נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2022 ספטמבר 352 + נטו

משפט עבודה

13

לעשות שימוש בסודותיה המסחריים. בהמשך, הגישה החברה תביעה במסגרתה ביקשה צו איסור תחרות למשך שלוש שנים, שלילת הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. בדיון שנערך בנוכחות הצדדים, נתן בית הדין תוקף של החלטה להסכמת הצדדים שהצו הזמני שהורה לעובד שלא לעשות שימוש במידע הסודי יהפוך לקבוע. בעניין דרישת החברה להגבלת עיסוק, קבע בית הדין כי הכלל ההילכתי הוא שלתניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה יש ליתן תוקף רק אם היא סבירה ומגנה בפועל על אינטרס לגיטימי של המעסיק, שאם לא כן תגבר זכות היסוד של העובד לחופש עיסוק. נקבע כי טענת החברה שהמידע שנתפס ברשות העובד הוא בגדר מידע מסחרי סודי לא נסתרה, והתנהלות העובד מלמדת על חוסר תום לב. לכן, כשמדובר בעובד בכיר, שחרג מחובות הנאמנות המוגברת מוצדק ליתן תוקף לתניית הגבלת העיסוק שבחוזה העבודה. עם זאת, הגבלת עיסוק למשך שלוש שנים היא גורפת ולא מידתית ומן הדין ומן הצדק להגבילה לעשרה חודשים, מגבלה זו מתחשבת בזכות העובד להמשיך להשתכר לפרנסתו בתחומים המתאימים להשכלתו ולניסיונו המקצועי. בית הדין חייב את העובד בהוצאות משפט של .₪ 35,000 - המעסיק בסך של כ מ.ד. מכניקל דיוויסז בע"מ נ' 61733-11-21 סע"ש ), כב' השופטת דניה 12.7.22 יוסי ניר (פורסם ביום דורי, נציג ציבור עובדים מעסיקים מר זאב לבנברג * * *

נדחתה בקשה להגבלת עיסוק זמנית של סוכן מכירות מאחר שהמעסיק לא הוכיח הפרת סוד מסחרי והשתהה בבקשתו חברה העוסקת בתחום מוצרי צילום, הגישה בקשה לצו מניעה זמני כנגד עובד לשעבר, האוסר עליו לפנות ללקוחותיה לתקופה של שלוש שנים ולהורות לו להשיב מידע סודי שגזל ממנה, בטענה כי בתקופת ההודעה המוקדמת העתיק העובד את רשימת לקוחותיה ופנה אליהם באמצעות מסרון והחל לעבוד באופן עצמאי ולהתחרות בה. בשל כך, 700,000 - הגישה המעסיקה תביעה כספית בסך של כ בגין נזקים שנגרמו לה, לכאורה, מגזל הלקוחות ₪ והסודות. בית הדין דחה את בקשת החברה וקבע כי נדרש איזון בין זכות היסוד החוקתית לחופש העיסוק של העובד לבין זכות הקניין של המעסיק בסודותיו המסחריים. רשימת ספקים או לקוחות תוכר כסודית רק כאשר היא מחזיקה "ערך נוסף" מלבד קיבוץ שמות הלקוחות וכי נדרש מאמץ מיוחד בגיבושה ויש יתרון בקבלתה מן המוכן. נפסק כי המעסיקה לא ביססה בראיות מספיקות קיומה של עילה לגזל מסחרי, לא הוצג המסרון בו פנה העובד ללקוחות, לא הוצגו דוגמאות ללקוחות שעזבו את החברה בשל פניית העובד, לא הוכח כי מדובר בלקוחות ייחודיים שלא ניתן לאתרם באמצעות חיפוש באינטרנט או כי החברה והעובד מתחרים על מכירה של אותם מוצרים. כמו כן, החברה לא נקטה באמצעים סבירים להבטיח את שמירת הרשימה הסודית והבקשה הוגשה בשיהוי של חמישה חודשים. שהות כזו דוחה דחיפות ומספיקה לדחיית הבקשה לצו זמני. גם תביעת החברה לפיצוי כספי נדחתה, בית הדין בחן את מאזן הנזקים שייגרם לחברה אם תידחה

תקציר פסק הדין באדיבות משרד גולדפרב זליגמן עורכי דין