נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2022 יוני 349 + נטו

ביטוח לאומי

46

בישראל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי למוסד לביטוח לאומי. במקרה זה אין נפקות לזהות ולתושבות של המעסיק שלהם בישראל, או למקום שממנו הגיע העובד שהוא "תושב ישראל" לעבוד בישראל. לאמנה נועד לתת מענה לאותם עובדים 6 סעיף שאינם תושבי ישראל ומוצבים לעבוד בתחומה עבור מעסיק שאינו ישראלי. כך, כשאין מחלוקת בנוגע להיותו של עובד בישראל "תושב ישראל" (ללא קשר לזהות מעסיקו), עובד זה חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי למוסד. כמו כן, אין כל נפקות לכך שאותו עובד מחזיק או אינו מחזיק באזרחות נוספת. באשר לחוק הבריאות קבע בית הדין כי הוא אינו כלול במסגרת האמנה. האמנה קודמת בזמן לחקיקתו של חוק הבריאות, ולכן בהתאם להלכה יש לפרש בצמצום הוראות באמנה בין מדינתית, כך שלא ניתן לקרוא לתוכה על דרך של היקש או פרשנות משפטית תנאים שאינם כלולים בה במפורש. לסיכום, בית הדין קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי וקבע כי ועדת הערר שגתה בקביעתה כי האמנה בין ישראל לגרמניה חלה בענייננו. לפיכך נקבע כי העובדים חייבים בדמי ביטוח לאומי בישראל. אנו ממליצים למעסיקים ישראלים השולחים עובדים לחו"ל או למעסיקים ישראלים המעסיקים עובדים מחו"ל, לבחון האם קיימות אמנות למניעת כפל ביטוח סוציאלי בין ישראל לבין המדינות הזרות שאליהן נשלחו או הגיעו העובדים, וליישם את הוראותיהן לגבי עובדים אלה בזהירות.

לבין מועד העתקת מקום מגוריו לישראל אינה מטילה עליו כל חבות אחרת. באשר לביטוח הבריאות קבעה ועדת הערר כי אף על פי שחוק ביטוח בריאות ממלכתי לא היה קיים בשנת , עת אומצה האמנה, אין בכך בכדי להחריג את 1975 ביטוח הבריאות הישראלי מתוקף תחולת האמנה. משכך, יש להחילה באופן הדדי ושוויוני גם על ביטוח הבריאות הישראלי. בערעור אשר הגיש המוסד לביטוח לאומי, נטען כי ועדת הערר שגתה בנוגע לתחולת האמנה ואופן פרשנותה ויישומה ביחס לשני העובדים, שכן מדובר בעובדים "תושבי ישראל" הכפופים להוראות הדין הישראלי ולחוק הביטוח הלאומי. על כן היה על החברה לנכות בגינם דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות לפי הדין בישראל לגבי תושבי ישראל. באשר לדמי ביטוח בריאות טען המוסד כי חוק הבריאות נחקק לאחר כריתת האמנה וכי ישראל לא ביקשה להכלילו במפורש במסגרת האמנה. לפיכך, הוא אינו יכול לחול רטרואקטיבית. החברה טענה מנגד כי רישומה של החברה כחברת חוץ ברשם החברות הישראלי ופתיחת תיק ניכויים, אינם מעלים ואינם מורידים לעניין תחולת האמנה. כמו כן, נטען כי המוסד מתעלם מכך שמדובר בעובדי חברה זרה אשר נשלחו לתקופות העסקה במקומות שונים בעולם, וכי מדובר במצב המוסדר במסגרת האמנה. בית הדין לעבודה קבע כי בענייננו האמנה אינה חלה על העובדים, שכן בזמנים הרלוונטיים להוצאת השומות היו שני העובדים "תושבי ישראל". לפיכך חל עליהם הכלל שלפיו תושב ישראל המפיק הכנסה