גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

170CM זיכרונות מתקופת הקמת קו הייצור וההרכבה למטוס ה"פוגה מגיסטר" – מאת: דוד און

עובדים בכירים 10 נבחר צוות ראשוני של כ ממקצועות התעופה השונים (מכונאים, מבנאים, חשמלאים ומבקרי איכות), שיצא למפעלים השונים בצרפת על-מנת ללמוד על בניית גוף המטוס, על הכנפיים והזנב, וכן על ההרכבה הסופית, ועל קו הטיסה לביצוע טיסות ניסוי. ההדרכה בצרפת  ההדרכה בצרפת באותם ימים התבססה על לימוד תוך כדי הסתכלות בקו הייצור של המטוס, על חלקיו השונים, ובשפה הצרפתית (העובדים הצרפתים לא דיברו אנגלית כלל). העובדים עשו מאמץ עליון כדי להסביר לנו את מהלך הייצור בשפתם, בצרפתית, ובתנועות ידיים, ואנחנו המתלמדים תרגמנו לעצמנו את מה שאנו רואים ומבינים, רשמנו במחברות, בעברית כמובן, והוספנו סקיצות. איש מאתנו, המתלמדים הישראלים, לא דיבר צרפתית, ולכן, על מנת לשפר את תהליך הלמידה ולהבטיח את יעילותו, קיבלנו על עצמנו ללמוד, בעזרת מילון, עשרות מילים חדשות בצרפתית, מדי יום. וארכה DC- 3 הנסיעה לצרפת הייתה במטוסי דקוטה שלושה ימים. מטוס הדקוטה שנועד לצנחנים צויד בכיסאות מתכת והקור במהלך הטיסה היה מקפיא. הוא חייב אותנו להצטייד, מעל לסוודרים העבים, במעילים צבאיים, "שינלים", ששימשו את האנגלים במלחמת העולם השנייה. ביום הראשון טסנו ליוון, לאתונה, שם תדלקנו וביום השני נחתנו בשעות אחה"צ ברומא שבאיטליה. רק ביום השלישי הגענו לצרפת, לשדה התעופה הצבאי ומשם התפזרנו למפעלים השונים le bourget ב-, ברחבי צרפת. אריאב אציין, שמלבד שני המנהלים שהיו בקבוצה , שהיו מבוגרים מאתנו, בעלי ניסיון צבי לוי (ציגי) ו וידע בשפות שונות, היינו אנחנו צוות המתלמדים , "ירוקים" לכל דבר, וזו הייתה לנו 25 ילידי הארץ, בני

רקע כללי הטילה ארה"ב אמברגו על משלוחי נשק 50 בשנות ה לישראל, ומקור ההספקה העיקרי לנשק מתקדם ובתוכו טנקים ומטוסים, הייתה צרפת. על רקע זה התגבשה עסקה להעברת ידע מהמפעל הצרפתי המייצר את מטוס האימון "פוגה מגיסטר" לבין התעשייה האווירית, על מנת לאפשר את ייצורו והרכבתו בישראל, עבור חיל האוויר הישראלי. מטוס הפוגה מגיסטר, תוכנן בצרפת כמטוס הדרכה לפרחי טיס, מטוס נמוך עם נגישות טובה לטייסים ולצוותי הקרקע. המטוס בעל שני מושבים, ושני מתוצרת החברה הצרפתית: Marbure מנועי סילון  , הוא נחשב באותן שנים כטוב מסוגו, Turbomeca והיה בשימוש בחילות אוויר שונים במדינות אירופה. היו לו תכונות אירובטיות/תמרון מעולות, ונחשב כ"ידידותי" מאוד לטייסים מתחילים ולחובבי אירובטיקה. התעשייה האווירית וחטיבת הייצור בשנות החמישים המאוחרות היה עדיין שמה של החברה: "המכון לבדק מטוסים", ובראשה עמד . לחברה הייתה רק אל שווימר המנכ"ל המייסד מר חטיבה אחת ("בדק") שעסקה בתחזוקה של מטוסי חיל האוויר שלנו, ובתחזוקה של מטוסים קלים אזרחיים. עם ההחלטה לייצר בישראל 50 בסוף שנות ה את מטוס "הפוגה", הוקם אגף הייצור שבראשו (ציגי קראנו שלום נמרוד אריאב עמד מר המכון לבדק לו). במקביל הוסב שמה של החברה מ" ." תעשייה האווירית " ל" מטוסים משימתו העיקרית של אגף הייצור היה לוודא ולהבטיח את העברת כל הידע הדרוש כדי לייצר את המטוס, החל בחלקיו ועד להרכבתו הסופית, מהחברה הצרפתית לתעשייה האווירית. במקביל, נדרשנו להתארגן בציוד, בכלים ובכוח אדם, כדי לעמוד במשימת ייצורו של מטוס, בישראל, בתע"א.

גמלאון

14