נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2023 יוני 359 + נטו

84 פרישה ופנסיה

(א) לתקנות סדר 145 הדין". וכך גם מצווה תקנה הדין האזרחי, אשר קובעת כי הגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו של פסק הדין מושא הערעור. חריגה מהכללים האמורים תיתכן רק במקרים בהם הוכח על ידי המבקש כי סיכויי ערעורו הם טובים במיוחד וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן ככל שלא יעוכב ביצועו של פסק הדין והערעור יתקבל לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. לא זו אף זו: מקום שמדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, הנחת המוצא היא כי התשלום הכספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך. כפועל יוצא מכך, על מבקש עיכוב הביצוע מוטל הנטל להוכיח כי מקרהו הוא חריג וכי קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה לגבות בחזרה את הכספים ששולמו. על המבקש מוטל אפוא להוכיח, באמצעות ראיות מוצקות, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל, או שיש חשש ממשי כי הכסף יוברח אל מחוץ לישראל. מבין שני השיקולים הללו – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות – למאזן הנוחות יש מעמד בכורה. מן הכלל אל הפרט, נקבע כי מנורה הציגה טעמים של ממש לחששה בדבר קשיי הגבייה אשר יעמדו בדרכה במידה וערעורה יתקבל. מנגד, הנאמן לא הכחיש את החששות האמורים, ואף לא טען שישנו צורך ממשי בקבלת כספי הפיצויים באופן מיידי, או שייגרם לו או לנושים נזק כלשהו מעיכוב ביצועה של ההחלטה. בנסיבות אלה, מאזן הנוחות נוטה לטובת מנורה. באשר לסיכויי הערעור, נקבע שלא ניתן לראות בערעור דנן ערעור חסר סיכוי. אכן, עמדת מנורה לחוק הירושה אינה טריוויאלית, 147 ביחס לסעיף אולם לעמדה זו הצטרף כונס הנכסים הרשמי, ונראה שהטענה מצריכה ליבון. מעבר לכך, נראה שיש ממש בטענת מנורה לפיה סוגיית זכאותו של החייב למימוש כספי הפיצויים לא נדונה בבית משפט קמא, והנאמן בתשובתו לא סתר טענה זו. מדובר בשאלה אשר מערבת בתוכה ענייני דין ועובדה ואשר מונחת

כספי הפיצויים המוחזקים אצל מנורה. בית המשפט קבע כי כספי רכיב הפיצויים מוקנים לקופת הנשייה, והנאמן יפעל למימושם לטובת קופת הנשייה. מנורה מערערת על פסק הדין ובמסגרת זו, הגישה את הבקשה דנן לעיכוב ביצועו של פסק הדין, זאת, נוכח טענתה לפיה מאזן הנוחות נוטה לטובתה וסיכויי הערעור שלה טובים. לחוק הירושה, 147 לטענת מנורה, בהתאם לסעיף סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על-פי חוזה ביטוח אינם בכלל העיזבון. בעניין דנן, עקב מותו של החייב יש לשלם את כספי הפיצויים למוטבי קרן הפנסיה, ומשכך, לנאמן אין זכות בכספים אלה. לעניין מאזן הנוחות נטען כי לאחר שהנאמן יקבל לידיו את כספי הפיצויים הוא עתיד לחלקם לנושים. חלוקת הכספים למספר גורמים תקשה על גבייתם במידה וערעורה של מנורה יתקבל. בנוסף, שאלת זכאותו של החייב לפדות את כספי הפיצויים לא נדונה לפני בית משפט קמא. יורשי החייב וכונס הנכסים הרשמי הצטרפו לעמדת מנורה, וטענו כי במקרה בו כספי פיצויים לא נפדו בחייו של החייב, גם אם היה זכאי לפדותם, לא ניתן לצרפם לקופת הכינוס לאחר מותו של החייב, והם יועברו למוטבי הקופה. מנגד, הנאמן טען כי החייב היה זכאי לפדות את כספי הפיצויים בחייו; ומשכך הוא, כספי הפיצויים הוקנו לקופת הכינוס עוד בטרם הסתלק המנוח לבית עולמו. פסק הדין כב' השופט א' שטיין פסק כי יש להיעתר לבקשה בעניין מנורה נקבע 6164/22 לעיכוב ביצוע. בע"א כי: "הלכה היא עמנו כי בעל דין אשר זכה במשפטו ייהנה מפירות זכייתו בסמוך למועד פסק הדין ומבלי שיידרש להמתין לתוצאות הערעור שהוגש על פסק