נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 נובמבר 323 + נטו

ביטוח לאומי

30

כאמור לגביו בלוח י"א, ישתלמו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היא הסכום המזערי האמור. לוח י"א קובע לגבי עובד שכיר כי ההכנסה המזערית של עובד שכיר לחודש היא סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון. הכנסה זו היא גם ההכנסה המבוטחת לעניין גמלאות מחליפות שכר. חיוב בדמי ביטוח של הכנסת עבודה לחוק הביטוח הלאומי מחייב בדמי ביטוח 344 סעיף )2(2 הכנסת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף לפקודת מס הכנסה. (א) בחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: 344 סעיף . (א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את 344" בחודש 1- הכנסתו בעד החודש שקדם ל שבו חל מועד התשלום, מהמקורות ) לפקודת מס 2(2 המפורטים בסעיף הכנסה; ..." ) לפקודת מס הכנסה 2(2 המקורות המנויים בסעיף הם כדלקמן: )(א) השתכרות או רווח מעבודה, כל 2( .2"

המבחנים "המסורתיים" לקביעת יחסי עבודה המבחנים לקביעת יחסי העבודה התפתחו במהלך השנים. בית הדין נוקט ב"מבחן המעורב", כלומר, בוחן את משקלם של כמה מבחנים שהחשוב ביותר מביניהם הוא "מבחן ההשתלבות". בעבר, מי שהיו בידיו השליטה והפיקוח היה המעסיק, ויתר המבחנים היו חשובים פחות. כיום, חלה התפתחות רבה במבנה ההעסקה. עובדים רבים עובדים מהבית או דרך חברות העסקה, קשה לפקח עליהם, כלי העבודה שייכים להם, שעות העבודה אינן מוגדרות ובכל זאת הפסיקה מכירה בהם כעובדים. חשוב לציין, שהעובדה שהעובד מקבל כל חודש תלוש משכורת ומדווח כשכיר, אינה, כשלעצמה, תנאי מספיק לכך שמתקיימים יחסי עבודה. כאשר מתקיימים יחסי עבודה, המעסיק חייב לפרט את רכיבי המשכורת בתלוש השכר ולדווח כחוק על העובד. 1987- חוק שכר מינימום, התשמ"ז באופן בלתי תלוי בחוק הביטוח הלאומי, קיימים (להלן: "חוק 1987- חוק שכר מינימום, התשמ"ז שכר מינימום") ותקנות שכר מינימום (נוער עובד . אלו קובעים שלכל עובד 1987- וחניכים), התשמ"ח מגיע שכר שאינו נמוך משכר מינימום שנקבע בחוק. שכר המינימום יכול להיות לשעה, ליום או לחודש, ואינו כולל שעות נוספות, תוספת ותק, החזרי הוצאות, מענקים על בסיס שנתי ועוד, אלא תשלומים קבועים בלבד, כמפורט בחוק שכר מינימום. שכר המינימום שונה מעובד לעובד, ותלוי בחלקיות המשרה וברכיבי השכר השונים. (ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח 348 סעיף שהכנסתו אינה מגיעה לסכום ההכנסה המזערית

טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו, תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף; בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתן לאחר לטובתו;"