נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2022 יוני 349 + נטו

ביטוח לאומי

52

זאת ועוד, 'הצורך באחידות' למול הסכם השומה אינו מחייב בהכרח התאמה מלאה לחלוטין של הסכם השומה. כאמור, הלכת גדות והלכת מד"א חלות על מצב שבו הופעל שיקול דעת על ידי אחת הרשויות. יתרה מכך, במקרים הנכונים והראויים, ולפי שיקול דעתו המינהלי, רשאי המל"ל אף 'לפרק' את שומת מס הכנסה, ואף להתייחס למה שיש בה ולמה שאין בה. וכך נקבע בעניין מד"א: "משנערכה שומת ניכויים על ידי מס הכנסה רשאי המוסד להתבסס עליה". אכן נימוקים של יעילות, חיסכון ומדיניות ציבורית תומכים בכך ששתי רשויות ציבוריות תגענה לאותה התוצאה, אך זאת במקרים של הבחנות אפשריות שנקבעו במסגרת החוק, ובשים לב לתכליות השונות של החוקים שמכוחם פועלת כל אחת מהרשויות. יתר על כן, 'הצורך באחידות' למול הסכם השומה לא חל כאשר תכליות חוק הביטוח הלאומי מצדיקות החלטה נבדלת ונפרדת. לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], 344 סעיף קובע כי הכנסתו החודשית של "עובד" לפי החוק תיראה כהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף ) לפקודת מס הכנסה. עם זאת, ישנם מקרים 2 ( 2 שבהם ישנו שוני בהסדרים הנורמטיביים שלפיהם נקבע החיוב על ידי פקיד השומה מחד גיסא, ועל ידי המל"ל, מאידך גיסא. כלומר, לא תמיד ישנה התאמה מלאה ושלמה בין ההכנסות המנויות בסעיף ) לפקודת מס הכנסה, לבין חיוב בדמי ביטוח על 2 ( 2 בעניין תשלובת 121-0 ידי המל"ל. בדב"ע (ארצי) מט/ כיתן נפסק כי לצורך תשלום דמי ביטוח של עובד יש )2 ( 2 להביא בחשבון גם הכנסות שאינן מנויות בסעיף לפקודת מס הכנסה. בהתאם לכך, נפסק כי על מעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי בגין גמול מילואים. במסגרת פסיקתו אף הדגיש בית הדין הארצי כי לצורך תשלום דמי ביטוח יש להביא בחשבון גם הכנסות שאינן בתחום סעיף ) לפקודת מס הכנסה, וכי מאידך גיסא ישנן 2 ( 2

הפסיקה מחייבת את המל"ל לאמץ את הסכם השומה כ'מקשה אחת' - מה שלא נעשה על ידו. המל"ל טוען כי פעל כדין וכי לא פרץ את מסגרת השומה שנערכה לתובעת על ידי פקיד השומה, אלא התייחס בהחלטתו לנושאים שפקיד השומה לא התייחס אליהם. המל"ל מדגיש כי בפועל, הרכיב היחידי שנמצא במחלוקת בין הצדדים הוא הפחתת ניכויי רשות בשכר ברוטו, קרי - קיזוזים שונים שמבצעת התובעת משכר עובדיה בגין הסדר ההחכר (ליסינג). נטען כי התובעת נוהגת ונהגה לנכות קיזוזי שכר אלה משכר העובדים בערכי ברוטו, בטענה שמדובר בהוצאה של המעסיק עצמו. מנגד, לעמדת המל"ל, מדובר בהוצאה פרטית של עובד התובעת, ולכן התובעת צריכה לנכות את ההוצאות הפרטיות משכר העובדים בערכי נטו. בית הדין פסק: כב' השופט ט' גולן פסק כי יש לדחות את התביעה. הצורך באחידות למול הסכם השומה לא חל כאשר הסכם השומה "שותק" בנוגע לרכיבים שבמחלוקת, אלא במצב שבו הופעל שיקול דעת על ידי אחת הרשויות, במקרה זה פקיד השומה, והנושא נבחן על 57587- ) ידי אותה הרשות - כך נקבע בעב"ל (ארצי בעניין 0-14 בעניין מדא ודב"ע (ארצי) נה/ 03-19 גדות. אחת המטרות העיקריות בהלכת גדות ובהלכת מד"א, אם לא העיקרית מביניהן, היא הצורך למנוע הכרעות סותרות של הרשויות המינהליות. אלא שבהיעדר החלטה של רשות אחת, הרשות השנייה ממילא אינה סותרת אותה. משום כך, ומשעה שפקיד השומה כלל לא בחן סוגיה מסוימת, לא ניתן להגיע למסקנה כי הוא נתן הכרעה עקרונית לכאן או לכאן. משכך, אם אין בנמצא קביעה עובדתית כלשהי של פקיד השומה, הרי לא ניתן לומר שהמל"ל סתר באופן כלשהו את עמדתו של פקיד השומה.