גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

עצמאות בגיל השלישי - חשיבותו של ייפוי כוח מתמשך

סופה, הזמני, של הפרשה היה כי בית המשפט עיכב את מינוי הבן כאפוטרופוס, אך הורה כי לא יבוצעו ברכושו של האב כל פעולות. מעין "הקפאת מצב". פרטי הפרשה נותרו חסויים ואין אנו יודעים כיצד נסתיימה. ייתכן כי הצדק היה עם הבן וכי מעשיו נעשו רק לטובת אביו ומשפחתו, אך ייתכן כי לא היה מקום לשלילת העצמאות מהאב. עם זאת ברור כי איבוד העצמאות עלול להיות סכנה של ממש בגיל השלישי. האם טובתו של האב היא כי הבן הספציפי הזה יהיה אחראי על כספו ועל רכושו? מה יהיה המנגנון למינוי האפוטרופוס? האם כל המשפחה תהיה צד לתהליך כדי לוודא שהאב יקבל טיפול מסור ואוהב? מדובר בשאלות לא פשוטות. האדם הטוב ביותר להכריע בהם הוא האב עצמו, כאשר הוא צלול מנטלית ומנסה להגן על עצמו, אם תיפגע כשירותו המנטלית חס וחלילה בעתיד. והאפוטרופסות, חוק הכשרות המשפטית מאפשר לאדם מבעוד מועד, למנות 2691- תשכ"ב לעצמו מיופה כוח אשר יטפל בענייניו אם יאבד את כשירותו, באמצעות יצירת ייפוי כוח מתמשך. קשה להמעיט בכוח שמקנה לנו החוק – היתרון בהליך ייפוי הכוח הוא שהממנה את מיופה הכוח הוא האדם אשר לו יתבקשהסיוע והוא יכול לבחור מראשבמיופה כוח שיפעל במסירות ובאהבה למענו בעתיד. על מנת להבטיח שקט נפשי לבן הגיל השלישי ולמשפחתו, רצוי להיערך לבקשה לאישור ייפוי כוח מתמשך כל עוד האדם כשיר, אבל מתקרב לגיל שבו מצויים בני גילו במגבלות בתפקודם. עלינו להיות מודעים להתפתחות מערכות התקשורת, הן עם הבנקים והן עם יתר המוסדות, כאשר במקביל אנו עדים להתארכות תוחלת החיים.

פתאום קם אדם בן שמונים בבוקר (נכנה אותו "האב") ומגלה כי אינו מוסמך לנהל את ענייניו. בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב מינה את בנו כאפוטרופוס זמני לגופו ולרכושו. בית המשפט קיבל את החלטתו במעמד צד אחד, בלא שהאב היה שותף להליך. בית המשפט קיבל החלטה זו במענה לבקשה שהגיש הבן בנימוק שאביו חולה בפרקינסון, מרותק לכיסא גלגלים, נזקק למטפל צמוד, אובחן כלוקה בדמנציה ובמחשבות שווא והיה שרוי בשנתיים האחרונות במצב פסיכוטי. הבן צירף לבקשתו חוות דעת של פסיכיאטרית שתמכה במינוי אפוטרופוס, אך הדגישה כי האב סירב להגיע לבדיקה, והפסיכיאטרית לא ראתה ואף לא בדקה אותו. מינוי האפוטרופוס היה זמני, ובית המשפט הזמין תסקיר מהאגף לשירותים חברתיים בעירייה על מצבו של האב. ואולם, המינוי הזמני היה לשנה שלמה ואילו להשלמת התסקיר החיצוני הקצה בית המשפט שמונה חודשים. קיצורו של דבר – פתאום קם אדם בן שמונים בבוקר ומגלה כי איבד את עצמאותו. ייתכן כי האב כשיר מנטלית אך בינתיים, ייתכן שלמשך שמונה חודשים תמימים – אבדה עצמאותו. ללא ספק – מצב בלתי נסבל. פרשה זו נחשפת לעינינו בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ס.א. נ' ת.מ. ואח' – שמות הצדדים נותרו חסויים). האב הצטייד בייעוץ משפטי ופנה לבית המשפט לענייני משפחה, חמוש בתעודה מביקור בחדר מיון התומכת בעמדתו. בדיון קָבל האב כי הייתה זו הפעם הראשונה שבה דרכה כף רגלו בבית המשפט, והנה, בגיל שמונים, עליו להגן על כבודו ועל עצמאותו מפני בנו, עצמו ובשרו. ללא ספק מדובר במצב סוריאליסטי ומפחיד.

גמלאון 36

38 המשך בעמ׳