התאחדות התעשיינים | אזור התעשייה, גיליון דצמבר 2025

הפעם אנחנו שואלים

אנשי תקשורת שמסקרים את התעשייה הישראלית מספרים על הנעשה מאחורי הקלעים

"המצב הכלכלי לאחר המלחמה מפתיע בחיוביות" אריאל פייגלין, הכתב הכלכלי של "מעריב", הוא מאמין גדול בתעשייה הישראלית. "אם רק נדע להתמקד במה שאנחנו באמת טובים בו, נמשיך להיות כוח כלכלי משמעותי גם בעשור הבא"

מירב אבישיד

ה , הכתב הכלכלי של עיתון מעריב, אריאל פייגלין דרך של לתקשורת לא היתה מתוכננת. מה לו, בוגר ישיבת הסדר מהמגזר הדתי לאומי, בעל תואר ראשון ושני בכלכלה, ולעיתונות. אבל אחרי שהתחיל לכתוב פוסטים בפייסבוק, התרשם עורך עיתון 'בשבע', שהציע לו לעבוד בזה. "התחלתי בטורי תרבות ובמקביל סיימתי את לימודי התואר", הוא מספר. לאחר מכן עבד פייגלין במכון מחקר, בפורום 'קהלת', ובאגף התקציבים של משרד הבריאות, עד שהגיעה ההזדמנות לשלב בין כלכלה לעיתונות, והוא הפך לכתב הכלכלי של מעריב. עיקרון היתרון היחסי פייגלין מאמין גדול בתעשייה הישראלית. "יש לנו יתרונות ברורים", הוא מסביר. "חקלאות מתקדמת שאנחנו מייצאים לכל העולם, הייטק ברמה עולמית, ותעשיות ביטחוניות חדשניות. אלה תחומים שבהם יש לנו יתרון יחסי אמיתי. במקום לנסות לייצר הכול לבד, ישראל צריכה להתמקד במה שהיא טובה בו באמת, ולהישען על העולם בתחומים שבהם לאחרים יש יתרון". איך אחרי נאום "ספרטה" של נתניהו אתה כל כך אופטימי? "החזון של מדינה שמתנתקת מהעולם הוא שגוי בעיניי. ישראל צריכה להיות חלק מהמארג הגלובלי, לא להסתגר. לא צריך לייצר הכל לבד, ולא לנסות לייצר דברים שאפשר להביא בקלות ובזול". מנגד נטען כי כיום משק אוטרקי מבטיח עצמאות מדינית.

"יש בזה משהו, והמלחמה לימדה אותנו לקח חשוב, כי היא המחישה את החשיבות שבניהול נכון של מלאים לאומיים ולוודא שאנחנו לא תלויים לחלוטין בייבוא. אבל צריך איזון. לא נוכל לייצר הכול בעצמנו, ועם זאת עלינו להבטיח שיש מלאים קריטיים של דלק, מזון וציוד ביטחוני". על מנת להמחיש את ביקורתו על מעורבות יתר של המדינה, מזכיר פייגלין את נמל אילת. "זו דוגמה מצוינת לכך שהמדינה לפעמים מתערבת במקום הלא נכון", הוא אומר. "הנמל נמצא בבעלות פרטית, שמקדמת עכשיו ניסיון לכפות על יבואני רכב לפרוק רק בנמל מסוים. "בעיית החות'ים מונעת מעבר בים סוף, והאוניות נאלצות להקיף את אפריקה. המתווה שהנמל וההסתדרות קידמו היה שמדינה תגרום לספינות שכבר הגיעו לים התיכון לחזור דרך תעלת סואץ כדי לפרוק באילת. זה גורם לחוסר יעילות ולעלויות גבוהות יותר, ובסוף הציבור ישלם דרך המחירים והמיסים". "העיקרון דומה לגבי התעשייה באופן כללי. אם נייצר משהו שאנחנו פחות טובים בו, בהכרח הוא יהיה יותר יקר. אם המדינה צריכה להיכנס למכסים ולסובסידיות, בהגדרה, כנראה שמשהו לא היה שם טוב כבר לפני. זה בסוף מתגלגל אלינו". מתקבל הרושם שסיקור התעשייה המסורתית נדחק מעט הצידה לטובת הפוקוס התקשורתי שמקבל ההייטק. פייגלין מסביר למה. "ההייטק זוכה ליותר תשומת לב", הוא אומר, "כי בזכות ההון האנושי והשירות, זה התחום שבו היתרון היחסי

ימי מילואים. 270 פייגלין מתגורר בירושלים עם אשתו רננה ושני ילדיהם. בשנתיים האחרונות עשה מעל "אני אוהב מוזיקה ישראלית, ומת על נרקיס ועדן חסון. כשהייתי בגולני היינו יודעים איזה מוזיקה אתה שומע? בדיוק מתי יוצא שיר חדש של עומר אדם, היינו מוציאים רמקול ופותחים מסיבה. זה היה רגע קדוש". "היום לא ממש יש לי זמן לתחביבים, אבל בצעירותי נהגתי לאסוף מטבעות עתיקים. זה מה התחביבים שלך? שנה. אבל כאמור מאז 200 התחיל משכן שנתן לי שני מטבעות, ונמשך עד שבסוף היו שם מטבעות בני כמעט נשאר רק האוסף, והתחביב נשאר על הנייר".

תעודת זהות אריאל פייגלין, שם: הכתב הכלכלי של מעריב 28 גיל:

28

2025 • דצמבר 23 גיליון מס'