נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2022 נובמבר 353 + נטו

ביטוח לאומי

32

ועם תכליתן ואין להתערב בקביעת דמי הביטוח שנשלחה לתובעת. נקבע כי כאמור, הדרך שנקטה התובעת הובילה לתשלום דמי ביטוח על כל אחד מן הרכיבים בנפרד, שהוא בדיוק הדבר שביקשה להימנע ממנו מלכתחילה. ייתכן שלו פעלה התובעת אחרת, כלומר, לולא פוצלו הרכיבים מלכתחילה, היה החיוב בדמי ביטוח נמוך יותר. אלא שלאור כלל האמור לעיל ונוכח שיטת הפיצול וההפרדה המהותית בין שני הרכיבים כפי שנעשו על ידי התובעת בפועל, לא נמצא לנכון לאחד את שהופרד ואין לתובעת להלין אלא על עצמה. יתרה מזו, נקבע כי משטוענת התובעת כי היה על המוסד להמשיך במתכונת שהתקבלה על ידי רשות המסים בשעתו גם בשנים מאוחרות יותר - הן השנים מושא הביקורת, אין זה ברור מדוע לא צירפה אסמכתה מתאימה כלשהי מרשות המסים המלמדת כי עמדתה לעניין פיצול שווי הרכב התקבלה גם בשנים אלה. התובעת לא הציגה כל קביעה פוזיטיבית בנוגע לשומות הרלוונטיות לשנים שבהן נערכה הביקורת. גם אם יונח שבעבר ובשנים שבסמוך לאחר תיקון התקנות יכול שהייתה אי בהירות מסוימת שעשויה להסביר את טענות התובעת, הרי אי בהירות זו הוסרה עם פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת אור-זך המפרשת את התקנות, וככזו - היא פועלת גם באופן רטרוספקטיבי. מכל מקום, המוסד לביטוח לאומי מחויב לפעול בהתאם להוראות החוק המכונן, שהוא חוק הביטוח הלאומי על מלוא תכליותיו הסוציאליות. אין בכוחה של אי בהירות ביחסים שבין התובעת ובין רשות המסים על אודות שנים קודמות לביקורת, כדי לחייב את המוסד לפעול בניגוד לדין. בהתאם, אין לכפות את המוסד לקבל טענה שמשמעותה האופרטיבית אינה מתיישבת עם הדין, ולא נמצא כי נפלה טעות בקביעתו של המוסד את שיעור דמי הביטוח, הנסמכת על הביקורת

ואשר בגללם נקבעה מלכתחילה הנוסחה האחידה שבתקנות. מדובר בהטבה שהיא חיצונית לשימוש ברכב ומטרתה הברורה היא אכן לשמש פיצוי על זקיפת שווי ההטבה בשכר העובד. כלומר, מדובר בהטבה שהיא ייחודית לעובד המשתכר שכר נטו. על כן מקובלת טענת המוסד שעל פי דין המעסיק אינו חייב לשאת באותם תשלומים במקום העובד, ועל כן, תשלומם מכיסו היא בבחינת תוספת לשכרו של העובד. זאת ועוד, נקבע כי מדובר בשתי הטבות שתכליתן שונה זו מזו. משכך, לא נמצא טעם המצדיק התערבות במסקנת המוסד ולפיה "פיצוי שווי" הוא ההטבה הכוללת את ערכי המס ואת חלק העובד בדמי הביטוח. מכאן שאין להתערב בקביעה שמדובר בהטבה בערכי 'נטו' שיש לגלם אותה. אכן, יוצא שהצמדת רכב מטעם העבודה ובפרט כשהעובד משתכר שכר נטו, היא הוצאה כבדה מאוד למעסיק. עם זאת, מובן שאין מדובר בהטבות שאין דרך להתפרנס בלעדיהן וכל מעסיק יערוך את חשבון הכדאיות בעת שהוא עורך את הסכם ההתקשרות עם העובד. בית הדין הארצי קבע כי: "אותה תכלית של חוק הביטוח הלאומי, ה'בנוי ביסודו על רעיון של סולידריות ועזרה הדדית' - לא תוכל להיעשות ללא גביית כספים מכלל ציבור המבוטחים 'הגבייה והחלוקה קשורים קשר בל יינתק זה בזה, כצבת בצבת עשויה למילוי תכליתו הסוציאלית של החוק'. שכן קופת הביטוח הלאומי ממומנת ברובה מדמי הביטוח המשולמים על ידי המבוטחים או בעדם ו'באין גבייה אין חלוקה, אין חוק ואין תכלית חוק'" בעניין חג'ג'). 1844-09-10 (עב"ל (ארצי) תכלית זו מנחה את המוסד לביטוח לאומי בעת גביית דמי הביטוח, והיא מתווספת לתכלית שביסוד פקודת המסים ולתקנות שווי רכב שעליהן עמד בית המשפט העליון בפרשת אור-זך. כאמור, הדרך שבה פעל המוסד מתיישבת עם הוראת התקנות

Made with FlippingBook - Online catalogs