התערוכה לאדריכלים צעירים, 2023

אדריכלית שירה בן עזרא לב הבית

הקרקע. לאחר המעבר דרך דלת הכניסה, הטבועה בעומק הקיר, נמצאים במבואה הפנימית של הבית; חלל ניטרלי ורטיקלי המואר לסירוגין דרך משרביה עליונה התוחמת אותו ממזרח, המשכה של המשרביה החובקת פאטיו עליון ומגדירה את המאסה העליונה הקדמית של הבית. חומרי הגמר נבחרו להדגשת החוויה: לב הבית, חלל האירוח המרכזי, נמתח מעבר לגבולותיו הפיזיים, ומתפקד כמעט כחלל חוץ; הודות להגדרתו ע"י וטרינות בדפנות צפון ודרום, ומצדדיו האחרים: ע"י קירות אבן המשכיים העוברים דרך הבית, יוצאים ונכנסים אל הבית. בדרך זו, חלל האירוח מתפקד כהמשך הפאטיו, ויכול להתחבר אליו פיזית. באותו האופן ומצדו השני, מתחבר הסלון אל החצר האחורית הפונה אל הנוף. בדרך זו, לב הבית יוצא ונמתח מעבר לגבולותיו.

מהותו של הבית מתקיים באופן הנכחת חווית ההמשכיות בין חללי הפנים והחוץ שלו. הבית מתגשם כאשר מתקיים סוג של אירוח, בו חללי קומת הקרקע, מהרחוב ועד החצר האחורית מתמזגים לכדי מרחב מתמשך אחד. הבית מחולק למאסות נפרדות כך שבינהן נפער מרווח פתוח הקושר בקו ישר בין הרחוב דרך הבית אל עברו השני: הנוף. בתהליך התכנון, היווה מרחב פתוח זה, מעין "עוגן" אשר סביבו נבנה הבית. החוויה של הזרימה מתבטאת לא רק במבט מהרחוב, דרך הבית אל הנוף, אלא גם במהלך התנועה, ההזמנה פנימה. דירוג הכניסה אל פנים הבית על ידי רצף של מבואות ומבטים, נועד לחזק חוויה זו: בגבול בין הבית לרחוב, גדר נמוכה כספסל המאפשרת מקום ישיבה. פנימה בקו הבנין נפתחת חצר הפאטיו, התחומה בשערי סבכה, בקירות אבן ובוטרינה רחבה הפותחת מבט ומעבר אל חלקו המארח של הבית: הסלון, לב הבית. בהמשך, מצדו השני של הלב, נפערת וטרינה כפולה ברוחבה, המאפשרת פתיחות ישירה אל החצר האחורית ואל הנוף. רצף זה, ההולך ונפתח, מותיר את החללים הפרטיים בתוך המאסות הבנויות מסביבו. מבואת הפאטיו, מהווה מעין חלל ביניים בין פנים הבית לבין הרחוב, המבואה הבאה היא המשך הפאטיו; חלל הצמוד אל דלת הכניסה ומקורה על ידי הקומה העליונה, המונחת כמאסה נפרדת מעל קומת

צילום: שי אפשטיין

בן עזרא אדריכלות https://be-arc.com office@be-arc.com 052-7252066