נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 נובמבר 323 + נטו

65

פרישה ופנסיה

עדכוני פסיקה

| עו"ד אסף ברנזון |

הדין האזורי בטענה, כי צו ההרחבה הינו מקור נורמטיבי עצמאי אשר אינו נכלל בחוקים המוחרגים בחוק. בית-הדין הארצי קבע, כי מקור החובה לערוך לעובד הסדר ביטוח פנסיוני הוא מכוח חוק הסכמים קיבוציים ולא מכוח חוק פיצויי פיטורים שאינו חל על מתמחים. בית-הדין הארצי דחה את הערעור, קבע כי צו ההרחבה הפנסיוני חל על מתמחים בעריכת דין, וחייב את המשרד לשלם לעובדת שכר ש"ח. 5,000 טרחה בסך של אלי בן-חיים, חברת 53034-02-19 ) בר"ע (ארצי עורכי דין - אנדראה ויויאנה מלמוד לפני: כב' הנשיאה ורדה וירט ליבנה, כב' סגן הנשיאה השופט אילן איטח, כב' השופט רועי פוליאק, נציגת ציבור (עובדים) גב' יעל רון, נציג ציבור (מעסיקים) מר דורון קמפלר.

צו ההרחבה הפנסיוני חל על מתמחים בעריכת דין

מתמחה בעריכת דין תבעה את המשרד בו עבדה על תשלומים בגין חלף הפקדות לקרן פנסיה, השלמת דמי הבראה, דמי נסיעות ודמי מחלה. בית-הדין האזורי קיבל את תביעת המתמחה ופסק, כי המשרד ש"ח והוצאות 15,000- ישלם לעובדת פיצוי בסך של כ ש"ח. המשרד ערער על החיוב 5,000 משפט בסך של לשלם לעובדת פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה ועל חיובו בהוצאות משפט. המשרד טען, כי צו ההרחבה הפנסיוני לא חל על מתמחים בעריכת דין משום שמעמדו של צו ההרחבה הפנסיוני הוא כשל חקיקת משנה הנסוגה מפני הוראת חוק מפורשת לפיה מתמחה אינו זכאי לפיצויי פיטורים. העובדת טענה, כי יש לאשר את פסק הדין של בית-

הכותב – ממשרד חיים ברנזון ושות', עורכי דין