קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

למבנה ארעי שנועד ללינה שם, וראוי אם כן, שלא להחליף את השומרה במלונה. במקום אחר נרמז תפקידו החשוב של המגדל:

זו לזו, ומכל אחת מהן שמרו רק על הסביבה הקרובה, אולי על הכרם המשפחתי. החלל הפנימי מאפשר לנצל את השומרה כמחסן לכלים, ואך לאחסן בו את יבולי הכרם. גם הכורמים יכולים למצוא בחלל השומרה מקום למנוחה. כל זה מבוסס על קרירותו היחסית של חלל השומרה ביחס לחום שבחוץ. מדידות הראו שהפרשי הטמפרטורה בין חללה הפנימי של השומרה לחוץ יכולים להגיע ליותר מעשר מעלות, הבדל משמעותי מאוד בעונה הקיץ! הבדל זה נובע מקירותיה העבים של השומרה המשמשים כמבודדים מצויינים. אולם מה שמועיל כל כך בשעות היום הופך לרועץ בשעות הלילה. אז הופכת השהות בשומרה לבלתי אפשרית כמעט בגלל החום הרב והמחנק. נזכיר, שהבנייה היבשה אינה מאפשרת לקרוע חלונות במבנה, דבר שמקשה מאוד על האוורור. על כן, בשעות הלילה ישנו הכורמים על גגה של השומרה. יצויין שהגג שימש למנוחה גם בשעות היום, בעת שנשבו רוחות נעימות. לצורך השהות ביום הוקמה בדרך כלל סוכה על גג השומרה. חומרי הבנייה נשים לב, שחומר הבניין של שתי השומרות הוא אבנים חצובות בלתי מסותתות. מסתבר שכמו במקרים אחרים גם אבנים אלו הן אבני המקום, שנחצבו מסלעי הסביבה הקרובה. מתברר, שבשעת הכשרת הקרקע, הכרוכה בפעילות העיזוק והסיקול, מתקבלת כמות גדולה מאוד של אבן, המשמשת לבניית מתקנים שונים בכרם ובסביבתו, ביניהם הגדרות והשומרה. ניתן לראות אפוא את הכרם כמערכת, שמתקניה השונים קשורים לפעולות הכשרת הקרקע לכרם. מגדל שומרה וסוכה המתקן שאותו כינינו 'שומרה' נזכר פעמים רבות במקורות היהודיים. השם 'שומרה' אינו מופיע במקרא אלא בלשון חז"ל. במקרא מכונה מתקן זה, קרוב לוודאי, בשם 'מגדל'. ישעיהו הנביא, במשל הכרם, מתייחס, כזכור, לאותה מערכת של הכשרת קרקע המספקת גם חומר גלם למתקני הכרם, ביניהם המגדל: "... כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו .)2-1 ' שורק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו״ (ישעיהו ה במקום אחר מזכיר ישעיהו את הסוכה, שהיתה כנראה בראש המגדל: "ונותרה בת ציון כסוכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה" .)8 ' (ישעיהו א אכן, הסוכה כמוה כשומרה, ששקקה חיים בעונת הבציר, הפכה אחריו, כשאיש אינו פוקד עוד את הכרם, לסמל לבדידות. אגב, יש המכנים את השומרה בכינוי 'מלונה'. יש לזכור, שמפסוק זה עולה, שהמלונה נמצאת במקשה ולא בכרם! היא מתייחסת כנראה

"...ועל האוצרות בשדה בערים ובכפרים ובמגדלות יהונתן בן .)25 עוזיהו״ (דברי הימים א' כ"ז מדובר באחד משריו הכלכליים של דוד, האחראי בין השאר על האוצרות שב'מגדלות'. תפקיד חשוב אחר נרמז בסיפורה של 'גיבורת' שיר השירים: "אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי״ (שיר .)6 ' השירים א סביר להניח שאותה 'נטירה', שבה מדבר הכתוב, נעשתה מראש רי קשה לשער שנערה תיסוב בכרמים המרוחקים 9 המגדל, שה לבדה ותשמרם, ועל כן אולי 'שזפתה השמש'. תיאורים מעניינים של השומרה מצויים במקורות חז"ל. כך, כשהמשנה עוסקת בענייני מכירת שדה, ובשאלה מה נכלל בשדה הנמכר, מובאת ההלכה: "המוכר את השדה מכר אה האבנים שהן לצורכה ואת הקנים שבכרם שהם לצורכו... ואת השומרה שאינה עשויה בטיט ואת החרוב שאינו מורכב..." (משנה, בבא בתרא ד' ח'). עולה אפוא, ששומרה, הבנויה בנייה יבשה, נתפסה אצל אבותינו כחלק בלתי נפרד מן השרה והכרם. שאלה אחרת שהתעוררה אצל חז"ל היתה, מה דינה של השומרה לעניין כלאיים (כלאי הכרם הכרוכים בגידול זה בצד זה של דגנים וגפנים): "שומרה שבכרם גבוהה עשרה ורחבה ארבעה, זורעין בתוכה, ואם היה שער כותש, אסור״ (משנה, כלאים ה' ג'). שומרה שבכרם, שמידותיה עשרה טפחים על ארבעה טפחים, נחשבת לרשות עצמאית, וניתן לזרוע בתוכה (על גגה?) ללא חשש לאיסור כלאי הכרם. אך אם היו ענפי הגפנים משתרגים מעל השומרה, איסור כלאים בעינו עומד. שביל עתיק מן השומרות נחזור אל השביל העתיק, שאותו עזבנו, ונמשיך לאורכו. דרכנו ממשיכה לאורך אותו קו גובה לכיוון הערוץ. בתחילת דרכנו נוכל לצפות לעבר הגיא באזור קו הערוץ. כזכור, גדלים שם זיתים גדולים יותר, היות שהקרקע שם עמוקה יותר. נלך עד לקו הערוץ. השביל חוצה אותו. נשים לב שהאבנים במדרגות שבתוך הערוץ גדולות יותר והבנייה מסיבית יותר. עובדה זו מעידה על עוצמת הזרימה כאן בעת השטפונות, שהיא חזקה לאין ערוך מזו המתרחשת לאורך המורדות. כדי להסדיר אה הזרימה החזקה, מקובל היה להכין בערוץ תעלה שדפנותיה

24