גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

135 גיליון

הם בדרך כלל האוכלוסיות הכי חלשות – עולים ואנשים עם מוגבלויות – כך שהאי שוויון דווקא גדל. “אבל לא פחות מכך, כשהמדיניות סלקטיבית, הציבור פחות ופחות תומך ברווחה ופחות סולידרי. מתחזקת תחושה כללית בציבור שהמדינה דואגת לאחרים אבל לא לי. יש פחות רצון לשלם מסים, ומתחזקות סטיגמות רעות על עניים, ובאופן כללי על אנשים שמקבלים קצבה. המדיניות האוניברסליות אינה זולה, אבל היא יעילה לא פחות, והיא מגנה על מדינת הרווחה גם בשביל העניים”. גם אנשים שמכניסים הרבה מאוד, יורדים מאוד בהכנסה. “אנחנו רוצים שאדם שיוצא לפנסיה יחיה ברווחה כלכלית, ורמת החיים שלו לא תרד בצורה כל כך משמעותית. לא רק לחם ותרופות, גם לקנות איזו מתנה לנכדים וליהנות מהשנים האלה. ראינו במחקר שגם אנשים שהרוויחו פי שניים מהממוצע מגיעים בפנסיה להכנסה נמוכה מהשכר הממוצע. גם אם עבדת כל החיים והגעת אפילו למשכורת יפה, יש לך ירידה דרסטית בהכנסה והרווחה הכלכלית מצטמצמת. הונהגה פנסיה חובה בישראל. 2008 “ב זה אמור לחזק את הפנסיה בעתיד, ויכול להיות שההכנסה לאחר פרישה תהיה גבוהה יותר, אבל בינתיים כל שנה יוצאים משוק העבודה אנשים שלא הופרשה להם פנסיה ברוב שנות העבודה שלהם. אולי בעוד כמה עשרות שנים הפער יצומצם, אבל היום זה בוודאות לא המצב”.

(שנקראת לרוב הפנסיה) וחסכונות פרטיים. היא אמורה לספק תחליף לשכר, והמקורות שלה הם ברובם מהשכר שלנו – מדמי הביטוח הלאומי ששילמנו מהשכר לאורך כל שנות העבודה. אנחנו מבינים שזה יעלה יותר למדינה, ושיש עוד שיקולים, אבל השחיקה פוגעת באוכלוסייה המבוגרת שההכנסות שלה במצב לא טוב ביחס למדינות המפותחות”. למה לא קראתם לשינוי של קצבת השלמת ההכנסה? הגדלת קצבה שמכוונת לאנשים עם הכנסה נמוכה לא הייתה מצמצמת עוני ואי-שוויון? “הבחירה בין שתי הקצבאות היא גם בין שתי גישות למדינת רווחה – סלקטיבית ואוניברסלית (כללית). בגישה הסלקטיבית, שנקראת גם ‘מדיניות סעד’, גובים מס מכולם, אבל נותנים רק למי שצריך, למי שעני או נזקק. זה יותר זול למדינה ואמור לצמצם את האי-שוויון בצורה יעילה יותר. אבל הרבה מחקרים מראים שדווקא הגישה האוניברסלית, שדוגלת בחלוקה יותר כללית של קצבאות עם עזרה נוספת למי שצריך, מצמצמת את האי-שוויון בצורה טובה יותר”. מהמדינה סלקטיבית יותר, כך יש צורך ביותר ביורוקרטיה – פקידים שמקבלים טפסים, ועדות שקובעות למי מגיע מה ואכיפה. כך ההוצאה הולכת על המנגנון ולא על האזרחים. נוסף על כך, כשקצבה או תמיכה מהמדינה תלויה במבחנים, מי שלא מצליח להבין מה ואיך לעשות מה ההסבר לזה? “קודם כול, ככל שחלוקת הכסף

אבל בשטח אנשים מרגישים שחיקה אמיתית, לא רק לעומת אחרים. הם יכולים לקנות פחות מוצרים. “זה נכון. מדד המחירים מבוסס על ממוצע הצריכה במשק, אבל אוכלוסיות שונות צורכות דברים שונים. המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא שמחירי מוצרים שצורכת אוכלוסייה מבוגרת יותר, כמו בריאות, עולים יותר מהממוצע. יש אפשרות להצמיד למדד ייחודי לאוכלוסייה המבוגרת, אבל ראינו שהיה בעולם שימוש ציני במדד הזה דווקא כדי להוריד את קצבאות הזקנה. ראינו במחקר 60 ששיעור העוני בקרב אנשים מעל גיל 60 גבוה, וגם שיעור העובדים מעל גיל גבוה”. יכול להיות ששיעור העבודה הגבוה מראה שלמבוגרים יש משמעות בעבודה והם רוצים להמשיך לעבוד? “אתה מעלה טענה מוכרת על עבודה בגיל מבוגר. במחקר שערכנו בין מדינות שונות מצאנו שיש מתאם גדול בין הכנסה נמוכה בתקופת הפנסיה לשיעור עבודה גבוה בקרב מבוגרים. זו , אבל זה בהחלט 100% לא סיבתיות ב מתאם שמראה דפוס: במדינות שיש הכנסה נמוכה לאדם בגיל מבוגר, הוא עובד יותר”. מהשכר 15% הצמדת קצבת הזקנה ל- מיליארד 3 הממוצע תעלה למדינה מהשכר 20% שקלים בשנה, והצמדה ל- מיליארד שקלים. “זה 15 הממוצע תעלה יוכל לעצור את השחיקה ארוכת השנים של הקצבה הזאת. לא סתם הקצבה נקבעה במקור ביחס לשכר ולא למחירים. היא חלק מהפנסיה של מי שיוצאים לפרישה, יחד עם הפנסיה התעסוקתית

54