כחול | מגזין השייט והספורט הימי

וראו כי הוא עדיין נגרר קצת. המתנתי עוד מספר דקות עד שהבחנתי כי אני לא נסחף ואכן קיבלתי אישור מנוי שהעוגן ננעץ בקרקע הסלעית. נשארתי, בינתיים, צופה על היאכטה בזמן שכל החבר'ה משתכשכים במים וברגע שחלק מהם עלו, עטיתי עלי את ציוד השנירקול. נחשפתי לים "קאריבי" צלול מאין כמוהו עם דגה עשירה ביותר, שמתי פעמי אל עבר האי שהיה במרחק מטר מנקודת העגינה, בדרך חלפתי מעל 100 כ־ העוגן כדי לוודא בעיניים שלי, שהוא אכן עושה את העבודה. הגעתי אל קיר האי המזרחי והמראה היה פשוט עוצר נשימה, מאות דגים סביבי, מעין "בולענים" מקשטים את קרקעית הים הסמוכה לאי, ואצות מיוחדות שנראות ממש כמו כדורי צמר גפן. לא חשבתי ששונית בים התיכון תרגש אילתי כמוני שרואה שוניות מינקות, אך באמת הופתעתי מהיופי והעושר התת ימי מסביב לאי. הי דרומה להרצליה התחלנו להדרים, היעד שלנו הפעם הוא מרינה הרצליה, זמן ההגעה ליעד מוערך בהפלגה של שעות. לפני שנכנסתי לנוח קצת בקבינה 7 כ־ העברתי תדריך קצר לנוי והיאכטה המשיכה דרומה. כחמישה מייל צפונית לארובות חדרה עליתי חזרה לסיפון, כבר היה חושך ואורות בערך וצפי 18:00 הניווט דלקו. השעה הייתה . לאחר מעבר 22:00 להגעה היה בסביבות הארובות ומול מכמורת, הבחנתי לפתע באור לבן מנצנץ תמידית. לא הבנתי כל כך מה זה אך שיפרתי לכיוון עמדת ההגה והטרוטל. וביקשתי

הנקרה הורדנו מפרשים מכיוון שהרוח כבר הפכה לדרומית מערבית, הים קצת עלה וידענו שאנחנו רוצים להגיע מיד לאחר הביקור בנקרות לאיים מדרום, מה שאומר הפלגה מול הרוח. התחלנו להתקרב אל עבר הנקרות בתקווה שאולי הים , SUP יירגע ונוכל לעגון ולטייל בין הנקרות עם אך חלומנו נגוז ברגע ששמענו את רשת הקשר: "המפרשית שנמצאת מערבית לראש הנקרה, אתם בתוך שטח צבאי סגור, עזבו את המקום מיד", גנבנו תמונות אחרונות מול הנקרות ושמנו פעמינו דרומה. מיד זיהינו את האיים "תכלת", עליו מתנוסס בגאון דגל ישראל, "שחף" ו"נחליאלי". התקרבנו מטר, לפי הוראות 150 אל עבר האיים מרחק של רט"ג. הצצנו עם משקפת על העופות המקננים והמשכנו דרומה לעבר האי אכזיב ושגביון. עם ההתקרבות לאי, בידיעה שאנחנו הולכים לעגון בקרבתו, ביקשתי מנוי לעבור לחרטום ולתצפת לכיוון הקרקע ולבחור נקודת עגינה נוחה. מטר בערך ומצאנו 50 התקרבנו לאי מרחק של נקודת עגינה אפשרית. עשיתי סיבוב נוסף וחזרתי לאותה הנקודה. מקום העגינה הנבחר היה בעומק מטר ונשבה בו רוח דרום מערבית ערה בעוצמה 4 קשרים בערך. נעמדתי מול הרוח בנקודה 10 של הנבחרת ועם תנועת היאכטה לאחור, התחלתי להוריד את העוגן בעזרת השלט האלחוטי. ביקשתי מנוי שהיה בחרטום להגיד לי בסימון מטר של שרשרת העוגן בהתאם לחישוב 30 ה־ .) 7 X אורך שרשרת העוגן במים רדודים (עומק לאחר וידוא כי העוגן אכן ננעץ, קפצו אנשי הצוות הערניים לאבוב שנקשר בירכתיים וביקשתי מנוי שישחה לבדוק שהעוגן אכן ננעץ בקרקעית. מה שנגלה לעיניי מבעד למשקפת הוא שהקרקע אינה חולית כפי שנראה מהיאכטה אלא למעשה סלעית. נוי וטויטו שחו לעבר העוגן

מרינה הרצליה, משדרת יוקרתיות צילום: מערכת כחול

23 כחול /// 2021 י נ ואר