High-Q | סימולציה 4

45

סימולציה מס' 4

חשיבה מילולית –

פרק שני

מקדם אותו. וכך אף מקוורלד, שאינו רק מסכן את קיום הג'יהאד, אלא אף מלבה ומפיץ אותו מחדש. הם מייצרים האחד את ניגודו וזקוקים האחד למשנהו". כך משורגים זה בזה ה"פוסט" הגלובאלי וה"ניאו" הלוקאלי: אלה שני פנים של המצב הגלובאלי והפוסט - מודרני החדש: פן אחד השואב את הלגיטימציה שלו מ ן ה"חדש" ופן שני השואב את הלגיטימציה שלו מן ה"ישן". בנג'מין בארבר תיאר את המגמות המשלימות-מנוגדות הללו, בין "העולם" וה"מקום", במונחים של דיאלקטיקה ), עולם המותגים הצרכניים העולמיים כגון מקדונלד או מקינטוש, לבין "עולם McWorld בין "עולם המק" ( ), עולם מלחמות הקודש הפנדמנטליסטיות, ואין הוא מתכוון רק לזו המוסלמית ואף לא רק לאלו Jihad הג'יהאד" ( הדתיות. היחסים בין המקוורלד והג'יהאד הם דיאלקטיים, לפיכך אין מדובר ב"משחק סכום אפס" ביניהם, אלא דווקא בהפריה הדדית. כפי שקובע בארבר: "בזיגזג היסטורי מדהים ג'יהאד לא רק מורד במקוורלד, אלא אף 35 המגמה הגלובאלית והמגמה הלוקאלית שוחקות את מדינת-הלאום, על שני מרכיביה, המרכיב המוסדי-ארגוני: המדינה, והמרכיב התרבותי-קהילתי: הלאום. המדינה נשחקת משום שגבולותיה הטריטוריאליים חדירים 25 ל"סיגנלים" הזורמים בערוצי המערכות העולמיות. הלאומיות נשחקת משום שקיבועיה האידאולוגיים נבקעים על-ידי מסרים מבחוץ וזהויות מבפנים. נוצר מצב חדש שבו המדינה נחלשת, הלאומיות מתעמעמת, והחפיפה בין השתיים מתרופפת. מדינת-הלאום, שבעבר נחשבה ליחידה לכידה אחת, נתונה עתה בצבת המלחציים שבין הגורמים הממזגים אותה עם הסביבה החיצונית לה הגדולה ממנה, ובין אלה המשברים אותה ליחידות פנימיות קטנות ממנה. 30

השאלות 18. העולמקומיות ( Glocality ) היא -

מושג המשלב בתוכו את המסחר בעולם ואת התעשייה המקומית

(1)

(2) מושג המסביר כיצד תעשייה מקומית מפריעה לתעשייה עולמית בפיתוח מדינת הלאום (3) מושג המראה שילוב מגמ ות השוחקות את מדינת הלאום (4) מושג המוכיח כי העולם הפך לכפר גלובלי קטן

19.

לפי הפסקה השניה והשלישית, ולרשטיין וגידנס הינם -

מרכסיסט וובריאני הסותרים זה את זה בהסבר למושג הגלובליזציה מרכסיסט וובריאני המשלימים זה את זה בהסבר למושג הגלובליזציה מרכסיסט וובריאני המשלימים זה את זה בהסבר למושג החברה מרכסיסט וובריאני הסותרים זה את זה בהסבר למושג החברה

(1) (2) (3) (4)

21. אם היו נשאלים ולרשטיין וגידנס על עתידו של נווד באזור מבודד אשר לא ניתן להגיע אליו בתחבורה -

(1) גידנס היה טוען כי אמנם הגלובליזציה הינה כורח המציאות, אולם אין למשוך אדם לתוך חברה שאין הוא חפץ בה, בעוד ולרשטיין היה טוען כי החברה היא זאת שאינה חפצה בנווד (2) ולרשטיין, כמרכסיסט, היה טוען כי על החברה לדאוג לפרט היחיד שכן עליו נשענת החברה, בעוד גידנס הובריאני היה טוען כי אדם שבחר להתיישב במקום מרוחק לא ראוי לתקשורת (3) ולרשטיין היה טוען כי יש לזנוח אותו שכן אינו מסוגל לקיים קשרי חליפין ולכן אינו חלק מהחברה, בעוד גידנס היה מציע לחבר אותו לאינטרנט בכדי שיוכל לעבוד מרחוק (4) היו ולרשטיין וגידנס תמימי דעים כי יש להשיב את הנווד אל אזור קרוב יותר, כך שיוכל להיות חלק מחברה תקינה

21. בעייתה של מדינת - הלאום, לפי הפסקה הרביעית, הינה -

(1) המקף בצמד המילים תוקף את ההתאמה המלאה הקיימת כביכול בין ההיבט המוסדי להיבט התרבותי ובין המסגרת המדינתית לבין החברה והכלכלה (2) המרכיבים של מדינת הלאום חשופים לגורמים ח יצוניים ופנימיים אשר מערערים ואף פוגעים במבנה שלהם (3) שני מרכיביה – המרכיב המוסדי - ארגוני: המדינה, והמרכיב התרבותי - קהילתי: הלאום - שוחקים אותה מבפנים כך שהיא אינה יכולה עוד להתקיים (4) החברה מבפנים לוחצת אותה להתאחד עם העולם, בעוד העולם עצמו לוחץ אותה להת בודד

© High Q Global

© כל הזכויות שמורות לחברת High Q אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה, בכל צורה ובכל אמצעי, כולה או חלקים ממנה, בלא אישור בכתב מחבר ת High Q .