נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 דצמבר 324 + נטו

ביטוח לאומי

44

● ● יצוין כי מבוטח שהייתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית, יראוהו לעניין תוספת זו כאילו הייתה לו הכנסה במשך כל השנה. ● ● מבוטח שהגיע לגיל פרישה, ויש לו הכנסות אקטיביות וזכאי לקבל קצבה יחסית, רשאי לבחור באחת משתי האפשרויות הבאות: . לקבל קצבת אזרח ותיק יחסית. 1 . לדחות את קבלת הקצבה, ולקבל קצבה 2 לכל שנה של דחיית 5% עם תוספת בשיעור הקצבה, ככל שיש לו הכנסה אקטיבית בגיל הפרישה. ● ● מי שהכנסתו מעבודה גבוהה מההכנסה המרבית כאמור, עשוי ליהנות מתוספת דחיית קצבה לכל שנה עד גיל הזכאות. התוספת המרבית לקצבת 8( 40% – שנות דחיה) ולאישה 3( 15% - גבר שנות דחיה), תלוי בחודש לידתה. ונמחיש: שנות ביטוח, דחה את הקצבה 25 גבר שצבר לפחות בגיל פרישה בשל הכנסות גבוהות עד גיל הזכאות, והיו לו הכנסות אקטיביות בגיל פרישה, זכאי ש"ח לחודש למשך כל 350- לתוספת מרבית של כ חייו. אישה במצב דומה, עשויה ליהנות מתוספת חודשית ש"ח למשך כל חייה. 930- מרבית של כ

עבודה בחו"ל ככלל, תושב ישראל שעובד בחו"ל (כשכיר אצל מעסיק זר, או כעצמאי בתנאים מסוימים), תיחשב הכנסתו לעניין תשלום דמי ביטוח כהכנסה שאינה מעבודה שחייבת בדמי ביטוח כהכנסה פסיבית. סיווג ההכנסות כאמור כפסיביות הוא רק לעניין חיוב וגביית דמי ביטוח. לפי עמדת המוסד לביטוח לאומי, הדבר אינו משנה את מהות ההכנסות כהכנסות אקטיביות לעניין זכאות לקצבת אזרח ותיק, גם לעניין מבחן ההכנסות וגם לעניין חישוב תוספת דחיית קצבה. באחרונה התוודענו למספר מקרים של מבוטחים שבגיל פרישה עבדו בחו"ל אצל מעסיקים זרים, ואף שנדחתה קבלת קצבת אזרח ותיק שלהם עקב מבחן לקצבה לכל שנת 5% ההכנסות – לא קיבלו תוספת עבודה בחו"ל, כיוון שהכנסות האלה מחו"ל מסווגות במחשבי המל"ל (לעניין חיוב בדמי ביטוח) כהכנסות פסיביות. במקרים הללו, משבוצעה פנייה למל"ל והובהרו הדברים, הקצבה הוגדלה, כיאות. בשולי הדברים מבוטח שעבד בחו"ל אצל מעסיק מקומי בגיל פרישה, וזכאותו באותה תקופה לקצבה נדחתה בשל הכנסות – מוצע לבחון לגביו זכאות לתוספת דחיית קצבה.