גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

מטפסים, ומטפסים, ומטפסים, וזה לא נגמר. פעם אני חולף על פני אחרים ופעם אחרים חולפים על פניי. הספקתי להכיר כמה פנים יפות מה שנקרא אנשים יפים באמצע הדרך. המסלול קשה במיוחד עליות תלולות, תלולות. וירידות תלולות, תלולות. והכיוון כלפי מעלה. היה לי קשה מאוד. עולים ועולים והטיפוס לא נגמר. דופק הלב עולה לגבהים, הנשימה מתקצרת והרגליים כבדות מסרבות ללכת. או אולי אין בכוחן ללכת. אני נעמד מנסה לשאוף מעט חמצן ממה שאין. מסדר את הנשימה משיב מעט חמצן לראות ומוריד מעט קצב הלב. אט אט מרגיש קצת יותר טוב אוזר מעט כוח מעט חמצן מעט מוטיבציה ושוב שולח הסטיקים קדימה, מרים רגל וממשיך הלאה תוקע הסטיקים באדמה נשען עליהם ומרים רגל ועולה מדרגה אחת, ויש עוד מדרגה, ועוד מדרגה, ועוד מדרגות רבות מגיע לקצה רכס המדרגות ונדמה לי הנה, הנה זהו נגמרו המדרגות אך לא! לפתע מתגלה עוד רכס מדרגות אין סופי שלא רואים את קצם ואינן מסתיימות בשום מקום. סוף סוף הגעתי לנמצ'ה בזאר. זה היה ואוו. המסע בראשיתו ואני מרגיש כאילו כבר כבשתי את ההר. נמצ'ה באזאר העיירה הגדולה באזור נמצאת בגובה מ’, ומשמשת כמרכז של כפרי האזור. עיירה 3,440 מקסימה ביופייה מין אמפיתיאטרון שיצר הטבע אל מול ההרים המושלגים. בעיירה בתי אירוח מעולים, מסעדות, חנויות ובתי קפה לרוב, המעניקים מעט פינוק לחוויית המסע המפרכת. בנמצ'ה בזאר ימים להתאקלמות. תנאי דלילות החמצן 3 נשארנו לפני המשך הטיפוס בגובה. פגשנו חברים וחברים של חברים. חלקם בכיוון העלייה, וחלקם בכיוון הירידה בדרך חזרה. אלו לפני החוויה ואלו אחרי החוויה. אני מנסה לדלות אינפורמציה ככל שניתן לדעת מה עוד מצפה לי אחר הקשיים שכבר חוויתי. האם הקשה מכל כבר מאחוריי? ואולי זה עוד לפניי? המסע של היום השני שבר אותי ואני חושש ממסע קשה יותר היעמדו לי כוחותיי? רוב החברים שפגשתי 70 המשך בעמוד

מאוורר ומחניק, צפוף בנוסעים, ושוב נקראנו לעלות למטוס. מטוס קטן צעצוע. מטוס קראתי לזה? יותר סוג של צינור חלול עם שני מנועי פרופלור בצדדיו נוסעים, חום אימים במטוס 20-15- המכיל לא יותר מ ושוב המתנה במטוס לאישור המראה. מתקדם מטרים ספורים ונעצר ושוב מתקדם ונעצר סוף סוף המריא מחיאות כפיים אדירות, כאילו ניצלנו מסכנה כאילו היה כאן נס. המטוס נאבק עם הרוחות והטלטל כמו רחפן צעצוע בידיים של ילד קטן. בשל גובה פני האדמה המטוס נראה כמו טס על פני הקרקע . תחילת המסע מלוקלה לפאקטין הגענו ללוקלה, נקודת ההתחלה. היא נמצאת בגובה מטר מעל פני הים. נקודת הסיום מחנה 2,860 של מטר. המסלול קשה במיוחד, 5,616 הבסיס בגובה בעיקר בשל אורכו ומפני שנתיב ההליכה לרוב משופע ותלול. התחלנו במסע אני לבוש שכבות, שכבות. חשבתי שיהיה קר מאוד. ככה הכינו אותי. תיק הגב מעליי עמוס מלא וכבד התחלנו ללכת וזה החלק הקל יחסית של הטראק כשמונה ק"מ בירידות ועליות אך הרוב ירידות. למרות שזה החלק הקל יחסית אני התקשיתי בעליות. קצב הדופק עלה והרגשתי קוצר נשימה. הרהרתי ביני לבין עצמי: "אם זה הקל מה עוד מצפה לי? מה עושים נסוגים? מטר. תנאים 2650 מוותרים? הגענו לפאקדינג בגובה לא תנאים אך מתאקלמים. אין מקלחת אין נייר טואלט אין מגבות. מקלחת בחוץ שירותים בחוץ קור מקפיא. תוספת תשלום על המקלחת, על המגבת, על נייר טואלט על טעינת הטלפון. מטר 3340 המשך המסע מפאקדינג לנמצ'ה בזאר היום השני של המסע היה היום הקשה ביותר במסלול, (כך אמרו לי כולם. זה הקטע הכי קשה במסע כולו) קבוצות בודדים בודדות, 0830 יצאנו מפאקדינג בשעה מבוגרים וצעירים. המסלול בכיוון עליות תלולות.

גמלאון

68