נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2022 אוגוסט 351 + נטו

ביטוח לאומי

40

על ידה, מאחר שהיא לא הייתה מוכנה להשלים את התיקונים והנתונים שביקש ממנה המוסד. המוסד שללא קשר לפעולות 2003 הבהיר לה עוד בשנת ולמדיניות שהוא מתכוון לגבש בנושא ההחזרים, עליה למלא אחר דרישותיו כתנאי לקבלת ההחזרים, אך בז"ן הגיבה בחוסר מעש ולא הגישה על כך תביעה. טענתה של בז"ן כי המתינה עם בירור תביעתה נוכח הנחיות המוסד נסתרה בחומר הראיות ואין מקום להשוות בין עניינה לבין עניין מד"א. יתרה מכך, בז"ן הודתה במסגרת כתבי בית הדין והראיות מטעמה כי הסיבה לכך שהיא שילמה דמי ביטוח היכן שלא נדרשה לכך, הייתה עקב טעות שנפלה ב-"אקסולוגיה", הכוונה למערכות החשבונאיות של נותנת שירותי השכר שלה – חברת . אף על פי כן, היא טענה, לו היה המוסד מטפל IBM בבקשתה במועד ודוחה אותה, הייתה יכולה להיות .IBM לה זכות תביעה נגד כיוון שהמוסד עיכב את הטיפול בבקשתה עד לאחר הסדרת מדיניותו ומנגנון ההחזרים, היא איבדה את ולכן המוסד צריך לשאת IBM זכות התביעה נגד באחריות. אין לקבל טענה זו. ודאי שלא היה בהנחיות , ככל IBM המוסד להניא אותה מלהגיש תביעה נגד שלא הוגשה או שלא הגיעה עמה להסדר. אף אם היה מוכח שהמוסד הורה לה מפורשות להמתין ולא להגיש תביעה, עדיין היה עליה למצות את זכותה , ככל שהייתה לה עילה לכך, IBM התביעה שלה נגד במועד. לפיכך, נקבע כי התביעה התיישנה. זאת ועוד, נקבע כי יש לדחות אף את טענת בז"ן כי הופלתה לרעה ביחס למעסיקים אחרים. בז"ן טענה כי המוסד הבחין, שלא כדין, בין מעסיקים לבין מעסיקים 2003 שהגישו בקשת החזר עד שנת שלא הספיקו להגיש בקשות כאמור. לו הייתה יודעת שאם תגיש בקשה מתוקנת, כפי שדרש ממנה המוסד , בקשתה תטופל ללא הגבלת תקופת 2003 עוד בשנת ההתיישנות, הייתה עושה כן, אך המוסד לא הודיע

הגשת התביעה. היינו, כיוון שהתביעה הוגשה בשנת , המוסד טען שהתביעה של מד"א התיישנה 2010 . בעניין דנן, החלטת המוסד להפסיק את 2003 בשנת הטיפול בבקשות ההחזר של המעסיקים התקבלה בעוד בז"ן הגישה את בקשתה בשנת 2004 בינואר . הטיפול בבקשתה של בז"ן לא הופסק על ידי 2002 המוסד, אלא על ידי בז"ן עצמה. זאת לאחר שהיא סירבה לבצע את התיקונים שנדרשו על ידי המוסד והביעה תרעומת ביחס לכוונת המוסד להתלות את ביצוע ההחזר בביצוע ביקורת ניכויים. כמו כן, טענתו של המוסד במקרה דנן שונה בתכלית מזו שהעלה מול מד"א. למוד ניסיון ממהלך השנים ומעניין מד"א, המוסד טען שיש לספור את ההתיישנות ממועד החלטתו להפסיק את הטיפול 1996 . היינו, התיישנות משנת 2004 בבקשות, בינואר ואילך. יתרה מכך, בז"ן, בניגוד למד"א, הגישה בשנת , כשהתאפשר הדבר, בקשה באמצעות המערכת 2011 הממוכנת וקיבלה החזרים שהייתה זכאית להם על ואילך. 1997 מלוא תקופת ההתיישנות, היינו המוסד נימק את החלטתו לחצוץ את זכאות משני נימוקים – האחד, 1997 המעסיקים בשנת נימוק משפטי ולפיו תקופת ההתיישנות היא שבע הוא הפסיק לטפל 2004 שנים. כיוון שבינואר בבקשות מעסיקים הוא גילה דעתו שראוי לספור את שבע השנים מתאריך זה. השני, נימוק ענייני 1997 ולפיו הנתונים שנמצאים בידו קודם לשנת אינם אמינים. שני הנימוקים הללו נדונו וגובשו ואילך לאחר קבלת 2003 במהלך השנים, החל משנת עמדותיהם של יועצים משפטיים וכלכליים בעניין. נקבע כי מדובר בהחלטה עניינית וסבירה ברמה המנהלית, שאין בה כדי לסתור את פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין מד"א. לא זו אף זו נקבע כי העולה מכל האמור עד כה הוא שלבז"ן הייתה קיימת עילת תביעה לכל המאוחר . בקשתה של בז"ן לקבל החזרים נזנחה 2003 בשנת