נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2022 יולי 350 + נטו

ביטוח לאומי

39

שימש כדירקטור/בעל מניות, דיווח בטופס התביעה כי הוא בעל עסק שבו הוא בעל מניות ובעל שליטה, ולא מידי חודש 12/6/2019 כל התלושים הופקו ביום בחודשו, שכרו הגבוה מעיד על היותו בעל שליטה ולא שכיר, וכי הוא היה מורשה חתימה בחברה". דיון והחלטה תחילה קובע בית הדין: "הגעתי לכלל מסקנה כי לא נסתרה טענת התובע לפיה לחברה היו יותר מחמישה ." 2016 בעלי מניות ממועד הסמוך להיווסדה בשנת קרי החברה אינה חברת מעטים. בית הדין מבהיר ממניות 10% כי החברה הבריטית החזיקה רק כ- החברה ומשכך אין בהחזקה זאת כשלעצמה כדי לסתור את הטענה ולפיה מדובר בחברת מעטים. בית הדין נשען על הלכת עלי תיתי: בין השאר "הוסבר כי הוצאתו של 'בעל השליטה בחברת מעטים' מגדר ביטוח האבטלה נעשתה הן משיקולים ראייתיים ושיקולי אכיפה (בהתחשב בעמימות העובדתית), והן משיקולים מהותיים נוכח אפשרותו של בעל השליטה – בדומה לעצמאי – להיערך מראש לתקופות של שפל כלכלי". ממניות החברה, 45% אין חולק כי התובע היה בעל "אולם הלכה היא כי בעת דיון בשאלה האם אדם הוא בעל שליטה בחברה, לצורך בחינת זכאותו לדמי אבטלה, יש לבצע בחינה מהותית של ההשפעה שהייתה לו על החברה בכל הקשור לביטוח אבטלה". "בחינה מהותית של הדברים מעלה כי לא נסתרה טענת התובע לפיה הוא היה נטול שליטה על היבטים רבים ומהותיים בחברה, חרף מספר המניות שהחזיק בידיו… לתובע, מעצם החזקתו בשיעור מניות שאינו , לא הייתה אפשרות לקבל בלעדית 50% עולה כדי החלטות מהותיות בחברה". "לא הוכח כי לתובע הייתה יכולת לשלוט בהכנסות ובהוצאות החברה, לקבל החלטות בנוגע לסוג

● ממניות החברה מוחזקות על ידי חברה 10% בריטית, עוד שלושה יחידים מחזיקים בשאר המניות, וייתכן כי היו גם הקצאות או זכאות להקצאות למניות נוספות לעובדים ו/או ספקים, אף כי נראה שאין מדובר בשיעורים משמעותיים. ● לטענת המבוטח, רוב בעלי המניות פעלו נגדו, , 2018 השעו אותו מכל תפקיד בחברה בשלהי הוא פוטר. הוא התנגד לפיטורין 2019 ובראשית והליך בעניין זה עודו מתנהל בבית הדין לעבודה. ● הגיש המבוטח תביעה לדמי 2019 במחצית אבטלה שנדחתה על ידי הביטוח הלאומי (להלן: "הב"ל") בטיעון שהוא "בעל שליטה" ב"חברת מעטים". עיקר טיעוני המבוטח החברה אינה "חברת מעטים" - לשון החוק מגדירה חברת מעטים כ"חברה המוחזקת בידי חמישה בני אדם", בעוד בפועל היו לחברה יותר מחמישה בעלי מניות, זאת בין השאר כי היו הקצאות לעובדים ונותני שירותים (אף שהדבר לא נרשם ברשם החברות) שלגבי חלקם הוצגו ראיות. נוסף על כך – החברה הבריטית היא חברה ציבורית, ולכן החברה אינה יכולה להיות חברת מעטים. הוא עצמו אינו "בעל שליטה" - הוא היה במיעוט, לא הייתה לו ידיעה או השפעה על פיטוריו. לחברה האנגלית ניתנה זכות וטו לגבי החלטות ניהוליות ועסקיות רבות. מניותיו היו בעצם מניות סוג ב' בעלי המניות בחברה. 55% ביחס למניות שאר עיקר טיעוני הב"ל "תעודת ההתאגדות של החברה מלמדת שבעת התאגדותה היו לחברה פחות מחמישה בעלי מניות. כמו כן המבוטח היה בעל שליטה בעקיפין: