גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

130 גיליון

יש גם בדיקות שיכולות להצביע על נטייה לחלות בדמנציה שנים רבות לפני שהיא פורצת בפועל. מדובר בבדיקה גנטית (ניתן למצוא גן שהוא גורם סיכון מסוים למחלה - בעיקר אם הוא מגיע משני ההורים) ובבדיקה של נוזל חוט השדרה (אם בבדיקה מאבחנים ירידה בחלבון , עלול הדבר לרמז על TAU מסוים שנקרא נטייה לחלות בדמנציה). עם זאת הבדיקות האלה אינן מומלצות שכן אין מה לעשות במידע שמתקבל מהן. גם אם מתברר לנבדק שהוא מצוי בסיכון לדמנציה, עדיין אין שום תרופה או טיפול שיכולים למנוע את התפתחות המחלה. כשיש אבחנה של דמנציה, ייתן הרופא תרופה שעוזרת להאט לזמן מסוים את ההידרדרות הקוגניטיבית ולשמר לזמן מה את התפקוד. אולם בתרופות בלבד אין די. חשוב מאוד שחולה הדמנציה ישמור על גישה חיובית וימשיך - ככל האפשר - בשגרת יומו. זו צריכה לכלול פעילות מנטלית וגופנית. לפי התיאוריה האופטימית, ככל שהאדם פעיל יותר, כך גדל הסיכוי להארכת השלב שבו גילו אצלי או אצל קרוב שלי דמנציה: מה עושים עכשיו?

להיות גורם מגן, תומך ומפקח. מצד אחד הם אמורים לעודד את קרוב משפחתם הדמנטי להיות עצמאי ולעסוק בפעילות גופנית ושכלית ככל יכולתו ומצד אחר הם צריכים להשגיח שלא יעשה פעולות בלתי בטיחותיות שעלולות לפגוע בו ובסביבתו. כך, למשל, יש למנוע מהאדם הדמנטי לנהוג וכן יש ליטול בהדרגה פיקוד על ענייניו הכספיים ועל סידורים חיוניים שונים. ככל שהמחלה מתקדמת, והתפקוד מידרדר, יש ליטול פיקוד יותר ויותר משמעותי על חייו של החולה ולהגביר את ההגנה עליו. בשלב מסוים הוא יזדקק שעות ביממה. 24 לעזרה של מטפל בשלבים מתקדמים עוד יותר יש למנות אפוטרופוס שיוכל לנהל את כל ההיבטים בחייו של החולה, ובהם הרפואיים והכלכליים.

אישיותו נשמרת, והקשר שלו עם הסביבה הקרובה הוא טוב. לכן, מי שאובחנה אצלו דמנציה צריך לעשות כל מאמץ כדי לשמר את המרכיבים של איכות החיים: לקרוא להנאתו, לעשות פעילות גופנית מתונה (למשל ללכת ברגל), לבלות, להיפגש עם בני משפחה, לעסוק בתחביבים. בני המשפחה אמורים

הכתבה נכתבה בשיתוף פעולה עם ד”ר דניאל דליות - מומחה לגריאטריה ועוסק בשיקום ובטיפול פליאטיבי בבית רבקה.

24