נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2022 נובמבר 353 + נטו

ביטוח לאומי

34

כ'עובד' הינו ראיה בעלת משקל משמעותי, כי האדם לא הגדיר עצמו כ'עובד' החברה". בהמשך לאמור, נקבע כי הוראות החוזר הן בבחינת הנחיות מנהליות, והן כפופות לכללי הביקורת השיפוטית על שיקול הדעת המינהלי. הוראות החוזר שואבות את תוקפן מהחוק המסמיך, כך שעל הוראות החוזר להיקבע בגדר הסמכות הקבועה בחוק המסמיך, והרשות אינה רשאית לחרוג מגדר סמכות זו בהנחיותיה המנהליות. החוק המסמיך בעניין דנן הוא חוק הביטוח הלאומי. אין מחלוקת שלמל"ל יש סמכות לבחון את מעמדם של המבוטחים מעת לעת ובהתאם לנסיבות. בבתי הדין מתבררים חדשות לבקרים הליכים שבהם עולה שאלת מעמדו של המבוטח - כעובד שכיר או כעצמאי - וזאת לאחר שפקיד התביעות קובע שאין להכיר במבוטח כעובד שכיר בהתאם (א) 342 להצהרתו לצורך קבלת גמלאות שונות. סעיף לחוק קובע כי "מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם". מכאן, שהחוק מסמיך את המל"ל לקבוע את מעמדו של המבוטח, גם בשונה מהצהרתו של המבוטח בנוגע למעמדו, וכן לגבות את דמי הביטוח ישירות ממי שאינו עונה על הגדרת עובד שכיר. החוזר נועד לאפשר גבייה של דמי ביטוח מבעלי שליטה המדווחים כשכירים בחברה שאינה משלמת דמי ביטוח עבור עובדיה. החוזר דן בדרך הפעולה שיש לנקוט כדי להורות על שינוי מעמדם של בעלי שליטה המדווחים כעובדים שכירים - למעמד של עובד עצמאי. בית הדין הדגיש כי החוזר דן באפשרות של שינוי מעמד בעל השליטה וחיובו בדמי הביטוח "בעד עצמו" במעמד עובד שכיר, ולא נמצא בהוראות החוק המסמיך או בלשון החוזר הוראה המאפשרת לחייב את בעל השליטה בחוב דמי הביטוח עבור יתר עובדי החברה.

לעובד עצמאי המחויב 3/11 של התובע החל בחודש בתשלום דמי ביטוח. אין לראות בתובע עובד שכיר בחברה. התובע נהג בחברה מנהג בעלים, לא משך משכורות במשך תקופות ארוכות, לא החתים כרטיס נוכחות, שילם חלק מחובות החברה מכיסו הפרטי, ולא הוצגו תלושי שכר עבורו. האמור מצדיק את שינוי מעמדו של התובע ממבוטח שכיר לעצמאי. בית הדין פסק: כב' השופטת ד' דרורי פסקה כי השאלות שבמחלוקת פעל כדין כשהחליט על שינוי + הן האם המל"ל מעמדו של התובע מעובד שכיר לעצמאי, והאם יש מקום לחייב את התובע בחוב דמי ביטוח עבורו כעצמאי ובגין חוב דמי ביטוח עבור עובדי החברה. הצדדים היו חלוקים בשאלת התוקף המחייב של הוראות החוזר, שמכוחו ביקש המל"ל לחייב את התובע בחוב דמי ביטוח עבורו כמבוטח עצמאי, כמו גם בחובות החברה עבור דמי ביטוח של עובדים נוספים. על פי האמור בחוזר, מטרתו היא לגבש "דרכי ההתמודדות במקרים בהם בעלי שליטה בחברה בע"מ המדווחים כשכירים בחברה שלהם אינם משלמים דמי ביטוח באופן עקבי ושיטתי". בחוזר נקבעו אמות המידה והנסיבות שיצדיקו שינוי מעמד, בין היתר מקום שבו נצברו לחובת חברה חודשים. 12 פעילה חובות עבור תקופה העולה על הוראות החוזר מסתמכות בין השאר על הקביעות ), שם 20182/97 ) בעניין גרוסקופף (עב"ל (ארצי דן בית הדין הארצי בשאלה האם יש לראות בבעל מניות בחברה מי שהוא מבוטח כעובד בהתייחס לתביעתו לתשלום דמי אבטלה, ונקבעו המבחנים שבהם ניתן להיעזר לצורך אבחנה בין פעילותו של אדם כ"עובד" לבין פעילותו כבעל מניות או שליטה בחברה - ביניהם המבחן האם ניתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של האדם כ"עובד" לבין פעילותו כדירקטור, בעל מניות או קרוב משפחה של אלה. בין השאר נקבע באותו עניין כי "אי-תשלום דמי ביטוח