כחול | מגזין השייט והספורט הימי

Lloyd's Register - רישום ללוידס

הרעיון לארגן פנקס רישום לספינות עלה לראשונה בשנת בבית הקפה של אדוארד ללויד שברחוב לומברד, 1760 בלונדון. בבית קפה זה נהגו להפגש סוחרים וחתמי ביטוח, אשר העלו בעיות בנושאי ספנות הקרובים לעיסוקם. במפגשים אלו התברר כי הסוחרים וחתמי הביטוח לא סמכו על המידע שסופק להם על ידי בעלי האוניות, לכן הם קיבלו החלטה לנהל רישום מידע משלהם על מצב כלי השיט המבוטחים על ידם ולא להסתמך על התמונה הוורודה שצוירה לעיתים קרובות על ידי בעלי אוניות. מרשם ללוידס הפך לחברת הסיווג הראשונה בעולם שדירגה אחרי שנערך סקר בנוגע למצב 1768 כלי שיט. בשנת הקורות והציוד בספינות, הציגה החברה, אשר ביצעה את המציין ספינה מהמעמד הגבוה ביותר A1 הסקר, את תקן , את מצב ציוד הספינה), 1 מציין את מצב הגוף והספרה A( הביאה 19 סמל איכות זה נותר בתוקף עד היום. המאה ה– לשינויים משמעותיים בהפלגות הים, הקיטור החליף את המפרש והעץ פינה את מקומו לברזל ופלדה, האוניות הפכו לגדולות וארוכות באופן משמעותי מהמאה הקודמת. מרשם ללוידס לא הפסיק להתחדש והמשיך לנסח הנחיות בנייה ושיטות עבודה מומלצות על סמך ניסיון מעשי. הארגון זכה במהירות לכבוד ברחבי העולם, והחל למנות מודדים כדי 1812 בחו"ל, המודד הראשון נסע לניו-פונדלנד בשנת לפקח על בניית ספינות לבעלים בריטיים, אחריו הגיעו מודדים נוספים למקומות שונים באירופה, הודו, אוסטרליה סיווג 19 של המאה ה– 80 והונג קונג. בראשית שנות ה– ללוידס כמעט מחצית מהספינות בעולם. ככל שבניית ספינות הפכה מורכבת יותר, הרשם של ללוידס הרחיב את סיווגו מבדיקת כלי שיט לבדיקת עוגנים וכבלים ובנוסף בדק גם את איכות הברזל והפלדה. עדיין ממוקם בלונדון לצד Lloyd's Register בסיס החברה משרדים וסניפים ברחבי העולם. ובחזרה לימינו, המונח ללוידס הוא שם נרדף לבנייה איכותית ומפוקחת, היום ניתן לקבל סיווג של ללוידס גם ליאכטות. בימינו פועלות חברות סיווג רבות בעולם אך ללוידס היא החברה הוותיקה והמוכרת שבהן.

בעלי קליבר קטן שהורכבו על סיפון של כלי השיט. השימוש בתותחים בקרבות היה מוגבל מכיוון שטקטיקת הקרב העיקרית הייתה מיועדת בעיקר לכוחות צבא רגליים. במהלך קרבות בים, כלי השיט היו אמורים להתקרב לספינת האויב, לעלות על סיפונה ושם להתמקד בקרבות פנים מול פנים, עד לניצחון. לאחר שבקרבות היבשה החל שימוש

צילום: גל קדר

בתותחים בעלי קליבר גדול, התברר שהתותחים יכולים לקחת חלק גם בקרבות ימיים, אולם כדי שספינות לא יאבדו את יציבותן לאחר שהוספו להן כלי נשק גדולים וכבדים, נדרש היה למקם את התותחים נמוך, מתחת לסיפון, וכך נולד הצורך לייצר חרכי ירי לתותחים ולחורר חורים . עדויות לשימוש ב- Gun Port בדופן הספינה – . 15 ישנן כבר מסוף המאה ה- Gun Port Gun - של המאה השש עשרה, 20 עד שנות ה היו כבר בשימוש נפוץ, אולם יעברו עוד Port כמה עשורים עד שנוהלי קרבות ימיים ישתנו ) – בו בכל line of Battel( ' לטקטיקות 'קו קרב צי, האוניות מפליגות בשורה, אחת אחרי השנייה, ויורות לעבר צי האויב המפליג במקביל להן. בתחילת הדרך היו לא מעט תאונות בגלל השימוש בפתחי התותחים, שתי התאונות המפורסמות היו הבריטית וה- Mary Rose של ספינות הדגל השוודית. משב רוח גרם להטיית הספינות Vasa ולחדירת מים דרך פיתחי התותחים, שתי הספינות שקעו למצולות הים. אחרי שהיה ברור ומובן כיצד אפשר לפתוח פתח בדופן הספינה מבלי שיהיה חשש לחדירת מים, אפשר היה להתקדם ולהוסיף לבטן האוניות חורים שהטיבו את האוורור והתאורה הטבעית בכלי השיט. בשונה מחרכי הירי הראשוניים בספינות הקרב, המבנה העגול של הצוהר יוצר מבנה חזק ששומר מריקבון העץ. היום, כשאתם מפליגים ביאכטה וצופים בים דרך צוהר ענק הקבוע בדופן, דרכו הים נראה כל כך קרוב, תבינו עד כמה הנדסת כלי השיט התקדמה לאורך השנים.

צילום: ויקפדיה

43 כחול /// 2021 י נ ואר