נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

נובמבר 353 + נטו

2022

28 מס הכנסה

מחלוקת באשר לזכאותם של עובדים זרים לנקודות זיכוי, להן זכאים תושבי ישראל, לאורך השנים הותקנו 2014 חלו מספר שינויים בדין, כאשר בשנת 2015- תקנות הזיכויים הרלוונטיות לשנות המס .במסגרת התקנות ביקש המחוקק שלא להעניק 2016 לעובדים זרים, אותם ראה כ"תושבי חוץ" את אותן נקודות הזיכוי שניתנות לתושבי ישראל. בית המשפט העליון בעניין ההסתדרות דחה את העתירה נגד תקנות הזיכויים, תוך שהוא נותן דעתו אף להוראות האמנה, ודי בכך כדי לדחות את טענת המערערים מהוראות חוק הכניסה לישראל ומתקנות הכניסה לישראל הרלוונטיות. לענייננו עולה כי המחוקק רואה בעובדים הזרים כמי ששוהים בישראל באופן זמני, וזאת על מנת שלא תתפרש שהייתם כמקנה מעמד תושבות, שיטת המס הישראלית היא שיטה פרסונלית. בהתאם לכך, תכליתו העיקרית של המושג "תושב ישראל" בפקודה היא לאתר מי שיכול להיחשב תושב ישראל מכוח הדין הכללי, למשל, מכוח אזרחותו הישראלית, אולם המחוקק ביקש שלא לראותו כתושב ישראל לצורך מס ולא לחייבו על הכנסותיו מחוץ לישראל, משום שמרכז חייו אינו בישראל. מכאן, כי אם על פי הדין הכללי אין אדם יכול להיחשב תושב ישראל, מטבע הדברים הוא לא ייחשב כתושב ישראל גם לעניין הפקודה. פסק דין - המבחן העיקרי לתושבות הוא מבחן מרכז החיים. מבחן המחייב הוכחה, ספציפית לכל עובד, לא כקבוצה, עובד זר מגיע למטרה מוגדרת, מטרת עבודה, לשהייה לתקופה קצובה. מכל מקום אין מדובר בתושבים לפי הדין הכללי וכך אין לראותם כ"תושבי ישראל" לצורך מס. טענת פקיד שומה לפיה ביתם הקבוע של העובדים בתאילנד לא נסתרה. מאפייני העסקתם של העובדים הזרים שונים מעובדים תושבי ישראל. המעסיקים מספקים לעובדים מגורים, מזון, ביטוח רפואי, דמי הביטוח

לפקודה, מי שנמצא 1 בנוסף, בהתאם לסעיף יום בשנה חזקה שהוא תושב 183 בישראל מעל ישראל, ובענייננו אין חולק שהעובדים שהו בישראל ימים בשנה. 183 כל שנת המס ברציפות, בוודאי מעל אין בעובדה שתקופת שהותם של העובדים בישראל מוגבלת לחמש שנים כדי לשלול תושבתם ביחס לאותם חודשים רבים בהם שהו בישראל ברצף. אם המחוקק היה רוצה להחריג מהגדרת המונח "תושב ישראל" עובדים זרים, או מי שאינו אזרח ישראל, א לפקודה, 48 היה עושה זאת במפורש, בהתאם לסעיף קובע כי בחישוב המס של יחיד שהיה 34 כאשר סעיף תושב ישראל בשנת המס, יובאו בחשבון שתי נקודות זיכוי. העובדים שהועסקו על ידי המעסיקים עונים על ההגדרה של "עובד זר חוקי" ואין מקום להבחין בין עובד זר שמועסק בסיעוד לבין עובד זר המועסק בחקלאות. קבלת עמדת פקיד שומה משמעה שכל אזרח זר המגיע לישראל למספר שנים, ולאחריהן שב לארצו, לא יהיה תושב ישראל לפי הגדרת הפקודה ולא ישלם מס בישראל על הכנסותיו מחוץ לישראל, והוא אף יהיה זכאי כ"תושב חוץ" להטבה המאפשרת מכירות ני"ע ישראלים בפטור ממס, עמדה זו אינה סבירה, שגה פקיד שומה בטענה כי משמעות קבלת עמדת המעסיקים היא שתקנות הזיכויים הותקנו בחוסר סמכות. המעסיקים לא טוענים לבטלות א לפקודה או התקנות, אלא טענתם היא 48 סעיף שאין להחיל את התקנות על אזרחי מדינה גומלת (הסתדרות 14/8421 בניגוד לטענת המשיב, בבג"צ העובדים הכללית החדשה נ' שר האוצר), לא נקבעה הלכה הרלוונטית לענייננו, בעוד ששם נדונה שאלת חוקיותן של תקנות הזיכויים, ההליך דנן הוא ערעור פרטני שאין בו טענה לביטול התקנות, אלא כל שנטען הוא כי אין להחיל על מעסיקי העובדים 196 התאילנדים את התקנות לאור האמנה וסעיף לפקודה כאמור תוך הפלייתם. - בשני העשורים האחרונים טענות פקיד שומה הסדיר המחוקק את נושא נקודות הזיכוי, כשברקע