קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

: בור מים 3 ' תחנה מס

בשל סדקים, בשל סלע שאינו מתאים וכו'. ירמיהו הנביא שיבץ בעיה זו במשל מפורסם: "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות .)13 ' נשברים אשר לא יכילו המים״ (ירמיהו ב לעומת זאת, כשרצה רבי יוחנן בן זכאי להמחיש את כוח זכרונו הבלתי רגיל של תלמידו ר' אליעזר בן הורקנוס, דימה אותו ל: "בור סוד שאינו מאבד טיפה" (משנה, אבות ב' י"א). מבט בבור מסביר את הצורך לשמור על נקיונו ותקינותו. צורך זה הוא מקור הפתגם המפורסם: "באר (בור) ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן" (תנחומא, מטות ג' ועוד). החוליה אחד מהיסודות החשובים בבור הוא החוליה, המייצבת והמצמצמת את פתח הבור. אף היא נזכרה רבות במקורותינו. ל רוצים להדגים מקרה של פיקוח נפש בשבת, הם ״ כך כשחז מספרים על תינוק שנפל לבור: "...ראה תינוק שנפל לבור עוקר חוליא ומעלהו, והזריז הרי זה משובח...״ (יומא פ"ד ב'). כן סיפרו חז"ל על זקני ישראל, שבאו לפני דוד וטענו, שאין להם די פרנסה ממקורות עצמיים. כדי להמחיש טענה זו הביאו משל, המתבסס על שטחה הקטן של החוליה שאינו מספיק לנקז מים לבור: "אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו". (ברכות ג' ב') בהערת אגב נעיר, שמקור הסיד הדרוש לטיוח הבורות קשור אף הוא לסביבה הקרובה. מדובר באבני הגיר הנפוצות באזור, שאותן שורפים בכבשנים מיוחדים לסיד. בסיורנו זה לא נפגוש אמנם בכבשני סיד, אולם הם נפוצים מאוד בסביבות סטף. בור וגת מבט בסביבתו הקרובה של הבור מגלה סימני חציבה רבים. ניתן לשער, שלפנינו שרידי גיתות ביזנטיות. בור המים עצמו מוקם בבור הגת ('גת תחתונה') כשמשטח הדריכה שלה ('גת עליונה') יוצר אגן ניקוז נוח. ארכיאולוגית קשה מאוד לשייך הן את הגת והן את הבור לשרידים שבסביבתו (מערה בעלת פתח בנוי, שרידי שביל, שרידי בית), אך ברור שלמתקן עצמו יש שגי שלבים. בשלב מסויים, כשהפסיקו להשתמש בגת, ניצלוה לחציבת בור מים. הפסקת השימוש בגת רומזת להפסקת הגידול האינטנסיבי של גפנים באזור לצורך ייצור היין. אין זה מן הנמנע, שחציבת הבור מלמדת על מעבר לתרבות רועים, היות שמדובר בבור המרוחק

לפנינו בור מים חצוב בסלע. לבור פתח צר דמוי טרפז. סביר להניח שהייתה לו חוליה, אך בשטח לא נמצאה כזו. החוליה הנמצאת במקום הובאה ממקום אחר. ממערב לבור ניתן להבחין בתעלת ניקוז קטנה המובילה מים לבור. כידוע, מתמלא הבור ממי נגר שמקורם בגשמים. מתבקש, אפוא, שיהיה לבור אגן ניקוז, טבעי או מלאכותי, שממנו יאגמו המים אל הבור. דומה שבשטח שממערב לבור הוכשר אגן שכזה על ידי חציבה. ייתכן מאד שזוהי גת, שנחשפה תוך כדי חפירה וניקוי האתר. נציץ אל פנים הבור ונבחין בשרידים ברורים של טיח. הטיח מנע חלחול מים אל הסלע. מי בורות שימשו בדרך כלל בעבר לצריכה ביתית ולהשקיית צאן. רהט הרהט, שנמצא בסמוך לבור, מסייע בהשקיית הצאן. הבורות היו נפוצים מאוד בעבר, ויש צדק רב בדברי הטוענים, שהיה לו תפקיד חשוב ביותר בביסוס ההתיישבות בהר. באזור סטף מצויות כמה חורבות עשירות בבורות ונראה שהם שימשו כמקור מים מרכזי לתושביהם. כך, הבור שלפנינו שימש מקור מים ליישוב הקטן שבו אנו נמצאים. לעומת זאת, בסטף עצמו ובסביבתו הקרובה לא נמצאו בורות וייתכן שלא היה בהם צורך בגלל המעיינות הגדולים יחסית. לא כאן המקום לעסוק בשאלה, מתי החלו לחצוב בורות בארץ ישראל. מכל מקום, ברור שכבר במקרא הם נזכרים לרוב, דבר המעיד על חשיבותם ותפוצתם. הבור במקורות במקורות הקדומים מצטייר הבור כמקור מים ביתי. כך מגדירה התורה את מה שימצא העם בארץ ישראל: "...ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת ובורות חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת..." (דברים .)11 ' ו וכן, בקריאת רבשקה לתושבי ירושלים לצאת ולהיכנע: "...ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו״ (מלכים .)31 ב' י"ח במקור אחר מודגש הקשר שבין בורות לבין גידול הצאן: "ויבן מגדלים במדבר ויחצוב בורות רבים כי מקנה רב היה לו...״ .)10 (דברי הימים ב' כ"ו ניתן דעתנו לשימוש בפועל 'חצב' במקורות אלו. השימוש מתאים למציאות באזור ההר, העשיר בסלעים קשים. כאמור, אחת מהבעיות המרכזיות של הבורות היא איבוד מים

15