High-Q | 7 סימולציה

9

סימולציה מס' 7

חשיבה מילולית – פרק ראשון

הבנת הנקרא (שאלות

23-11 )

על השאלות שאחריו.

ו קרא בעיון את הקטע הבא ו וענ ,

מחפירות שנעשו בישובי הנבאטים בנגב עולה שהחקלאות היתה ענף כלכלי מ שמעותי, ישק ים אוכלוסיה גדולה למדי במשך תקופה ממושכת. סוג החקלאות שהיה נהוג בישובים אלה מכונה חקלאות מי הנגר. עדויות על חקלאות מפותחת נמצאו בעבדת, שבטה, ממשית, ניצנה ורחובות. העיקרון ש ע ליו התבססה חקלאות מי הנגר היה ניצול המים הניגרים בעת הגשמים והכוונתם אל חלקות שדה הממוקמות בואדיות ובמקומות נמוכים. התפתחות סוג זה של חקלאות הוא תוצאה של ניסיון אשר נרכש במשך 5 דורות רבים, שכלל ידע הנדס י , יכולת ארגון וביצוע מעולה, ורמה גבוהה של בטחון ציבורי. כל הנתונים הללו התקיימו בשיאם בתקופות הרומית והביזנטית, ואכן שרידי חקל אות הנגר מתקופות אלה הם המרשימים ביותר. כיוון שבאזור בו מוקמו ישובי הנבאטים כמות המשקעים מגיעה לכ - 100 מ"מ בשנה, אין אפשרות לגדל גידולים חקלאיים תוך ניצול הגשם היורד על שטח החלקה בלבד. לפיכך, ה י יתה החלקה המעובדת בעמק, ואליה התנקזו מים מהנחל ומהמדרונות שסביבה. "חוות הנגר" הוא השם שניתן למכלול כולו, שהורכב מיחידות העיבוד 10 שבעמק, ומאגן ההיקוות שנמצא על המדרונות. החלקות המעובדות נוצרו על ידי סכירה של האפיק לרוחבו, באמצעות סוללת אבנים. כך נחלק האפיק למעין טראסות מדורגות, שכל אחת מהן היוותה חלקה. מימדיהן של החלקות השתנו על פי רוחב האפיק ושיפועו. כמו כן, עומק הקרקע בכל טרסה לא היה אחיד - הקרקע הייתה עמוקה יותר במורד העמק מאשר במעלהו. מסביב לשטח המעובד הוקמו גדרות אבן על מנת למנוע סחף של הקרקע ופריצה של זרמי מים. גודל השטח המעובד היה 15 דונם, והיה בבעלותה של משפחה אחת. 20- ל 5 בין דונם ליחידה. יש חשיבות רבה ליחס שבין שטח 1000- ל 100 שטח הגבעות ששמשו כאגן ההיקוות נע על פי רוב בין אגן הניקוז לבין השטח המושקה. חקלאי המדבר שאפו למנוע ככל האפשר חילחול של מים בשטח האגן, ועל ידי כך למקסם את הנגר המגיע לשטח המעובד. בתוך השטח המעובד, החקלאי צריך היה לדאוג לספיגה מקסימלית של מי השטפון, כיוון שאי אפשר היה לסמוך על הגעתו של שיטפון נוסף במהלך העונה. כמות המים שהגיעה כנגר 20 הייתה הגורם המגביל בהגדלת מספר החלקות בכל חווה. החקלאים עשו מאמצים גדולים על מנת להגדיל את כמויות המים המגיעות לחווה. הם משכו תעלות שניקזו מים מהרמות הגבוהות אל שדותיהם. לעיתים נבנו תעלות מסביב לגבעות, על מנת להטות בצורה מלאכותית את כיוון הניקוז של הנגר. השיטה המרכזית להגברת כמויות הנגר היתה סיקול המדרונות, על מנת להגביר את הזרימה העילית על פניהם, על ידי חשיפת פני השטח. הסיבה לסיקול היתה שהאבנים על המדרון מונעות נגירה חופשית, וגורמות להגברת 25 החילחול לתוך הקרקע. סילוקן מותיר מדרון לס חשוף ואטום לחלחול, שמזרים יותר מים ממדרון המכוסה אבנים. את האבנים שסילקו ערמו החקלאים בתלוליות, אשר נקראות על ידי הבדואים תלילת אלענב, ובעבר חשבו החוקרים שתלוליות אלה שימשו לגידול גפנים, כפי ששמן מרמז, אולם היום השערה זו אינה מקובלת. עבודת סיקול המדרונות מהאבנים היתה מבצע רחב היקף שדרש גיוס נרחב של פועלים. אחת הסברות היא שהצבא 30 הנבאטי הוא שביצע את המשימה. קיומו של מבצע זה תלוי בשלטון מרכזי חזק, ובתקופה של יציבות מבית ומחוץ. תנאים אלה היו קיימים בתקופת השלטון הרומאי והביזנטי, אז הגיעה החקלאות הנבאטית לשיא פריחתה.

© High Q Global

© כל הזכויות שמורות לחברת High Q אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה, בכל צורה ובכל אמצעי, כולה או חלקים ממנה, בלא אישור בכתב מחברת High Q .