כחול | מגזין השייט והספורט הימי

החתירה של האוניברסיטה לא הייתה רק אמצעי שאיפשר לימודים אקדמאים, תוך זמן קצר, הפכה החתירה הקבוצתית להיות למטרה בפני עצמה. האימונים, ההכנות לקראת התחרויות, התחרויות המוקדמות בחוף המערבי, התחרויות הארציות ולבסוף המשחקים האולימפיים. האימונים והתחרויות התקיימו הן בימים הקפואים של החורף הקפוא בסיאטל, והן בחום הקיץ המהביל של ניו יורק, הם כללו לא רק אימוני חתירה מפרכים בסירת השמינייה ), הם כללו גם Husky Clipper "האסקי קליפר" ( הרבה הכנה מנטלית שיצרה בקרב תשעת הנערים (שמונה חותרים והגאי) תחושת גיבוש, אחווה ותמיכה. ה־ביחד הזה היה מה שהעניק להם את הזכות והכוחות לייצג את ארצות הברית במשחקים האולימפיים בגרמניה הנאצית, ולנצח. את המסע האפי של החותרים ליוו המאמן הראשי של נבחרת החתירה של אוניברסיטת וושינגטון אל אולבריקסון, שהיה הראשון שסימן את המטרה של השגת מדליית זהב דווקא עם החותרים שהיו כל כך שונים מחותרים שישבו בסירות החתירה של אוניברסיטאות היוקרה הפרטיות מהחוף המזרחי. יחד עם המאמן, היה מי שבנה את סירת “האסקי קליפר” וסירות נוספות של נבחרות חתירה של אוניברסיטאות אמריקאיות אחרות, ג'ורג' פוקוק. נראה כי מבין השניים חשוב היה למחבר להדגיש דווקא את תרומתו של בונה הסירות הבריטי פוקוק, לא רק ככזה שידע לתכנן ולבנות את סירת העץ בצורה הטובה ביותר, אלא גם כמי שהבין עד כמה חשוב היה ליצור את "רוח הצוות", את ההרמוניה, את שיתוף הפעולה ואת תחושת הגאווה בין החותרים. דניאל ג'יימס בראון מצליח, בצורה מרתקת, לשלב את המסע האפי של נבחרת החתירה מסיאטל, בהתפתחויות נוספות. במציאות שנוצרה במערב ארצות הברית כתוצאה מהמשבר הכלכלי שחוותה ארצות ורושש את מרבית האוכלוסייה, 1929 הברית בשנת כולל משפחות החותרים בסירת ה"אסקי קליפר", בדרך בה נכרתו יערות ונבנו במערב ארצות הברית סכרים וכבישים, ובהכנות שנערכו בגרמניה הנאצית לקראת לכאורה מדובר 1936 המשחקים האולימפיים של שנת בהמון עלילות משנה, שפע של סיפורים ופרטים. אולם למרבית ההפתעה השפע הזה לא יוצר עומס יתר. הקוראים לא בהכרח הולכים לאיבוד בשפע הפרטים, התיאורים ועלילות המשנה. מרשים לא פחות האופן המרתק שבו מצליח המחבר לתאר את מהלך התחרויות השונות בהן השתתפו הנערים, מהשיוטים המקומיים בסיטאל ועד שיוט הגמר באולימפיאדה. התיאור מרתק ואינו מפספס אף פרט, כולל ההנחיות והוראות ההגאי, מהירות החתירה וסגנונה. בעזרת תיאור זה חשים הקוראים שהם שם על גדות הנהר, בניו יורק, פרינסטון וגרמניה. הם חלק מהצופים הנרגשים שממלאים את היציעים שעל גדות הנהרות ומריעים לחותרים מסיטאל ולמי שהתחרו בהם. סיפורה של נבחרת החתירה שייצגה את ארצות , הוא גם 1936 הברית במשחקים האולימפיים של תזכורת חשובה למי ששכח את החזון שהוביל למשחקים האולימפיים. כבר זמן ממושך למדי, זכייה

במדליה אולימפית ובכלל השתתפות במשחקים האולימפיים, מחייבת לא רק מאמצים רבים אלא גם השקעה כספית ונותני חסות. טוב לדעת כי היו גם כאלו שזכייתם במדליות זהב, ביטאה את החזון שהוביל למשחקים האולימפיים. הספר מרתק, מומלץ כמובן לכל מי ששיט, חתירה ורוח ספורטיבית מפעמת בליבו. אבל לא רק למתעניינים בשיט או בספורט. כל מי שמעריך נחרצות ואת מי שמוכן לעשות הכל, גם נגד כל הסיכויים ולמרות כל הקשיים שהחיים מזמנים לנו, ימצא עניין רב בספר זה. ספר מומלץ לקריאה בימי קרונה ובימים אחרים גם כן. הבחורים בסירה; מהיערות בצפון מערב ארצות הברית אל ברלין של היטלר, אודיסיאה אולימפית ידיעות אחרונות דניאל ג'יימס בראון, מאת . ניתן לרכישה באפליקציות 2016 ספרי חמד הקריאה השונות

39 כחול /// 2020 אפריל