התערוכה לאדריכלים צעירים, 2023

פרס הצטיינות על שם אדריכל דוד רזניק ז״ל

פרס רזניק

הגלריה בבית האדריכל.ית, יפו www.isra-arch.org.il אוצרי התערוכה חנן פומגרין אדריכל מיכל אהרוני גובס אדריכלית אוצרת הגלריה לימור יוסיפון גולדמן אדריכלית

וועדת תערוכות

דן ראובני אדריכל ורד פלוק אדריכלית נדב הייפרט אדריכל עמרי איתן אדריכל רבקה גוטמן אדריכלית

לימור יוסיפון גולדמן אדריכלית

דנה גורדון אדריכלית חנן פומגרין אדריכל ניצן סט אדריכלית ערן טמיר טאוויל אדריכל עיצוב גרפי נעמי מילר

הגלריה בבית האדריכל ארבעים על ארבעים 2023 התערוכה האחת עשרה לאדריכלים צעירים

ואופן ביטויו בפרויקט – בתרגום האדריכלי של הרעיון המופשט, הרוח לחומר.

מתוך רצון להעניק במה לדור האדריכלים החדש, מארגנת התאחדות האדריכלים אחת לשנתיים את התערוכה 'ארבעים על ארבעים' החושפת את עבודותיהם ורעיונותיהם של האדריכלים הצעירים בישראל. התערוכה מבקשת להעניק לקהל הרחב ולציבור האדריכלים הצצה חטופה על המגמות והכיוונים בעבודתם של האדריכלים הצעירים הפועלים בישראל. גילם של משתתפי התערוכה נקבע מתחת . תקופה זו מהווה שלב מעבר מהלימודים אל 40 ל- העבודה כשכיר/ה במשרד ו/או אל העצמאות, בניית הקריירה וגיבוש הזהות המקצועית. התערוכה 'ארבעים על ארבעים' הינה אחת הזירות הציבוריות המרכזיות בארץ לאיתור מגמות העתיד באדריכלות הישראלית, כאשר הפרויקטים הנכללים בתערוכה נעים מהטריטוריה המובהקת של "האדריכל הצעיר"- קרי הבית הפרטי, הדירה המשופצת והחנות המעוצבת; ועד לטריטוריות חדשות יחסית, בקנה מידה גדול כתכנון מבני ציבור, תכנון בתי מגורים, ואף השתתפות בתחרויות חשובות מול המשרדים הגדולים. מאחר שלא התקיימה התערוכה בפעם שעברה בגלל הקרונה, וועדת התערוכות החליטה באופן חד פעמי להציג. בחירת 41 לאפשר הפעם גם לאדריכלים בני הפרויקטים, אופן הצגתם והאוצרות מתמקדת בחיפוש אחר הרעיון האדריכלי – המהות הייחודית של הפרויקט

הפרויקטים מוצגים כשהם משלבים בין מספר אופני הצגה: תיאור מילולי, ביטוי דו ממדי של מסמכי הפרויקט – שרטוטים ותצלומים ועבודת ווידאו כסיור ווירטואלי במודל הממוחשב. בנוסף, כחלק מפסטיבל ׳אוהבים אמנות עושים אומנות’, כל אדריכל התבקש לשלוח סקיצה שמתארת את עבודתו ביד חופשית. בעבודות של האדריכלים הצעירים ניתן לזהות בצורה מובהקת את מערכת היחסים הדואלית שבין הגלובלי למקומי ובין הציבורי לאישי. הרעיון התכנוני מהווה ביטוי להתמודדות של הפרויקט עם המקום, עם תקציב מוגבל והניסיונות המגוונים לעבודה איכותית והפתרונות היצירתיים שהוא מעלה איתם. לעומתו, הרעיון העיצובי מהווה דיאלוג בין ביטוי להלך התקופה בשימוש מובהק בשפה עיצובית עכשווית - טרנדית אל מול ביטוי אישי מתוך ניסיון ליצירת שפה חזותית מגובשת ואינדיבידואלית דרכה מתגלה בעבודות סיפורו האישי של כל אדריכל ואדריכלית.

אוצרי התערוכה מיכל אהרוני גובס אדריכלית חנן פומגרין אדריכל

אדריכל דוד רזניק - קורות חיים )1995 , (מתוך פרס ישראל התשנ”ה

עברו לתל אביב, ושם נתקבל דוד לעבודה 1951 ב- הוא הכיר 1955 במשרדו של האדריכל זאב רכטר. ב את האדריכל הירושלמי היינץ ראו, שהציע לו שותפות בתכנון שניים מבנייני האוניברסיטה העברית בגבעת רם: בניין המתמטיקה ע”ש אלברט אינשטיין ובניין 1956 בית הכנסת ש”ע הרב ישראל גולדשטין. משנת המשפחה מתגוררת בירושלים ובה גם נמצא משרדו. אוסקר נימאייר, זאב רכטר והיינץ ראו הם שלושת האדריכלים שהשפיעו על ה”אני מאמין” של רזניק ועל עיצובו המקצועי. הוא מאמין בהתמסרות מלאה למקצוע ובשאיפה לשלמות תוך חדוות היצירה של המתכנן, הרואה בעיני רוחו בניין שהוא שלמות רוחנית וביצועית מורכבת אחת, אסתטית ופונקציונלית. לגביו האדריכלות אינה רק תכנון ובנייה, אלא גם שליחות חינוכית ליופי ולאסתטיקה. לאחר הגיעם לירושלים (שהיתה אז מחולקת), היה רזניק נוהג לטייל עם ילדיו - יהושע, לאה וברוך - לשכונת אבו טור ולצפות ממנה לכיוון האוניברסיטה העברית בהר הצופים, סמל התקומה הציונית שספג זכה 1967 בילדותו בבית אביו. עם איחוד העיר ב - רזניק להיות ממתכנני תכנית האב ומהבונים של קו הרכס המיוחד של הר הצופים, וכן יוצר המבנים של בית הספר לחינוך, בניין בית הפקולטה ע”ש מאירסדורף, מעונות הסטודנטים ומלון “הייאט” וממתכנני שלוחת האוניברסיטה המורמונית ע”ש בריגהם יאנג. האדריכל דוד רזניק לימד בטכניון בחיפה בדרגת

דוד רזניק - קורות חיים )1995 , (מתוך פרס ישראל התשנ”ה

. הוריו, 1923 דוד רזניק נולד בריו-דה-ז’נירו, ברזיל, ב רחל לבית מלמד וברוך מרדכי רזניק, הגרו לברזיל מרובנו, אוקראינה. החל דוד רזניק בלימודיו בפקולטה 1943 ב לארכיטקטורה של אוניברסיטת ברזיל בריו, וכבר כסטודנט עבד במשרדו של האדריכל אוסקר נימאייר, מגדולי האדריכלים בדורנו. , בתום מלחמת העולם השנייה, החלו להגיע 1945 ב לברזיל הדיהן של מוראות השואה. צעירים יהודים רבים החליטו לקשור את גורלם האופן מעשי בגורל ארץ ישראל. דוד הצטרף לתנועת “השומר הצעיר” בברזיל, ויחד עם חברים ועם שליחים מהארץ התכונן לעלייה. במחנה קיץ של התנועה הכיר את אשתו לעתיד, רחל לבית בורשטיין, גם היא פעילה בתנועה ונצר למשפחת מורים ציונים מהעיר רסיפה, ברזיל. אחרי תקופה אינטנסיבית של פעילות בחווה חקלאית בסן פאולו, סיום לימודיו והסמכתו כאדריכל, הגיעו רחל לקיבוץ עין השופט שבהרי אפרים. 1949 ודוד רזניק ב-

של המבנים אל סביבתם משכו אליו מתלמדים רבים אשר המשיכו בדרכו. כמורה בטכניון בחיפה וב”בצלאל” בירושלים העמיד רזניק דור של אדריכלים שהצד החזותי והעיצובי, יחד עם הבלטת המבנים בנוף ובסביבה, מאפיין אותם. רזניק ראה, ורואה עד היום, את האדריכל כאדם אשר, מעבר למקצועיותו, חייב לפעול בתוך החברה ולתרום לקידומה התרבותי. לכן הוא היה מעורה בפעילות חברתית-מקצועית שבה בלט במנהיגותו, במקצועיותו ובדחיפתו לפעילויות חדשות של הגופים שהשתתף בהם. בין עבודותיו הרבות נמנים קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, המבנה רב העוצמה בהרי יהודה - יד קנדי - המרכז הירושלמי ללימודי המזרח הקרוב, מוסד ואן ליר, שגרירות ישראל בברזיליה, ביתן ישראל במונטריאול, מוזיאון חצור באיילת השחר, וכן מבני חינוך וציבור רבים, שכונות מגורים, תכניות מתאר ותכניות אב, בינהן בית הספר לחינוך בהר הצופים, תלמוד תורה של חסידי גור, בית העיתונאים ע”ש אגרון, השכונה ע”ש שרת בבית שמש ובקריה החסידית בחצור הגלילית. כל אלה מעמידים את דוד רזניק בין ראשי באדריכלים המעצבים את תדמיתה של ישראל ושל ירושלים בפרט, ועל כן החליטה ועדת השופטים של פרסי ישראל לשנת התשנ”ה באומנויות החזות להעניק לו את פרס ישראל באדריכלות.

פרופסור חבר, וכן בפקולטה לארכיטקטורה ב”בצלאל” בירושלים. הוא שימש חבר הנהלת מוזיאון ישראל, חבר בהנהלת בית הספר לאומנויות “בצלאל”, נציג . - הארגון הבין-לאומי של האדריכלים - U.I.A- ישראל ב חבר במשלחת אונסקו לייעוץ בהקמת אוניברסיטה בקראקאס שבוונצואלה, יו”ר אגודת האדריכלים ומתכנני הערים בישראל ונציג בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים. כמו כן, הוזמן כפרופסור אורח לאוניברסיטאות יוטה ווושינגטון, והיה חבר ועדת הליווי .” 2020 של “תכנית אב לישראל Progressive Architecture זכה רזניק בפרס 1964 ב וכן פעמיים בפרס רכטר לארכיטקטורה. בפרס פפרמן על תרומתו לבנייה בירושלים. 1979 זכה ב- היה רזניק בין מדליקי 1987 ביום העצמאות בשנת המשואות, בטקס שהוקדש לאומנויות בארץ, וייצג את מקצועו, האדריכלות. כמו כן הוענק לדוד רזניק אות יקיר ירושלים. פרס ישראל לשנת התשנ”ה מוענק לדוד רזניק על תרומתו הניכרת באדריכלות ובתכנון ערים. דוד רזניק יצר סגנון ייחודי המשלב טכנולוגיה מתקדמת, קונסטרוקציות נועזות, נוכחות בולטת בשטח תוך כיבוד מסורות בנייה מקומיות והקפדה על אסתטיקה חזותית, חיצונית ופנימית. גישתו המקורית התייחסה ותרמה לשינויים במבנה המרקם הפיסי והעירוני בישראל. הוא התאים לתנאים המיוחדים בישראל את הסגנון המרהיב והמרשים של מורו, האדריכל אוסקר נימאייר מברזיל. סגנונו המיוחד והשיטות שבהן התאים את הארכיטקטורה נימוקי השופטים בהענקת פרס ישראל לדוד רזניק

תוכן ענינים

אוהד סולומון ורון סבג המסבאה, גן העיר, ראשון-לציון Z House אורי מיליק The opera house / Sports twin machine אושר פרנק איגור גרושקו לחיות בארון - דירה קומפקטית בת שני חדרים בואדי סאליב, חיפה תל אביב 23 תל אביב / לבלוב 9 אני הררי בליצקי ותומר הררי אביטל THE PASTRY BOX אסבן אושיר דה פייסטרי בוקס ארז עזרא המרכז לאמנויות המסך והבמה אריאל נאור תכנון וחידוש שוק קריית שמונה ג'ומאנה לחאם אבינאדר מגורים בקונטקסט עירוני / מגורים בפריפריה גיא בלטר בית הפטיו, תל אביב־יפו גלב גלקין אדמה קדושה גלי דר ויזל ושירן מימון בר מגורים עבור אנשים עם מוגבלות פיזית, קיבוץ מזרע / הוסטל גלים לצעירים המתמודדים עם קשיים נפשיים גלעד גרנות מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות על שם סינדי ומקס מינצברג - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, קמפוס שדה בוקר דוד בן דוד הבית ברחוב חיים בר-לב ברמת גן חגי בן נעים מרכז חדשנות בשער הנגב יונתן קנטי בית פרטי, תל אביב יוסי שושן חדר ירוק ייטב בוסירה דופן על דופן תל אביב 8 ליאור בן דב גולן, דן שפירא ואייל פורמנסקי בוגרשוב ליהי עין-גדי דוידוביץ נינ"א (נווה ישראל נווה אמירים). בית לקהילה, תרבות ופנאי בהרצליה

11-10 13-12 15-14 17-16 19-18 21-20 23-22 25-24 27-26 29-28 31-30 33-32

35-34

37-36 39-38 41-40 43-42 45-44 47-46 49-48

לירון ברקאי וטליה זנדבנק בית פרטי ברמת חן מיה אפל חומרי הגלם בעיצוב החלל מיכל אהרוני גובס בית עלמין בבנייה רוויה לעומק , קרית ים 1-5 מיקי אוטמזגין גלעד נטלי רויזין בית הפטיו, רמת החיל, תל אביב

51-50 53-52 55-54 57-56 59-58 61-60 63-62 65-64 67-66 69-68 71-70 73-72 75-74 77-76 79-78 81-80 83-82 85-84

עדי שקד רחוב המגיד, תל אביב / רחוב יהושוע בן נון, תל אביב עודד ביתן ואלון אלכסנדרוני מתחם טיפוס אולימפי מודיעין עודד ביתן ורות עזרוני מגורים לחוקרי האוניברסיטה העברית . מרכז חברתי, תרבותי ותעסוקתי, MAYA UTZ’IIL עופר קריסטל למען קואופרטיב של נשים סן חואן לה לגונה, גואטמלה ענבל עפרוני גילה אדריכל יפתח גילה בית באלון הגליל Frame House צאלה סיון קנטר ועמית בארי רועי טל בית ספר הניסוי רועי רמון מבנה המועצה הדתית בגדרה רות עזרוני חממה אקולוגית שפד"ן רותם חורש לוי בית פרטי, קיסריה שירה בן עזרא לב הבית שירה בן עזרא וחנן פרץ בית הטרסות שירה פינקלשטיין ושרון קלוגהפט תחרות לתכנון הפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב שירה תורג'מן חסיד תוספת למפעל טידיקיי למבדא, כרמיאל תמי אולך לרר תחנת רכבת קריית הממשלה

87-86 89-88

אדריכל אוהד סולומון / אדריכל רון סבג המסבאה, גן העיר, ראשון-לציון

לאלו מהיקב הסמוך, הפעם בתפקיד חדש, חלקן נקטמו לכורסאות, אחרות נושאות שולחנות או עומדות לבדן, וכמה נחצו לשרפרפים. בערב נדלקות שרשראות אור שנמתחות בין העצים, מאירות את העלווה מעלה והמסבאה מטה, בשערים בוקעות נקודות אור מנקבים והמרחב מפיץ זוהר צהבהב. השהייה מאפשרת לבחור היכן להתמקם במנעד שבין האישי למשותף, לא מוכתבים מצבים שמגבילים או מחייבים התרועעות, המקום פתוח לכל מי שצועד או נע בכסא גלגלים. החופש לבחור נתמך בקווים שמגדירים את המרחב והתנועה, מתעקלים בגמישות בהתאמה לשימושים שונים פנימה ולסביבת הגן החוצה, זו לא מחווה אלא אמצעי שמשיג ריבוי מצבים מרחביים וחברתיים. הצורות, החומרים והצבעים נטמעים אך גם מתבלטים, מתח רצוי, מצד אחד מכבד את האדריכלות הקיימת, מצד שני מאותת על התרחשות אחרת, מקום עם זהות משלו.

המסבאה נוצרה במחשבה על היומיום אך לא פחות מכך על האירוע, על היחד וגם על הלבד, על היום והלילה. מיקומה תחת עצי פיקוס שהאריכו ימים, נושקים ומתלכדים לחופה צפופה שמטילה צל קריר. לא רחוק משם נמצאים יקב כרמל מזרחי, בית העם, בית העירייה, שדרת הדקלים, הבאר ומוקדים היסטוריים אחרים. הימצאותה בלב מרכז העיר והגן יוצרת הזדמנות להפגש, להשתתף, להתחבר, מהדהדת את קהילתיות העבר מימי המושבה ומקרבת בין אנשים בהווה. המסבאה היא מקום לשוחח עם חברים, לצפות בהופעה, לאכול, לרקוד, ליצור, לשחק, לחלום בהקיץ. שרועה משני עבריו של שביל שמתחבר למארג שבילי הגן ומתמזגת בו, ההליכה בשביל המרצפות עוברת מבעד לשערי קשתות מתכת ירוקות ובין מרחבים שרצפתם מחופה לוחות במבוק כך שלאורך הדרך, הולכי הרגל נמצאים בשביל ובמסבאה בה בעת, זו הזמנה להישאר. בפנים ניצבות במות עגלגלות עטופות מתכת צבועה ירוק בהיקפן, ומכוסות לוחות במבוק במישורן, כאילו התרוממו מהרצפה. אנשים יושבים, ילדים מדלגים, פעוטות משחקים בגומה שנקרצה באחת. הבמות מגדירות חלל שטבועה במרכזו רצפת בטון מעוגלת, בקצה אחד שולחן בר ירקרק סביב גזע עץ ותיק ובקצה השני שולחנות עם משטחי עץ אורן ורגלי מתכת ירוקות. ברחבי המסבאה משובצות חביות יין מעץ אלון בדומה

צילום רחפן: עיריית ראשון לציון. צילום: סטודיו אואה

סטודיו אוֹאָה www.oa-studio.co.il

ohad.s@oa-studio.co.il / 052-3690078 אוהד ron.s@oa-studio.co.il / 050-2224320 רון

11 10

אדריכל אורי מיליק Z House

הכניסה מוגדרת ע"י נישה עם דלת פלדה, לחזית אין פתחים למעט דלת הכניסה העשויה פלדת קורטן. כשנכנסים לבית נחשפים לחזית האחורית, שבניגוד לקדמית, פתוחה לגמרי לגינה ולבריכה. חזית זכוכית מטר ממשיכה מעלה אל מעבר לתקרה וגורמת 4 של לתחושה שהתקרה צפה בחלל. החזית השקופה פונה לכיוון צפון ומאפשרת מקסימום אור ללא שמש ישירה בכלל כך שהחלל המרכזי של הבית מתמזג באופן מושלם עם החוץ.

על הדרך הראשית של שכונת צהלה, בחר זוג שכל ילדיו התחתנו ועזבו את הבית לבנות את ביתו. הזוג רצה לחיות בקומה אחת כאשר חדר המגורים וחדר השינה באותו המפלס. הגבהה של מפלס המגורים מהרחוב אפשרה להכניס את חדרי האורחים בחצאי קומות וכך לדמות לבית נפח של קומה אחת מהרחוב. מפלסים. 4 זאת למרות שלבית יש מכיוון שהבית ממוקם על הציר הראשי של השכונה, החזית הקדמית מורכבת משני מישורים של בטון לבן חשוף עם גינה בניהם המהווים חוצץ בין הכביש לבין החצר האחורית ומאפשרים פרטיות ושלווה בחדרי המגורים והחצר האחורית.

מ"ר. 300 מ"ר. שטח בנוי: 700 שטח מגרש: צילום: עמית גרון

מיליק אדריכלים www.milic-architects.com 03-6918889 uri@milic-architects.com

13 12

אדריכל אושר פרנק The opera house בית האופרה Sports twin machine ספורטס טויין משין

ספורטס טויין משין Sports twin machine

בית האופרה The opera house

החלק השני של הפרויקט הינו אצטדיון ספורט המכיל בתוכו זירת קרבות, הנשען על אותו עיקרון של שימוש בטכנולוגיית פיקסל סטרימינג ניתן לחוות ללא משקפיים וירטואליות את חווית הספורט בתוך האצטדיון בו זמנית מכל מקום בעולם. במקרה הבוחן הספיציפי המזמין ביקש לאפשר לעד אוותרים לצפות באירועי הספורט און -ליין. 5000 כ התכנון נשען על רעיון של פיתוח הצורה דרך אלגוריתם. ועבר מספר שלבים ופיתוחים בתכנות כמו בלנדר, .UNREAL ועיבוד מחדש במנוע הגרפי

שני הפריטים שנמסרו תוכננו עבור חברת מטה ורס בריטית, אלו פרויקטים שניתן להגדירם כתיאורטים מכיוון שהם לא ייבנו בעולם הפיזי, אלא מועבדים לשימוש וריאטולי בלבד בחוויה תלת מימדית של מציאות מדומה ומציאות רבודה. אצטדיונים על אותה 2 המזמין ביקש ממני לתכנן עבורו קרקע וירטואלית. :VR concert Hall אולם קונצרטים 1500 אולם קונצרטים שיכול להכיל בתוכו עד כ אווטרים און ליין - בשימוש עם אוקולוס או טכנולוגיית פיקסל סטרימינג. התכנון כולו הינו תכנון דיגיטלי בלבד, הקבצים Unreal מנועים גרפים, האחד הוא 2 מעובדים על .engine 5 & Unity המשתמשים יכולים לחוות קונצרט בו זמנית מכל נקודה בעולם, כך ניתן לצפות למשל במופע של הפילהרמונית של ברלין, ובו זמנית לחוות את המופע כחוויה וירטואלית תלת מימדית מכל סלון או עמדת מחשב.

www.meta-architect.io Osher@MVarchitects.io

15 14

אדרריכל איגור גרושקו לחיות בארון דירה קומפקטית בת שני חדרים בואדי סאליב, חיפה

מטרים רבועיים תוכננה עבור זוג צעיר 45 הדירה בשטח השואף לחיות עם מעט רכוש ככל שאפשר וממוקמת בשכונת ואדי סאליב ההיסטורית בעיר. פונקציות שירות כמו מטבח, אמבטיה, אזור לימוד, אחסון ואזור כניסה מאורגנות בתוך הארון הבנוי בצורת האות ר'. חלל נפרד שלא מהווה חלק מהארון, הוא חדר השינה שנמצא בתוך ממ"ד בעל קירות בטון עבים. לכל פונקציה בארון דלתות בגובה החלל שנפתחות בעת הצורך ונסגרות באופן מלא לקבלת חזית פנים רציפה וסביבה נקייה מהסחות דעת.

הדמיות: קריסטינה מרטינובה

חיפה אדריכלים https://haifa.love/

haifa.architects@gmail.com 054-4868511 / 054-4868512

17 16

אדריכלית אני הררי בליצקי אדריכל תומר הררי

תל אביב 9 אביטל הפרויקט ממוקם בשכונת התקווה בתל אביב וניצב על מ"ר. 146 מגרש קטן בגודל בשטח מצומצם זה, תוכננו בקפידה שלוש דירות שונות שלכל אחת יש קסם משלה: קומת הקרקע משמשת ככניסה לבניין וכיחידת מגורים הפונה לגינה וכוללת מרתף, הקומה הראשונה מכילה דירה הפונה לרחוב אביטל, ובקומה השנייה דירת דופלקס. התכנון הסגפני של השטחים הציבוריים היה הכרחי על מנת לעמוד בהנחיות התב"ע ולאפשר את קיום שלושת היחידות. 0 לצד, קו 0 נתוניו המורכבים של המגרש הכוללים קו לרחוב ותכסית גבוהה שאינה השאירה מקום למרפסות הכתיבו מסה ברורה בעלת חזית שטוחה ודו מימדית. לכן בחרנו לייצר קומפוזיציה פשוטה הכוללת שני חומרים ומכילה בתוכה את פתרון הפתחים וההצללות. אופיה התוסס והשובב של השכונה דחף אותנו ליצירת בניין קליל וצעיר, לכן נבחר שימוש בצבעים עזים שיכניסו שמחת חיים. בנוסף הבחירה בצבעוניות מסיטה את תשומת הלב מפרטים שרצינו להעלים, על מנת לחזק את הקומפוזיציה. התקציב הצנוע של הפרויקט הכתיב שימוש בפרופילי אלומיניום פשוטים, אך יישומם באופן שונה במקצת ובצבעים שונים מוציאים את המערכת כולה מיישומה השכיח כמסתור כביסה. התוצאה הסופית היא בניין רענן שמעלה חיוך על פני העוברים והשבים ומגלם שילוב של עיצוב פונקציונלי וחזון אמנותי.

תל אביב 23 לבלוב הפרויקט ממוקם בשכונת התקווה בתל אביב וניצב על מ"ר. 125 מגרש קטן בגודל בשטח מצומצם זה, תוכננו בקפידה שלוש דירות שונות בעלות קסם ייחודי - קומת קרקע המשמשת ככניסה לבניין וכיחידת מגורים הפונה לגינה ומרתף, קומה ראשונה המכילה דירה הפונה לרחוב הלבלוב וקומה שנייה של דירת דופלקס. השטחים הציבוריים תוכננו בצמצום ובקפידה על מנת לעמוד בהנחיות התב"ע ולאפשר את תכנון שלוש יחידות ראויות למגורים. צדדים, 0 נתוניו המורכבים של המגרש הכוללים קווי לרחוב ותכסית גבוהה שאינה השאירה מקום 0 קו למרפסות הכתיבו את נקיטת העמדה התכנונית מסות ברורות בקומפוזיציה פשוטה, הדגשת 2 עיצובית. מיקום גרם המדרגות, קומת הקרקע, ואזור המגורים תוך משחק במספר מצומצם של אלמנטים עיצוביים. השימוש במספר מועט של חומרים נועד בכדי לתת במה לאיכויות החומרים הטבעיים והשכבתיות בין בחומרים השונים יוצקת עומק בחזית השטוחה. השימוש בשלושה פתחים בלבד בחזית הקדמית בשילוב אלמנטי הצללה מקנים מראה שקט וברור ואלגנטי לבניין.

אני ותומר אדריכלים www.avt-arch.com

tomer@avt-arch.com 052-2329814 annie@avt-arch.com 054-4403848

תל אביב 23 לבלוב

תל אביב 9 אביטל

19 18

אדריכל אושיר אסבן THE PASTRY BOX דה פייסטרי בוקס

בשביל לא לייצר חיבור סינטטי שינינו את כיוון הסיבים ויצרנו ערך מוסף ותחושה אורגנית. לטקסטורות היה תפקיד משמעותי בעיצוב שלנו ובחרנו בחומרים שיתנו תחושה טבעית כמו עץ, פשתן, ברזל ובטון. יצרנו מפעל ובו סדנאות לפרלינים, בצקים וריבות, המפגישה את הריחות המתוקים והטעימים של הקונדיטוריה עם המרקמים והחומרים הטבעיים של החלל. פרויקט עיצוב הפנים שלנו משקף את המורשת והאישיות של הלקוחה, ומספר סיפור ייחודי שמסיע מבקרים ליפן.

הפרויקט נוצר בהשראת יפן והמורשת התרבותית העשירה שלה. החלל עוצב עבור קונדיטורית שנולדה וגדלה ביפן, והשאיפה היתה לזקק את מהות המורשת שלה ולשלב אותה בעיצוב. רצפת הטאטאמי הייתה מרכיב חשוב בעיצוב, היא הכתיבה את חלוקת החלל והשפיעה על תכנית ההעמדה הכללית, תכנית התקרה, פינות הישיבה ומיקום הרהיטים. שילבנו חפצים עתיקים ואמנות מתקופות שונות ויצרנו אוסף ייחודי המשקף את אישיותה ומורשתה של הלקוחה. כל חומר שהשתמשנו בו נבחר בקפידה, תוך התמקדות במגבלותיו וכיצד נוכל להפוך אותן ליתרון. למשל, לוחות העץ של חיפוי הקיר מגיעות בגובה מסוים,

צילום: דניאל לילה

אושיר אסבן אדריכלים www.oshir.com oshir@oshir.com 050-3460634

21 20

אדריכל ארז עזרא COPA - Cinematic Centre of Performing Arts המרכז לאמנויות המסך והבמה

המרכז לאמנויות המסך והבמה הינו מבנה תרבות מעורר השראה, הממוקם בלב תל אביב. הפרויקט משלב מרכז כנסים ואולמות קולנוע עם מרכז חינוכי מולטי-דיסציפלינרי לאמנויות הבמה. המרכז תוכנן כהרחבה עבור אשכול הגנים ובית הספר גבעון, וכמו כן עבור קבוצות שונות של מבקרים לאורך היום. הוא משמש כחממה חברתית, המעודדת אינטראקציה ושיתוף פעולה בין אנשים מרקעים שונים.

הכיכר הציבורית של השוק הסיטונאי, ומספקת מרחב מפגש עבור המבקרים. הסירקולציה במרכז מוגדרת על ידי הסידור הפרוגרמתי, תוך כדי שילוב הגדרת החללים ואופן השימוש בהם. זה יוצר מסע יוצא דופן ומפתיע עבור המשתמשים. מעטפת הבניין תוכננה כפריזמה גיאומטרית שקופה, החושפת אותו להקשר האורבני שלו. החזית נוצצת בצבעים שונים, בדומה לאבן קריסטל, ומעניקה מחזה ויזואלי של ריחוף ותנועה. היא יוצרת אינטראקציה עם הסביבה על ידי שינוי מתמיד של השתקפות השמש בהתאם לשעה ולזווית המבט.

הכניסה הראשית למרכז ממוקמת במפלס גבוה, והיא הופכת לרחבה פתוחה, אך מוגנת. הרחבה מחזקת את

ארז עזרא אדריכלים www.erez-ezra.com www.instagram.com/architects.erezezra office@erezra.com 054-4804218

23 22

אדריכל אריאל נאור תכנון וחידוש שוק קריית שמונה

שהינו אחד מסמלי הייצוג של העיר. עירוב שימושים - התכנון שלפניכם הינו תלת מפלסי בעירוב שימושים אופטימלי ומייצר אינטראקציה וקשרי עין בין כלל המשתמשים. הפרוגרמה מאפשרת ניצול מירבי של הפונקציות לפי התכנית (תב"ע) החלה על המקום: מלונאות, משרדים, חנויות, קומת מרתף אפשרית, וכמובן השוק עצמו. לסיכום, המתחם נותן לכלל מחוז הצפון תכשיט חדש שיהווה אייקון אדריכלי שמחובר לעיר לשורשיה ולרוח המקום. העיצוב שומר על המורשת ומעצים את המסורת העירונית, אך יחד עם זאת הוא פונה לעתיד בקו מודרני שמגלם אופק תעסוקתי חדש לדור הבא שיאכלס את העיר ויעצים אותה.

שוק הינו חוויה אורבנית ייחודית, בה חווית השוטטות מקבלת את מלוא המופע שלה. המהות בשוק איכותי הוא לשמור על ציר לינארי בו המשתמש סופג כמה שיותר חוויות. לכן יש לתת דגש על כמה שיותר הכוונה והבנת האוריינטציה במרחב-היכן נקודת הפתיחה והיכן הסוף. התכנון לוקח השראה ממקורות העיר קריית שמונה הייחודי שלה, מהגיאוגרפיה, DNA- שמאפיינים את ה מההיסטוריה, וכמובן מאנשיה: צורניות-העיצוב מגיע מהמפרולוגיה של המעברה "חלסה" שבה התיישבו העליות הראשונות שאכלסו את קריית שמונה, יחד עם המבננים והגגות המשופעים . 60 וה- 50 שהמשיכו את הקו העיצובי של העיר בשנות ה חזית המתחם-בהתאם לקו המתאר של הר החרמון

www.arielnaor.com ArielNaor.Arch@gmail.com 050-6280085

25 24

אדריכלית ג'ומאנה לחאם אבינאדר

מגורים בפריפריה אזורי פריפריה מאופיינים בבנייה נמוכה, פרטיות, כניסות נפרדות, קשר חזק בין פנים לחוץ ופתיחות לנוף. אומנם בעקבות מצוקת הדיור, אזורי פריפריה רבים מועמסים במבני מגורים בנאליים, אטומים וזרים לסביבה הפרברית, דבר הגורם לאיבוד האופי השכונתי המייחד אזורים אלו. הפרויקט, שנמצא בשלבי בנייה, מציע מחשבה מחודשת יח"ד/דונם בעיר 7 על מבני מגורים משותפים בצפיפות של הפרברית מגדל העמק. יח"ד 56 המתחם שתוכנן במסגרת "מחיר מטרה", מציע מבנים טיפוסיים, והוא נמצא בשלבי בנייה מתקדמים. 6 ב משלבי התכנון הראשוניים הושקעה מחשבה עמוקה בכדי לא להעמיס הוצאות על היזם והדיירים כאחד. המבנים תוכננו ללא מעליות, בכדי להפחית את הוצאות תחזוקת המעלית שבד"כ נופלות על דיירי הקומה השלישית (האחרונה). יח"ד והוא בנוי משני אגפים 10-12 הבניין הטיפוסי מכיל יח"ד, ולכל דירה 5 מוצמדים. לכל אגף כניסה נפרדת ל כניסה פרטית משלה. בבניין מגוון רחב של דירות גדולות: דירות שטוחות, קוטג'ים, דירות גן ודירות גג, כך שלכל דירה כיווני אוויר. הקונספט העיצובי הינו שינוי גובה הבניין 2-3 קומות, קונספט זה יוצר משחק נפחים מעניין 2-3 לסירוגין בין ומאפשר שימוש בגגות לטובת הדירות. המרחב המשותף של הדיירים מצומצם, יעיל וחסכוני. הלובי פתוח משני צדיו, יוצר קשר מרבי עם הסביבה ושומר על פתיחות לנופים הסובבים. צילום: ג׳וזיף סלים. הדמיות: ספייס הדמיות Jomana.r.c jomana@buildco.co.il / 052-8614025

מגורים בקונטקסט עירוני מרחבים עירוניים רבים שהתפתחו סביב מבני ציבור וותיקים כמו בתי חולים דורשים התערבות במרקם העירוני הנושק למבני הציבור. מטרת ההתערבות הינה, מצד אחד פיתוח הדופן העירונית האטומה שפונה למרחבים ציבוריים אלו, ומצד שני יצירת תשתיות שמשרתות ותומכות במבני הציבור הקיימים מאז עשרות שנים. המבנה המוצע נמצא על צלע הר הכרמל, ממול לכניסה של ב"ח כרמל בחיפה. סביבת בית החולים מאופיינת במחסור רב של חניות, תנועת הולכי רגל ועומס רב של כלי תחבורה. יח"ד, חניון 30 הפרויקט מציע התחדשות עירונית ומכיל חניות שמשרתות 140 לדיירי הבניין, חנות וחניון ציבורי לכ- את המבקרים והעובדים של הב"ח. האתגר התכנוני היה ליצר דופן רחוב מעניינת ונגישה למבקרי החניון הציבורי ומרחב פרטי משותף לדיירי הבניין. והכל תוך יצירת הפרדה מוחלטת בין מבקרי החניון הציבורי לבין הדיירים. יישום הרעיון היה על ידי חלוקת מבנה המגורים לשני אגפים כך שהאגף העליון ״מרחף״ מעל חצר גבוהה ומקורה לשימוש הדיירים. במרכז החצר הפתוחה לנוף משני צדיה, עוצבו עמודי פלדה מפותלים דמוי עץ ונוצר מרחב משותף המקשר בין שתי המבואות של אגפי המגורים. מבחינה עיצובית, האגף העליון הפונה לב"ח; עוצב בקונספט ובחומרים שונים משאר הבניין המחופה באבן טבעית,כמרבית מבני המגורים בעיר. המסה שלו חופתה בלוחות אלומיניום גבוהים, החלונות פוזרו באקראיות ובמקצב משתנה ומסתורי הכביסה הועלמו מהעין בעיצוב אסתטי ומוקפד. מתחת לאגף העליון, תוכנן חלל מסחרי עם קיר מסך שקוף המשמש כמבואת כניסה לחניון הציבורי.

מגורים בקונטקסט עירוני, מבט לחצר הדיירים שמקשרת בין אגף מגורים עליון ותחתון

יח"ד, שימוש בגגות לטובת הדירות 10 מגורים בפריפריה: מבט למבנה טיפוסי בן

מגורים בפריפריה, מבט לחצר גג פרטית

מגורים בקונטקסט עירוני: מבט לחזית הבנין ממול לרחבת כניסה של ב"ח כרמל

מגורים בקונטקסט עירוני: יצירת מקצב מעניין בחזית רחוב, תוך העלמת מסתורי כביסה

27 26

אדריכל גיא בלטר בית הפטיו, תל אביב־יפו

משפחות מתוך מחשבה על 6 בית הפטיו תוכנן עבור יחסי שכנות, ובתשומת לב לאפשרויות המפגש שמזמן בניין מגורים. עם הכניסה לבניין מתגלה החצר הפנימית החבויה בליבו. קביעת מפלס החצר הפנימית בקומת המרתף הופכת אותו למרתף נעים ומואר. החצר הפתוחה לשמיים מאפשרת כניסת אור ואוויר ותורמת להתנהגות האקלימית המשופרת של הבניין. חדר המדרגות פתוח אל נוף החצר ומלווה אותה לכל גובהו, והעולים והיורדים בו נחשפים לקרני השמש המשחקות על קיר הטיח המחורץ ביום, ולאור הבוקע מן הדירות וחודר מבעד ללוברים בלילה. כמחצית מגג הבניין משמש כשטח משותף עבור הדיירים, וכולל אדניות בנויות עם עומק נטיעה לעצים ותשתיות נוספות שמאפשרות גידולים חקלאיים ומפגשים בין דיירי הבניין. קומת המרתף העליונה כוללת גם היא שטח משותף עבור פעילות גופנית ומשרד ישיבות קטן. עיצוב הבניין מתייחס למורשת התכנון של תל־אביב, שבאה לידי ביטוי במשחק הנפחי, בעבודת טיח אומן, במעקות פלדה עגולים ששואבים השראה מהסגנון הבינלאומי, במערכת הלוברים שמזכירים את התריסולים וברצפת הבטון המלוטש שמאזכרת את הטראצו. תכולת הפרויקט כללה גם את עיצוב הפנים בכל הדירות ובכל חללי הפנים של הבניין, כמו גם תכנון מפורט של מערכת הלוברים והפרופילים הייחודיים שלה.

חומריות תל־אביב היא עיר של טיח; מעידים על כך בנייניה ההיסטוריים המשלבים עבודות טיח במגוון טקסטורות ודוגמאות. בניסיון לעודד את שגשוגה מחדש של האומנות הזו בעיר, הבניין משלב טיח מינרלי בארבעה מרקמים שונים בנפחים שונים ובאזורים שונים בבניין. בחוץ, מסה נפחית המאופיינת בטיח חלק מהודק פוגשת מסה נפחית המאופיינת בטיח מגורד, שמזכיר קרצפוץ עדין מאוד. בפנים, מכוסים הקירות באחידות בטיח מינרלי טבעי וחלק. בחצר הפנימית, טיח חלק מחורץ אנכית במקצב זהה למקצב הלוברים מעצים את האפקט שיוצרים הקווים האנכיים ותנועת הלוברים. מעקות הפלדה בחדר המדרגות הפתוח ובמרפסות תוכננו בהשראת הסגנון הבינלאומי ומדגישים קו עגול ורך, בניגוד לקווים הישרים של הנפחים הבנויים. כל מעקות הבניין בוצעו על ידי בעל מלאכה אומן בהקפדה יתרה על פרטי החיבור. התוצאה היא פרשנות חדשה ומוקפדת למלאכה שהייתה נפוצה בבנייני תל־אביב

צילום: אביעד בר-נס. צילום פורטרט: יאיר מיוחס.

www.we-ar.co guy@we-ar.co 054-6751525

29 28

אדריכל גלב גלקין אדמה קדושה

פרויקט אדמה קדושה הוא זיהוי של ההיסטוריה והפילוסופיה מאחת התרבויות העתיקות ביותר - הציוויליזציה יהודית. החל ממוצאה במסופוטמיה ועד ימינו, היכולת לקיים אינטראקציה עם תרבויות שונות, בהיעדר אדמתן, הייתה אחת מתכונות המפתח של העם היהודי. נראה שזו הסיבה העיקרית ליחס כה יראה שמים למיקומם המרכזי והזכור ביותר של היהודים לאחר יציאת מצרים - ירושלים. לפני הקמת מקדש שלמה נעשו מבני דת יהודיים למבנים זמנים, המכוונים לאורח חיים נוודי. אותם מבנים ארעיים קובעים עיקרון ארגון מרחבי בסיסי של מקדש שלמה - התפתחות חלל שבו צריך לעבור סדרה של חדרים על מנת להגיע למקום הקדוש ביותר. ישנה סמליות והיררכיה בדרך זו המרחיקה את ערכת הארגון המרחבית הזו מתפיסת הדת העברית, שכן היא סובלנית לפרשנות המשתנה של כתבי קודש על ידי מאמינים שונים. במילים אחרות, חופש תפיסת העולם על ידי אנשים שונים הוא עקרון המפתח של התרבות היהודית בכלל. חיפוש אחר דרך חיים אישית, שיטות לפתרון בעיות ותשובות לשאלות הם המאפיינים התרבותיים העבריים העיקריים. הפרויקט מורכב ממשטחים גלויים לאורך הדרך אל החלל המרכזי המייצגים את הטקסט - תורה - חמשת הספרים הראשונים של התנ"ך העברי והנוצרי הקנוני: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים.

חומות המקדש החדש עשויים מאדמה נגוחה ומיוצבות על ידי תוספת בטון - מטאפורה חומרית המסמלת את חתירת העם היהודי לארצו לאורך כל ההיסטוריה. לאחר חלוף המבוך, המבקרים נכנסים לחלל המקדש הראשי, אולם הדרך אליו אינה היררכית כפי שהיה המסע המרחבי של מקדש שלמה. המקדש החדש עומד על ההיסטוריה והמסורת של הציוויליזציה העברית אך יחד עם זאת, הוא אינו רק מקום לטקסים דתיים. הוא מסלול עבור כל מבקר או מבקרת עם חשיבה שונה.

galkin-fainberg.com gleb@galkin-fainberg.com 050-3085964

31 30

אדרכלית שירן מימון בר אדרכלית גלי דר ויזל

מגורים עבור אנשים עם מוגבלות פיזית, קיבוץ מזרע יחידות דיור לנכים עצמאיים וכניסה 6 תכנון ועיצוב של נפרדת לסליק נשק היסטורי, במבנה המכבסה ההיסטורי מ"ר. 140 של קיבוץ מזרע, בשטח של הדירות תוכננו בצורת ר', כשהחדרים הרטובים והמטבחים משתלבים זה בזה. לכל חלק במבנה תוכנן חלון לפי השימוש ובהתאמה ל"קצב" ולמיקומי הפתחים של המבנה ההיסטורי. בחרנו להשתמש בחומרים שהיו במבנה ומאפיינים את הבנייה בקיבוץ, משולבים בגווני ירוק ומשקפים את הטבע הסובב. בתכנון שילבנו בין הנדסת האנוש הנדרשת, זו שבחוק וזו המותאמת לכל דייר, לבין הרצון להתרחק מהתפיסה העיצובית של 'מוסד שיקומי', במטרה לאפשר התנהלות עצמאית מיטבית: פינת עבודה ואכילה בגובה מתכוונן; שמאפשר גישה למשטח 180̊ מטבחון עם דלתות בפתיחה של העבודה וידיות נוחות שאינן בולטות לתוך מרחב התנועה. גוונים קונטרסטיים נבחרו בחזיתות ובחדרי הרחצה, ליצירת ניגודיות שתקל על ההתמצאות במקרה של קשיי ראייה. אזורי התנועה, המבואות לחדרים ורחבת הטעינה לכסאות הגלגלים החשמליים, מקורים בגגון מרחף שהתווסף למבנה, ממשיך את הגגון הבנוי הקיים ושומר על קו הגגון הקל שהיה בעבר. הדיירים, שחיו במוסדות או עם ההורים, קיבלו במרחב הפיזי והחברתי של הקיבוץ חוויית חיים חדשה, עצמאות משמעותית, תחושה ביתית וקשר חזק עם הקהילה.

הוסטל גלים לצעירים המתמודדים עם קשיים נפשיים הוסטל גלים שוכן בבניין לשימור במרכז תל אביב, מבנה מ"ר. 480 קומות, בשטח של כ- 3 אקלקטי מעורר השראה בן עם השנים נערכו בו שינויים אשר יצרו תחושה סגורה, אפלה ו"מבוכית" שביקשנו לבטל, ובכך להאיר את המבנה, לשפר את זרימת האוויר ולפתוח מבטים מקצה לקצה. הדיירים לא צריכים להרגיש שהם גרים במוסד, אלא שיש להם בית. לכן, החזון התכנוני שלנו כלל חלל מרכזי גדול, משותף, במרכז כל קומה, וסביבו חדרי שינה פרטיים לדיירים: בקומת הכניסה סלון משותף עם רהיט-ספסל, וחדרי הצוות ששוהה בהוסטל ברציפות; בקומה הראשונה מטבח פתוח עם אי, המשמש את הדיירים לבישול משותף ולמפגש, ובו קיר גיר מגנטי להעברת מסרים, להעצמה וליצירתיות; בקומה העליונה פועל חדר סדנאות, למידה ומפגשים טיפוליים, הסגור בחלקו. עברו של המבנה קיבל ביטוי בנקודות מרכזיות בבית, ובהן צילומים היסטוריים של המבנה ומידע על אירועים שהתרחשו בו במאה האחרונה: חדרי השינה היו חדרים במלון "אלנבי", ובמיקום המטבח החדש פעלה מסעדה. המטבח, כמו המסעדה בעבר, הפך ללב הפועם של הבית והבישול הפך לטכניקת שיקום שימושית. זו ההוכחה שהדגש צריך להיות על מרחב החיים בו מתרחש הטיפול, לא פחות מאשר על הטיפול המקצועי. פתחים בלבד בחזית הקדמית בשילוב אלמנטי הצללה מקנים מראה שקט וברור ואלגנטי לבניין.

A3 סטודיו www.studioa3arch.com / studio.a3.arch@gmail.com / 050-6002120 - / שירן 054-4464116 - גלי

הוסטל גלים לצעירים המתמודדים עם קשיים נפשיים

מגורים עבור אנשים עם מוגבלות פיזית, קיבוץ מזרע

33 32

אדריכל גלעד גרנות מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות על שם סינדי ומקס מינצברג - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, קמפוס שדה בוקר

שני אגפים אלו מקושרים על ידי פונקציות ציבוריות: אודיטוריום, מרכז מבקרים וספריה אותם קושר חלל כניסה גדול. במרכז המבנה מתוכנן פטיו גדול הנצפה ומקנה אור טבעי למרכז המבקרים, משרדי הארכיאבים והספרייה. אסיים בכמה מילים בנימה אישית: זהו הפרויקט החשוב ביותר בו זכיתי לעסוק ברמה האישית והערכית, מעבר לעשייה המקצועית והתשוקה האדריכלית. במעמד התחרות בפניי נציגי המכון, האוניברסיטה והתורמים ציינתי שאם נזכה, אזכה יום אחד לקחת את בני לבקר במבנה בגאווה ובענווה. אין מאושר ממני כי הגיע היום. על אף שאנו חיפאים נסענו לאתר החל מתחילת העבודות עד טכס חנוכת המבנה מידי שבועיים למעלה משלוש שנים, בגשמי החורף של דרום הארץ ובשמש הלוהטת של ימי הקיץ. ישנתי באתר ואף סיתתי אבנים עם הפועלים על הפיגומים כי הפרויקט כה קרוב לליבי. כולי תקווה כי המכון יהווה מקום להעשרה וחינוך לדורות הבאים אודות מפעל חייו של אבי אומתנו.

נחנך המכון לחקר 2023 בתום ציפייה ארוכה בשנת ישראל והציונות על שם דוד בן גוריון, חמש שנים לאחר בתחרות 2017 זכיית משרד י.י. גרנות אדריכלים בשנת דו שלבית. המבנה מאכלס את ארכיון כלל כתביו של דוד בן גוריון, מרכז מבקרים, ספריה, אודיטוריום, משרדי חוקרים, חוקרים מתקדמים, ארכיאבאים ויתר צוות הנהלה ומנהלה. מ״ר והוא ממוקם בקצה 3,200 שטחו של המבנה כ הצפוני של קמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן גוריון. העקרון שהשתקף לנגד עיננו במעמד תכנון ההצעה הזוכה היה לחלק את המבנה לשני אגפים, האחד שקוע באדמה, עגון לקרקע ומגן על הכתבים, בעוד האגף הצפוני כולו מעל הקרקע וחלקו אף מרחף מעל רחבת הכניסה. ניגוד זה נועד לסמל מחד את הקשר לקרקע ולאחד הדמויות המשמעותיות ביותר אשר הניחו את אבן הפינה והתוו את היסודות להקמת מדינת ישראל. מיקום הארכיון וכתביו של דוד בן גוריון, משרדי הארכיבאים ומרכז המבקרים, מאידך משרדי המחקר המתקדם, הספרייה החדשנית המביטים אל האופק. ביטוי נוסף לבידול האגפים ניחן במעטפת המבנה ובחירת חומרי הגמר: האגף הדרומי מחופה אבן רמות אפור בגימור גס, בעוד האגף החדש מחופה בלוחות גרניט פורצלן במערכת תלייה יבשה.

gilad@yygranot.co.il 052-4474503

35 34

אדריכל דוד בן דוד הבית ברחוב חיים בר-לב ברמת גן

כתוצאה מכך, חומרי הגמר, העץ, הפלדה והטיח משתנים ככל שמטפסים מעלה ולהיפך. פרטי החזיתות, פרטי המדרגות, ופתחי האור האופקיים והאנכיים שזורים ברעיון מאחד ומייצרים חוויה כוללת. מהכניסה למבנה בקומת הקרקע והחל בטיפוס המדרגות מעלה אל עבר מקור האור, נוצרת דינאמיות נוספת המעצימה את הקונסטרוקציה. המדרכים הלבנים מתלכדים ומתכתבים עם הבוהק של האור הטבעי. הירידה כלפי מטה מרוככת על ידי מדרכי עץ חמים, בעלי צבע ניגודי, כחומר ארצי המנוגד לשמיימיות כלפי האור הטבעי והלובן. הקונטרסט הולך ומתגבר ככל שמטפסים מעלה לקומה השנייה של המבנה. בחדר ההורים תוכנן ארון קיר בנגרות אומן כאשר אחת מהדלתות מובילה אל חדר רחצה מחופה באבן כהה, מחוספסת הפוגשת בפס אור טבעי הנפרש לאורך חדר הרחצה, דבר המקנה לאבן מרקם חדש ודינאמי.

הבית ברחוב חיים בר-לב ברמת גן - חלק מדו משפחתי, מ"ר. תכנון 236 בנוי על מגרש צר וארוך ובשטח של ועיצוב המבנה הוכתבו על ידי שלושה עקרונות מנחים: הכנסת אור טבעי כמחולל ראשי, הגדרה מחדש לגבול לתווך שבין החוץ והפנים והניסיון לשמור על עיצוב אחיד ורצוף במופע החיצוני והפנימי של המבנה. הוראות התכנון המרחביות העניקו למגרש אופי ייחודי ומאתגר. החללים בקומת הקרקע נפרשו באופן המתאים לדרישות הלקוח, תוך מתן תשומת לב רבה ליצירתם כעצמאיים ובה בעת מהווים חלק מסיפור וחוויה מתמשכים. בעוד המטבח ממוקם בחלקו הקדמי של המבנה, חלל המגורים מהעבר השני, פונה בשתי פאותיו אל הגינה והבריכה, אלו נקשרים זה בזה על ידי קו מבט וציר הליכה. תקרת חלל המגורים ממשיכה אל החוץ במישור אחד ובכך תורמת לטשטוש הגבולות בין הפנים והחוץ של המבנה. בין שני אלו ניתן למצוא את פינת האוכל המקום אליו מתכנס הבית במימד האופקי והאנכי. פינת האוכל עטופה במדרגות פלדה קלות צבועות בלבן, משולבות במדרכי עץ בגמר זהה לריצוף יתר החללים. ההליכה והעלייה במדרגות מלוות בתחושות אפטיות ואופטיות דומות, ועל ידי כך מעניקות חוויה אחידה. במרכז החלל ובמעלה המדרגות, מתוכננת תקרת זכוכית המאירה את החלל המרכזי על ידי אור טבעי המייצר דינאמיות תמידית המשתנה ללא הרף.

צילום: דוד בן דוד

DBDA STUDIO www.dbda.co.il Dbda.info@gmail.com 054-4321733

37 36

אדריכל חגי בן נעים מרכז חדשנות בשער הנגב

בניין מתרכזים במוקדים מהודקים, ומאפשרים סביבם תכנית קומה חופשית וגמישה במיוחד. בהתאם לצורכי מגוון חברות ההייטק בבניין, הקומה מסוגלת להתחלק לכדי משרדים נפרדים ולהפתח לכדי חללים משותפים כגון חדרי ישיבות, מעבדות, סלונים, חדרי משחק, מטבחונים, חללי אירועים, קפה, מסחר ועוד. אחד המאפיינים המובהקים בתכנון האדריכלי הוא החצר בלב המבנים, לה תפקידים מגוונים: היא מכניסה אור טבעי אל המעברים, מספקת מבטים רבים המחזקים את הקשר פנים-חוץ, מעודדת את האינטראקציה בין המשתמשים ומאפשרת מפגש א-פורמלי לפעילויות חינוך וקהילה. סטודיו שטרסבורגר בן נעים זכה בפרויקט במסגרת תחרות אדריכלים , וכעת מצוי בשלב תכנון מפורט. 2022 פומבית בשנת . 2024 עבודות הבנייה צפויות להתחיל במהלך שנת

הפרויקט נולד מתוך יוזמת מועצת שער הנגב, בשיתוף אוסטרליה, להקים בנגב JNF קרן קיימת לישראל ו המערבי מוקד הייטק משמעותי בתחומי הפיתוח והחדשנות, לחיזוק הצמיחה הכלכלית והחוסן הקהילתי במרחב עוטף עזה. לצורך הפרויקט, הקצתה המועצה מגרש בסמוך לתחנת רכבת שדרות ומול מרבדי השדות החקלאיים של האזור, עליו מתוכננים שלושה מ"ר כל אחד. 3,000 מבנים דו-קומתיים בני כ נקודת המוצא בתכנון היא הסביבה הכפרית והנוף החקלאי-תעשייתי הייחודי של הנגב המערבי, מתוך הבנה כי על האדריכלות לשקף ולחזק ערכים מקומיים הבאים לידי ביטוי בנוף הפיסי, האנושי והכלכלי במרחב המקומי, ולהפוך אותם למנועי צמיחה ותקווה. מתוך תפישה זו, מארגנת התכנית את הפרויקט כולו כקמפוס: הרמוניה של נוף ואדריכלות, המחוללת יחסי גומלין בין המרחב הציבורי, הבינוי, הקהילה, המשתמשים והסביבה. באופן זה, נוצר היתוך בין הדרישות הפרוגרמטיות לבין הרעיונות החברתיים, הארכיטקטוניים, והנופיים, ולמופעו של הפרויקט במרחב החקלאי-תעשייתי המקומי. שלושת המבנים הצנועים מבוססים על גריד אופטימלי המסוגל לייצר ביעילות חללים בפרופורציות מיטביות למשרדים, למעברים ולאזורים טכניים. הגרעינים בכל

סטודיו שטרסבורגר בן נעים info@strassburgerbennaim.com 077-3216211

39 38

אדריכל יונתן קנטי גרינשלג בית פרטי, תל אביב

בכניסה לבית אפשר לחוות את כל אורכו של המגרש מקצה לקצה. גג הרעפים, בעל השיפוע היחיד, ממשיך מעל חלל המבואה החיצוני ומקרה אותו. המדרגות המובילות לקומה העליונה משמשות גם להפרדה בין האזורים הציבוריים לפרטיים. כך שמצד אחד של המדרגות נמצאים כל החללים המשותפים ומצידם השני חדרי השינה.

הבית הוא פרשנות מודרנית של וילה ים תיכונית. בלב הבית נמצא פטיו המכניס אור טבעי ואוורור ומתפקד כמרחב ציבורי חיצוני. הפטיו נמצא בין הסלון והמטבח ומפריד ביניהם. דלתות זכוכית וחלונות הפונים לפטיו מכל צדדיו מאפשרים קשר עין בין האזורים השונים. לדיירים היה חשוב מאוד שכל חיי היומיום יתנהלו כמה שיותר יחד, ולכן הוחלט שבקומת הקרקע יהיו כל החללים המשותפים וחדרי הילדים. החלטה פרוגרמטית זו השפיעה על צורת הגג המשופע של הבית. רק יחידת ההורים נמצאת בקומה העליונה והגג יורד בשיפוע חד מהקומה העליונה ויוצר חללים בגובה כפול בקומת הקרקע. הבית יחסית צנוע בגודלו וכדי להעניק תחושת מרחב ופתיחות החללים המשותפים (הסלון, המטבח ופינת האוכל) מוקמו תחת גג הרעפים באזורים שבהם התקרה גבוהה ביותר ומטפסת לגובה של עד חמישה וחצי מטרים. הבית נבנה באמצעות קונסטרוקציית פלדה וקירות עם בידוד מעולה שמתאים למזג האוויר החם בארצנו. חלונות סקייליט מוקמו בנקודות הגבוהות ביותר של התקרה כדי לאפשר לאור טבעי להכנס ולאוויר חם לצאת החוצה.

מ״ר 180 שטח הבית: צילום: עידו אדן

www.jntcnt.com jonathan@jntcnt.com 052-8355747

קו ישר מחבר בין שער הכניסה לדלת הבית ועד דלתות הזכוכית המובילות לחצר האחורית. כשעומדים

41 40

אדריכל יוסי שושן חדר ירוק

מטרים. 25 ספסל אמורפי ייחודי לפרויקט שאורכו כ הספסל תוכנן למגוון מצבי ישיבה בהתאם לסיטואציות החברתיות בחצר. צורות 'משיכות המכחול' בגווני הצמחים תוכננו ) הנמצא Flysch( בהשראת קפל קרקע גאולוגי ייחודי בחבל הבסקים בספרד. חתך הקרקע שנחפר, הופך מקיר בטון דומם לקיר ירוק וצומח עשיר בטקסטורות וגוונים - אלו משתנים כל העת, שלא לפי צו האופנה, אלא לפי צו עונות השנה. 'חדר ירוק' נחווה בכמה רזולוציות- 'נוף ירוק' לשוהים בחדרי הישיבות וחדר האוכל, מרחב מוצלל וירוק לאלו השוהים באוויר הפתוח בפטיו, ומגע ישיר ליושבים משני צידי הספסל, בסמוך לעלוות הצמחים. שלוש החוויות ארוזות יחדיו ב'חדר ירוק' ומהוות הפוגת טבע גופנית ונפשית לצוות הרפואי והסיעודי, מטיפול בילדים במחלקות השונות של בית החולים.

'חדר ירוק' הינו נדבך ממערך חצרות פנימיות (פטיואים) אשר תוכנן ובוצע במסגרת 'מבנה הזכוכית' של המרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים בפתח תקוה. מ"ר, בגובה של 250 הפרויקט משתרע על שטח של כ- מטר', המורכב מארבע פאות- שלוש מהן פונות 4 כ לחדרי ישיבות ולחדר האוכל. הפאה הרביעית, הינה למעשה קיר דיפון הקרקע שנחפרה למפלס זה. הפטיו מיועד לרווחת הצוות הרפואי והסיעודי של בית החולים. מעבר לתפקידו ההנדסי הופך קיר הדיפון מקיר כלונסאות ל'קנווס' מכוסה עלוות צמחים ירוקה. קיר הצמחים מתוכנן בטכנולוגיה מתקדמת של שתילה הידרופונית חסכונית בהשקיה המיושמת ללא אדמה כלל. פריסת הצמחים תוכננה בסימולציה ממוחשבת, בהתאם לחשיפת הצמחים לאור שמש ישיר וחוזר. מערכת ההשקיה האוטומטית ומשאבות המערכת תוכננו באופן סמוי מתחת לרצפה צפה עשויה לוחות עץ טיק בורמזי בחתכים משתנים. לצד הקיר הירוק תוכנן

צילום: דניאל קסב

סטודיו סטרוקטורה www.structura-arch.com office@structura-arch.com 03-6209206

43 42

אדריכל ייטב בוסירה דופן על דופן

בזמן שעבר מאז קודמו תכניות נפלאות לחידוש הרחוב עצמו, אך מבני השיכון עוד עומדים בעינם, ממתינים לתכנית זו או אחרת של פינוי-בינוי. אנו עדיין עומדים על כך שברובם המוחלט של המקרים - אין סיבה להרוס. להפך - ישנן כל הסיבות לחדש במסגרת הקיים, עם הקיים. עבורנו, הקיים תמיד קודם. צוות הפרויקט: אדר' ייטב בוסירה, עו"ק דנה גזי, אדר' בן סורקין, אדר' הדר לוי.

"התחדשות היא הזדמנות לעשות יותר עם מה שכבר ישנו. הריסה היא פתרון קל, וקצר רואי...היא בזבוז של אנרגיה, של חומר, של היסטוריה. יותר מכל - היא רעה חברתית ואקולוגית. הריסה היא אקט של אלימות." אן לקטון דופן על דופן הוא שמו של ניסיון שהוביל משרדנו , תחת המנהלת להתחדשות עירונית 2019 בשנת ומנהל ההנדסה של עיריית באר שבע, לבחון את המקסימום שניתן לעשות לחידוש מבני השיכון של רחוב רגר ללא הריסתם. הדופן הראשונה היא זו של הרחוב: מעוטת שימושים באופן יחסי, מעוטת צל, מרובת תנועה. הדופן השנייה היא זו של הבניינים: מרובת תשתיות, מתיישנת, יפה. בין שתיהן הצענו דפנות היקפיות לבניינים, שתכליתן להטמין מערכות חדשות, לבודד טוב יותר מחום ומקור, לחדש פרטים מקוריים כגון אדניות אורכיות ומעקות ייחודיים, ולהוסיף לדירות מעט שטחים עד למקסימום האפשרי בסמכות ועדה מקומית. במקרים מסוימים אף ניתן היה להוסיף שטחים סחירים משותפים עבור קופת הבניין. כמרבית הפרויקטים במשרדנו, העבודה על הפרויקט כללה עבודה אדריכלית משולבת עם עבודת שטח קהילתית. הפרויקט לא יצא אל הפועל. אולי עוד ייצא בעתיד.

DY-CommonPlanning Dy-cp.com ytav@dy-cp.com 050-6714382

45 44

אדריכל ליאור בן דב גולן אדריכל דן שפירא אדריכל אייל פורמנסקי תל אביב 8 בוגרשוב

שונים. המפגש בין הקירות המטויחים לגריד הבולט מהווה היתוך של העיר הלבנה עם שפה המזכירה במעט את אותם בניינים על קו החוף של תל אביב, בעבר ובהווה - מבנים דקדנטיים, שלוחי רסן כמעט, אנטיתזה לעיר הלבנה. קומת הקרקע הינה קומה מסחרית מלאה המאופיינת בחזית של חלונות ראווה אשר נקטעים ע"י עמודים בסגנון אר- דקו. עמודים אלו נמתחים על גבי חזיתות המבנה והופכים לגריד העוטף את המבנה כולו. על גבי הגריד "מונחים" לוחות בטון מטויחים בסדר אקראי, כמו לוחות זזים במשחק ילדים. המרפסות הפורצות מבעד לגריד משלבות קישוטיות חגיגית אך מאופקת, שוב, כשילוב בין שתי אותן "תרבויות". המבנה עטוף בגוונים כמעט מונוכרומטיים, גוונים בהירים המותרים לשימוש באזור ההכרזה של העיר הלבנה, ממוסגרים בפרופילים בגוון כהה ובעלי פרופילציה א-רגולטרית, כאילו "לא מכאן"- חתך משולש הפונה אל החוץ לעומת הלוחות המטויחים הישירים והמסודרים.

הרעיון לפרויקט נובע ממיקומו האסטרטגי במפגש בין העיר תל אביב לחוף הים שלה. לאורך ההיסטוריה הקצרה שלה העיר תל אביב הפנתה את גבה אל הים; בעוד שבקו שני ושלישי לים ומזרחה ממנו אנחנו מוצאים את העיר הלבנה של אזור ההכרזה, תל אביב של קו החוף היא מופע של פוסט מודרניזם כמו אמריקני, מצועצע וקפיטליסטי שבינו לבין מרכז העיר כמעט ולא מתקיים קשר. תל אביבים רבים רואים בבנייני קו החוף אזור משוקץ, לא תל אביבי, זר, עוד מימי קזינו גלי אביב ועד ימינו אנו. זוהי תל אביב שפונה לתיירים ולמבקרים מחוץ לעיר, לעומת מרכז תל אביב, זו השקטה והמאופקת המביטה בעיניים כלות לעבר מרכז ומערב אירופה. מתוך התייחסות לאתר כמקום מפגש של שני עולמות שונים הפרויקט מבקש ליצור קשר בין תל אביב של קו החוף לבין העיר הלבנה- תוך עמידה בהנחיות מרחביות של אזור ההכרזה, הנחיות קפדניות ומגבילות אשר מנסות לייצר אחידות עיצובית של הבניינים ברוח מורשת העיר הלבנה. הקשר בין שני סוגי הבניה בעיר בא לידי ביטוי בפיתוח טיפולוגיה לא שגרתית, שילוב של קירות מטויחים בטיח מסוג וואשפוץ- טיח עמיד ביותר שהיה נפוץ בתל וזוכה לעדנה מחודשת כיום- 40 וה 30 אביב בשנות ה בתוך "גריד" המושפע מסגנון האר-דקו, בו הצורות הגיאומטריות מובלטות ומודגשות ע"י שימוש בחומרים

ליאור בן דב אדריכלים office@bm-studio.co.il www.bm-studio.co.il 03-6812444

47 46

אדריכלית ליהי עין גדי דוידוביץ נינ"א - בית לקהילה, תרבות ופנאי בהרצליה

המשלימות את חללי הפנים. הבחירה למקם את המרכז הקהילתי החדש בתווך שבין בית הספר לגינה הציבורית הובילה להנגשתו ומיצובו כמוקד שכונתי ונקודת ציון במרחב הציבורי המרכזי בשכונה, תוך חשיפת הפעילות של המקום. המבנה עצמו מגדיר את הדופן שבין בית הספר לשכונה ובכך משקף פתיחות ושיתופיות ללא גדרות. בשעות הבוקר כמחצית משטח המרכז משמש את תלמידי בית הספר באופן ישיר. במבנה שולבו באופן אינטגרלי פתרונות ירוקים שהופכים אותו למבנה ידידותי לסביבה – כולל מאגר השהיית מי נגר, פאנלים סולאריים, אלמנטי שליטה ובקרה להתייעלות אקלימית והצללות פאסיביות. הקומה המרכזית חופתה ברשת פח מחוררת בגוון צהוב ובחיתוכים אלכסוניים המשווים למסה האורכית מראה ייחודי ומשתנה בעונות השנה ושעות היום. החיפוי מזכיר קליפת עץ מבוקעת עם משחק של מבט, תנועה, אור וצל. המבנה, למרות היותו חדש, נראה נטוע במקומו עטוף צמחיה וותיקה, בולט אך מתמזג, נדמה כאילו היה כאן כבר שנים רבות והקהילה אימצה אותו לחיקה באהבה גדולה. צילום: אייל תגר

הפרויקט הוא סנונית ראשונה להתחדשות שכונת נווה ישראל הוותיקה במרכז הרצליה; במרכז השכונה נמצא דונם ובו מגוון 20 מגרש ציבורי גדול בשטח של כ- פונקציות: בית ספר יסודי, מתנ"ס, אולם ספורט וגינה ציבורית גדולה. 4,200 את תכנון המרכז הקהילתי החדש בשטח של כ מ"ר ליווינו מגיבוש החזון והפרוגרמה ועד לתכנון אדריכלי מפורט בשיתוף אנשי העירייה, נציגי הקהילה ואנשי המקצוע המיועדים להפעיל את המקום. יחד גיבשנו תפיסה עדכנית של מרכז תרבות המכיל מארג של חללים ומרחבים פתוחים ומזמינים, לצד חללים מתמחים ומותאמים; כך שהמקום משמש כסלון פתוח לכלל קהילות השכונה ובו זמנית, כמוקד ייחודי ומתמחה הנותן מענה איכותי למגוון פעילויות תרבות, קהילה, פנאי והעשרה. כמבנה חדש בתוך שכונה מתחדשת, בצמוד לפארק השכונתי, העצים הבוגרים שבאתר היוו מרכיב מחולל בתכנון הבניין. המבנה כולו תוכנן בהתייחס לעצים הוותיקים ואזור הכניסה מוקם בין שני אקליפטוסים מרשימים. מנקודה זו מתפרס המבנה מזרחה ועולה באופן מדורג למערב. החוויה של השיטוט בין הקומות ובין העצים הובלטה על ידי ריבוי מהלכי מדרגות פתוחים המאפשרים חוויה 'משחקית' של טיפוס – הן בלב המבנה והן מגג לגג בין הצמרות תוך גילוי וציפייה. הגגות חושפים נקודות תצפית משתנות ומשמשים לפעילויות שונות

תכנון ואדריכלות dmr lihi@dmr.co.il www.dmr.co.il

49 48

אדריכלית לירון ברקאי אדריכלית טליה זנדבנק בית פרטי ברמת חן

בבטון מוחלק מולבן אשר משמש כרקע לצבע המטבח השחור. רפפות בטון יצוק מסננות את קרני אור הבוקר המזרחי ומספקות מעטה של פרטיות למשתמשי מהלך המדרגות. השימוש בבטון כמוטיב חוזר בהיבט החומרי, מגדיר את אופיו של הבית. השימוש בבטון מחבר את הבית למימד של זמן ומגשר בין ההווה לעבר. מהלך המדרגות הוא אלמנט תלת מימדי המקשר בין קומות הבית. כל מדרגה תוכננה ממפגש בין בטון יצוק מולבן, אשר מחפה את מישור ריצוף קומת הקרקע, ופורניר עץ אלון, אשר מחפה את מישור רצפת הקומה העליונה- ובכך משלב בין סוגי החומרים בבית מבלי להוסיף חומר זר. שילוב העץ בעליה מהחלל הציבורי של הבית מרמז שבקומה העליונה הרצפה עומדת להשתנות.

בית פרטי ברמת חן, רמת גן, תוכנן עבור זוג הורים עם מ"ר. 250 ילדים וחיות מחמד. שטחו הבית תוכנן עם רצון להיטמע בשכונה קהילתית ותיקה בצורה אורגנית, מבנה יחיד חדש שיתחבר לקונטקסט הקיים אשר מגדיר את רצף הרחוב. הבית תוכנן כמקבץ של קוביות במרחב היוצר קומפוזיציה מעודנת ומאוזנת, ומוצב כך שאפשר להנות מהנוף, וקרני השמש יאירו את חללי הפנים. המבנה מורכב משלוש קומות כאשר הסירקלוציה ביניהן היא דרך מהלך מדרגות מרכזי והדגש תמיד על חווית החלל. בקומת הכניסה תוכנן חלקו הציבורי של הבית ובו סלון הנפתח לחצר, מטבח, פינת אוכל פנימית ופינת אוכל חיצונית. במעלה המדרגות לקומה הראשונה נמצאים חדרי השינה של בני הבית, חדרי רחצה וחדר עבודה. במפלס המרתף, המואר באור טבעי באמצעות חצר אנגלית, תוכנן מרחב משחקים לילדים. אלמנט חווייתי במבואת הכניסה הוא ספסל ישיבה בנוי בתוך קיר נגרות, שצורתו מזכירה ביצה. "הביצה" משמשת כספסל פונקציונלי, מוסיפה זהות משחקית לחלל הכניסה ומשמשת את הילדים וההורים כאחד. מפלס הכניסה מגדיר מפגש מרתק בין החלל הציבורי של הבית לגינה הטובלת בירוק ומשמש כהמשך ישיר למרחב הציבורי בקומה. חלל הפנים נפתח אל החוץ בעזרת פתחים גדולים היוצרים תחושה המשכית בין השניים. מישור רצפת החלל הציבורי מחופה בשכבת

צילום: איתי בנית

זנדבנק ברקאי אדריכלים www.sandbank-barkai.com 054-4737421

51 50

אדריכלית מיה אפל חומרי הגלם בעיצוב החלל

טבעית התורמת לתחושת הרווחה האישית. תכנון חלל כפול ושימוש באיכויות הגלומות בו ליצירת הקשרים היווה עבורי חומר גלם נוסף בעיצוב החלל. התכנון המתמקד ביצירת מבואת כניסה מרכזית לשני המפלסים, וחיבורן הפיזי והמנטלי. הקשרים אלו מתבטאים גם ביצירת חללי משנה, בבחירת מבטים מוקפדת ובנראות הקירות והמוצגים בו להעברת מסרים. הגדרת מקום באמצעות אלמנטים בחלל מהווה לתפיסתי את חומר הגלם הגמיש ביותר ביד היוצרת. משום שדרכו אני יוצקת זהות לחללים שברצוני להדגיש ולייחד את החוויה בהם. נקטתי בגישה זו בתליית אלמנט אקוסטי מעל עמדות העבודה, במטבח ובמעברים. אלמנטים אלו מייחדים את מקומן ביחס לחלל שסביבם ומעניקים לו חסות וקנה מידה פרטי למקום. בתהליך התכנון מצאתי אתגר וסיפוק רב ביצירת שפה עיצובית אשר משלבת בין ערכי החברה לערכים האדריכליים. בין ערכים אלו בלטו חדשנות, קיימות, אנליטיות, ראיית טובת העובד ואופטימיות. התכנון האדריכלי, איכויות החלל, חומרי הגמר והצבעוניות, והשימוש היצירתי בחפצים ובאומנות המעברים מסרים אלו יצרו תמהיל עיצובי המאפיין את ייחודה הפיזי והרעיוני של החברה. צלם: איתי בנית

הפרויקט עסק בתכנון מעבדות כימיות ומשרדים כתוספת בנייה על מבנה קיים, וכולל מפלס כניסה מ"ר ומפלס גלריה 650 למתחם מעבדות בשטח של מ"ר. 200 עבור החללים התומכים בשטח של קונספט וביטויו באדריכלות: בפגישה הראשונית ביקשתי להבין במה עוסקת החברה. נעניתי במשפט "אנו מספקים שירותי פיתוח וייצור של חומרי גלם לתרופות"- לימים תשובה זו היא שחוללה אצלי את הקונספט האדריכלי של החלל. עוד עלה מפגישה זו שסביבת העבודה של מדענים היא נוקשה למדיי וכוללת שהייה ממושכת בחללים מבוקרים ורועשים. בהינתן תנאים אלו התבקשתי לתכנן את החללים התומכים כך שיספקו עבורם סביבת עבודה ביופילית ומיטיבה. העיסוק בנושא 'חומרי הגלם של התרופות' ריתק אותי ברמה הקונספטואלית וגרם לי לשאול ולחקור מה הם חומרי הגלם האדריכליים בעיצוב החלל וכיצד אוכל להשתמש בהם להגשמת המטרות של הפרויקט. לתפיסתי חומרי הגלם בתכנון חלל נתון זה היו: אור טבעי, חלל כפול, והגדרתו של ה'מקום' בחלל. הימצאותה של חזית צפונית, בעלת אור טבעי רך ויציב, השפיעה רבות על חלוקת החללים והעמדת הריהוט. זו אפשרה לי להעניק לעובדים גישה ישירה אל החוץ המגבירה את הקשר האנושי-טבעי שאנו חפצים בו. עוד נדבך של ניצול משאב האור מתבטא בהחדרתו לחללי העומק באמצעות מחיצות שקופות ושימוש בצמחייה

www.mayaappel.com ma.mayaappel@gmail.com 054-5681161

53 52

אדריכלית מיכל אהרוני גובס בית עלמין בבנייה רוויה לעומק

- קבורה נגישה - בודדת או מכפלה בשיטת קיר קבורה סנהדרין אל תוך קרקע מילוי. בחתך הקיר נישה תחתונה עבור נרות זיכרון, אבנים ופרחים. - מרפסות זיזיות לקיר הקבורה מרפסות זיזיות החודרות אל תוך הקרקע ככלונס אופקי. אלו מהוות צירי תנועה תוך שהן מאפשרות קיום טקס קבורה וביקור ומחזקות את תחושת דינאמיות החיים אל מול סטטיות המוות. - במבנה הלינארי חלל פתוח לכל גובה המבנה חלל זה מייצר ארובת שרב המאפשרת סירקולציה טבעית וחדירת אור לקומות התחתונות של המבנה, כשבתחתיתו רצועת גינון. בדגם המדורג נוצרת רחבה תחתונה פתוחה לקיים טקסים. הממוקמים מדרגות, מעליות וחללי שרות קומתיים בקצוות סכמת התנועה האופקית.

רעיון תכנוני לשיטת בנייה רוויה של בית עלמין חדש או כהרחבה של בית עלמין קיים. במינימום של שלוש קומות, כל קבר מקבל קשר ישיר לרקיע ולעומק ס"מ או דירוג 40 האדמה המתאפשר בזכות הסטה של של קומות המבנה. תכנון זה עומד בקריטריונים של הבניה הרוויה ובתכנון בית עלמין חדש ניתן להכפיל את מקומות הקבורה למ"ר. , קיבל אישור 2016 אחד הדגמים אשר נבחן בשנת הלכתי עקרוני מהרב יעקב רוז'ה. במונומנטליות אופקית שקטה המבנים נטמעים בצניעות בנוף ומורידים את האדם אל האדמה כמלווים אותו בדרכו האחרונה, כשהם מהווים מסננת אקלימית - אוויר ותאורה טבעית אל קרקעית המבנה בחלל המקשר בין הרקיע לעומק האדמה. נבחנו מספר דגמים אפשריים כאשר אלו המוצגים הם מבנה תת קרקעי לינארי ומבנה תת קרקעי ריבועי מדורג בני שלוש קומות. לשניהם מאפיינים דומים המיושמים בתצורת מבנה שונה. חתך המבנה מורכב מחמישה אלמנטים: רצועת קבורה התחומה בקיר קבורה אשר לאורכו מרפסות זיזיות לחלל פתוח לכל גובה המבנה. מ' 4 - רצועת אדמה ברוחב של כ- רצועת קבורה המשמשת לקבורה כך שהיא מאפשרת קשר ישיר ומקסימום שטח מגע בין הנפטר לאדמה.

אדריכלית מיכל אהרוני www.michalaharony.com Michal@michalaharony.com 050-6488485

55 54

אדריכל מיקי אוטמזגין , קרית ים 1-5 גלעד

פרויקט מגורים "גלעד" הינו פרויקט אורבני במסגרת התחדשות עירונית. מתחם המגורים בנוי במיקום מרכזי בפינת הרחובות גלעד ושד' ירושלים והוא מהווה תפר בין השכונות הוותיקות והמתחדשות של העיר ובין תחילת שכונת סביוני-ים היוקרתית. הפרויקט נמצא בסמוך לציר ראשי, ציר מטרונית ופארק רחב ידיים והוא מהווה מנוף להתחדשות עירונית בשכונה ובעיר כולה שלובשת פנים חדשות (זהו פרויקט התחדשות עירונית הראשון בעיר). מבנים ותיקים ויוצר 6 זהו פרויקט עיבוי - בינוי ייחודי המאחד מהם קומפלקס מבנים בעלי מרקם עירוני. בשל הצורניות הייחודית של המבנה הקיים, תוספות הבניה כגון ממ"דים, מעליות, מרפסות ומסתורי מערכות, יצרו אתגר תכנוני ועיצובי מרתק. לבינוי החדש חוברה מעטפת קורות אובליות אשר מעניקה לו חזות מודרנית ייחודית ונותנת אופי יוצא דופן למבנה כולו. הקורות הוכתבו מצורך ממשי משולב באלמנט עיצובי והן מלוות את הבליטות שנוצרו מתוספות הבניה הנדרשות לחיזוק. בניגוד לפרויקטים חדשים בהם יש יד חופשית לתכנון, במקרה זה היה בינוי קיים שהכתיב את התכנון, כך ששילוב הקורות במבנה נתן פתרון עיצובי וקונסטרוקטיבי כאחד. בנוסף, הקורות משמשות גם ליצירת מרפסות היקפיות הפתוחות אל הים ומבליטות את הבניין בסביבתו. מפלס הקרקע משתלב בסביבה והוא מגונן, פתוח וציבורי. הוא כולל משטחים מגוננים פתוחים לציבור, בריכות אקולוגיות ופינות מוצלות לשימור נקודות המפגש שמאפיינות את הקהילה בשכונה.

פירוט הבינוי: מתחם עיבוי-בינוי ובו ארבעה מבני מגורים צמודים שבוצעו בשלב א' ושני מבנים צמודים נוספים שבוצעו בשלב ב'. בכל מבנה ישנן שלוש קומות מגורים בנוסף לקומה מפולשת, יח"ד. מבני המגורים הם רצף מבני 54 סה"כ קיימות במתחם 'שיכון' - 'בנייני רכבת' המאפיינים את הרחוב, שנבנו בשנות ה- . בזכות ייחודיות הפרויקט הוא הצליח להתגבר על כלל 50-60 הקשיים שבדרך כגון הגבלות בניה מארגון רפא"ל הממוקם בסמוך, הגבלות תכנוניות בשל אופי הבניינים הקיימים וכדאיות כלכלית (התחדשות עירונית בפריפריה). לדוגמא: על מנת לאפשר היתכנות כלכלית לפרויקט בחרנו לחסוך עלויות של חיפוי קשיח שעלותו גבוהה ולחפות את הבנין בטיח צמנטי. בדיעבד החלטה זו התבררה כעדיפה מבחינה עיצובית. יח"ד חדשות ע"י סגירת קומת העמודים 63 לפרויקט נוספו עד 3 לטובת דירות גן והוספת דירות טיפוסיות ודירות גג ב- קומות מעל המבנה הקיים. כל הדירות שודרגו וקיבלו 4 מרפסות, דירות הגג קיבלו מרפסות פתוחות הפונות לים. באזור המרפסות הקורות האובליות הונמכו והושלמו במעקה זכוכית. ונמצא בשלבים סופיים של בניה 2020 הפרויקט אושר בדצמבר שלב ב' לקראת סיום). צוות מתכננים 4 (שלב א' – קיבל טופס במשרד: מיקי אוטמזגין בשיתוף אלכסיי רוזין ומרי פיטנקו. תוכנן עבור גלבוע חברה לבניין בע"מ. ההדמיות בשיתוף עם Studio Aiko חברת

מיקי אוטמזגין אדריכלות www.otmazgin-arch.co.il / mickey@otmazgin-arch.co.il / 052-6208357