נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2022 נובמבר 353 + נטו

ביטוח לאומי

47

בעניין ההיסמכות על "אמנת הידידות" עם ארצות הברית נקבע: האמנה חלה רק על מי שהיה תושב ישראל בזמן החילו לקבל קצבת זקנה. משנקבע במקרה דנן כי המבוטחים אינם כלל תושבי ישראל – אמנת הידידות אינה רלוונטית לגביהם. בהיסמך על הלכת שיינברגר קובע בית הדין (קביעה שהחלק הראשון שלה מרחיק לכת ותמוה לדעתנו) כך: "לא ניתן להסתמך על אמנת הידידות כמקור משפטי מחייב מכוחו זכאים התובעים לקבלת קצבת זקנה, וזאת משעה שמדובר באמנה בינלאומית אשר לא תורגמה לחיקוק ולא הותקנו תקנות למתן תוקף להוראות האמנה. קבלת תוצאה אחרת משמעותה עקיפת הוראות החוק וריקונו מתוכן, תוך התעלמות מדרישת התושבות הקבועה בדין ובפסיקה, דרישה בה התובעים לא עמדו". בשולי הפסק ולתשומת לב כלל המבוטחים הקרבים לגיל הפרישה: לפי חוק הביטוח הלאומי רק תושב ישראל אשר הגיע לגיל הרלוונטי, יכול לקבל קצבת זקנה (בהתקיים תנאים מסוימים). ככל שיעזוב את ישראל ויהפוך לתושב חוץ (שלא במדינת אמנה או ארצות הברית) יוכל להמשיך לקבל בחו"ל קצבת זקנה מישראל, בהתקיים תנאים שנה לפחות וכפוף 30 מסוימים כגון שהייה בישראל להמצאת "אישור חיים" שנתי, אחרת תופסק הקצבה. לפי אמנות הביטוח הלאומי בין ישראל למדינות רבות – תיתכן זכאות לקצבת זקנה בישראל

מאחר שכך, נקבע כי אינם תושבי ישראל כלל אחורנית, ומשכך נשללה אחורנית גם זכאותם לקצבת אזרח ותיק. אמנת הידידות עם ארצות הברית חלה רק על מי שהיה תושב ישראל, והחל לקבל לראשונה קצבת זקנה (בזכאות שלא בוטלה מעיקרה), טרם עבר להתגורר בארצות הברית. בני הזוג הצהירו הצהרות שווא כדי לקבל זכויות (קצבת זקנה) שלא מגיעות להם. הוכח כי לא מכרו את נכסיהם בארצות הברית, לא סגרו את חשבון הבנק שם, לא שכרו או רכשו נכס בישראל, וחשבון הבנק שפתחו כאן היה לצורך קבלת קצבת הזקנה בלבד. דיון והכרעת הדין בהלכת טייץ נקבע: "דרישת התושבות לצורך זכאות לקצבת זקנה, משמעותה זיקה מהותית וקבועה לישראל, ולא זיקה משוללת תוכן, המתמצית בקשר פורמאלי בלבד עם ישראל". מבחני התושבות: למבחן מרב הזיקות לישראל שני ראשים: אובייקטיבי (סממנים חיצוניים ופעולות), וסובייקטיבי (מבחן הכוונה האישי). נקבע כי היו למבוטחים רכב ובית בארצות הברית, וכי אין להם נכסים כלשהם בישראל, חוץ מחשבון הבנק כאמור. ילדיהם ונכדיהם מתגוררים בארצות לתקופות קצרות 1999 הברית, הם שהו בישראל מ- בלבד, לא הוכח כי יצאו לקבלת טיפול רפואי, ואם אכן ניתן היה לקבלו בארצות הברית אך לא בישראל. בסיכום בעניין התושבות נקבע: "משלא הוכחה זיקה משמעותית וקבועה למדינת ישראל ואף לא קשר פורמאלי כלשהו, התוצאה היא כי דין התביעה להידחות".