נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2023 פברואר 356 + נטו

77 הטרדה מינית

בדבר הטרדה מינית – תיעוד, קיום בחינה יסודית וקבלת החלטה אופרטיבית מנומקת בכתב. הודגש כי: "בנסיבות אלו, בהן המעסיק הוא "מונע הנזק" היעיל והטוב ביותר, נדרשת ממנו הקפדה יתרה על קיומו של הליך מסודר ויסודי המלווה בנקיטת צעדים אופרטיביים. מקום בו עובדים יודעים שקיימת אפס סובלנות להטרדות מיניות, הם יפעלו בהתאם." ג. ההמלצות למעסיקים בעקבות הפסיקה בעקבות החידוש ההילכתי והרחבת האיסור על הטרדה מינית על-ידי בעל/ת השפעה שאינו/ה ביחסי מרות מומלץ למעסיקים לנקוט צעדים אופרטיביים על מנת למנוע ניצול לרעה של יחסי השפעה: . לעדכן את האחראית על מניעת הטרדה מינית 1 בארגון. . לעדכן את התקנון למניעת הטרדה מינית הקיים 2 בארגון בכל הנוגע לאיסור הטרדה מינית ביחסי השפעה. . לרענן את כלל העובדים והעובדות בנוהל 3 ספציפי עדכני וקונקרטי המותאם לאופיו התעסוקתי של הארגון הרלוונטי (למשל מקום עבודה קיצוני המועד להטרדות כמו מועדון לילה המספק אלכוהול). ‏, פלונית נגד חברה פלונית‏, 35999-10-21 ) ע"ע (ארצי בפני כבוד הנשיאה ורדה וירט ליבנה, השופטת סיגל דוידב-מוטולה, השופט רועי פוליאק, נציג ציבור (מעסיקים) מר עצמון ליפשיץ ונציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר

המוטרדת ביחס להוכחת רכיב "הראה למטריד כי אינו מעוניין" נמוך מהרף המוטל על מי שהוטרדה על ידי עובד במעמד זהה לה. ככל שיחסי ההשפעה חזקים יותר, הרף להוכחת רכיב זה יהא נמוך יותר." בית הדין מצא כי בין העובדת והשף התקיימו יחסי השפעה מבחינה מקצועית. פלוני היה בתפקיד בכיר יחסית (שף טורנה) והמערערת עובדת זוטרה (מלצרית לובי). בנוסף, מבחינה מעמדית, המערערת הייתה עובדת חדשה וצעירה בעוד שפלוני היה מבוגר ממנה, ותיק, ומקושר עם העובדים ועם בכירי המלון. ב. החובות המהותיות של המעסיק בית הדין פסק כי חובות המעסיק אינן רק טכניות למנות אחראי למניעת הטרדה מינית, לפרסם תקנון במקום העבודה, לברר באופן נאות תלונות ולהביאן לידיעת המעורבים. חובות המעסיק הן חובות מהותיות להבטיח לעובדיו סביבה בטוחה ולנקוט אמצעים סבירים למנוע הטרדות. בנושא חובות המעסיק למניעת הישנות מקרי הטרדה מינית, נפסק כי המעסיקה לא עמדה בנטל ההוכחה. צוין, שחל על בית מלון נטל מוגבר משום שמדובר במקום עבודה "מועד" בגלל מיקומו הגאוגרפי בעיר מרוחקת, והעובדה שחלק מעובדיו, דוגמת המערערת, מתגורר במגורי עובדים וכן בגלל שמדובר בבית עסק שמספק שירותי אירוח עשרים וארבע שעות ביממה בכל ימות השבוע. בנסיבות אלו, מוצדק להחיל נטל מוגבר על המעסיקה. בית הדין הארצי קבע כי טיפול המעסיקה בתלונת המערערת היה לקוי ביותר בעריכת "טקס" של בדיקה, לצאת לידי חובה בלבד, ולא מתוך ניסיון כן לבדוק את התלונה לגופה. כך לא נחקרו כל המעורבים בתלונה. בפסק הדין הושם דגש על "עמודי התווך" של חובות מעסיק בבירור תלונה