גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

כתב: לושי משה החירות להגשים

הקלאסית ועליה אנחנו חושבים, בדרך כלל, בדברנו על ליברליזם ודמוקרטיה.

סר "החירות קודמת לשוויון" כך אמר הפילוסוף ), אוסטרי ממוצא יהודי, 1994 - 1902 ( קרל פופר שהתפרסם בעיקר בשל תרומתו להבנת הפילוסופיה של המדע. חידושו היה שהמדע מתפתח ומפרה את הטכנולוגיה באמצעות היכולת של תיאוריה מדעית חדשה להפריך את טענות קודמתה. זאת בעיקר משום שהיא טובה יותר לנבא תהליכים. כלומר, בעקבות "מבחן ההפרכה", הקהילה המדעית מכתירה פרדיגמה (השקפת עולם מדעית) חדשה, כמכתיבה את סדר היום המחקרי שלהם, לאחר שהוכיחה את עצמה כטובה יותר מהקיימת. חשוב לציין! שרעיון זה תקף גם כאשר מציע התיאוריה המדעית החדשה הוא פקיד במשרד הפטנטים אלברט של עיר קטנה בשוויץ ואפילו שקוראים לו ). כך, לדעתו של פופר, גם 1955 -1879 ( איינשטיין בעולם המדיני: חברה פתוחה היא זו שבה החירות להציע, החירות לבקר והחירות להתבטא - נתונה לכולם. אשר בה הרציונאליות היא המכשיר לניתוח מצבים, והלוגיקה היא הבסיס להחלטות, כולל החלפת המנהיגות. זו חברה שתתפתח לטובת כל הפרטים בה, טוב יותר באורח ניכר מחברה סגורה, טוטליטרית. את רעיונותיו אלה פרסם בספר שנקרא "החברה הפתוחה ואויביה". "מהי חירות?" שאל וענה בספרו "ארבע מסות על – 1909 ( ישעיהו ברלין חירות", הפילוסוף סר ), יהודי יליד לטביה. במסתו, באותו ספר, "שני 1997 מושגים של חירות", הוא הגדיר את החירות השלילית כחסרונה של מניעה, או "חירות מ" כלומר, אין למנוע מהפרט את רצונו לפעול, את זאת, כמובן, יש לכבד אך במגבלה חשובה והכרחית: עד כדי מניעת פגיעה בזולת. בלשונו: "הדגילה באי התערבות... שימשה כמובן לתמיכה במהלכי מדיניות הרסניים... שחימשו את החזק... כנגד האנושי והחלש... תדיר הייתה משמעות החופש לזאבים - מוות לכבשים". זו החירות

לעומת זאת, את החירות החיובית הוא הסמיך לרעיון של הגדרה ומיצוי עצמי, או היכולת לבחור בחירות משמעותיות, "החירות ל". כלומר לא די שיש חופש לפעול, יש גם צורך במתן הזדמנות שווה לפרטים לפעול. כך שגם מיעוטים ושונים יוכלו להגשים את שאיפותיהם. לשאלה, אילו שאיפות "ראויות" ואילו "אינן ראויות", התשובה צריכה להיות במסגרת תפקידה של מערכת החינוך לכוון את הפרט לשאוף ולהשיג, ובכך להגשים את ייעודו ולתת לחייו משמעות. אבל הרי זו מטלה קשה! זה העניין! אדם חופשי שערך החירות חרות על דגלו, הוא דווקא זה שאין חירותו הפקר והוא מחויב לעצמו, לקרוביו, לסביבתו ולעמו. עליו לפעול בחריצות ובנחישות למלא בתוכן את ערך חייו. ביהדות, ואין כמו פסח להתייחס לעובדה שאנחנו ), ביד האדם 1204 - 1138 ( הרמב"ם יהודים, ע"פ לבחור מה הוא רוצה להיות, מנוול או מוסרי, זו מהות חירותו. כלומר, הוא חופשי לפעול. אבל, אם היהודי בחר להיות מוסרי, ע"פ ההלכה, עליו לקבל "עול מלכות שמיים". אין סתירה! גם חירות וגם עול. הוא חופשי לקבל על עצמו את עבודת הבורא. מכאן, בין שבחרת להיות חילוני ובין שהחלטת לקיים מצוות כיהודי. עליך לעבוד, לעבוד קשה כדי להגיע אל פסגת שאיפותיך במישור המוסרי, המקצועי והלאומי. הן השאיפות והן ההישגים - שלך הם! התחלת כשווה, כבן חורין, והיית ליחיד ומיוחד. כאלה היו גם היהודים שהזכרתי כאן. כל אחד ע"פ דרכו היה, אף מעבר לתקופתו, למורה דרך מיוחד גם ליהודים וגם לגויים.

גמלאון 16