High-Q | סימולציה 12

12 ' סימולציה מס

פרק שני - חשיבה מילולית

33

הבנת הנקרא (שאלות 23-11 ) קרא בעיון את הקטע הבא וענה על חמש השאלות שאחריו.

הקבוצה הכנענית התרכזה סביב ההוגה והמשורר יונתן רטוש, וביקשה לתת ביטוי להשקפתו האידיאולוגית בכנסים ובמפגשים, בכתיבה וביצירה אמנותית. אנשי הקבוצה ראו עצמם כעברים. כינויים הרווח - "כנענים" - ראשיתו בשם - גנאי שטבע המשורר אברהם שלונסקי. ראשון מנסחיה של האידיאולוגיה הכנענית, יונתן רטוש, פיתח את רעיונותיו תחילה במסגרת התנועה הרוויזיוניסטית ואחר כך מחוץ לה. בשלהי 1142 ובראשית 1143 ייסד רטוש את "הוועד לגיבוש הנוער העברי". היה זה ניסיון ראשון לתת ביטוי לאידיאולוגיה הכנענית בפעילות מאורגנת של קבוצה. מגרעין זה צמחה מאוחר יותר, בסוף שנות ה - 42 ובראשית 12 , הקבוצה שקראה לעצמה קבוצת "העברים הצעירים". הקבוצה הכנענית בשני שלביה הייתה מצומצמת בהיקפה, ולא מנתה לאורך שנות פעילותה אלא כחמישה - עשר איש. בין המשתתפים בה היו: אהרן אמיר, עוזי אורנן, בנימין תמוז, עמוס קינן, משה גיורא אלימלך ויעקב אשמן. האידיאולוגיה שסביבה התגבשה קבוצה זו התבססה על ההנחה כי קיימת הבחנה מוחלטת בין זהות יהודית וזהות עברית. היהודים לא נתפסו כאומה אלא כעדה, שבניה, המפוזרים בכל רחבי תבל, קשורים זה לזה בקשרי משפחה ועל - ידי אמונה דתית משותפת. את העברים, לעומת זאת, ראתה המשנה הכנע נית כאומה, וזו הוגדרה על - פי הזיקה למרחב העברי, שגבולותיו הקיפו את כל ארץ - הפרת (ארץ הקדם): הזהות העברית נקבעה אפוא ללא קשר למוצא העדתי והדתי. יעדה של האידיאולוגיה הכנענית היה להמשיך את החוט הקטוע של ההיסטוריה העברית: לכונן מחדש את האומה העברית, לשחרר ה מכבלי היהדות ותנועת התחייה שלה, הציונות, ולאפשר לה לטפח את תרבותה - החדשה עתיקה כאומה בת - חורין. יעד רחוק יותר היה לשנות כליל את המערך המדיני בארץ - הפרת: לשחרר ארץ זו משלטון ה"ערבאות" ומההשפעה הבריטית, וללכד במסגרת לאומית ומדינית אחת את כל תושביו האותנטיים ש ל המרחב, דוגמת "אמריקה של המזרח התיכון". הקבוצה שהתארגנה סביב הרעיון הכנעני מנתה, כאמור, חברים מעטים, ומעמדה היה שולי בחברה הארץ - ישראלית והישראלית. אף -פי-על- כן יש בה עניין מיוחד, וזאת מכמה סיבות: ראשית, קבוצה זו השאירה את רישומיה על התרבות הישראלית. אופיה האליטיסטי, הרמה האינטלקטואלית הגבוהה של חבריה, ויכולתם לתת ביטוי להלכי - רוח ולרחשי - לב שקנו שביתה בחברה הישראלית, ובייחוד בקרב הנוער, העניקו לקבוצה זו כוח השפעה החורג מהיקפה הממשי. חשיבות הקבוצה ורעיונותיה נובעת גם מכך, שלמרות התנתקותה המ וצהרת מן היהדות, היא היוותה, במובן מסוים, המשך למחשבה היהודית בעת החדשה: ממנה כמקור ראשוני צמח רעיון ה"עבריות" המונח ביסוד ההשקפה הכנענית. רעיון ה"עבריות", שהורתו בגולה, בשלהי המאה התשע - עשרה, הגיע לארץ - ישראל והתפתח למעין מודל אוטופי, שהיישוב בארץ שאף לממשו במסגרת המפעל הציוני. הקבוצה הכנענית התבססה אפוא על רעיון קיים, אך הובילה אותו למסקנותיו הקיצוניות ביותר, והעניקה לו תנופה חדשה. מכאן שחקר הקבוצה - המקורות שמהם שאבה והשפעותיה - עשוי לתרום להבנת תולדות המחשבה היהודית, תולדות הציונות וההיסטוריה של היישוב בא רץ. לבסוף יש לציין את חשיבות מפעלה האמנותי של הקבוצה. חלק מהיצירה האמנותית של משתתפי הקבוצה זכה למעמד מרכזי באמנות הישראלית. לאור זאת, ולאור חשיבותה ההיסטורית של ההשקפה הכנענית, מעמידה קבוצה זו מקרה - מבחן מרתק לבדיקת היחסים בין אידיאולוגיה לבין האמנות שנוצר ה בזיקה לה.

5

- שנות ה

01

05

01

05

01

19. מהם "שני השלבים" של הקבוצה הכנענית המוזכרים בפסקה הראשונה?

התנועה הרוויזיוניסטית ו"הועד לגיבוש הנוער העברי" התנועה הרוויזיוניסטית ו"העברים הצעירים" "הוועד לגיבוש הנוער העברי" ו"העברים הצעירים"

(1) (2) (3) (4)

השלב בו הייתה בהנהגת רטוש, והשלב בו הונהגה על - ידי אהרן אמיר

(c) High Q Global