נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2022 אוגוסט 351 + נטו

27 מס הכנסה

ב לפקודה. עוד הוא 181 מקדמות בהתאם לסעיף טוען כי במסגרת דיוני השומה התבקשה המערערת להמציא מסמכים בנוגע להוצאותיה אלו, אך לא שיתפה פעולה ולא המציאה מסמכים כנדרש. נקבע כי טענות המערערת נטענו בעלמא, ושום נציג מטעם המערערת, שיכול היה לשפוך אור על התנהלותה, לא הגיע לעדות. יתר על כן ועיקר, לכאורה מדובר בהוצאות שעניינן דברי מאכל ומשקה הניתנים, לפי הנטען, לשחקנים ולאורחים לפני ואחרי המשחק, ולא נמצאה כל סיבה להבחין בין המערערת לבין כל מלכ"ר אחר המעניק לפעיליו או לאורחיו דברי מאכל ומשקה לפני הפעילות או לאחריה. העובדה כי מדובר בפעילות "בעצימות גופנית גבוהה" אינה, כשלעצמה, נסיבה המצדיקה לשנות מהכלל הרגיל שלפיו מדובר בהוצאה במישור הפרטי שאינה מותרת בניכוי ולכן מהווה הוצאה עודפת. יתר על כן, ניתן לתאר בנקל פעילויות נוספות שאף הן בעצימות גופנית גבוהה ואינן דווקא פעילות ספורט, ואין מקום להעדפת המערערת ופעילותה על פני פעילויות אחרות שהוצאות כיבודים בעניינן אינן מותרות בניכוי. נוסף על האמור נקבע כי באשר להוצאות בגין א לפקודה מגדיר "ספורטאי חוץ" 75 ארוחות, סעיף כדלהלן: "תושב חוץ שהגיע לישראל על מנת לעסוק א לפקודה הותקנו תקנות 75 בספורט". מכוח סעיף ספורטאי חוץ. תקנות אלו מתירות לספורטאי חוץ, חודשים, ניכוי הוצאות שהייה 48 לתקופה של א 75 מהכנסות מ"עיסוק בספורט" כהגדרתו בסעיף לפקודה. נוסף על כך, מעניקות התקנות הקלה בנוגע לשיעור המס וקובעות שיעור מס קבוע ומוגבל של על ההכנסה החייבת מעיסוק בספורט. 25% לטענת המערערת, ניכוי הוצאות בעד ארוחות ייעשה באופן "אוטומטי" ובלא כל צורך להגיש מסמכים או

המערערת היא עמותה רשומה העוסקת בהפעלת קבוצת כדורגל, ובין היתר מעסיקה ספורטאי חוץ. הצדדים הגיעו לפשרה מוסכמת בסוגיית מס השכר, ומשכך נותרו שתי מחלוקות, זו שבעניין המקדמות בשל הוצאות עודפות וזו בעניין ניכוי הוצאות האש"ל לספורטאי החוץ. לטענת המערערת, באשר למקדמות בשל הוצאות עודפות, מדובר בהוצאות בגין כיבודים ואירועים ובהוצאות שונות. המערערת מסרה לפקיד השומה ראיות למכביר בקשר להן. אשר להוצאות בשל "כיבודים" הרי אלו מורכבות בעיקר מרכישות של מזון במרכולים או רכישה של כיבוד קל דוגמת כריכים, בסיום משחקים. לעמדת פקיד השומה, המערערת הוציאה הוצאות עודפות אך לא תיאמה אותן בדוח ההתאמה למס, לא ב לפקודה וממילא 181 הגישה דוחות בגינן לפי סעיף אף לא שילמה מקדמות בגין ההוצאות העודפות. המערערת לא המציאה מסמכים ולא סיפקה פירוט נדרש כדי להוכיח את טענתה כי מדובר בהוצאות המותרות בניכוי על פי דין. על סמך המסמכים שבידי פקיד השומה, לא מדובר רק בהוצאות "כיבוד קל" כטענת המערערת, אלא גם בארוחות במסעדות. העובדה שהמערערת מפעילה קבוצת כדורגל אינה מצדיקה להחיל לגביה דין שונה בהשוואה לכל מלכ"ר אחר. בית משפט פסק: כב' השופט ש' בורנשטין פסק כי המערערת הוציאה בשנות המס שבערעור הוצאות משני סוגים: הוצאות שנכללו תחת הכותרת "הוצאות שונות", וכן הוצאות שנכללו תחת הכותרת "כיבודים אירועים ואירוח". לטענת המערערת, מדובר בהוצאות המותרות בניכוי. לטענת פקיד השומה, מדובר בהוצאות עודפות שהיה על המערערת לתאמן לצורך מס, וכן לשלם בגינן