ כּ ְ ח ַ י מ ִ ת ֶ פּ

אשורר שירה להבת הקודש שבערה בנשמתו של רבינו מצאה ביטוי בפיוטים נפלאים ומיוחדים אותם חיבר בהזדמנויות שונות. בכך המשיך את מסורת גדולי ספרד להביע את רגשות ליבם בפיוטי הלל, הודאה ותפילה. פיוטים אלו זכו ללחנים מרוממי נפש, ורבים מהם היו מושרים בפי המתפללים בימי שבת וחג.

17

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הפיוט המפורסם ביותר שלו הוא ’אשורר שירה‘ שנפוץ בכל תפוצות ישראל. מאחורי פיוט זה, קיים סיפור מפליא אותו סיפר הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל באחד משיעוריו: "פעם הייתי בעיר באר שבע, ושם שמעתי לראשונה בחיי את השיר 'אשורר שירה'. התעניינתי לדעת מי חיבר את השיר הנפלא הזה, וחשבתי שמקורו מאחד הקדמונים. שאלתי את הרה"ג רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל שישב באותו מעמד לידי, ואמר לי שלא קדמונים חיברו את הספר אלא קדמוניך. לאחר חקירה שמעתי שמחברו היה לא אחר מאשר הרה"ג רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל בעצמו. שאלתי אותו שמעתי שכבודו חיבר את השיר הזה, והוא אמר לי שלא צחק עליי במה שאמר לי שזה שיר קדוש מקדמונים, מפני שבשעה שישב לכתוב את השיר, לא יכל להשלים אותו, והיה הדבר קשה עליו ביותר. מתוך כך הוא יצא מביתו החוצה לנשום מעט אויר, וכשחזר לביתו והנה הוא רואה שהשיר גמור. הוא שאל את אשתו אם ראתה מישהו שנכנס לחדרו שגמר את הפיוט שלו, ואמרה לו שאף אחד לא נכנס הביתה. או אז הוא הבין שפשוט משמים שלחו שליח להשלים לו את השיר שלו. לאחר שנפטר הרב הגאון הנ"ל הלכתי לנחם את משפחתו וסיפרתי להם את הסיפור הזה. היה שם אחד הנכדים שדחה את הדברים, כי לא האמין להם. אמרתי להם אם הרבנית יושבת שבעה בבית, ואמרו לי שכן. אמרתי להם בואו עמי לחדר השני שאלך לנחם גם אותה. שאלתי אותה בנוכחות הנכדים אם היא זוכרת את המקרה, ואמרה שהיא זוכרת היטב את המעשה עם הפיוט 'אשורר שירה', וכי השלימו אותו מלאכים משמים. אמרתי לנכדים אתם שומעים את המעשה מפי הרבנית עצמה מכלי ראשון. התפלאו מאוד הנכדים ואמרו לה האם באמת יכול להיות שדבר כזה קרה עם הסבא זצ"ל, והיא אמרה מה זאת אומרת אם יכול להיות - פשיטא שכך קרה, ודברים שבכל יום היו עם הסבא זצ"ל ועל מה הם מתפלאים, וגם זו הסיבה שהיא לא סיפרה להם מעולם על מעשים אלו כי לא ידעה שיש בהם חידוש. היום הרבה שרים את הפיוט הזה וזכה לתפוצה רבה, ולא בכדי הדבר, כי לא חובר בידי אדם אלא בידי מלאכים, כמו כל דבר שזוכה לתפוצה רבה הוא משום שחובר בידי אנשים כמלאכים קדושי עליון". (מאמר מרדכי, שיעורי י"ג אלול, עמ' רמב) כך היתה דרכו של רבינו לחבר פיוטים רבים, אשר הצד השווה שבהם הוא שכולם רצופי אהבה, גדושי ערגה, וחושפים טפח מרוממות נשמתו הטהורה והזכה. תיקון חצות סיפר הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל: יום אחד הגיע לדור בשכנותי חכם מארצות המערב. אחר קבלת הפנים ודרישת השלום נפנינו כל אחד לביתו. כשהגיעה שעת חצות לילה

שמעתי מבעד לקיר השכן החדש בכיות ויללות. התקרבתי סמוך לקיר והנה האורח קורא תיקון חצות בבכי מר על חורבן הבית. למחרת בבוקר שאלתי מי הוא השכן, וענו לי שהוא ראב"ד מקנס ר' רפאל ברוך טולידאנו". סיים הרב וואזנר ואמר: "דעו לכם שמיהודי חכם זה למדתי איך נראו אבותינו בשעה שבכו על חורבן בית המקדש". עם הגר"ח קניייבסקי מסופר על הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א שבצעירותו הגיע לבית רבינו. ר' חיים התיישב מולו, אך רבינו שנודע כמתמיד עצום, היה שקוע בלימודו וכלל לא הבחין באורח. לאחר זמן מה, קם ר' חיים ויצא מהחדר. כאשר שאלוהו בני הבית אם רצה משהו חשוב, השיב: "לא באתי לבקש דבר, באתי במצוות אבי 'הסטייפלר', שציווה אותי להסתכל בפניו של הרב טולידאנו כדי לזכות לקבל ממנו יראת שמים". עמוד החסד רבינו היה ידוע כבעל חסד עצום. הוא הקים מפעלי תורה חסד חשובים: 'ביקור חולים' - סיוע רפואי בחינם לעניים. 'מלביש ערומים' - אספקת ביגוד לנזקקים. 'מוהר הבתולות' – הכנסת כלה. 'מושב זקנים'. 'שובו בנים' - תנועה לחיזוק רוחני. את הכל עשה בלי פרסומת ומאחורי הקלעים. קיצור שלחן ערוך השלם רבינו הרבה לטפל בהוצאת ספריהם של גדולי משפחתו ושאר חכמי מרוקו, ולשם כך יסד את חברת 'דובב שפתי ישנים'. זו הסיבה שלא הספיק לפרסם בחייו את תשובותיו ופסקיו שמספרם הגיע לאלפים. כל מגמתו של רבינו היתה לזכות את הרבים. יעיד עליו חיבורו 'קיצור שלחן ערוך השלם' שהדפיס בסוף ימיו, כפי שהוא כתב בהקדמתו: "והנה בחסדי ה' זכיתי בהיותי ראב"ד במרוקו בעיר גדולה מקנאס לערוך כמה פסקי דינים בפלפולא דאורייתא... במשך שנים רבות, והעדפתי להוציא ספר זה לאור בראשונה שהוא נחוץ לרבים, וזה יהיה שכרי כשילמדו בו בני ישראל גדולים וקטנים, נערים ושבים". בתחילה היה בדעתו של רבינו לקרוא לספר 'קיצור כף החיים' כמו שמצאנו בכתביו, אלא שלבסוף חזר בו ונראה משום שיש מקומות שהכריע שלא כדעת 'כף החיים' אלא על פי מנהגי מרוקו ופוסקים נוספים. שלא לשנות ממנהגי אבות כשם שהקפיד רבינו על דקדוק ההלכה, כך הקפיד על שימור מנהגי אבותיו. הוא התנגד בתוקף לכל שינוי, בין בענייני הנהגה ובין בענייני הלכה, והורה להחזיק בכל מנהגי מרוקו עד קוצו של יו"ד בלא שינוי כל שהוא, אפילו במנהגים שנהגו בהם שלא כדעת מרן השו"ע. השקפתו היתה, כי גם בארץ ישראל צריכה כל עדה לנהוג כפי המסורת המקובלת

18

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

אצלה, ולפיכך אין לוותר על שום מנהג וחומרא. כך בעניין הקפדה על אי-אכילת קטניות בפסח, כך בעניין ברכה על ההלל בראש חודש, כך בעניית ברוך הוא וברוך שמו גם בברכה שיוצאים בה ידי חובה, וכן בכל יתר המנהגים. דוגמא לכך, סיפר לנו אחד מזקני המשפחה מעשה שהיה בתפילת שחרית של חג שאמרו פיוטים לפני 'נשמת כל חי' כמנהגנו. בסיום התפילה אחד המתפללים ניגש אל רבינו והעיר לו שיש בזה הפסק. רבינו מיד גער בו: "וכי אבותינו הקדושים קטנים בעיניך?! הלא מנהגינו מיוסדים על פי גאוני עולם צדיקים וחסידים זה מאות בשנים, ומי הוא זה שיבוא ויערער אחריהם?!". לא רק את המנהגים עצמם סבר רבינו שיש לקיים, אלא גם את צורת המצווה יש לקיים באופן הקרוב ביותר למנהג אבותיו. למשל, רבינו הקפיד לסכך את הסוכה רק בסכך ירוק הלקוח הישר מן העץ ולא במחצלת קנים וכדומה, כיון שראה בכך שמץ ויתור על מנהגי אבות. ים אמת ִ ר ָ מ ֲ להשיב א כדי לתקן עוול שנעשה, כאן המקום להעיר על דבר החוזר וניעור ונותן טעם לפגם שמרבים להזכיר המערערים על בני מרוקו ומנהגיהם, והוא מעשה ששלח רבינו לגר“ע יוסף את ספרו קיצוש"ע, כדי שיעיר עליו את הערותיו. והמערערים נתלים בזה ורוצים להוכיח מכך שכביכול רבינו חזר בו מפסקיו אשר כתב בספרו, ועוד נחפזו להסיק מסקנות שמנהגי מרוקו הושפעו מהאשכנזים, והגדילו לעשות עד שאמרו ואף כתבו (ציטוט): "אין לסמוך על כל מה שהוא כתב, כי הוא לא ידע את כל הפוסקים שהזכרנו". אוי לעיניים

לשכנע את שומעי לקחם.

ארון הקודש נשבה באחרית ימיו, יומיים בלבד לפני שנתקף בטרשת הלב עוד הספיק לנסוע לעיר רחוקה, כדי לדרוש דברי התעוררות באזני אחיו העולים ממרוקו. גם מעל ערש דווי הוסיף לדאוג את דאגת קיומם הרוחני. מחלתו נמשכה מספר שבועות. פיו לא חדל מגירסא ותפילה. רוב שעות היום היה שרוי בדביקות ועוסק בענייני תשובה. בדעה צלולה התכונן לחיי העולם הבא. רבינו קידש וטיהר את עצמו בסילודין. הוא קרא אליו את אנשי חברה קדישא שלו מיוצאי מקנס והורה להם שינהגו בו אחרי פטירתו לפי כל המנהגים והמסורות שקיבל מאבות אבותיו לבל יחטיאו כחוט השערה. והנה בא יום פקודתו, אור לי"ח מרחשון יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה. רבינו נטמן בחלקת הרבנים שבבית העלמין פוניבז' בבני ברק. זכה רבינו ושפתותיו תמיד דובבות בקבר, אם על ידי תורה שהרביץ בתלמידיו הרבים, אם על ידי ספריו שחיבר והדפיס שלו ושל אבותיו, אם על ידי צאצאיו שהקימו ישיבות וכוללים לאין מספר, ונוסף על כל אלה זכה וחיבר שיר לכבוד התורה ומושר בפי כל קהל ישראל בכל עת ועונה: "אשורר שירה לכבוד התורה" שהיתה שירת חייו. זכרו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. [לאחרונה יצא לאור הספר הנפלא 'קדוש וברוך' ע"י נינו - הרב רפאל ברוך טולידאנו הי"ו, בו מקיף המחבר את חייו ופועלו של רבינו, לצד יריעה היסטורית מרתקת המתארת את יהדות מרוקו בתקופתו. מומלץ!].

שכך רואות, אוי לאוזניים שכך שומעות. רבינו ששפט את ישראל במשך כשישים שנה וכל חייו רצופים יראת שמים טהורה, וכי לא ניתן לסמוך עליו?? מיותר לציין שרוב הפסקים בספרו מיוסדים על השלחן ערוך וכף החיים, ואם כן איך ניתן להתבטא כך?? וזאת למודעי, כפי שסיפר לנו אחד מזקני המשפחה, שרבינו שלח את ספרו להרבה רבנים ולא רק לרב מסוים, וזה היה מתוך ענוותנותו שרצה שיעברו על ספרו וישלחו הערותיהם, ואין להסיק מכך שביטל פסקיו בפני אחד מהם. ועוד, לא ניתן להוכיח מזה שהיה מקבל כל הערותיהם. יתירה מזאת, לא ניתן כלל וכלל להוכיח מכך שהיה משנה איזשהו מנהג שהביא בספרו, אדרבה ראינו שעמד על קיום המנהגים בתוקף. אך לצערנו, יש המנסים באופן שיטתי למעט בדמותם של רבותינו ממרוקו ובמנהגי אבותינו במגמה

19

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ואן ָ ו ְ ט ֶ חלק א' - ט

מפת השטחים הספרדיים בצפון מרוקו (ויקיפדיה: ערך " מרוקו הספרדית")

'יר ִ ג ְ נ ָ ט ְ ואן ו ָ ו ְ ט ֶ מבוא על הערים ט מרוקו הייתה מדינת חסות של הצרפתים ששלטו בה משנת עת מרוקו קיבלה עצמאותה. בהסכם קודם 1956 עד 1912 שהיה בין צרפת לספרד, צרפת העבירה את השלטון לספרד על האזור הצפוני של מרוקו שכלל בין היתר את הערים .) TETOUAN ) וטטוואן ( TANGER טנג'יר ( אחרי עזיבת הצרפתית ומרוקו קיבלה עצמאותה בשנת כאמור, ספרד החזירה את האזור הצפוני לשליטת 1956 מרוקו למעט שתי ערים מרוקאיות שספרד לא ויתרה עליהן והן הערים סאוטה ומיליליה והן עד היום בשליטה ספרדית. מאת שאול טנג'י מדריך טיולים, בלשן ומחבר "אינציקלופדיה זוטא לצדיקי מרוקו וחכמיה" כל הזכויות שמורות למחבר © 'יר- מרוקו הספרדית ִ ג ְ נ ָ ט ְ ואן ו ָ ו ְ ט ֶ ט

20

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ייצור נעלי בית, מנעולים ובדים מקושטים.

הדת העיקרית היא האסלאם, אך יש גם מיעוט נוצרי, בעיקר ספרדים ומעט צרפתים, ויהודים ספורים.

בעיר יש אוניברסיטה בשם "אוניברסיטת UNIVERSITE י" ( ִ ד ְ אע ֚ ס ֶ יק א ִ ל ָ ל-מ ֶ ד א ֶ בּ ָ ע ), מספר פסטיבלים ABDLMALEK EASADI שנתיים מתקיימים בטטוואן. מבחינת סיגנונם האדריכלי נחלקים בתי העיר לשלושה אזורים. במרכז שוכנת המדינה (העיר י, רובע ִ לוּס ָ ד ְ נ ָ העתיקה) השומרת על סיגנון א ) הוקם במהלך ENSANCH 'ה ( ֶ צ ְ אנ ָ ס ְ נ ֶ א ָ ה בסגנון 20 המחצית הראשונה של המאה ה ספרדי, והשכונות הסובבות את מרכז העיר ) הוקמו בסגנון QUARTIERS PERIPHERIQUE ( מרוקאי מקומי לאחר שמרוקו זכתה לעצמאותה. ן היא עיר בעלת תרבות ָ טווּא ֶ אט, גם ט ָ בּ ָ ר ְ אס ו ֶ כמו הערים פ ן גאה באתרי התרבות שלה: מוזיאון האומנות, ָ טווּא ֶ וספר. ט שהוא ארמון ישן העומד לצד החומה ליד שער המלכה ) היא מציגה את אומנות האזור Bab el Okia היפה (

רחוב בטטוואן (ויקיפדיה)

TETOUAN העיר טטוואן טטוואן, על פי ההסכם בין צרפת לספרד, הייתה שייכת לחלק שנקרא "מרוקו הספרדית", כאשר מרוקו קיבלה היא הפכה להיות חלק ממרוקו. 1956 עצמאותה בשנת ). בהרי MHANNECH שׁ ( ֶ נ ָ ה ְ העיר שוכנת בעמק הנהר מ יף המקיפים אותה. הנמל הוא נמלה היחיד של מרוקו ִ הר לחופי הים התיכון. האקלים בעיר ים-תיכוני עם עונה גשומה איש. 80.000 - בחורף וקיץ יבש. היום חיים בעיר כ

מקור שמה של העיר במילה ) TETOUAN ואן ( ָ ו ְ ט ֶ ית ט ִ ר ֶ בּ ְ ר ֶ בּ ָ ה שמשמעותה "מעיינות" או "עין". ע"י הסולטון 1307 ואן נוסדה ב- ָ ו ְ ט ֶ ט ABOU-THABIT יט (( ִ אבּ ָ בּוּ ט ָ א ין. מקום הפך ִ ר ְ י-מ ִ נ ְ משושלת בּ ים ִ ט ָ יר ִ מהר מאד למרכז של פּ (שודדי-ים) משגשג, וכבסיס ים נגד ספינות ִ ט ָ יר ִ לפעולה של פּ ה. העיר ָ אוּט ֶ ס ְ ספרדיות בעיקר מ העתיקה הוכרזה כאתר מורשת . 1997 עולמית בשנת כלכלת העיר נסמכת על מסחר מקומי, שירותים ותיירות החוף אשר זכתה לתנופה בשנים האחרונות והפונה בעיקר לשוק המקומי. התעשייה אינה תופסת מקום משמעותי בכלכלת העיר, אם כי במישור שבין העיר והים פועלים מספר בתי חרושת למלט ולחומרי בניין, הניזונים ממחצבות באזור. בעיר עדיין פועלות תעשיות מסורתיות של חיווט כבלי כסף,

(ויקיפדיה) 1860- כיבוש טטואן ב

21

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

טטוואן-מראה כללי חלקי של העיר

והמנהיגים דיברו בהתלהבות על היחסים הטובים ששררו ואן. ָ ו ְ ט ֶ בינם, ובין הפקידים והתושבים הנוצרים-ספרדים של ט

ומלבושים מחתונות שהן מאוד מעניינות, מוזיאון לאומנות המרוקאית, מוזיאון לארכיאולוגיה ובו המוזאייקה הנהדרת סוּס ְ שהובאה למוזיאון מהערים העתיקות הרומיות לוּק ), מוזיאון הארכיאולוגי, LUXUS ET TAMUDA ה ( ָ מוּד ָ תּ ְ ו ליד ארמון המלך חסן השני. Place euada שממוקם ליד במוזיאון חפצי אומנות, בית-ספר למקצועות האומנות , והקונסרבטוריון ARTISANAT המרוקאית המסורתית למוזיקה האנדלוסית. המדינה של טטוואן (העיר העתיקה) המדינה (העיר העתיקה).של טטוואן שוכנת במרכזה של העיר והיא הוקמה במספר שלבים, בעיקר החל בסוף . ייחודה של המדינה בעיר 18 ועד למאה ה- 15 המאה ה הוא באופייה האדריכלי האנדלוסי, ועל אף שהיא אחת מהערים הקטנות במרוקו, היא נחשבת לאחד המתחמים השלמים והשמורים מהשפעה זרה. המדינה שוכנת במעלה המדרון של ג'בל דרסה המטפס מהואדי צפונה, וזה הכתיב . 8 את צורתה הדומה לספרה ------------------------------------------- תירגמתי צרפתית מספרה של הסופרת היהודיה מקזבלנקה נינה בנון GUIDE ET HISTOIRE DU MAROC http://he.wikipedia.org/wiki האתר:

במהלך מאה זו המשיכו להגיע לעיר אנוסים מספרד ומפורטוגל, והקהילה דאגה לקלוט אותם ולהשיבם ליהדות. כבר הייתה מהמפורסמות שבקהילות 16 בשלהי המאה ה ויאקוֹס" – (ירושלים ִ ו ְ ר ָ ה-מ ֶ מרוקו. היא כונתה "ירושלים ד של מרוקו), או "ירושלים הקטנה". שימשו בה רבנים ודיינים ידועים ובבתי הכנסת היה אוסף גדול של ספרי קודש עתיקים וקיימה מוסדות צדקה ולימוד נימנו בעיר שבעה בתי כנסת. אחד מצאצאיו 1727 בשנת אס ממבשרי הציונות. ָ יבּ ִ הוא הרב ד"ר יהודה בּ . הסוחרים היהודים 16 הקהילה היהודית גדלה במאה ה באו בקשרי מסחר עם ארצות האימפריה העות'מאנית, ליוורנו, ג'יברלטר וכמובן ספרד ופורטוגל. הקהילה של ן ונטלה חלק נכבד ָ ט ְ סוּל ָ ואן פרחה ונהנתה מחסות ה ָ ו ְ ט ֶ ט בחיי-המסחר של העיר 17 המאה ה לעתים קרובות סבלה הקהילה מרדיפות מצד השלטונות או מחוסר-ביטחון. הסולטאן הטיל עליהם מיסים כבדים, הקהילה הותקפה ע"י מורדים בעיקר מאיזור 1655 ובשנת יף, מוסדותיה נהרסו ובית-הכנסת המפואר של רבי חיים ִ ר ָ ה , כאשר גורשו 1772 אס הועלה באש. עם זאת, בשנת ָ יבּ ִ בּ האירופאיים מהעיר, הורשו היהודים להישאר. 18 המאה ה ן את הנציגים הזרים שבעיר, וחשיבותה ָ ט ְ סוּל ַ גירש ה 1772 ב ואן כעיר מרכזית פחתה. לעומת זאת התחזק ָ ו ְ ט ֶ של ט

ואן ָ ו ְ ט ֶ יהודי ט 16 המאה ה

אן חיו יהודים עוד לפני גירוש ספרד ָ ו ְ ט ֶ עד כמה שידוע, בט , אבל בואם של מגורשי-ספרד נתן תנופה מחודשת 1492 ( לקהילה,

פוֹן (ראו עליו בפרק צדיקי טטוואן. ש"ט) ְ ל ָ רבי יעקב כ

22

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מעמדה של הקהילה, שכן את מקומם של הזרים ירשו על פי רוב יהודים שניתמנו כנציגי קונסולים אירופים, מתורגמנים או מזכירים. במאה זו נפתחו לפני יהודי טטוואן אפשרויות פרנסה בטנג'יר ים ִ ואנ ָ ו ְ ט ֶ ט ָ ובג'יברלטר והמהגרים ה ייסדו בהן למעשה את הקהילות. המוסדות הרבניים קיבלו את חסותו הרשמית של הכתר הספרדי, ובית . 1800 הדין של קהילת טטוואן בשנת קהילת טטוואן יצרה לעצמה שם של מרכז דתי ורוחני.

התחילה תקופה 18 בסוף המאה ה - אן, וכתוצאה מכך, החלו ָ וו ְ ט ֶ ט ְ ארוכה של נסיגה כלכלית בּ אן בתנועת הגירה. ָ וו ְ ט ֶ יהודי ט 19 המאה ה גורשו כל היהודים מהעיר. לאחר זמן מה הורשו 1808 בשנת לחזור בתנאי שיגורו בשכונה מיוחדת מחוץ לעיר לשכונה יוֹ. ִ " (כודיריה - יהודי בספרדית נקרא כוּד Juderia הנקרא, " ש"ט). הם נדרשו ללבוש בגדים שחורים (הצבע השחור מסמל את השד. ש"ט), עיסוקם הוגבל למקצועות מסוימים ולעתים אף הוכו בפומבי. 1789- .- פעל בעיר הדיין הרב יצחק בן ואליד 19 במאה ה הקים הארגון "כל ישראל חברים 1862 , בשנת 1870 ) בית ספר יהודי לבנים בעיר, בית הספר ALLIANCE ( הראשון של אליאנס אן היגרו גם לאוראן ָ ו ְ ט ֶ במאה זו יהודים רבים מט שבמערב אלג'יריה, עקב הקרבות בין ספרד למרוקו שהרעו את ביטחונם של יהודי העיר. יוצאי טיטואן היו בין מייסדי קהילות מליליה (כפי שכתבתי לעיל הערים המרוקאיות סאוטה ומיליליה שהיו חלק ממרוקו הספרדית, למרות שמרוקו קיבלה עצמאותה הן נשארו בשליטה ספרדית עד היום. בעיר היו ישיבות ובתי-ספר וסך הכל של היהודים בעיר . בביקורי האחרון בעיר נודע לי שבעיר יש 14,200 היה ל יהודים 3 ר'

לשלטון החל מעמדם הכלכלי להתדרדר. עם זאת הקפידו הספרדים להפגין יחס חיובי כלפי היהודים שחיו באיזור חסותם. ספרד נתנה ליהודי טטוואן את האפשרות להתפתח באופן חופשי מבחינה כלכלית. במפקד שנערך יהודים. 3,103 היו בעיר רק 1960 בשנת מאפייני הקהילה יה, ִ ית ִ כּ ֶ יהודי טטוואן נהגו לדבר בניב ספרדי מיוחד הנקרא ח המורכב ממילים מספרדית, עברית וערבית ומהווה דיאלקט הנקרא לדינו

300 בבית הקברות הישן של העיר, שהוא בן למעלה מ שנה, להלן צורת הקברים‏

------------------------------------------- ראו: אביזמר א. מרוקו מדריך למטייל (תשנ"ה) קריספיל נ. "מרוקו מדריך למטייל" (תשנ"ו) הוצאת "יריד הספרים" ירושלים. http://he.wikipedia.org/wiki האתר: האתר: GUIDE ET HISTOIRE DU MAROC תירגמתי מספרה של הסופרת נינה בנון:

20 המאה ה קוֹ (מנהיג ספרדי. ש"ט) ְ נ ָ ר ְ עם עלייתו של פ 1936 ב

23

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ויותר המקומות, האתרים והאטרקציות 100 המרשימים והאולטימטיביים ביותר בארץ המגרב

כל הזכויות שמורות למחבר © אברהם אביזמר מאת:

ידידנו אברהם אביזמר-מדריך טיולים במרוקו, הוציא לאור את הספרים הבאים: "מרוקו ארץ המג׳רב" "מרוקו-המדריך למטייל" (אלבום) "מרוקו-יהדות בצל האיסלאם" (אלבום) ו"מסעותיי במרוקו ארץ המג׳רב" בגליון זה מגיש אביזמר מאמר מתוך ספרו "מרוקו-יהדות בצל האיסלאם" ובו המלצה למקומות המרשימים ביותר במרוקו. ואף דירג את האתרים להלן העמודים בדיוק על פי המלצתו. כפי שהם מופיעים בספרו.

24

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

פרפראות לחכמה

ויותר המקומות, האתרים והאטרקציות 100 המרשימים והאולטימטיביים ביותר בארץ המגרב המטייל במרוקו, ימצא את עצמו, נפעם שוב ושוב מסיפוריה המרתקים של ארץ המגרב, משלל גווניה ואתריה המרשימים המשתקפים מכל פינה. בחרתי להתחיל ב"מרוקו של צבעים" ואילו יכולתי להעביר כאן את טעמיה ואת ניחוחותיה המשכרים, הייתי עושה זאת בשמחה. מסענו בנופי מרוקו חושף אותנו לאוכלוסייה מגוונת בתרבותה וכשאנו שוקעים אל מעמקי הממלכה המגרבית, אזי מבינים אנחנו מדוע בחרו אבותינו ואבות אבותינו להשתקע בה. " - אורך הרוח המרוקני - שום דבר לא בוער, הכול בסבלנות. ְ ר ְ בּ ְ לאט לאט, תבינו מהו ה- "ס אלחבאב דייאלי (יקיריי), אלה שזכו לבקר במרוקו ואלה שמשתוקקים להלך בה, אני מונה עבורכם רשימת מקומות ואטרקציות בארץ המגרב שלדעתי הם "אתרי חובה" כדי להכיר לעומק את תרבותה של מרוקו ולחוות אותה בכל החושים. למרות ניסיוני הרב והיכרותי עם מרוקו לאורכה ולרוחבה, במשך כמה עשורים, יהיו שיבחרו וימליצו על אתרים אחרים. לנוחותכם, מניתי את האתרים לפי אזורים גיאורגרפיים במרוקו ולכל מקום ואתר הענקתי דירוג כוכבים כפי שאני מעריך. 5 - ל 1 כוכבים בין

. הרי אטלס התיכון 1

האגם והסכר של בין אל-ווידאן

שמורת מפלי האוזוד

- שמורת מפלי האוזוד - שמורת מערת הנטיפים (קרסה) אימי-נ פרי ליד דמנאת - שמורת יער הקופים באזרו - שמורת עין לוח – המעיינות והמקור של הנהר "אום-רביע" - האגם והסכר של בין אל-ווידאן - עין אסרדון בבני מלאל והקצבה הסמוכה

הקצבה הסמוכה בבני מילאל

עין אסרדון

- איפרן - ג'בל מישלפן, אתר סקי ליד איפרן

- העיר ספרו על מפליה

ביקור של המלך מוחמד השישי במערת הרקולס

טנג׳יר - כף ספרטל

. הרי הריף: 2

- טנג'יר עם כף ספרטל (מצפה הימים), מערת הרקולס, כף מלבאטה, המדינה, ביכ"נ נהון, ביכ"נ שער רפאל וביהכ"נ על שם ר' עקיבא. - שפשאוון – העיר הכחולה

25

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

- אל-חוסימה עם חופי הים והמפרצים בחלק המערבי של העיר, הנספים בספינת 44 מתוך 22 וגם בית העלמין היהודי שבו נטמנו המעפילים "אגוז" - ווזאן והציון של ר' עמרם בן דיוואן - נאדור - שמורת הר תידעין - מליליה - סבתא (סאווטה) - וולוביליס, העיר הרומית בהרי הריף, סמוכה למקנאס - המעיינות בכפר מולאי יעקוב - המעיין הבראשתי בכפר מרזוגה - הכפר מולאי עלי שריף - ריסאני - שוק התמרים, והבית שבו נולד באבא סאלי (ר' ישראל אביחצירא) - אלחתאראת (פוגרות) בארות השרשרת - עין א-זרקא (המעיין הכחול) - הגייזר בוואד זיז - קניון התודגה - וורזאזאת - קצבת תאוורירת - אולפני הסרטים אוסקר ולוס אנג'לס

שפשאוון

קצבת טיפלטות הסמוכה לוורזאזאת

. מדבר הסהרה 3 - קצבת תיפלטות - חולית מרזוגה

מדבר הסהרה

קניון התודגה

- המלאח של וורזאזאת - קצבת איית בן חידו

. הרי האטלס הגבוה 4 - קצבת תילוואת - שמורת הר אוקיימדין

קצבת איית בן חידו

- האגם והסכר של ללה תתארקוש - שמורת אימוזר דה סוד ומפלי אימוזר - אימליל - שמורת הר טובקאל - הקצבה של ריצ'ארד ברונסון - קצבת טובקאל

קצבת טובקאל

. הרי האנטי אטלס 5 - תאלווין – מקור תבלין הזעפרן (כרכום הגינה) - תאזנאחת – מקור תעשיית הזראביית – השטיחים

26

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו