גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

הכלים ואת הציוד הנדרשים לקווי ייצור "כחול לבן". . מטוסים עבור חיל האוויר הישראלי 48 סה"כ ייצרנו  מאחר ששיטות הייצור וההרכבה של המטוס נלמדו כאמור במפעלים שבצרפת, הרי שטבעי הדבר שגם שיטות הארגון הועתקו בתחילה מהצרפתים ורק בשלבים מאוחרים יותר, כאשר רכשנו ביטחון ביכולותינו, שינינו את שיטות הייצור וההרכבה למתקדמות יותר, עפ"י הבנתנו. כך פותחו גם שיטות הארגון והניהול, למתקדמים וליעילים יותר. הצרפתים הקפידו מאוד לשמור על ההפרדה שבין הדרג העובד על "ריצפת הייצור" לבין דרג המנהלים והמהנדסים, ולכן עובדי הייצור וההרכבה לבשו בגדי עבודה אפורים, ואילו המנהלים הסתובבו בקווי הייצור לבושים בחלוקים לבנים. אנחנו ניסינו בתחילת הדרך לחקות את הצרפתים. העובדים לבשו בגדי עבודה או חלוקים אפורים ואילו המנהלים - חלוקים לבנים. ברור ששיטת ההפרדה המגוחכת הזו לא החזיקה אצלנו מעמד, ותוך זמן קצר מאוד כולם באגף, עובדים כמנהלים, לבשו בגדי עבודה זהים. רק חברי ההנהלה הבכירה היו פטורים מבגדי עבודה ולבושם היה חופשי. למרות ההדרכה והלימוד בצרפת, הייתה תחילת הייצור העצמי של הסדרות הראשונות מלווה בבעיות טכנולוגיות לא מעטות. הכלים שייצרנו לא תמיד התאימו לנדרש, ועל כן החלקים שיוצרו על אותם כלים לא התאימו זה לזה בהרכבה. לא פעם היה צורך בייצור חוזר של חלקים. כך גם התחלנו להבין שתכנון וייצור כלים למטוס הוא אומנות בפני עצמה; שיש להבין בתרכובת של חומרי הגלם ושיש להתחשב בפרמטרים שונים בעת תכנון הכלים לייצור חלקים ולהרכבה. גם עבודות ההרכבה הסופית למטוס, וטיסות הניסוי שלאחריהן, לוו לא אחת בחוסר ניסיון מספיק לפתרון תקלות הטיסה שדווחו ע"י טייסי הניסוי. טייסי הניסוי , דני שפירא שהטיסו את הפוגה "כחול לבן", היו: טייס הניסוי הראשי של הוגו מרום הטייס האגדי, ו

הנסיעה הראשונה לחו"ל. לראשונה בחיינו ראינו וטעמנו "קוקה קולה", ובחדרים במלון מצאנו אסלה נוספת ("בידה") שלא הבנו למה היא משמשת. לשאלתנו התמימה הסביר לנו צבי לוי ש"הבידה" נועד אצל הצרפתים לרחיצת הרגליים לפני השינה, וכולנו כאחד, לפני שנכנסנו למיטה באותו הלילה הראשון בפריז, רחצנו את כפות רגלינו. למותר לתאר את צחוקם האדיר של צבי לוי ושל אריאב, כאשר שמעו מאתנו למחרת בבוקר על השינה הטובה שהייתה לנו בזכות רחיצת הרגליים. אני צורפתי לצוות העובדים שיצא לטולוז על מנת ללמוד את מהלך ההרכבה הסופית של המטוס, ואת הפעילות בקו הטיסה. חברי הצוות האחרים יצאו ללמוד במפעלים האחרים בצרפת את ייצור הגוף, הכנפיים וזנב המטוס. ההשתלמות ארכה כחודשיים ימים, וכפיצוי לנשותינו שנשארו לבדן בבית, ולילדים (מי שכבר היו לו ילדים) תכננו לקנות מתנות בדרכנו חזרה ארצה. על כן נהגנו לחסוך מדמי האש"ל שקיבלנו, על-ידי כך שהזמנו את ארוחת הבוקר הזולה ביותר במלון, שכללה ביצת עין ועליה פרוסת נקניק. ההכנות לייצור  כשחזרנו ארצה, התחלנו, כל אחד בתחומו, בהכנות לייצור. מאחר שהניירת: מערכי הייצור, ההרכבה והשרטוטים היו כולם בצרפתית, התחלקנו בשלב ראשון לצוותים, בעזרת מהנדסי הייצור של האגף תרגמנו לעברית את כל ניירת הייצור וההרכבה, והכנו מערכי ייצור על-פי שלבי העבודה השונים. ההסכם עם המפעל בצרפת כלל הספקת מטוס אחד מושלם לתעשייה האווירית שישמש את המהנדסים מוספר כ- והטייסים לטיסות ניסוי שונות. מטוס זה . כמו כן כלל ההסכם מספר הרכבות ראשיות 101-BK להרכבה סופית, תתי-הרכבות וחלקים מיוצרים המטוסים הראשונים, שאפשרו לנו לבצע את 8 ל ההרכבה ואת הייצור בשלבים, ולהכין במקביל את

גמלאון

15