נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

501 גליון | 2018 יוני 336 גיליון | 2021 פברואר

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

501 גליון | 2018 יוני

תגמול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות – פטור ממס הכנסה

2019 השינויים בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב

ריבוי דירות – השכרה למגורים דמי לידה בתקופת הקורונ - שינויי חקיקה מטיבים משיכת כספים מקופת גמל לפני הזמן (ללא מס) חלוקת רווח הון בין בני זוג שהתגרשו

2020 מדריך מענק עבודה לשכירים ולעצמאים עבור שנת המס פסיקה חדשה – הכרה בניכוי מס תשומות בגין השכרת שטחים לטובת חדר אוכל לעובדים

תגמול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות – פטור ממס הכנסה

2019 השינויים בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב

חלוקת רווח הון בין בני זוג שהתגרשו

ריבוי דירות – השכרה למגורים

קוראים יקרים, משבר הקורונה הביא את שוק התעסוקה הישראלי למצב הקשה בתולדותיו, עם כמיליון דורשי עבודה. ואולם העובדים לא ממהרים לחזור לשוק התעסוקה, והחברות לא מצליחות לגייס עובדים. נראה שבמקום לחזור לעבודה ולקבל שכר שגבוה רק במעט מדמי האבטלה, מעדיפים מובטלים רבים לשבת בבית ולנצל את דמי האבטלה. הגענו למצב שבו במקום שהמדינה תעודד תעסוקה, המדינה מעודדת אבטלה.

עורכת ראשית מאירה טולדו

עריכה לשונית והגהה אדרה חתומי

גרפיקה והפקה

שרה וייס

מדינת ישראל ניסתה לעשות מעשה טוב למען כל אלה שפוטרו או שיצאו . ואולם כעת דמי 2021 לחל"ת כפוי קורונה, והבטיחה דמי אבטלה עד יוני האבטלה אינם הדרך לצאת מהמשבר הכלכלי. אנו שומעים על ביקוש אדיר לעובדים, אבל אותם עובדים אינם רוצים לחזור בגלל דמי האבטלה . מכך יוצא כי אף על פי שהשוק 2021 המובטחים כאמור עד אמצע שנת משווע לעובדים, אין להם שום דחף פנימי או נכונות לחפש עבודה. רשתות וארגונים רבים שמעסיקים מאות עובדים חווים קושי במציאת עובדים. בחברות הללו מראיינים עובדים לכל תפקיד אפשרי, אך משכרם 75% למתראיינים אין נכונות להתחיל לעבוד מאחר שהם מקבלים כדמי אבטלה. נוסף על כך, אותם עובדים מחפשים תעסוקה "בשחור" כגון בייביסיטר או חלטורה אחרת כדי "לסגור את הפינה". יש כאלה שאפילו שואלים אם אפשר לעבוד בלי תלוש שכר, מה שכמובן גורם למעסיקים לפסול אותם על הסף. בשבועות האחרונים החלו לשקול בישראל אימוץ מודל של חל"ת גמיש בדומה למודל הגרמני: מודל תעסוקה חלקית ותשלום דמי אבטלה בעבור חלקי המשרה שצומצמו בעקבות המשבר, כתחליף לדמי אבטלה לכולם .2021 עד יוני נראה כי המדינה חייבת לאמץ מודל שמתמרץ העסקה ולא אבטלה, כמו העברת תקציב למעסיקים לטובת הכשרות, השמות והסבות, וכך להחזיר את רוב העובדים למעגל העבודה מבלי לפגוע כלכלית במעסיקים.

ר ״

יו

שי מגל

עורך מייסד ח ״ שלמה סמולסקי, רו

מ ״ חשבים ה.פ.ס - מידע עסקי בע

67778 , תל אביב 12 יד חרוצים

03-5680888 טלפון מרכזיה:

03-5680891 פקס מערכת:

neto@hashavim.co.il דוא״ל מערכת:

03-5680886 מחלקת מכירות ופרסום:

אינטרנט:

WWW.HASHAVIM.CO.IL

קריאה נעימה,

37 שנה | 336 ' מס | 2021 פברואר 501 גליון | 2018 יוני כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

מאירה טולדו

2021 פברואר 336 + נטו

4

כתבו החודש

עו"ד אליהו ג'ולייט עו"ד ורו"ח אריה רמי עו"ד בבאדג'נוב ראובן

רו"ח (משפטן) חיבה ישי חיטמן חיים עו"ד טימן - גוגול מורן טסלר נדב רו"ח (משפטן) כהן בועז רו"ח מיניביצקי יהושע רו"ח ויועץ פנסיוני עזרא ישראל עו"ד פיינברג-דורון מיכל

רו"ח צח-גלרט אורנה רו"ח קירו עופר עו"ד קישלס מעיין עו"ד קליפי בני מומחה פנסיוני רוזנבאום אבי

עו"ד בינות רן עו"ד בירן אורן עו"ד ברנזון אסף עו"ד גבע שוש עו"ד דורון אלי

עו"ד שליט קרן רו"ח שמש רוזט

כותבים קבועים

פינברג נחום, עו״ד צח-גלרט אורנה, רו״ח קדוש אבי, רו״ח רוזנבאום אבי, מומחה פנסיוני שמש רוזט רו”ח

דרייפוס אריאל, עו”ד רו”ח חיימוביץ׳ דוד, עו״ד חיטמן חיים כהן יעקב, רו״ח מיניביצקי יהושע, רו״ח מנדלאוי אייל, רו״ח

אגמון איתן ארויו רונן, עו״ד (רו״ח) אריה רמי, עו״ד ורו״ח בן הרוש חיים, יועץ פנסיוני

ברנזון אסף, עו״ד ברנזון חיים, עו״ד

חשבים ה.פ.ס-מידע עסקי בע"מ כל הזכויות שמורות להוצאת © מע"מ). +( שקלים 1,732 ) גיליונות 10( דמי חתימה לשנה

אין להעתיק מכתב עת זה, לשכפל, לאחסן במערכות לאחזור מידע, לשדר בכל צורה או אמצעי - אלקטרוני, דיגיטלי, אינטרנטי או בכל דרך אחרת • המערכת עושה מאמצים להביא את החומר בדייקנות ובאמינות מרביות. המערכת אינה אחראית לאי דיוקים או לטעויות בחומר המתפרסם בדפוס או באתרי האינטרנט של "חשבים". אם תתגלה טעות היא תתוקן. אין המערכת מאשרת את תוכן הידיעות, המאמרים " או בשירות + והתשובות על שאלות הקוראים ואין היא מזדהה עם דעות הכותבים • אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בכתב העת "נטו הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בו. אין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

ת

2021 פברואר 336 + נטו

5

ע נ י י נ י ם ת ו כ ן

עמוד

יחסי עבודה >>

12

עו"ד אסף ברנזון נותן שירותי תמיכה לטלפוניה של קופ"ח איננו עובד שלה

עו"ד קרן שליט שמירה על פרטיות העובדים - פסיקה אזורית חדשה

13

משפט עבודה >>

15

עו"ד ג'ולייט אליהו נפסק: חיזוק מעמד עילת ההתעמרות ביטוח לאומי >> ספורטאית בקבוצה מקצועית שנפגעה באימון הוכרה כעובדת עו"ד אסף ברנזון וזכאית מהביטוח הלאומי לדמי פגיעה מתאונת עבודה

19

דמי לידה בתקופת הקורונה - שינויי חקיקה מטיבים רו"ח אורנה צח-גלרט, חיים חיטמן, רו"ח (משפטן) ישי חיבה

20

נדחתה תביעת עובדת להכרה בליקוי נפשי כפגיעה בעבודה

22

עו"ד מעיין קישלס

נדחה ערעורו של מבוטח על ההחלטה כי אינו זכאי לקבלת דמי אבטלה – - לא הוכח כי התקיימו יחסי עבודה בינו לבין חברה המצויה בבעלות הוריו

24

פס"ד אדר עציוני

נדחתה תביעת חברה לביטול חוב דמי ביטוח בגין שיהוי – לא בוסס שיהוי המאיין

26

עו"ד שוש גבע פס"ד יפית מנגל את גביית קרן החוב בדמי הביטוח -

נדחתה תביעת מבוטח להכרה בפגיעה בשמיעה ממנה הוא סובל כתאונת עבודה -

29

אין להתערב בהחלטת המומחה מטעם בית הדין

2021 פברואר 336 + נטו

תוכן עניינים

6

מס הכנסה >>

34

נדב טסלר משיכת כספים מקופת גמל לפני הזמן (ללא מס)

עו"ד ורו"ח רמי אריה שני מסלולים ירוקים בנושא הקצאת מניות לעובדים אופציות לעובדים – תשלום מבוסס מניות לעובדים במכשירים הוניים של

40

42

רו"ח (משפטן) בועז כהן חברת אם

מס ערך מוסף >> פסיקה חדשה – הכרה בניכוי מס תשומות בגין השכרת שטחים לטובת עו"ד אורן בירן חדר אוכל לעובדים א לתקנות מע"מ 15 התקבל ערעורה של חברת אמדוקס: יש להחיל את תקנה על תשומות הקשורות באופן מובהק ובלעדי להוצאות דמי שכירות חשמל מים

44

45

עו"ד שוש גבע פס"ד אמדוקס ארנונה ועוד לחדרי אוכל לעובדים –

שעות עבודה ומנוחה >> בחירה הדדית שלא להנהיג משטר פיקוח על מסגרת שעות העבודה, אינה מוציאה

49

עו"ד רן בינות את העובד מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה חוק שעות עבודה ומנוחה חל על העסקתה של מטפלת עו"ד מורן טימן - גוגול אזרחית פיליפינית במשק בית הבהרה למעסיקים: איסור העסקת עובדים בשעות נוספות,

51

53

שלא בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה

התפטרות ופיטורים >> הזכות לפיצויי פיטורים הקיימת למי שהעתיק את מגוריו ל"רגל נישואיו" עו"ד ראובן בבאדג'נוב חלה גם על ידועים בציבור פיטורי העובד נעשו משיקולים עניינים, אך נפל פגם בכך שלא ניתן משקל למוגבלותו עו"ד מורן טימן - גוגול מזמין שירות לא חייב לערוך שימוע לעובד כח אדם כשמדובר בתקופת העסקה קצרה

54

56

59

עו"ד ראובן בבאדג'נוב עובדת אוניברסיטה פוטרה כדין לאחר השתמטות מהתייצבות לשימוע

61

עו"ד אסף ברנזון ודחיית כל פתרון חלופי

פרישה ופנסיה >>

62

נדב טסלר : מה צפוי לנו בחיסכון הפנסיוני? 2021

64

משיכת כספי פיצויים מקופת פנסיה ע"י מעסיק אפשרית במקרה של גניבה ממעסיק

2021 פברואר 336 + נטו

7

תוכן עניינים

66

נדב טסלר תקרת הפקדה לקרן פנסיה לצורך פרישה נדחתה תביעת עובדת ציבור לפרישה מוקדמת בתנאי יתר החורגים עו"ד אסף ברנזון מחוק יסודות התקציב למרות הבטחות המעסיק לתנאיה

69

ביטוח >> תביעות חברות ביטוח המסרבות להכיר באובדן כושר השתכרות

70

עו"ד אלי דורון

עובדים זרים >> הבהרה לגבי חובת מעסיקי עובדים זרים בענף הבניין בקשר לטיפול

72

בעובדיהם בתקופת מגפת הקורונה עדכוני סכומי אגרות, פיקדון, ערובה, ניכוי בעד מגורים הולמים, הוצאות נלוות

74

2021 וזיכוי בעד ביטוח רפואי - לשנת תשלום בגין עבודה בימי חג לעובדים זרים בחקלאות -

78

עמדת הממונה על זכויות עובדים זרים

נשים בעבודה >> תיקון לחוק עבודת נשים - הוראת שעה - תקופת חל"ת קורונה לא תבוא במניין יום שלאחר תום תקופת הלידה וההורות 60 - התקופה המוגנת

79

עו"ד מיכל פיינברג-דורון עובדת שפוטרה מעבודתה לאחר חזרתה מחופשת לידה עו"ד מורן טימן גוגול הה ₪ 43,000 קיבלה פיצויים בסך

80

שכר >> מניעת שכר שווה לעובדת ועובד עקב התארגנות בעבודה הינה התנכלות עו"ד ג'ולייט אליהו עובד שהסיע עובדים לעבודה וממנה אינו זכאי לשכר עבודה בגין שעות ההסעה

83

85

עו"ד אסף ברנזון

86

הארכת מועד הגשת הבקשות למענק מעסיקים- מענק לעידוד תעסוקה

86

תוספת מעונות (זכויות הוריות), עדכון התוספת

הסכמים קיבוציים >>

87

עו"ד אסף ברנזון תקצירי פסיקה

88

פסק דין: הנהלת הצופים פעלה בדרכי תחבולה למנוע התאגדות

2021 פברואר 336 + נטו

תוכן עניינים

8

שאלות ותשובות >>

90

רו"ח רוזט שמש מיסוי יורשים בפדיון קופה מרכזית לפיצויים

רו"ח עופר קירו בקשה לביטול אישור על פריסת פיצויים ופטור בגינן תשלום תוספת מימוש אופציות בידי עובדת שעזבה את החברה

91

92

עו"ד בני קליפי כתחליף לתשלום הכנסה עבודה

מומחה פנסיוני אבי רוזנבאום שיעור המס על קצבה המשולמת מכספי פוליסת פרט מיסוי משיכת כספים מקופות גמל: פיצויים; תגמולים הוניים ותגמולים קצבתיים

93

94

רו"ח רוזט שמש 75 - בידי עובד מעל גיל

רו"ח ויועץ פנסיוני ישראל עזרא התנאים למשיכת כסף מקופת הגמל ללא מס חובת הפקדה לפנסיה – "חיסכון למצב אבטלה" ממענקי קורונה שקיבל עצמאי רו"ח רוזט שמש חובת תשלום דמי ביטוח לאומי וזכאות להתחיל לקבל קצבת זקנה למבוטח

95

96

98

רו"ח יהושע מיניביצקי באמצע החודש 70 שהגיע לגיל

עדכונים - חוזרים >> מס הכנסה רשות המסים פרסמה שני מסלולים ירוקים בנושא הקצאת מניות רשות המיסים בישראל לפקודת מס הכנסה 102 לעובדים לפי סעיף

99

רשות המיסים בישראל 2020 מדריך מענק עבודה לשכירים ולעצמאים עבור שנת המס ומעלה שיצאו לחופשה ללא תשלום 67 קבלת הבהרה לגבי סיווג מענק הסתגלות לבני רשות המיסים בישראל או פוטרו בעקבות משבר הקורונה (להלן: "מענק הסתגלות") הארכת תוקף אישור ניכוי מס במקור בעת משיכה מוקדמת מקופת גמל רשות המיסים בישראל 31.1.2021 עד ליום הבהרה לעניין תנאי הזכאות של בעלי שליטה למענק לעצמאים ובעלי שליטה בחברות רשות המיסים בישראל 2021 קביעת מועדי דיווח ותשלום דוחות מע"מ, מס הכנסה וניכויים - שנת המס

100

106

107

107

108

רשות המיסים בישראל

2021 פברואר 336 + נטו

9

הפניות לנושאים חוזרים

מקום נטו

טבלה זו נועדה להקלת התמצאות בנושאים חוזרים שימושיים שאינם מתעדכנים כל חודש

בנטו במספר

גיליון

עמוד

אש"ל הבראה מינימום

121

300

קצובת אש"ל, דמי כלכלה בהעסקה בשעות נוספות והחזר הוצאות לינה

בגדי עבודה ביטוח לאומי

90

330

עדכון קצובת ביגוד לשנת 2020

98

325

ינואר 2020

ניכוי דמי

ביטוח ר במגז

98

325

שיעורי דמי הביטוח המשולמים ע"י המעסיקים מינואר 2020

ביטוח פנסיוני

146

205

צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים

50

331

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש

50

331

דמי הבראה לשנת 2020

הציבורי

50

331

דמי הבראה לשנת 2020 במגזר הפרטי

מס הכנסה

11

325

שווי שימוש ברכב לשנת המס 2020

112

295

תקנות מס הכנסה – זיכויים לעובד זר

124

308

חוק מס הכנסה הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה

11

325

שיעורי המס ממשכורת חודשית החל בינואר 2020

נסיעות

91

268

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה

136

287

החזר הוצאות נסיעה מיום 1 בפברואר 2016

עובדים זרים

62

299

היטל עובדים זרים ונקודות זיכוי לעובדים מסתננים ושוהים בלתי חוקיים

עבודת נוער

81

331

זכויות ותעריפים לנוער

שכר

99

296

- העלאת סכומי שכר המינימום

ינימום מ שכר

תוספת יוקר

124

165

הסכם תוספת היוקר מינואר 2004

115

116

שיעורי תוספת היוקר מדצמבר 1985

2021 פברואר 336 + נטו

10

נטו במספר

ריכוז נתונים נבחרים שיעורי המס לניכוי ממשכורת ומשכר עבודה החל מינואר 2021

הכנסה שנתית מיגיעה מוטב לקרן מינימום לצורך משיכה מקופת גמל בפטור תקרת בגיל מתנות

חודשית מיגיעה הכנסה מזכה הסכומים הסכומים לפי סעיף - מוטבת סעיף ת

הכנסה עד עד עד עד מכל שקל הכנסה עד עד מכל שקל לחודש הסכום לפי סעיף לפי סעיף

המס

המס

שיעור שיעור הפקדה מוטבת הזכאות לעניין ריבית קופת גמל מתנות

שיעור עד עד עד מכל שקל שיעור עד מכל שקל קצבה מזכה לחודש –א הפקדה מענק פרישה לשנת עקב פרישה שכר

) אישית

יגיעה (

) אישית

יגיעה (

10% 14% 20% 31% 35% 47%

75,480

10% 14% 20% 31% 35% 47%

, עד 6,290

108,360

-מ 75,481 -מ 108,361 עד -מ 173,881 -מ 241,681 עד

9,030

-מ 6,291

173,880

14,490

-מ 9,031

241,680

20,140

-מ 14,491

502,920

41,910

-מ 20,241

נוסף

נוסף

מדרגות המס החלות על הכנסות שאינן מיגיעה אישית בשנת 2021 (ש"ח)

המס

) אישית

המס

) אישית

לא( חודשית

הנסהכ אל שנתית

31%

241,680

31%

20,140

35%

502,920

-מ 241,681 עד

35%

41,910

-מ 20,141

47%

נוסף

47%

נוסף

= נקודת זיכוי חודשית 218 ש"ח החל מ -1 בינואר 2021 נתונים וסכומים מתואמים בש"ח בשנת המס 2021

הכנסה לעמית

הכנסה קובעת לקרן השתלמות לעצמאי (לשנה) 2021

פטור מקצבה לפי סעיף 9 52% בין השנים 2020 - 2024

משכורת ית חודש ש הפרשה בעדה

ה כנסה מזכה לקצבה - סעיף 47 () (א 5 )

הכנסה מזכה שאינה הכנסת עבודה לחודש 2021

סעיף 47 ( ) (א 3) (-ו 5 ) 2021

שהיא

הכנסת עבודה בלבד 2021

2021

השתלמ ות פ טורה ממס 2021

2021

263,000

15,712

8,700

4,425

8,460

12300

8,700

21,750

) שירות

(

על פטור

) א

9(16

45 ) ה( א

45 ) ה( א

45 ) ד( א

ורווחים

2020

-ו 9(16 ) ב

לפקודה

ת ומו עקב

לתגמולים

18,480

5,300

24,700

12,340

18,480

, 17,400

169

169

תשלום חד פעמי לספק הפטור מניכוי מס במקור (לשנה) –

המרבי לחודש של

ום הסכ

שכר דירה מרבי לחודש מהשכרת דירה למגורים פטור ממס

שכר דירה מהשכר דירת מגורים החייב בשיעור מס של 10%

לעובדים לאירועים אישיים לאדם לשנה

לספקים וללקוחות בישראל לאדם לשנה

210

210

4,920

ללא תקרה

5,070

2021 פברואר 336 + נטו

11

נטו במספר

לפי ק בוצות מחיר מ - 1.1.2021 –

שווי השימוש ברכב

צמוד ללילה ש"ח ש"ח ש"ח

שיטה ישנה לפי קבוצות מחיר –

שווי השימוש ברכב

שווי שימוש לחודש

ק בוצת מחיר

2,730 2,960 3,810 4,570 6,320 8,190

1 2 3 4 5 6 7

10,530

אופנוע 3 L *

910 *אופנוע ש נפח מנועו עולה על 125 סמ"ק והספק מנועו מעל 33 כוח סוס.

שימוש ברכ המודל הליניארי: החל משנת המס 2010 מחושב שווי השימוש ברכב צמוד, בנוגע לכלי רכב שנרשמו לראשונה מיום 1.1.2010 , כשיעור מתוך מחיר המחירון של הרכב בהיותו חדש. לנוחותכם: ניתן לראות את שווי שימוש לגבי כלי רכב אלה באתר שכתובתו: www.shaam.gov.il/mm-usecar - ב צמוד

שווי ה הפחת לחוק

משווי שימוש לרכב משולב מנוע (היברידי :)

500 * - הוארך עד 31.1.2021

תקרת מחיר המחירון לעניין חישוב שווי השימוש:

506 , 040

- החל מ 1 בינואר 2021

ה וצאות נסיעה לחו"ל

הוצאות שהייה

לינה לפי קבלות

(סכום מרבי )

(סכום מזערי)

(סכום מרבי)

(סכום מזערי)

293

137 ילהל ל

293

129 ילהל ל

ללילה בודד ש"ח מדדים

שינוי משנת המס 2020

1.1.2021 ללא –

ביטוח לאומי וביטוח בריאות -ל -

ניכוי דמי ביטוח מעובדים שכירים

השכר הממוצע במשק

12% שיעור מרבי עד הכנסה חודשית של

3.5% שיעור מופחת הכנסה חודשית של

ע"פ סעיף 1 לחוק

ע"פ סעיף 2

עד

44,020 ח "ש

6,331 " חש

10,248 "ש ח לחודש

10,551 "ש ח לחודש

מקסימום הכנסה לחודש לגמלאי שלא תפגע בקצבת זקנה 2020

- החל מ 1.1.2021

תגמולי מילואים

מינימום ליום

מינימום לחודש

מקסימום ליום

מקסימום לחודש

זוג ש"ח

8,019

6,014

199.56 ח "ש

5,987.00 ח "ש

1,467.33 ח "ש

44,020 ח "ש

עבודה דמי הבראה

מדד ינואר 2021 (פורסם ב - 15.2.2021 ) מ מדד חירים לצרכן לפי בסיס חדש ממוצע 2020 = 100.0 99.7

מגזר ציבורי/הסתדרותי - החל מ 1.6.2020 מגזר פרטי ללא שינוי שכר מינימום לחודש דצמבר מ החל 2017

429

378

33,938,810.0400

לפי בסיס 1951 = 100

5,300

2021 פברואר 336 + נטו

12

יחסי עבודה

נותן שירותי תמיכה לטלפוניה של קופ"ח איננו עובד שלה

| עו"ד אסף ברנזון |

בהוצאות. התובע העסיק עובדים, השתמש ברכבו הפרטי ומשרדו היה ביתו שלו, וכן הוצאות אלה נוכו במסגרת הוצאות העסק בדיווחים למס הכנסה כעצמאי.

התובע סיפק שירותי קבלנות בתחום תשתיות הטלפונית למרפאות קופת החולים כללית כנגד חשבוניות מס. לאחר שקופ"ח התקשרה במכרז עם חברה אחרת, תבע אותה התובע להכרה ביחסי עובד-מעסיק, פיטורין שלא כחוק וזכויות נוספות. בית הדין דחה את תביעתו להכרה ביחסי עובד מעסיק. נפסק כי לפי הפן החיובי של מבחן ההשתלבות שירותי הטלפוניה היו שירותי עזר טכניים חיצוניים שלא בליבת הפעילות הרפואית של קופת החולים ובכלל אין תקן לתפקידו בחברה. בית הדין קבע כי גם לא מתקיים הפן השלילי של מבחן ההשתלבות כיוון שהתובע ניהל עסק עצמאי: הוא נהנה מגמישות בניהול שעות עבודתו, העניק שירותים לגופים נוספים ושלט בזמנו ובאפשרותו להגדיל את רווחיו באמצעות ייעול העבודה וחסכון

בית הדין פסק כי לנוכח התמורה הקבלנית הגבוהה ששולמה לתובע, הוא לא זכאי לקבלת תשלומים נוספים כלשהם כעובד עבור זכויות סוציאליות וכי לא נפל פגם בהליך סיום ההתקשרות.

רפאל בנירי - שירותי בריאות 8727-12-16 )' סעש (חי כללית מחוז חיפה וג"מ, בפני כבוד השופטת מיכל פריימן

הכותב ממשרד ברנזון ושות' עורכי דין

2021 פברואר 336 + נטו

יחסי עבודה

13

שמירה על פרטיות העובדים - פסיקה אזורית חדשה

| עו"ד קרן שליט |

המערכת אוספת מידע על האופן הטכני בו הנהגים משתמשים ברכב ובטיחות נהיגתם, כמו גם על מסלול הנהיגה ועיכובים במהלך המסלול. המידע נאסף בכל פעם שהעובד מפעיל את המנוע, מרגע ההפעלה ועד לרגע הכיבוי, כלומר גם בנסיעות שהן בוודאי פרטיות, אחרי שעות העבודה. בית הדין הנחה את עצמו על-פי כללי הלכת איסקוב, ופירש אותה כך שבשל פער הכוחות בין המעסיק לבין העובדים יש לתת משקל גבוה יותר לזכות הפרטיות של העובד מאשר לזכות הקניין של המעסיק. מנקודת מוצא זו בחן בית הדין את הנוהל שהמדינה הוציאה בעניין מערכת האיכון האמורה, הורה למדינה לתקנו בהיבטים מסוימים, תוך היוועצות עם ההסתדרות, ובנותנו ביטוי למעמד הבכורה של הפרטיות הורה למדינה לכלול בנוהל קבלת הסכמה . ]2[ אישית כתובה מצד העובד למעקב אחר נהיגתו מעניין לראות כיצד השמירה הקפדנית על פרטיות העובדים, בפרשת הרכב, נסוגה מפני זכותה של ההסתדרות לקבל את נתוני השכר הפרטיים שלהם, בפרשת עיריית רהט. בשני פסקי הדין האזוריים הללו הוגש ערעור לבית הדין הארצי - על-ידי עיריית רהט בסכסוך הראשון ועל-ידי ההסתדרות בסכסוך השני.

נכון שאנחנו באמצע הדרך, ושבית הדין הארצי לעבודה עדיין לא אמר את דברו - אבל גם את הפסיקה האזורית החדשה בענייני פרטיות העובדים אנחנו מבקשים להביא בפניכם, כך פּוּ יחד ַ שתהיו מודעים כמונו להלך רוחה וּתצ אתנו להתפתחויות. בראשית דצמבר הורה בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע לעיריית רהט להמציא להסתדרותהכללית החודשים האחרונים, של 12- דו"ח נתוני השכר, ב כל עובד מעובדי העירייה; זאת במענה לדרישת ההסתדרות לערוך בדיקות פרטניות ורוחביות כדי לוודא שהעובדים מקבלים כל המגיע להם, ובדרישה נוספת לבדוק תלונות של עובדים שטוענים כי אינם מקבלים רכיבים מסוימים. בית הדין הורה כי הנתונים ימסרו בקבצים ללא השחרת שמות, וכי ההסתדרות תעביר אותם באופן מאובטח לאדם אחד בלבד, באגף הכלכלה שלה; אותו אדם ידרש לחתום על שמירת סודיות. במבנה זה ראה בית הדין פגיעה מידתית, סבירה ומבוקרת, בפרטיות העובדים שנתוני שכרם יועברו . ]1[ להסתדרות בפסק דין אחר, אשר ניתן לפני כחודשיים בבקשת צד בסכסוך קיבוצי שההסתדרות הגישה כנגד המדינה, נדונה מערכת איכּון שהמדינה התקינה בכלי רכב שהיא מעמידה לרשות העובדים.

הכותבת: שותפה במשרד נ. פיינברג ושות' עורכי דין

2021 פברואר 336 + נטו

יחסי עבודה

14

______________

ככל שהסכסוכים לא יסתיימו בפשרה ויגיעו לכלל הכרעה בבית הדין הארצי צפויים לנו פסקי דין "תורתיים" - ואם כך יהיה נעדכן בהתאם, כמובן. בינתיים יש לשמור, בכל מקרה, על זכויות הפרטיות של העובדים, על-פי כל הכללים שכבר יש בידינו, ואנו כאן לרשותכם לכל סיוע בעניין.

הסתדרות העובדים 25294-08-20 ) ] ס"ק (ב"ש 1[ הכללית החדשה נ' עיריית רהט הסתדרות העובדים 2994-06-19 ) ] ס"ק (ת"א 2[ הכללית החדשה נ' מדינת ישראל.

2021 פברואר 336 + נטו

15

משפט עבודה

נפסק: חיזוק מעמד עילת ההתעמרות

| עו"ד ג'ולייט אליהו |

בנוסף, הממונים עליו נעלו את החדר בו עשה שימוש לרחיצת ידיים, דלתות המעבדה בה עבד ננעלו בפניו וכאשר ביקש מהאחראי את המפתחות נענה ב"לך, אסור לך לצאת מחדרך ואסור לך להימצא באף חדר ועליך להישאר רק במלונה שלך" .דוגמא נוספת להתעמרות הייתה באישור העובד לעבודה בשעות על ידי ועדה פריטטית 2006 גמישות שניתן לו בשנת שהוארך מדי שנה על ידי קצינת השלישות. ואולם, לאחר שהחלו ההתנכלויות כלפיו נדרש להאריך את האישור ואוּים, כי ככל שלא ימציא אישור בתוקף, פנה העובד אל מבקר 2015 לא ישולם שכרו. בשנת המדינה, וסיפר אודות האירועים וההתנכלויות שהוא חווה וביקש צו המונע את המשך ההתעללויות בו. לבסוף קבע מבקר המדינה כי "העובד אכן הודיע בתום לב על מעשי שחיתות ושנוכח הודעתו זכה ליחס מתעמר ומשפיל". במהלך בירור התלונה פרש העובד לגמלאות. יחד עם עילת ההתעמרות העובד טען להתנכלות תעסוקתית/העסקה פוגענית שחווה משך עשרות שנים וכללו "מתן יחס משפיל, צעקות, קללות" ויצירת סביבת עבודה עוינת "הטרדות, הפגנת שליטה שלא לצורך...נידוי, החרמה, פגיעה בדימוי ועוד. מנגד, המעסיקה טענה בבית הדין האזורי כי כל טענות העובד נבדקו ונחקרו ע"י מצ"ח ובאו על

העובדות אזרח עובד צה"ל ותיק אשר שימש כמפקד המעבדה הטכנית במחלקת הטכנולוגיות בצה"ל (להלן: "העובד") תבע את מדינת ישראל- משרד הביטחון (להלן: "המעסיקה") בטענה עיקרית לפיה ספג משך עשרות שנים התעמרויות והתנכלויות, בין היתר, לאחר שחשף שחיתויות במקום העבודה, פרטיותו נפגעה ונגרמה לו עוגמת נפש בשל מסע הנקמה אליו יצא הממונה אליו מטעם המעסיקה. העובד טען כי לאורך שנות עבודתו חשף מקרים בהם ציוד שהוקצה לחיילי צה"ל ואף ללוחמים היה בלתי תקין באופן שסיכן את חיי החיילים ובריאותם. בשנת הגיש תלונה למצ"ח כנגד מי שהיו הממונים 1990 עליו, בחשד לקבלת שוחד על ידי עובד ביחידה, פגיעה בטוהר המידות ומתן אישורים לציוד שהוא עצמו כבוחן, פסל. עוד נטען כי עד להגשת התלונה נחשב לעובד מוערך ומקצועי, אך עם הגשת התלונה החלה ירידה, לכאורה, בחוות הדעת של הממונים עליו ולבסוף הוחלט לפטרו. לפיכך פנה העובד בתלונה למבקרת המדינה שהוציאה צו הגנה קבוע המונע פנו העובד ובוחנת 2015 את הפסקת עבודתו. בשנת נוספת למצ"ח בתלונה, בעקבותיה הוחל בחקירה סמויה ולאחריה גלויה, ובשל כך החלו הממונים על העובד מתעמרים בו ומתנכלים לו.

הכותבת –ממחלקת "כל עובד" מבית חשבים.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2021 פברואר 336 + נטו

משפט עבודה

16

היה כיור סמוך שלעובד הייתה גישה אליו אך מצא, שנעילת החדר בו מצויה הייתה המדפסת פגעה בעובד מאחר והגבילה את הגישה שהייתה לו בעבר למדפסת. בית הדין קבע כי הממונה על העובד התנכל לו ועמד מאחורי ה"חרם" של כל המחלקה עליו. שעת הכושר נמצאה לממונה על העובד, לאחר שגבר על העובד במרוץ לקבלת דרגת המצוינות ומונה לראש המדור ולמנהלו של העובד שאז יכל הממונה לבוא חשבון עם העובד על התלונה שהוגשה נגדו בעבר בעקבותיה נפתחו נגדו (נגד הממונה על העובד) הליכים משמעתיים. בית הדין ציין כי אף שהממונה על העובד היה עד מרכזי בהליך זה, בחרה המעסיקה שלא לזמנו ליתן תצהיר מטעמה. אי זימונו לעדותו עומד למעסיקה לרועץ וכך הסיק בית הדין, כי לו היה הממונה נדרש להתייצב על דוכן העדים, הייתה עדותו תומכת בגרסת העובד. לעניין עילות ההתעמרות והתנכלות נקבע כי הממונה על העובד ניצח על בידודו החברתי, של העובד. כך למשל הרים את קולו על העובד, ביקש להשפילו והיה מוּנע מהצורך להוכיח שליטה שהתבטא, בין היתר, במניעת תקשורת בין העובד לבין העולם החיצון, למשל בדרך של סגירת החדר בו מצוי היה הפקס בפני העובד. מכאן כי אלימות מילולית והצקות הפוגעות במוטיבציה העובד ואיכות חייו יכולות להיחשב כהתעמרות במקרים מסוימים. התנכלות תעסוקתית/העסקה פוגענית טומן בחובו סוגים שונים של התנהגויות. נקבע כי ניתן לראות בהתנהגות המעסיקה ומי מטעמה כלפי העובד כהפרה של חובת תום הלב המצופה בין עובד למעסיקו. הפרת חובה זו, שהיא חובה ראשונה במעלה במערכת יחסי עובד ומעסיק, מהווה פרימה איטית של חוזה העבודה ששני הצדדים כרוכים בו. בעת פסיקת הפיצוי בחן בית הדין האזורי גם חלקו של העובד ביצירת מערכת היחסים העכורה

פתרונן. בנוסף נטען כי התנהלות העובד התאפיינה באי קבלת מרות, התחמקות מביצוע מטלות ומחויבויות, להלך אימים על הממונים עליו ועמיתיו "באיומי סרק פניה לנציבות המדינה וגורמים נוספים, בהגשת תלונות" , מכאן כי לעובד היה אשם תורם משמעותי לאווירה העכורה בסביבת עבודתו הקרובה. עוד נטען כי לאחר שהעובד קיבל צו הגנה מפני פיטורים ומשרתו צומצמה, כך ירדה גם התפוקה שלו. לעניין תביעת העובד לפי חוק חושפי שחיתויות 12 נטען כי תביעתו התיישנה משלא הוגשה בתוך חודשים ממועד היווצרות העילה. התביעה הוגשה בשיהוי מהותי המצדיק סילוק התביעה. פסק הדין בית הדין האזורי דחה את מרבית רכיבי תביעת העובד (שהיו מנופחים ולא הוכחו) לאחר שמיעת העדים וניהול ההליך המשפטי, אך קיבל את עילת ההתעמרות. נקבע כי בתלונה הראשונה של העובד מסקנת מבקרת המדינה הייתה, כי "קיים קשר סיבתי בין פיטורי העובד לעובדה שהודיע על שחיתות במקום העבודה. עוד קבעה מבקרת המדינה, כי התקבל הרושם שקצין תחזוקה ראשי רצה לסלק את העובד מהיחידה וכי אופי התבטאותו של הקצין כלפי העובד הצביע על הלך מחשבתו. כך קיבל העובד צו הגנה מפני פיטורים. בהמשך השנים, בתלונות הנוספות שהלין העובד בפני מבקר המדינה נקבע כי תרם לאווירת העבודה העכורה במקום העבודה "וכי הממונים ניסו לשפר את האוירה, בשים לב לכך, שמדובר במקום עבודה קטן וכן לכך שחלק ניכר מעובדי המחלקה ומפקדיה היו נתונים תחת חקירה פלילית בעקבות פניית העובד למשטרה. עוד קבע המבקר, כי לא מצא שנעילת החדר בו נמצא הכיור מהווה מעשה התנכלות היות ומצוי

2021 פברואר 336 + נטו

משפט עבודה

17

זאת ועוד:

ותרומתו לנזק. שיקולי המדיניות שהנחו את בית הדין היו יצירת תמריץ למעסיק לוודא כי סביבת העבודה בה מועסק עובד היא סביבת עבודה בטוחה מהסכום 80% - ולכן נקבע הפיצוי לעובד שעמד על כ המקסימלי שנתבע על ידו ברכיב זה והמעסיקה ש"ח. 66,666 חויבה לשלם פיצוי בגובה לעניין חשיפת שחיתות נקבע כי חוק ההגנה על חושפי שחיתויות נחקק על רקע הקשיים שחווים חושפי שחיתויות במקום העבודה. בית הדין למד ממקורות מחקר את הדברים הבאים ומשתמש בהם בפסק הדין בציטוט הבא: "באנגליה -Whistleblowers שחיתויות במקום העבודה השורקים. כינוי זה היה נחלתם של אנשי המשטרה, אשר נהגו להזהיר את הציבור באמצעות שריקה במשרוקית. את התפקיד המסורתי הזה, ירשו חושפי השחיתויות אשר באים להזהיר מפני פגיעה ביושר ובטוהר המידות. העובדים משמיעים את השריקה עד שאי אפשר יותר שלא לשמוע אותה. וכשהיא נשמעת, תמיד יהיו כאלה שיבקשו להפסיקה ידי פיטורי השורק. אלו הסיכונים על שנוטלים על עצמם עובדים הבוחרים לשתף אחרים במידע מזיק בו הם מחזיקים בקשר למקום העבודה. " ד' אילן, חושפי שחיתויות ובתי הדין לעבודה: האם נשמעת השריקה? מכון ירושלים לחקר ); עו"ד נועה אלסטר, הגנה 2003( ישראל חוקתית על זכויות עובדים: יכולת השריקה להישמע, בחינת ביקורתית של דרישת הקשר הסיבתי בעת חשיפת שחיתויות במקום http://www.ti-israel.org/?Cate העבודה .)goryID=301&ArticleID=1991 החושפים עובדים, נקראים

"החשיבות בחשיפת השחיתות ובהענקת גיבוי חברתי ומשפטי לחושפי מעשי השחיתות נובעת מן האיום הטבוע בתופעת השחיתות עצמה, אשר מכרסמת בערכי הנאמנות והסולידריות מבחינה תרבותית וחינוכית וגורמת לשחיקה ממוטיבציה של הפרט לתרום לחברה. ללא "מתריעים בשער" החושפים מעשי שחיתות, קשה יהיה להיאבק 17365-11-11 ) בנגע השחיתות". (ר' עע (ארצי ))2014( ג'קלין סויסה - עיריית יהוד בית הדין בחן את התקיימות הדרישה בחוק לעניין התיישנות עילה לפי חוק המורכבת בין היתר מדרישת סמיכות זמנים עד שנה אחת בין הגשת התלונה לרשות לבין הגשת התובענה לבית הדין בגין פגיעה בעובד, עקב אותה תלונה. הוכחה של פגיעה לכאורית ברורה ונראית לעין. עמידה במועד הקבוע בחוק להגשת התלונה והגשתה בתום לב לרשות המוסמכת. נקבע, כי העובד לא עמד בתנאים המצטברים הואיל והתביעה הוגשה כשנתיים לאחר חלוף מועד תקופת ההתיישנות ולכן רכיב זה נדחה. לעניין פיצוי בגין נזק שאינו ממוני נקבע כי הוא נועד לפצות את העובד על עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב כך שהמעסיק הפר את חובת תום הלב כשלא ניתנה לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו טרם פיטוריו. בפרשת מני נפתלי דן בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כב' הנשיאה בדימוס דיתה פרוז'נין) בשאלה מכח מה זכאי התובע לפיצוי מקום בו הוכחה מסכת של התעמרות. בעניין זה קבע בית הדין כי מאחר ולא נמצא מקור נורמטיבי חוקי מכוחו ניתן לחייב מעסיק בתשלום פיצוי לעובד שהוכיח כי התעמרו בו, יש לפסוק לזכות התובע פיצוי בגין עגמת נפש, לפיכך, קבע בית הדין האזורי כי הואיל ונקבע פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל התעמרות בעבודה אין מקום לפסוק לו, בנוסף, גם פיצוי בגין עגמת נפש.

2021 פברואר 336 + נטו

משפט עבודה

18

הייתה נכונה כך שישולם לעובד פיצוי בסך כולל ש"ח בגין הרכיב שהתקבל בבית הדין 100,000 של האזורי. ו- ע"ע 11912-08-17 תקציר סע"ש , בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, על ידי 20 הנשיאה, כבוד השופטת ורדה וירט ליבנה, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופטת חני אופק גנדלר, המערער: דני בן שלמה, המשיבה: מדינת ישראל- 28.07.2020 - ניתן ב , משרד הביטחון 33260-03-

בבית הדין הארצי ערער העובד על גובה הפיצוי שנפסק לו בטענה שבית הדין האזורי הפחית בגין , וכן על גובה 20% "אשם תורם" שלו בגובה של הפיצוי שנפסק, בעיקר על כך שבית הדין האזורי לא התייחס לכך שהעובד כימת את תביעתו לאחר שהפחית את הסכום הכולל של תביעתו בגין רכיב ורכיב עגמת הנפש ₪ 100,000 ההתנכלות לסך של ש"ח נוספים. נקבע כי יש לעלות 100,000 בסך של את סכום הפיצוי שנפסק לעובד היות שהחלוקה הפנימית שביצע בית הדין בתוך רכיבי התביעה לא

2021 פברואר 336 + נטו

19

ביטוח לאומי

ספורטאית בקבוצה מקצועית שנפגעה באימון הוכרה כעובדת וזכאית מהביטוח הלאומי לדמי פגיעה מתאונת עבודה

| עו"ד אסף ברנזון |

שהתאונה קרתה במהלך אימון מקצועי אך התובעת לא דווחה כעובדת למוסד לביטוח לאומי על ידי הקבוצה. בית הדין קיבל את תביעתה וקבע כי עמדה בהגדרת הביטוח הלאומי לספורטאית מקצועית שהיא העסקה בפעילות ספורטיבית במסגרת אגודת ספורט בענף מסוים ושנחתם ביניהם מראש "הסכם העסקה בכתב". ליאור קרני - המוסד לביטוח 12278-12-18 )' בל (חי לאומי לפני כבוד הנשיא אלכס קוגן.

שחקנית מן המניין בקבוצת כדורעף עירוני שהשתתפה בשמונה אימונים בשבוע ושיחקה בליגת העל של הענף נפגעה במהלך אימון. נחתם הסכם העסקה בינה לבין הקבוצה, בו התובעת התחייבה לשמור על אורח חיים ספורטיבי, שלא לנהל משא ומתן עם קבוצה אחרת, לבקש אישור להופעה בפרסומת מסחרית וקיבלה על פיו שכר עבודה חודשי .₪ 500 בסך המוסד לביטוח הלאומי דחה את תביעתה וקבע כי לא התקיימו יחסי עבודה בינה לבין הקבוצה ולא הכיר בה כנפגעת תאונת עבודה. לא הייתה מחלוקת

הכותב ממשרד ברנזון ושות' עורכי דין

2021 פברואר 336 + נטו

ביטוח לאומי

20

דמי לידה בתקופת הקורונה - שינויי חקיקה מטיבים

| רו"ח אורנה צח-גלרט, חיים חיטמן, רו"ח (משפטן) ישי חיבה |

● תקופת אכשרה – אם שולמו בעד מבוטחת דמי ביטוח משכרה כעובדת שכירה או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית בעד החודשים שקדמו ליום 14 חודשים מתוך 10 החודשים 22 חודשים מתוך 15 הקובע או שקדמו ליום הקובע – תהא המבוטחת זכאית שבועות; מבוטחת 15 לתשלום דמי לידה בעד חודשים שקדמו 14 חודשים מתוך 6 שצברה ליום הקובע – תהא זכאית לתשלום דמי לידה שבועות. 8 בעד ● "היום הקובע" – היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהיריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי הלידה. ● עובדת עצמאית מקבלת דמי לידה לפי בסיס ההכנסה ברבעון שקדם ללידה או ברבעון בתקופה המקבילה בשנה הקודמת, כגבוה ביניהם. ● לפי חוק עבודת נשים, מעסיק אינו רשאי להעסיק עובדת בזמן חופשת לידה ולכן עובדת בחופשת לידה אינה זכאית לקבל דמי אבטלה.

תוקן חוק הביטוח הלאומי (תיקון 12/1/2021 ביום . התיקון קבע 2021- – הוראת שעה), התשפ"א 223 כי נשים מובטלות שילדו במהלך משבר הקורונה ואינן עונות על תנאי הזכאות לדמי לידה מלאים, או שאינן זכאיות לדמי לידה כלל, ועקב הלידה אינן יכולות להמשיך לקבל דמי אבטלה – יקבלו דמי לידה או תשלום מיוחד אחר בתקופת חופשת הלידה וההורות. עוד קבע החוק כי יולדת עצמאית שילדה תקבל דמי 30.6.2021 ועד 1.1.2021 בתקופה שמיום לידה לפי הרבעון שלפני הלידה, או לפי התקופה , כגבוה. 2019 , או בשנת 2020 המקבילה בשנת תיקון החוק חל על כל מקבלי דמי הלידה וההורות, לרבות אבות בתנאים שבחוק, הורים מאמצים, הורים פונדקאים והורים במשפחות אומנה. על פי התיקון בחוק, תשלומים מכוחו ישולמו לא .12/3/2021 לפני 223 רקע חוקי לפני תיקון ● חוק הביטוח הלאומי (להלן: "החוק") קבע כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") ישלם למבוטחת (עובדת שכירה ועובדת עצמאית) דמי לידה בעד פרק הזמן שבו בשל ההיריון או הלידה אין היא עובדת או מועסקת במשלח ידה.

ornazachcpa@gmail.com הכותבים - אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי www.ahec-tax.co.il רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ חיים חיטמן - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ

2021 פברואר 336 + נטו

ביטוח לאומי

21

● (א) לחוק שעיקרו זכאות ליולדת 57 הוסף סעיף חלף דמי אבטלה: מבוטחת שילדה/ תלד , ולא 30/6/2021 עד 1/3/2020 בתקופה שמיום צברה תקופת אכשרה כלל (ולכן במצב החוקי שהיה קיים לא הייתה זכאית כלל לדמי לידה) או צברה תקופת אכשרה חלקית בלבד (ולכן במצב החוקי שהיה קיים הייתה זכאית לדמי לידה חלקיים), והייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה לפני יום הלידה, תהא זכאית כדלקמן: ● ככל שלא צברה תקופת אכשרה: תקבל השבועות מיום 15 תשלום מיוחד במשך הלידה, השווה לדמי האבטלה שהייתה ממשיכה לקבל אילו לא ילדה. ● ככל שצברה תקופת אכשרה חלקית: תקבל שבועות, ורק ביתרת 8 דמי לידה במשך שבועות נוספים), תהיה זכאית 7( התקופה לתשלום מיוחד שווה ערך לדמי האבטלה שהייתה מקבלת בתקופה זו אילו לא ילדה. המל"ל ישלם את דמי הלידה ואת התשלום המיוחד גם 12/3/2021 לזכאיות באופן אוטומטי החל מיום עבור תקופה קודמת, ואין צורך לפנות אליו בנושא. באשר לעובדות עצמאיות – שילדו במהלך התקופה , יחושבו דמי הלידה 30/6/2021 עד 1/1/2021 שמיום שלהן בהתבסס על הכנסתן לפי השומה של שנת ,2021 או המקדמות של שנת 2020 או של 2019 כגבוה ביניהם. בשולי הדברים בהוראה שפרסם המל"ל באתרו מצוין כי:

שילוב ההוראות החוקיות הקיימות מביא לתוצאות הבאות: ● מבוטחת שקיבלה דמי אבטלה לפני הלידה ולא צברה תקופת אכשרה מלאה או חלקית, תקבל דמי לידה חלקיים בלבד, אם בכלל. ● מבוטחת שהפסיקה לעבוד עוד טרם הייתה בהיריון, אינה זכאית כלל לדמי לידה. ● נשים עצמאיות שהכנסתן נפגעה קשות בשל , שילדו 2021- ו 2020 משבר הקורונה בשנים , הבסיס לדמי הלידה שלהן יהיה 2021 בשנת נמוך, ולכן דמי הלידה ישקפו את ההכנסה הנמוכה. ● בנסיבות הזמן והקורונה, המחוקק מגמיש את הדרישות לגבי יולדות, כהוראת שעה, כפי שיפורט: א לחוק שעיקרו זכאות לדמי 49 הוסף סעיף לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה: מבוטחת שילדה/ תלד בתקופה שמיום , הפסיקה לעבוד טרם 30/6/2021 עד 1/8/2020 היותה בהיריון ולכן אין לה יום קובע, והייתה זכאית לדמי אבטלה עד יום הלידה – תהא זכאית לדמי לידה. היום הקובע לפי תיקון החוק למבוטחת שעמדה בכל התנאים האלה, הוא היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה לפני הלידה. כלומר, היא תהיה זכאית לתשלום דמי הלידה לפי בסיס ההכנסה שלפני שהופסקה עבודתה בשל הקורונה. עיקרי השינוי לעובדות השכירות ●

2021 פברואר 336 + נטו

ביטוח לאומי

22

נדחתה תביעת עובדת להכרה בליקוי נפשי כפגיעה בעבודה

| עו"ד מעיין קישלס |

זה התרחש תוך כדי ועקב העבודה, שהרי בין היתר נדרשה במהלכו חלוקה מחדש של המטלות בין חברי הצוות. זאת ועוד, טענה העובדת, כי גם ביקור העובדת א' היה במסגרת העבודה, בשעות העבודה ועם החברים לעבודה. מנגד המוסד, תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי אשר לא נתן אמון בגרסת העובדת עקב סתירות פנימיות רבות. מבחינה משפטית, נטען כי עצם הצער על חברתה שחלתה אינו יכול להיחשב כאירוע מיוחד בעבודה. פסק דין בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור ופסק, כי בהתאם לפסיקה על מנת להכיר בפגיעה נפשית בעבודה יש צורך להצביע על אירוע מיוחד בעבודה. "סיווג האירוע כ"אירוע מיוחד" מצריך קיומם של שני תנאים מצטברים כמותיים באופיין: האחד בעל אופי אובייקטיבי, המחייב קיומה של חריגה (ולו במידה מסוימת) משגרת העבודה הרגילה במקום העבודה. ואילו השני בעל אופי סובייקטיבי, המחייב קיומה של השפעה נפשית אפשרית של האירוע על המבוטח הספציפי (אף היא לפחות במידה מסוימת). בהתאם לכך ההערכה הנוגעת לסיווג האירוע "כאירוע מיוחד" כפי שהיא נעשית בשלב הראשוני של בירור התביעה, טרם למינוי מומחה רפואי, מבטאת למעשה שקלול לכאורי "על פני הדברים" של שני גורמים: ההיקף המוערך של התנאי האובייקטיבי, הנוגע למידת הריחוק של

העובדות המערערת פלונית (להלן: "העובדת") הגישה תביעה להכיר בליקוי נפשי בו לקתה כפגיעה בעבודה. העובדת הועסקה כמזכירה מזה שנים רבות. כאשר, אחת מחברותיה לעבודה של העובדת, העובדת א', חלתה בסרטן ומשכך נעדרה מהעבודה למשך מספר שבועות, מבלי שהעובדת הייתה מודעת לסיבת כונס מפגש של 1.8.10 ההיעדרות המדויקת. ביום צוות העובדים (להלן: "מפגש הצוות") בו הודע על מחלתה של העובדת א' ועל הצורך לארגן את העבודה בהתחשב בהיעדרותה. לטענת העובדת, חשה זעזוע עמוק כתוצאה מכך והיא סובלת מאז מהתקפי חרדה ודיכאון. העובדת אף ציינה, כי בשלב כלשהו לאחר מכן אף ביקרה את העובדת א', ככל הנראה לאחר ניתוח שעברה. העובדת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") במסגרתה ביקשה להכיר בליקוי הנפשי בו לקתה כפגיעה בעבודה נוכח היותו תוצאה של אירוע מיוחד בעובדה – מפגש הצוות. המוסד דחה את תביעתה מהטעם שלא הוכח אירוע תאונתי בעבודה ועל כן, העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי, אשר נדחתה ומכאן הערעור. העובדת טענה, כי עד למועד בו נודע לה על מחלתה של א' לא סבלה מבעיה נפשית כלשהי, ולאחריה נגרמו לה קשיים נפשיים מורכבים ונפגע התפקוד שלה. לטענתה, יש לראות במפגש הצוות כאירוע מיוחד שגרם למצבה הנפשי, ואף אין חולק שמפגש

הכותבת – ממחלקת "כל עובד" מבית חשבים.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2021 פברואר 336 + נטו

ביטוח לאומי

23

בה לקתה העובדת א' (עובדה שלא הוכחה) וגם אם היו יוצאים מנקודת הנחה כי מבחינה אובייקטיבית מפגש הצוות בו דווח על מחלתה של א' יכול להיחשב כאירוע "מיוחד" עבור כל אחד מעובדי הצוות ששמע על כך ופנה לטיפול נפשי חודשים לאחר מכן (נקודת הנחה שאינה נקייה מספקות) וגם אם היו יוצאים מנקודת הנחה כי צער על עמיתה לעבודה שחלתה (בשילוב תהליכים נפשיים פנימיים, לרבות מחשבות העובדת בדבר השלכה אפשרית על מצב בריאותה שלה) עשוי להוות אירוע "עקב" העבודה אין ראיות (מלבד עדותה של העובדת, שבית הדין האזורי לא נתן בה אמון) המלמדות על תגובה נפשית כלשהי מצד העובדת למפגש הצוות, המצדיק לראותו כאירוע מיוחד. בית הדין אף ציין, כי פנייתה הראשונה של היינו 12.11.10 העובדת לטיפול נפשי היה רק ביום למעלה משלושה חודשים לאחר מכן. לאור כל האמור, בית הדין הגיע למסקנה, כי הן בשל קביעת בית הדין האזורי כי במפגש הצוות לא נמסר מידע חדש שלא היה ידוע לעובדת לאורך שבועות ארוכים קודם לכך והן בשל כך שלא הובאה כל ראיה לכך שמפגש הצוות טלטל את העובדת מבחינה נפשית, לא ניתן להכיר במפגש הצוות כפגיעה בעבודה. למען הסר ספק, בית הדין אף הוסיף, כי גם בביקור העובדת אצל א' לא ניתן לראות כאירוע מיוחד והפנה לקביעתו של בית הדין האזורי ולפערים המהותיים בין הגרסאות- לרבות מיקום הפגישה, בבית חולים או בביתה של א' ומה התרחש במהלכה לא ניתן לקבוע עובדתית כי ביקור כזה אכן התרחש וממילא גם לא ניתן לראות בו כאירוע מיוחד. לאור כל האמור התביעה נדחתה. , בבית הדין הארצי לעבודה, על 34274-10-19 עב"ל ידי הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח והשופטת סיגל דוידוב - מוטולה, המערערת: פלונית, המשיב: המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב- 5.8.2020

האירוע משגרת העבודה הרגילה (וזאת, בהתבסס על "ניסיון החיים", ככל שיש בו ללמד על השפעה נפשית אפשרית של האירוע המדובר על "מבוטח סביר" בנסיבות דומות) וההיקף המוערך של התנאי הסובייקטיבי של המבוטח לאותו אירוע ולעוצמתה של אותה תגובה). עם זאת, נוכח ההכרה במגבלותיה של יכולת ההערכה הראשונית הנוגעת למידת החריגות או הייחוד של האירוע, בהיבט האובייקטיבי והסובייקטיבי כאחד, ונוכח ההכרה בכך שיכול ובמקרים מסוימים יתעורר קושי להעריך, ללא סיוע של מומחה רפואי, האם האירוע המדובר עלול לגרום, על פני הדברים, לדחק נפשי בכלל (התנאי האובייקטיבי) ו/או האם הוא עשוי היה לגרום לדחק נפשי אצל המבוטח הספציפי (התנאי הסובייקטיבי) או כיצד יש לשקלל בין השניים - הרי שיש ללכת בנתיב שהותווה זה מכבר במקום בו מקנן ספק או קושי באשר לסווג האירוע. נתיב המוביל למינוי מומחה רפואי, חלף הדחיה של התביעה על סיפה, בנסיבות של ספק בדבר 50727- ) . (עב"ל (ארצי "חריגות" או "ייחוד האירוע" .))23.11.15( פלוני – המוסד לביטוח לאומי 09-14 עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי אין להכיר בפגיעה 60826- נפשית על פי תורת המיקרוטראומה (עב"ל משה ניקי גולן- המוסד לביטוח לאומי 09-14 .))14.9.16( במקרה שלפנינו, העובדת טענה לאירוע מיוחד אחד – מפגש הצוות, לצורך דיווח על מחלתה של העובדת א' וארגון מחדש של העבודה כתוצאה מכך. עם זאת, בעדותה של העובדת נמצא כי ידעה על מחלתה של העובדת א' גם אם לא על סוג המחלה המדויק- לאורך כחודשיים טרם מפגש הצוות וכבר מטעם זה לא ניתן לראות באירוע האמור כאירוע "מיוחד" אלא לכל היותר כמתח מתמשך. זאת ועוד, בית הדין ציין, כי גם אם היה יוצא מנקודת הנחה, כי במהלך מפגש הצוות היה נמסר מידע חדש על המחלה הספציפית

2021 פברואר 336 + נטו

ביטוח לאומי

24

נדחה ערעורו של מבוטח על ההחלטה כי אינו זכאי לקבלת דמי אבטלה – לא הוכח כי התקיימו יחסי עבודה בינו לבין חברה המצויה בבעלות הוריו - פס"ד אדר עציוני

ביצוע העבודה, והמערער לא הציג ראיות חיצוניות אובייקטיביות לכך שאכן עבד בחברה. עוד נקבע כי לא הוצגו ראיות המלמדות על נחיצות התפקיד בתקופת העסקתו של המערער וכי לא שולמו למערער הוצאות נסיעה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים, וכן לא שולם לו פדיון חופשה. המערער טען כי הכרעתו של בית הדין קמא היא "שגויה ובלתי סבירה", וכי בית הדין קמא התעלם כליל מהראיות שלפניו, מהן הוכח כי מדובר בעבודה שנעשתה בשכר. עוד נטען כי בית הדין קמא נקט גישה מחמירה, והציב רף ראייתי מופרך ובלתי סביר. נוסף על כך, קביעות בית הדין בעניין זה הן ארכאיות ואינן תואמות את המציאות שלפיה עובדים רבים עובדים מביתם בעת שעבודתם אינה מחייבת נוכחות יומיומית במקום עבודתם. המערער הוסיף וטען כי ההטבות בעין שקיבל הן שוות ערך לתשלום שהגיע לו בעד פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות, ובכל מקרה זכותו של עובד לדמי אבטלה אינה נשללת בשל אי תשלום זכויות סוציאליות על ידי המעסיק; מכלל הראיות והעדויות עולה כי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה התקיימו יחסי עבודה בין המערער לבין החברה, שכן הוכחו הן תשלום שכר באופן קבוע והן ביצוע עבודה מקצועית, ואין לשלול את מעמדו של המערער כ"עובד" רק בשל הקרבה המשפחתית לבעלים של העסק שבו עבד.

בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור שהגיש מבוטח על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה שבה נדחתה תביעתו לדמי אבטלה מאחר שלא הוכח כי התקיימו יחסי עבודה בינו לבין חברה המצויה בבעלות הוריו. נקבע כי אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין קמא, המבוססת על התרשמותו הבלתי אמצעי מעדויות המבוטח ואביו ומהראיות שהיו לפניו. רקע עובדתי עסקינן בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, שבו נדחתה תביעתו של המערער לדמי אבטלה בשל היעדר תקופת אכשרה, מהטעם שלא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין חברה המצויה בבעלות הוריו. לגרסת המערער, הוא הועסק כעובד שכיר בחברה בבעלות הוריו. באשר להיקף עבודתו העיד המערער בתצהירו כי עבד בהיקף של כחצי משרה, ארבע שעות ביום, ותמורת עבודתו שולם לו שכר שממנו נוכו ניכויי חובה - מס הכנסה וביטוח לאומי. משהושלמה עבודתו לגבי הנכסים שעליהם עבד ולא היה עוד צורך בתפקיד שלו בחברה פוטר מעבודתו בחברה. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי לא עלה בידי המערער להוכיח שהיה "עובד" בחברה, בין היתר מן הטעמים הבאים: היקף שעות עבודתו של המערער לא הוכח, קיימת אי בהירות באשר למקום

תקציר פסק הדין – באדיבות מאגר המידע המשפטי "דינים ועוד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2021 פברואר 336 + נטו

ביטוח לאומי

25

צורך בעבודתו. ואולם לא הוצגו ראיות כלשהן על פעילותה של החברה לפני תחילת תקופת העסקתו של המערער, במהלכה ולאחר סיומה, וכן לא הוצגו ראיות לתמיכה בטענותיהם הכוללניות של המערער ואביו בדבר התרחבות פעילות החברה בשנים קודמות להעסקתו, וכן ראיות להוכחת הסיבות שעל פי הנטען הביאו לסיום עבודתו של המערער. זאת ועוד, נפסק כי אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין קמא, המבוססת על התרשמותו הבלתי אמצעי מעדות המערער ואביו והראיות שהיו לפניו, ועל העדויות והראיות שלא הובאו לפניו, ולפיה המערער לא הוכיח את קיומם של יחסי עבודה בינו לבין החברה, וכפועל יוצא מכך לא צבר תקופת אכשרה הנדרשת לצורך תשלום דמי אבטלה. סוף דבר הערעור נדחה. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי המערער ישלם למל"ל שכר טרחת עורך דין בסך של ש"ח. 4,000 , בבית הדין הארצי 3767-10-19 תקציר עב"ל לעבודה, לפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן, נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר, נציג ציבור (מעסיקים) מר דורון קמפלר, המערער: אדר עציוני, המשיב: 2020 נובמבר 29 המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום

המל"לטען כי אין מקוםלהתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין קמא שלפיה לא התקיימו יחסי עבודה בין המערער לבין החברה, קביעה המבוססת על התרשמותו הבלתי אמצעית של בית הדין קמא מעדויות המערער ואביו ומכלל הראיות שבתיק. זאת במיוחד נוכח העובדה שבהתאם לפסיקה בעת שמדובר בטענה ליחסי עבודה בין קרובי משפחה חלות אמות מידה ראייתיות מחמירות; מהראיות עולה כי לא מדובר בהעסקה אמיתית אלה בפיקציה. דיון משפטי בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור בקבעו כי הכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה הבלתי אמצעית מן העדויות והראיות שהיו בפניה, אלא במקרים חריגים; בענייננו, בית הדין קמא פירט בפסק דינו מדוע אינו מקבל את גרסתם של המערער ואביו בדבר קיום יחסי עבודה בין המערער לבין החברה, ולא נמצא מקום לחרוג מהכלל ולהתערב בקביעתו העובדתית. עוד נקבע כי המערער החל לעבוד בחברה לאחר שסיים תקופת אבטלה, ולאחר סיום עבודתו בחברה שב ותבע דמי אבטלה. בנסיבות אלה, היה מצופה כי המערער ואביו יציגו ראיות שמהן ניתן ללמוד על הצורך בעבודתו של המערער בחברה דווקא בתקופה שבה הועסק בחברה, ועל השינויים שחלו עובר לסיום עבודתו וגרמו לכך שלא היה עוד

2021 פברואר 336 + נטו

ביטוח לאומי

26

נדחתה תביעת חברה לביטול חוב דמי ביטוח בגין שיהוי – לא בוסס שיהוי המאיין את גביית קרן החוב בדמי הביטוח - פס"ד יפית מנגל

| עו"ד שוש גבע |

חיוב זה נוצר לטענת המל"ל בשל כך שהחברה מימנה את הוצאות אחזקת הרכבים שהיו בשימושה, אך לא זקפה שווי רכב צמוד לשכרם, כמתחייב מהוראת ) לפקודת מס הכנסה ומתקנות מס הכנסה. 2(2 סעיף לפיכך, לא נוכו דמי ביטוח מהכנסת עבודה זו, לחוק. 344 כמתחייב מהוראות סעיף המערערת הגישה לאגף ביקורת ניכויים במוסד, "הודעת ערר" על סכומי החיוב בגין שווי השימוש נטען 2015 ברכב וכן על סכום הקנס. בהמשך בשנת כי ההחלטה על ביקורת ניכויים היא חלק ממסע נקמה אישי, לא על פי הדין ולא על פי כללי מנהל 2005- תקין. כמו כן, הביקורת מתייחסת לשנים שנים, כך 14 , היינו לתקופה שתחילתה לפני 2001 שמעבר לחוסר סבירותה של הדרישה בשל חלוף הזמן, הרי כבר בעת משלוח הקביעה בביקורת זו, שומות הניכויים של החברה סגורות. המשמעות היא כי "הקביעה" בביקורת זו סותרת את שומות הניכויים של החברה ואינה עולה עם סמכותם לפי החוק. כל זאת על רקע העובדה כי כל השנים ישב המל"ל בחיבוק ידיים, סירב למנות ועדות שומה וכיום "מעלה מהאוב" חיובים המתייחסים לשנים היסטוריות, בלא כל הצדקה: לא מכוח הדין, לא מכוח סמכותם בחוק ולא מכוח כללי מנהל תקין. לפיכך, ראוי כי "החיוב" בספרי המל"ל יבוטל. בית הדין האזורי דן תחילה בטענות מקדמיות מצד הצדדים. כך נדחתה טענת המערערת ולפיה המל"ל ביצע את הביקורת בספרי החברה לא כדי לגבות דמי ביטוח, אלא ממניעים פסולים על רקע פעילותה של עו"ד מנגל בהצפת כשלים בפעילות המל"ל אל מול

בית הדין הארצי לעבודה דחה תביעת חברה לביטול חוב דמי ביטוח בגין שיהוי. נקבע כי בשים לב לטיבם של דמי הביטוח (תשלום חובה) ותכליתם (מקור מימון הגמלאות) הרי שלא על נקלה ייחשב שיהוי לכזה המאיין את הגבייה. זאת, כיוון שיש לנקוט משנה זהירות טרם תיקון עוול הכרוך בשיהוי בעוול לקופת הציבור. השאלה המשפטי, הרקע העובדתי וטענות הצדדים עסקינן בשני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה שבו נדחתה תביעת המערערת בעב"ל לביטול חוב דמי ביטוח. המערערת 26486-10-19 היא חברה שפעלה בשנים הרלוונטיות תחת השם שינתה 2010 י.ד. קידום ייעוץ כלכלי בע"מ. בשנת המערערת את שמה ל"יפית מנגל חברת עו"ד" אשר עסקה בייצוג משפטי לרבות בתחום הגבייה ממעסיקים. כתוצאה מביקורת אשר נערכה בשנת , הוצאה לחברה קביעה לתשלום דמי ביטוח 2007 אשר כללה כמה סעיפי חיוב בגין שווי רכב צמוד ובגין פריסת שכר. חיוב דמי הביטוח בגין פריסת השכר נבע מניכוי דמי .2005- ו 2004 ביטוח שגויים לעובדת החברה בשנים החברה לא ערערה על החיוב בסעיף זה. חיוב דמי הביטוח בגין שווי רכב התייחס לארבעה רכבים אשר היו בבעלות מר דן מנגל, שהוא ואשתו בעלי השליטה בחברה. שווי רכב חושב על פי קבוצת המחיר שנקבעה לרכבים בתוספת לתקנות התעבורה, בהתאם לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב).

2021 פברואר 336 + נטו

ביטוח לאומי

27

2017 הערר הוגש באיחור ובמאי 2016 , בשנת 2008 הערר הוגש מבלי שנטענו בו טענות לגופו של עניין. נוסף על כך, עדותה של עו"ד מנגל לא הייתה אחידה בנושא המסמכים שהיו חסרים והיא השתנתה חליפות. המערערת לא הסתירה את מורת רוחה מהרכב ועדת השומה, פנתה לבית הדין ולבג"ץ בנושא ועדות השומה בשם חברות שונות אך לא עשתה כן בשמה. בית הדין מצא כי החלטת פקידת ההשגות סבירה. המערערת טענה כי היה על בית הדין לבחון את השאלה האם שיהוי של המוסד במשך שבע שנים בטיפול בהשגה שהוגשה כדין היה סביר או שהוא מחייב לבטל את דרישת התשלום ו/או לראות בהשגה כאלו התקבלה. החברה הפנתה לחקיקה ולפסיקה ולפיה פניות של נישומים שלא ייענו בזמן יגרמו לביטול השומה ולקבלת עמדת הנישום. לחוק בנוסחו המתוקן, 359 החברה הפנתה לסעיף שאמנם לא חל על המקרה, אך נקבע בו כי לפקיד ההשגות זמן מקסימלי של שלושה חודשים להשיב על ההשגות ולכל היותר ניתן להאריך זאת בשלושה חודשים נוספים. בערעורו טען המל"ל כי תביעת המערערת התיישנה, והיא 2008 שכן קביעת דמי הביטוח ניתנה בשנת הגישה את תביעתה לבית הדין האזורי בחודש יולי . משלא כוננה ועדת השומה במשך שנים, יכולה 2016 הייתה המערערת לפנות לגורמים בתוך המוסד או לבית הדין. המערערת עמדה על זכותה להגשת ערר לוועדה, אך משזו קמה, לא אצה לה הדרך להגיש את הערר והיא אף הטילה ספק בסמכות הוועדה לדון בטענותיה. גם הודעת המל"ל לפיה החוב השנוי במחלוקת יוקפא, אין בכוחה לעצור את מרוץ ההתיישנות. נוסף על כך, לא הגישה המערערת ערר מנומק שממנו ניתן היה להבין מהן הטענות לגופו של החוב. המל"ל הוסיף כי קשה לקבל טענה בדבר שיהוי ממשי, עת המערערת הייתה זו שביקשה כי הטיפול בהשגה יעוכב עד להקמת ועדות השומה.

המעסיקים. בית הדין האזורי ציין כי טענה זו לא הייתה חלק מהפלוגתות בתיק - המערערת היא אחת מאלף מעסיקים ויותר שנערכה בעניינם ביקורת, ולא הוכחו שיקולים זרים. המל"ל טען כי המערערת הייתה יכולה להעלות את טענותיה העובדתיות והמשפטיות בעניין החיוב בדמי הביטוח, אך היא לא עשתה כן, ועל כן משתכללת קביעת פקיד הגבייה והופכת סופית. משכך נעדר בית הדין סמכות עניינית לדון בטענותיה העובדתיות של המערערת, ולכל היותר יהיה מוסמך לדון בשאלות משפטיות בלבד. גם בנוגע לטענה זו ציין בית הדין כי זו לא נכללה בגדר הפלוגתות ואינה נובעת מהן ועל כן יש לדחותה. נוסף על כך נקבע כי משפקידת ההשגות הוציאה החלטה מלפניה, תוך שהפנתה את המערערת לבית הדין, אין מניעה לדון בתביעה. ואולם, משלא הוגשה השגה לגופן של הקביעות, הדיון הוגבל לנושאי ההשגה בלבד. בית הדין מצא כי קיים פגם מהותי באי כינונה של ועדת השומה על פני תקופה ארוכה. פגם זה הוביל, הלכה למעשה, להפרת חובת גביית החוב לדמי ביטוח במהירות הראויה. הוכח כי המוסד המשיך לגבות את חובותיו מהמעסיקים במסגרת השגות שהוגשו, אף אם אלו לא נדונו בפני ועדת שומה. עם זאת, לא הוכח כי קיימת מדיניות של המל"ל המלמדת על ויתור על החוב או זניחת גבייתו, מה עוד שהמל"ל הודיע על הקפאת החוב. בית הדין דחה עוד את טענת המערערת לנזק ראייתי. משהוקפא החוב, היה על החברה לצאת מנקודת הנחה כי בבוא העת, עם כינונה של ועדת השומה, היא תידרש למסמכים אשר היו באמתחתה או אצל רואה החשבון של החברה, ועל כן היה עליה לאצור מסמכים אלה. נקבע כי המערערת לא הוכיחה כי שינתה את מצבה לרעה עקב השינוי, כאשר ממילא לא חלקה על עצם החיוב בגין שווי רכב ולגבי פריסת שכר לא הוגשה כל השגה. בית הדין התרשם כי המערערת עשתה כל שלאל ידה כדי שוועדת השומה לא תדון בעניינה. היא לא הגישה ערר מנומק בשנת

2021 פברואר 336 + נטו

ביטוח לאומי

28

2010 אשר לטענה העובדתית כי המוסד ויתר בשנת על גביית חוב דמי הביטוח נקבע כי דינה להידחות. בית הדין האזורי קבע ממצא עובדתי כי המל"ל לא ויתר על גביית דמי הביטוח בהתאם לשומה שערך בעקבות ביקורות הניכויים, אלא היה נכון להקפיא את ביצוע התשלום עד לכינונן של ועדות ההשגה. דמי הביטוח הם תשלום חובה, ומבחינה חוקית אין בידי המל"ל לפטור מבוטח מהם, אלא מכוח סעיף לחוק הביטוח הלאומי. למותר לציין כי לא 370 370 נטען שהוגשה מטעם המערערת בקשה לפי סעיף לחוק, וממילא המל"ל לא נתן פטור מכוחו. המל"ל אך הסכים לעכב את ביצוע התשלום לצורך השגה בפני ועדת שומה, שאותה עת טרם כוננה. בשים לב לטיבם של דמי הביטוח (תשלום חובה) ותכליתם (מקור מימון הגמלאות) הרי שלא על נקלה ייחשב שיהוי לכזה המאיין את הגבייה. זאת כיוון שיש לנקוט משנה זהירות טרם תיקון עוול הכרוך בשיהוי בעוול לקופת הציבור. ממכלול הטעמים נקבע כי לא בוסס שיהוי המאיין את גביית קרן החוב בדמי הביטוח. נוסף על האמור נקבע כי יש לדחות את טענות המערערת כאילו בית הדין האזורי לא בחן במסגרת את טענותיה 2016 הדיון בתובענה שהגישה בשנת 2016 כנגד השומה לגופה. התובענה הוגשה בשנת לאחר כינונה של ועדת השומה, ולאחר ששלוש פעמים נשלח למערערת זימון לדיון בוועדת השומה, ומחדליה הדיוניים מנעו דיון לגוף העניין בוועדת השומה. עובר להגשת התובענה, לאחר שנשלחו שלושה זימונים לדיון בוועדת השומה והיא נקטה פעולות שנדרשה לשם קיום הדיון - מקבל עקרון הסופיות בנוגע לתוכן השומה משנה תוקף. משכך, קיום דיון לגוף השומה לראשונה בבית הדין - מצריך טעם ראוי ומבורר. לפנים משורת הדין, נתן בית הדין האזורי לחברה במהלך הדיון בפניו הזדמנות נוספת ללבן טענותיה לגוף השומה. נפסק כי המערערת נטלה סיכון בעת שהשליכה את יהבה על

לכך יש לצרף את אי הגשת הערר לוועדה, וכשכבר הוגש לא היה מנומק, וכאשר הוגש באופן מנומק כלל בעיקר טענות מנהליות ולא טענות לגוף החיוב. מכאן שמבחינת המערערת ועדת השומה לא הייתה אמצעי לבירור המחלוקת אלא כלי לדחיית התשלום, עיכובו והקפאתו. לפיכך השיהוי אינו מכיוונו של המוסד אלא מצידה ולא היה מקום לתת לה פרס בדמות הפחתת הריבית והקנס. בית הדין פסק: 348-347 כב' השופטים פסקו כי בהתאם לסעיפים לחוק הביטוח הלאומי, פקיד גבייה מוסמך 357- ו לקבוע את דמי הביטוח שבהם חב מבוטח/ מעסיק. בענייננו נקבעה החבות בדמי ביטוח בזיקה לביקורת 358 ניכויים שנערכה בידי המל"ל מכוח סעיף לחוק. דרכי ההשגה על השומה שנערכה, לרבות על לחוק 359 ממצאי בקורת הניכויים, נקבעו בסעיף לחוק) כנוסחם במועד שבו הוצאה 372 (עם סעיף .2008 לחברה הודעה בדבר חיוב בדמי ביטוח בשנת בתמצית, ההשגה נערכה בדרך של הגשת ערר לוועדת שומה. במשך שנים ארוכות חדלה מועצת המוסד כוננה 2015 מלמנות את ועדת שומה, ורק בשנת הוועדה. המחדל בהקמת ועדת השומה לא מנע את יישום התכלית המונחת ביסוד כינון הוועדה גם טרם כינונה, במובן זה שניתן היה להגשים תכלית זו באמצעות פנייה לערכאות שיפוטיות. למעשה המערערת לא חלקה על כך. התכלית המונחת ביסוד ועדת השומה היא קיום הליך ביקורת מעין שיפוטית בפני גוף עצמאי ובלתי תלוי, שאינו זרועו הארוכה של המל"ל, אלא המל"ל הוא בעל דין בפניו. תכלית זו הייתה אפוא ניתנת להגשמה באמצעות פנייה לבית הדין לעבודה, משמע, בתקופה שטרם כינון הוועדה לא היה חלל ריק שחייב הקפאת בירור החבות והתשלום, שכן היה בידי נישומים לפנות לבית הדין לעבודה ולהעמיד את חוקיות השומה לביקורת שיפוטית שם.