נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2023 פברואר 356 + נטו

נשים בעבודה

66

לא הוכח מעשה ברור ומפורש ממנו ניתן ללמוד על פיטורי העובדת. נקבע כי התקיימה מחלוקת בנושא תנאי השכר של העובדת לאחר חזרתה מתקופת ההורות והלידה, אשר הוביל בסופו של יום לסיום יחסי העבודה. לאחר שדרישות העובדת לשוב ולעבוד באותה מתכונת עבודה ותגמול לא צלחה, היא בחרה לא לשוב ולעזוב. לכן קבע בית הדין כי העובדת התפטרה. לעניין הפרת הוראות חוק עבודת נשים נקבע כי השינוי שהוצע צפה פני עתיד, כך שאין מדובר בהפרת הוראות החוק המפורשות. בית הדין ציין כי היה מקום לדחות את כל המו"מ על תנאי עבודתה של העובדת ושכרה, לאחר התקופה המוגנת ובכך לאפשר לה חזרה שקטה ו"חלקה" לעבודה. עם זאת, בנסיבות אלו קבע בית הדין כי אין מקום לקבוע כי המעסיקה הפרה את הוראות חוק עבודת נשים, בעקבות רצונה לשנות את מנגנון העמלות של העובדת, תוך שהיא מציעה "רשת ביטחון" הגבוהה מהשכר ששולם בפועל לעובדת עובר להיעדרותה בשל ההיריון והלידה. לאור קביעת בית הדין כי העובדת התפטרה, נדחו העילות בגין פיטורים שלא כדין ללא שימוע, פיטורים בעקבות הפליה עקב לידה והורות ואי מתן הודעה מוקדמת. לסיכום, בית הדין קבע שהעובדת התפטרה אך קיבל את תביעת העובדת בחלקה היות לחוק עבודת נשים 8 שהמעסיקה הפרה את סעיף האוסר על העסקת העובדת בתקופת הלידה וההורות .₪ 25,000 וחייב את המעסיקה בפיצוי של , בבית הדין האזורי 2720-07-20 תקציר סע"ש לעבודה בתל אביב, על ידי כבוד השופטת דגית ויסמן, התובעת: נופית בנימין גלר, הנתבעת: דומיקאר 15.8.2022 - בע"מ, ניתן ביום ה

טענות העובדת: העובדת טענה כי המעסיקה החליטה על פיטוריה ללא עריכת שימוע וללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. העובדת טענה שהיא למדה על החלטה לפטרה מהתנהגות המעסיקה. בנוסף טענה כי פוטרה עקב הפליה מחמת הורות ולידה. וכי התבקשה לעבוד ולבצע משימות עבור המעסיקה במהלך תקופת שמירת ההריון ובתקופת הלידה וההורות. טענות המעסיקה: המעסיקה טענה כי העובדת לא פוטרה אלא החליטה לא לשוב לעבודה מחופשת הלידה לצורך גידול בנה בשל קשיי הסתגלות שחווה במסגרת הפעוטון. המעסיקה טענה כי לא שינתה את תפקיד העובדת ולא פגעה בתנאי עבודתה. השינוי היחידי שביקשה לעשות הוא שינוי בנוסחת העמלות של העובדת תוך קבלת הסכמתה ובשיתוף פעולה עם העובדת וכי השינוי לא יפגע בשכרה. עוד טענה כי העובדת לא נדרשה לעבוד בזמן שמירת ההריון ותקופת הלידה וההורות. המעסיקה ציינה כי העובדת היא שביקשה להיות מעורבת ולסייע בנושאים הקשורים לעבודתה. המעסיקה טענה כי נעזרה בעובדת מדי פעם ללא צורך בנוכחותה באופן נקודתי בלבד. בית הדין פסק: בית הדין קיבל את התביעה בחלקה מהנימוקים הבאים: היה קושי בקביעה האם היתה התפטרות או פיטורים ולכן בית הדין ציין כי ניתוק יחסי עובד מעסיק, נעשה בדרך כלל, בדרך של ההתפטרות או בדרך של פיטורים. במקרה זה איש מהצדדים לא נקט לשון מפורשת של "פיטורים או "התפטרות". לכן נדרש בית הדין לבחון את התנהגות הצדדים. בית הדין בחן וקבע כי העובדת לא הוכיחה כי פוטרה,