נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 מאי 328 + נטו

57

ביטוח

הנסיעה עובר לנפילת הרכב אין בו סיוע של ממש לתובעת, שכן המהירות האיטית מאוד לאו דווקא משתלבת עם מי שנסע לתומו באופן רציף מבלי לדעת על התהום ההולכת ומתקרבת. עוד הוסיף השופט שגם בעובדה שהמנוח היה איש משפחה מסור, אב לשתי בנות שבעצמו איבד את אמו ואביו בגיל צעיר, אין כדי לסייע לתובעת, כמו גם בעובדה שיום למחרת האירוע חל יום הולדתה של התובעת לכבודו שריין המנוח ביומנו שני ימי חופש. גם בעניין זה, סבר השופט, ניסיון החיים מלמד שאנשים נוטלים את חייהם גם כאשר הם בעצמם הורים לילדים וגם כאשר הם נשואים. אשר על כן, קבע השופט כי אין בכל הנתונים עליהם הצביעה התובעת כדי להטות את הכף לטובת האפשרות של אירוע תאונתי, וכי חומר הראיות שנסקר מציב מסה ראייתית קריטית המטה באופן משמעותי את הכף לטובת אפשרות ההתאבדות. מכאן, פנה השופט לבחון את טענות התובעת במישור המשפטי, לפיהן גם אם ייקבע שמותו של המנוח הוא פועל יוצא של מעשה אובדני, עדיין היא זכאית לתגמולי הביטוח מכוח הפוליסות משום שמדובר בפוליסות "ביטוח חיים" ומשכך אין תחולה לסייג לחוק 50 השולל כיסוי למעשה אובדני, וזאת מכוח חוזה הביטוח. לדברי השופט, עיון בפוליסות מלמד כי עסקינן בפוליסות לביטוח תאונה, והדורשות, כתנאי בלעדיו אין, קיום קשר סיבתי בין נזק הגוף או המוות לבין אירוע תאונתי בהכרח. בנוסף, בפסיקה נקבע כי עיקרון יסודי בדיני ביטוח הוא כי אם נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח, פטור המבטח מחבותו, ולכן כאשר אדם שם קץ לחייו, ככלל אין לומר כי התרחש מקרה ביטוח. עוד הוסיף השופט כי נסתם גם הגולל על פתח לחוק 50 המילוט שניסתה התובעת למצוא בסעיף חוזה הביטוח, הקובע כי "בביטוח חיים מגיעים תגמולי הביטוח גם אם האדם שחייו מבוטחים

אילת, ירד מדרך ראשית אל עבר דרך עפר שהיא בגדר "דרך לא דרך"; ונסע אל עבר רחבה שבסופו מצוי תהום, כאשר האזור מוכר לו היטב. המנוח עבר מחסום סלעים, תוך שהוא מתמרן או למצער נמנע מלפגוע בסלעים, והכל בתנאי חשכה. המנוח התקרב אל עבר פי התהום, עצר או האט עד מאוד את נסיעתו; עבר את התהום במהירות נמוכה מאוד, כשאינו חגור, ונסע אל עבר מוות וודאי. עוד צוין כי התובעת, כמעט באופן מיידי, חששה לחייו של המנוח, ביודעה את המצוקה הכלכלית אליה נקלע, ובהבינה שהתנהלותו היא חריגה ואינה שגרתית ועל כן הגיעה בסמוך מאוד לאחר מכן לתחנת המשטרה כשהיא בוכייה ונסערת ושכנעה את השוטרים, באופן חריג למדי בשים לב לפרק הזמן הקצר מאז נעדר המנוח, כי מדובר במקרה בו קיים חשש מיידי לחייו על רקע כוונה אובדנית. עוד התייחס השופט לנתונים אליהם הפנתה התובעת, המהווים לשיטתה אינדיקציות לכך שבעלה לא התכוון לשים קץ לחייו. בין היתר, נקבע כי מהעובדה שבכיסו של המנוח נמצאו כמה אלפי שקלים במזומן לא ניתן להסיק שהוא לא התכוון להתאבד, שכן ייתכנו הסברים אחרים כגון חוסר אפשרות (רגעית או בכלל) להפקיד מזומנים עת עמד המנוח בעמדה האוטומטית בסניף הבנק (להבדיל מהפקדת השיק). גם עצם העובדה שהמנוח לא הותיר אחריו מכתב התאבדות אינה מתקבלת, שכן לדעת השופט ניסיון החיים מלמד שאנשים נוטלים את חייהם גם מבלי להשאיר מכתבי התאבדות או רמז מראש על כוונתם, ובוודאי שאין לראות בכך דבר השולל את אפשרות ההתאבדות. אשר לעובדה שבמקום המשוער ממנו נפל הרכב נמצאו סימני בלימה, קבע השופט כי גם בהנחה שמדובר בסימני בלימה, הדבר אינו שולל מעשה אובדני, כאשר בהחלט ייתכן כי המנוח, בהגיעו לפי התהום, האט ואולי אף עצר, טרם התחיל בנסיעה מכוונת אל מותו הוודאי. גם הנתון של מהירות