נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

501 גליון | 2018 יוני 323 גיליון | 2019 נובמבר

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

501 גליון | 2018 יוני

תגמול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות – פטור ממס הכנסה

2019 השינויים בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב

חלוקת רווח הון בין בני זוג שהתגרשו

ריבוי דירות – השכרה למגורים

לעצמאים, שכירים ובעלי שליטה 2019 הפרשות לקרן השתלמות בשנת המס 2019 הטבות מס בגין הפקדות לקופת גמל לקצבה בשנת המס 2019 חידושים והדגשות בתחום הביטוח הלאומי לשנת מצב מיוחד בעורף - זכויות עובדים בשעת חירום חלוקת רווח הון בין בני זוג שהתגרשו

ג ול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות – פטור ממס הכנסה

2019 השינויים בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב

ריבוי דירות – השכרה למגורים

קוראים יקרים, לפני ימים אחדים חווינו שוב הסלמה במצב הביטחון. אמנם הוכרזה רגיעה ביישובי עוטף עזה, ביישובי הדרום, בשפלה ובאזור גוש דן – אך המציאות הזו הזכירה לכולנו, עובדים ומעסיקים כאחד, עד כמה חוקי העבודה עדיין אינם מגינים עלינו, עד כמה איננו יודעים כיצד להתנהל - עובדים מול מעסיקים ומעסיקים מול עובדים בעת הכרזת מצב חירום על ידי פיקוד העורף.

עורכת ראשית מאירה טולדו

עריכה לשונית והגהה אדרה חתומי

גרפיקה והפקה

שרה וייס

הדבר בולט אף יותר כשמוכרז מצב חירום וכמה שעות לאחר מכן מודיעים גורמי הביטחון על חזרה מלאה לשגרה, מצב שמערים קשיים מורכבים יותר ובלבול מוחלט - האם זהו יום שהוכרז בו מצב חירום או לא? ככלל, אם עובד מנוע מלהגיע למקום העבודה בשל הנחיות פיקוד העורף, הוא זכאי לתשלום שכרו. זאת על פי הסדרים מיוחדים הנעשים במשק לצורך פיצוי עובדים ומעסיקים. אם לא מוכרז מצב חירום, אין לעובדים הגנות - לא על זכאותם לתשלום שכר ולא מפיטורים במקרה של היעדרות מהעבודה. לפיכך גם אם אזעקת צבע אדום אילצה אותם להישאר בבית עם הילדים, הם לא הורשו להיעדר מהעבודה אלא אם המעסיק אישר להם מרצונו החופשי שלא להגיע. בניסיון לתת מענה לשאלות ו"לעשות סדר", אנו מפרסמים לנוחותכם מדריך לזכויות עובדים בזמן מצב חירום במשק, על פי המצב החוקי וההסכמים הקיבוציים הנוהגים היום. כולנו תפילה ש"הסבבים" הללו יפסקו, והשקט והביטחון ישובו לשרור ביישובי הדרום ועוטף עזה, ובמדינת ישראל כולה.

ר ״

יו

שי מגל

עורך מייסד ח ״ שלמה סמולסקי, רו

מ ״ חשבים ה.פ.ס - מידע עסקי בע

67778 , תל אביב 12 יד חרוצים

03-5680888 טלפון מרכזיה:

03-5680891 פקס מערכת:

neto@hashavim.co.il דוא״ל מערכת:

03-5680886 מחלקת מכירות ופרסום:

אינטרנט:

WWW.HASHAVIM.CO.IL

קריאה נעימה,

35 שנה | 323 ' מס | 2019 נובמבר 501 גליון | 2018 יוני כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

מאירה טולדו

2019 נובמבר 323 + נטו

4

כתבו החודש

עו"ד טימן גוגול מורן עו"ד ג'ני מוסקוביץ אטקין רו"ח מלכה הילה רו"ח עזרא ישראל עו"ד פינברג-דורון מיכל רו"ח צח-גלרט אורנה עו"ד רו"ח קדוש אבי עו"ד קישלס מעיין מומחה פנסיוני רוזנבאום אבי רו"ח (עו"ד) שמש רוזט

אגמון איתן עו"ד אליהו ג'ולייט יועצת פנסיונית ארבל לורי עו"ד רו"ח אריה רמי עו"ד בינת רן יועץ פנסיוני בן-ארויה איציק

עו"ד ברנזון אסף רו"ח גנדלמן אליק עו"ד זיו קרן עו"ד חכם יוסי

כותבים קבועים

מיניביצקי יהושע, רו״ח מנדלאוי אייל, רו״ח פינברג נחום, עו״ד צח-גלרט אורנה, רו״ח קדוש אבי, רו״ח

ברנזון אסף, עו״ד ברנזון חיים, עו״ד חיימוביץ׳ דוד, עו״ד חיטמן חיים כהן יעקב, רו״ח

אגמון איתן ארויו רונן, עו״ד (רו״ח) אריה רמי, עו״ד ורו״ח

בן הרוש חיים, יועץ פנסיוני בן-טולילה אורי עו״ד ורו״ח

חשבים ה.פ.ס-מידע עסקי בע"מ כל הזכויות שמורות להוצאת © מע"מ). +( שקלים 1,732 ) גיליונות 10( דמי חתימה לשנה

אין להעתיק מכתב עת זה, לשכפל, לאחסן במערכות לאחזור מידע, לשדר בכל צורה או אמצעי - אלקטרוני, דיגיטלי, אינטרנטי או בכל דרך אחרת • המערכת עושה מאמצים להביא את החומר בדייקנות ובאמינות מרביות. המערכת אינה אחראית לאי דיוקים או לטעויות בחומר המתפרסם בדפוס או באתרי האינטרנט של "חשבים". אם תתגלה טעות היא תתוקן. אין המערכת מאשרת את תוכן הידיעות, המאמרים " או בשירות + והתשובות על שאלות הקוראים ואין היא מזדהה עם דעות הכותבים • אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בכתב העת "נטו הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בו. אין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

2019 נובמבר 323 + נטו ת ע נ י י נ י ם ת ו כ ן עמוד 3 דבר העורכת >>

5

לנושאים חוזרים + הפניות נטו >>

9

נטו במספר >> יחסי עבודה >>

10

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה

12

משפט עבודה >>

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה

13

עו"ד ג'ולייט אליהו השלבים הנבחנים לקיום עילת הוצאת דיבה

14

16

בית הדין הארצי לעבודה פסק - הרמת מסך - מנהל בחברה

תנאי עבודה >>

17

בית הדין לעבודה: העברת עובדים למיקור חוץ אינה הרעת תנאים פיצוי למארחת במסעדה בשל הפרת חוק הזכות לישיבה

עו"ד מורן טימן גוגול

18

מס הכנסה >> 2019 הטבות מס בגין הפקדות לקופת גמל לקצבה בשנת המס

רו"ח אליק גנדלמן לעצמאים, שכירים ובעלי שליטה 2019 הפרשות לקרן השתלמות בשנת המס

20

רו"ח אליק גנדלמן

24

2019 נובמבר 323 + נטו

תוכן עניינים

6

סתירה בשיעור ההיטל אשר יחול על העסקת מסתננים בענפים מועדפים

עו"ד רו"ח רמי אריה

27

ביטוח לאומי >> 2019 חידושים והדגשות בתחום הביטוח הלאומי לשנת

רו"ח אורנה צח-גלרט

29

זכויות עובדים בשעת חירום >> מצב מיוחד בעורף - זכויות עובדים בשעת חירום

עו"ד מיכל פינברג-דורון

52

שכר >> טיפים לא במסעדות – מה דינם של תשרים שלא בענף המסעדנות

עו"ד יוסי חכם

55

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה

56

57

שכר שווה לעובדת ולעובד

התפטרות ופיטורים >>

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה התקבלה תביעת סוכן מכירות לשעבר לקבלת פיצויים ממעסיקתו בשל כך שפוטר

58

59

שלא כדין בעת ששהה בחופשת מחלה לאחר ניתוח

62

דחיית תביעה להשלמת פיצויי פיטורים לעובדות ותיקות שהגיעו לגיל פרישה

איתן אגמון פיצוי למעסיק בגין התפטרות עובדת, שבוצעה שלא בתום לב

63

פרישה ופנסיה >>

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה

65

66

תקצירי פסיקה – ביטוח פנסיוני התחלות חדשות – חבות מעסיק להפקיד לגמל עבור עובד חדש איציק בן-ארויה C.L.U יועץ פנסיוני שינויים לעניין 'אופן הפקדת תשלומים לקופת גמל' - עדכון

67

יועצת פנסיונית לורי ארבל

68

2019 נובמבר 323 + נטו

7

תוכן עניינים

עובדים זרים >>

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה

69

70

מעסיק שלא שילם את מלוא זכויותיו הסוציאליות של עובד זר ישלם לעובד פיצויים

נשים בעבודה >>

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה

72

73 בית המשפט העליון פסק: הטרדה מינית - גילוי תרשומות של פסיכולוג או של עובד סוציאלי דמי מחלה >> מה דינם של ימי המחלה לעובדת שנסעה בתקופת המחלה לבית מלון, 74 עו"ד מעיין קישלס טיילה ואף קפצה בנג'י הסכמים קיבוציים >> 76 עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה החרגת עובד מתחולתו של הסכם קיבוצי אפשרית בהתאם לאמור בהסכם הקיבוצי 78 עו"ד רן בינת ודורשת את הסכמת ארגון העובדים 81 חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות - מענק יובל - ההסתדרות הציונית - קק"ל

שעות עבודה ומנוחה >>

עו"ד קרן זיו משרת אמון – האומנם?

82

עו"ד יוסי חכם עוד על נטל ההוכחה בתביעת שעות נוספות

84

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה

86

שאלות ותשובות >> מס שכר על פנסיה תקציבית המשולמת ליורש של פנסיונר שעבד במלכ"ר רו"ח הילה מלכה הפקדות לקרן פנסיה ותיקה או לקופת גמל חדשה שמעל התקרה על פי רו"ח (עו"ד) רוזט שמש ) לפקודה 3 (ה 3 סעיף שהחל להפריש לפנסיה 80 שעור הפטור ממס על פנסיה לנישום בן

87

88

מומחה פנסיוני אבי רוזנבאום לפקודה 190 לפני תיקון

89

2019 נובמבר 323 + נטו

תוכן עניינים

8

תיקון בקשה לביצוע פריסת פיצויים לפורשת מצבא קבע רו"ח ישראל עזרא פריסה קדימה של כספי פיצויים חייבים במס שקיבל פורש צה"ל עו"ד רו"ח אבי קדוש חיוב במע"מ בשל ריבית רעיונית בגין הלוואה שניתנה לעובד עו"ד ג'ני אטקין מוסקוביץ פרקי הזמן בין קבלת דמי אבטלה לעובד שכיר שפוטר מכמה מקומות מערכת כל מס במהלך תקופה זכאות לדמי אבטלה למי שצברה תקופת אכשרה במקום עבודה עיקרי, פוטרה ממנו ועבדה כחודש בלבד במקום עבודה חדש

90

91

92

93

מערכת כל מס

93

עדכונים - חוזרים >> 12/11/2019 פיצויים בשל "נזק עקיף" – המצב נכון ליום

רשות המסים בישראל

94

המוסד לביטוח לאומי 2019 איגרת למשלם הפנסיה לשנת

95

98

2019 עלות אחזקת רכב פרטי טיפוסי נכון לחודש אוגוסט

המוסד לביטוח לאומי 2019 אגרת למעסיק לשנת

99

2019 נובמבר 323 + נטו

9

הפניות לנושאים חוזרים

מקום נטו

טבלה זו נועדה להקלת התמצאות בנושאים חוזרים שימושיים שאינם מתעדכנים כל חודש

בנטו במספר

גיליון

עמוד

אש"ל

121

300 320 315 319 205 262 319 301 315 295 308 305 268 287 299 319 296

קצובת אש"ל, דמי כלכלה בהעסקה בשעות נוספות והחזר הוצאות לינה

בגדי עבודה

99

עדכון קצובת ביגוד לשנת 2019

ביטוח לאומי ניכוי דמי

119 119 146

ינואר 2019

ביטוח

שיעורי דמי הביטוח המשולמים ע"י המעסיקים מינואר 2019 צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים

ביטוח פנסיוני

הבראה

119

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש

93

דמי הבראה לשנת 2019 גמב זר הציבורי דמי הבראה לשנת 2017 במגזר הפרטי שווי שימוש ברכב לשנת המס 2019 תקנות מס הכנסה – זיכויים לעובד זר

136 191 112 124

מס הכנסה

חוק מס הכנסה הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה שיעורי המס ממשכורת חודשית החל בינואר 2019 צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה

89 91

נסיעות

136

החזר הוצאות נסיעה מיום 1 בפברואר 2016

עובדים זרים עבודת נוער

62 94 99

היטל עובדים זרים ונקודות זיכוי לעובדים מסתננים ושוהים בלתי חוקיים

זכויות ותעריפים לנוער

שכר

שכר מינימום - העלאת סכומי שכר המינימום

מינימום

תוספת יוקר

124 115

165 116

הסכם תוספת היוקר מינואר 2004 שיעורי תוספת היוקר מדצמבר 1985

2019 נובמבר 323 + נטו

10

נטו במספר

ריכוז נתונים נבחרים שיעורי המס ממשכורת חודשית ושנתית על הכנסה מיגיעה אישית החל מינואר 2019

המס

) אישית

יגיעה ( שנתית

המס

) אישית

יגיעה ( חודשית

שיעור

שיעור

הכנסה

הכנסה

10% 14% 20% 31% 35% 47%

75,720

10% 14% 20% 31% 35% 47%

6,310

עד עד עד עד

עד עד עד עד עד עד עד א(ה

108,600

-מ 75,721 -מ 108,601 עד -מ 174,361 -מ 242,401 עד

9,050

-מ 6,311 -מ 9,051 -מ 14,531 -מ 20,201

174,360 242,400 504,360

14,530 20,200 42,030

נוסף

נוסף

שקל

מכל

מכל שקל

מדרגות המס החלות על הכנסות שאינן מיגיעה אישית (ש"ח)

המס

) אישית

לא שנתית

המס

) אישית

לא( חודשית

שיעור

מיגיעה

שיעור

הכנסה

מיגיעה

הכנסה

31% 35% 47%

242,400

31% 35% 47%

20,200

504,360

-מ 242,401 עד

42,030

-מ 20,201

נוסף

נוסף

שקל

מכל

שקל

מכל

= נקודת זיכוי חודשית 218 ש"ח החל מ -1 בינואר 2019 נתונים וסכומים מתואמים בש"ח בשנת המס 2019

הכנסה קובעת לקר ן השתלמות לעצמאי (לשנה)

משכורת חודשית מרבית שהפרשה בעדה לקרן השתלמות פטורה ממס

הכנסה לעמית עצמאי סעיף 47 ) (א (3 (- ) ו 5 )

פטור מקצבה לפי סעיף 9 א - 49%

הכנסה מזכה שאינה הכנסת עבודה לחודש

הכנסה מזכה לקצבה - סעיף 47 () (א 5 )

קצבה

הכנסה

שהיא

מזכה

מזכה

הכנסת עבודה

לחודש

בלבד

לחודש

264,000

15,712

8,800

4,155

8,480

12,400

8,800

22,000

מענק פרישה (לשנת שירות)

תקרת הפקדה מוטבת בגיל הזכאות לעניין פטור על ריבית ורווחים קופת גמל לתגמולים

שכר מינימום לצורך משיכה מקופת גמל

הפקדה - מוטבת סעיף

הסכומים לפי סעיף

הסכומים לפי סעיף

הסכום לפי סעיף 45 א (ד) לפקודה

45 )

45 )

א(ה

בפטור

-א) ו

9(16

2018

2018

9(16 ) ב

עקב פרישה עקב מוות

18,480

5,300

24,770

12,380

18,480

17,600

170

170

מתנות

מתנות

תשלום חד פעמי לספק הפטור מניכוי מס במקור (לשנה) –

הסכום המרבי לחודש של שכר דירה מהשכרת דירת מג ורים החייב בשיעור מס של 10%

שכר דירה מרבי לחודש מהשכרת דירה למגורים פטור ממס

לעובדים לאירועים אישיים לאדם לשנה

לספקים וללקוחות בישראל לאדם לשנה

210

210

4,920

ללא תקרה

5,090

2019 נובמבר 323 + נטו

11

נטו במספר

לפי קבוצות מחיר מ - 1.1.2019

שווי השימוש ברכב

צמוד

שיטה ישנה לפי קבוצות מחיר –

שווי השימוש ברכב

שווי שימוש לחודש

ק בוצת מחיר

2,740 2,970 3,820 4,580 6,340 8,220

1 2 3 4 5 6 7

10,570

אופנוע 3 L *

910 *אופנוע שנפח מנועו עולה על 125 סמ"ק והספק מנועו מעל 33 כוח סוס.

שווי שימוש ברכב צמוד - המודל הליני ארי: החל משנת המס 2010 מחושב שווי השימוש ברכב צמוד, בנוגע לכלי רכב שנרשמו לראשונה מיום 1.1.2010 , כשיעור מתוך מחיר המחירון של הרכב בהיותו חדש. לנוחותכם: ניתן לראות את שווי שימוש לגבי כלי רכב אלה באתר שכתובתו: www.shaam.gov.il/mm-usecar

משווי שימוש ל רכב משולב מנוע (היברידי :)

500

ה הפחת

507,530

תקרת מחיר המחירון לעניין חישוב שווי השימוש:

- החל מ 1 בינואר 2019

ה וצאות נסיעה לחו"ל

הוצאות שהייה

לינה לפי קבלות

(סכום מרבי)

(סכום מזערי)

(סכום מרבי)

(סכום מזערי)

284

125 ילהל ל

284

125 ילהל ל

ללילה

ללילה

1.1.2019

ביטוח לאומי וביטוח בריאות -ל -

ניכוי דמי ביטוח מעובדים שכירים

השכר הממוצע במשק

12% שיעור מרבי עד הכנסה חודשית של

3.5% שיעור מופחת הכנסה חודשית של

ע"פ סעיף 1 לחוק

ע"פ סעיף 2

לחוק

עד מדד

43,890 ח "ש

6,164

10,139 "ש ח לחודש

10,273 " ש ח לחודש

ש"ח

מקסימום הכנסה לחודש לגמלאי שלא תפגע בקצבת זקנה 2019

- החל מ 1.1.2019

תגמולי מי

לואים

מינימום ליום

מינימום לחודש

מקסימום ליום

מקסימום לחודש

בודד זוג

7,807

5,856

198.97 ח "ש

5,969.00 ח"ש

1,463.00 ח "ש

43,890 ח"ש

ש"ח

ש"ח

עבודה דמי הבראה

מדדים

אוקטובר 2019 (פורסם ב - 15.11.2019 )

מגזר ציבורי/הסתדרותי -מ החל 1.6.2019 מגזר פרטי ללא שינוי שכר מינימום לחודש דצמבר מ החל 2017

מדד מחירים לצרכן לפי בסיס חדש 100 = 2018

432

ש"ח

101.20

378

ש"ח

לפי בסיס 1951 = 100

34,346,384.87

5,300

ש"ח

2019 נובמבר 323 + נטו

12

יחסי עבודה

עדכוני פסיקה

| עו"ד אסף ברנזון |

נוסף. החברה החליטה להפסיק את מועמדותו של העובד למכרז משלא הצהיר מלכתחילה על כל קרובי משפחתו. העובד טען כי לא הצהיר על קרוב המשפחה הנוסף בהצהרתו כי לא ידע על כך שהוא עובד בחברה מאחר והוא לא בקשר עימו. החברה טענה, כי ההחלטה לפסול את מועמדותו של העובד נבעה ממחויבותה של החברה לעיקרון השוויון בהליך המכרזי. בית-הדין קבע כי עקרון השוויון מחייב את פסילת מועמדותו של העובד במכרז, משהעובד לא גילה חובת גילוי מוגברת לעומת שאר המשתתפים במכרז. בית-הדין דחה את תביעתו של העובד וחייב את ש"ח לחברה. 6,000 העובד בתשלום הוצאות בסך של שרון דהן - חברת 18640-06-16 ) פ"ה (אזורי ב"ש נמל אשדוד בע"מ, לפני: כב' השופט יוחנן כהן, נציג ציבור (עובדים) מר דוד פטיטו, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' איריס ליברובסקי

נפסל מועמד במכרז בנמל אשדוד משלא הצהיר על כל קרובי משפחתו מועמד למכרז למשרת סוור בחברת נמל אשדוד הגיש בקשה למתן צו לפיו החלטת החברה להפסיק את מועמדותו למכרז בטלה. בעת הגשת המועמדות נדרש העובד

להצהיר על קרובי משפחה המועסקים בחברה (לא כולל בני דודים). בעקבות תיקון התקנות נדרשו המועמדים להצהיר גם על בני דודים המועסקים בנמל. החברה פנתה לכלל המועמדים לשם קבלת הצהרה מעודכנת בדבר קרובי המשפחה המועסקים בחברה. העובד חתם על הצהרה נוספת והצהיר על שני בני דודים. החברה הודיעה לעובד כי התקבל עקרונית במכרז והוא מיועד לקליטה למשרת סוור. ואולם העובד התבקש למסור לחברה הצהרה נוספת ומעודכנת בדבר קרובי המשפחה המועסקים בחברה. העובד מסר הצהרה מעודכנת בה הצהיר על בן דוד

הכותב – ממשרד חיים ברנזון ושות', עורכי דין

2019 נובמבר 323 + נטו

13

משפט עבודה

עדכוני פסיקה

| עו"ד אסף ברנזון |

את המתח בין מוסלמים ליהודים בישראל וגרם לפגיעה בבתי עסק שהעסיקו מוסלמים. בית-הדין קבע כי דחיית מועמדותה של העובדת מחמת עטיית חיג'אב עולה כדי הפליה פסולה ואסורה על רקע דת, המנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית-הדין פסק, כי המרפאה תשלם לעובדת ש"ח והוצאות משפט בסך של 40,000 פיצוי בסך של ש"ח. 10,000 מריה מחאמיד - ניו שן 23-01-17 ) סע"ש (אזורי ת"א קליניק בע״מ לפני: כבוד השופטת מיכל נעים דיבנר, נציגת ציבור (עובדים) גב' אלינורה וינטרוב, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' רינה לנצ'נר

רופאה שלא התקבלה למרפאה מחמת ש"ח 50,000- עטיית חיג'אב פוצתה ב על הפליה מחמת דת

רופאת שיניים שלא התקבלה לעבודה משום שסירבה להסיר את החיג'אב בעבודתה, תבעה את המרפאה על פיצוי בגין הפליה בקבלה לעבודה. העובדת טענה, כי רק בגלל סירובה להסיר את החיג'אב לא התקבלה לעבודה ולכן הופלתה מחמת דתה. המרפאה טענה כי אין מדובר בהפליה מחמת דת, שכן העובדת זומנה לראיון העבודה בידיעה כי מדובר ברופאה מוסלמית. הנתבעת טענה, כי העובדת נדרשה לגלות גמישות ביחס לעטיית החיג'אב בשל מצב בטחוני קשה באופן חריג וקיצוני, אשר הגביר

הכותב – ממשרד חיים ברנזון ושות', עורכי דין

2019 נובמבר 323 + נטו

משפט עבודה

14

השלבים הנבחנים לקיום עילת הוצאת דיבה

| עו"ד ג'ולייט אליהו |

כי סכסוכים משפטיים הקשורים ביחסי עבודה אישיים בין עובד לממונה יש לפתור במקום העבודה ולא בבית הדין בעילה של פרסום לשון הרע. המדינה הבהירה כי על רקע האמור, החליטה לייצג את הממונה על העובדת, ד"ר גרוס, ואף לשאת בעלויות התביעה ככל שיהיו. כל זאת בשים לב כי הודעת הדואר האלקטרוני שנשלחה מהווה ביקורת לגיטימית שהועברה במסגרת יחסי עבודה וכי כל הנמענים למעט העובדת הם גורמים הממונים על העובדת ועל הממונה על העובדת. כמו כן נטען כי יש לראות בפרסום הדברים כפרסום מותר שאינו יכול ) לחוק לשון 9(13 להקים עילה לתביעה לפי סעיף הרע. החלת חוק איסור לשון הרע והטלת מגבלות על העברת ביקורת לגורמים רלוונטיים במסגרת יחסי עבודה, יש בהם כדי לפגוע באופן מהותי ביחסי עבודה תקינים בכל מקום עבודה. בנוסף, נטען כי עומדת לד"ר גרוס הגנת תום הלב הקבועה בחוק שהרי לא היתה כוונה לפגוע בעובדת במידה גדולה מזו שהיתה סבירה לשם הגנה על ערכים המוגנים לפי חובת תום הלב. עוד נטען כי העובדת פעלה בחוסר תום לב עת הגישה תביעה זו סמוך למועד פרסום הדברים נשוא התביעה כדי להפעיל לחץ על המעסיקה וכן נמנעה מלחשוף את הסיבה להתפטרותה. פסק דין לאחר קיום הליך משפטי נקבע, כי חוק איסור לשון הרע נועד להגן על כבודו ושמו הטוב של אדם

העובדות ד"ר חגית שוימר (להלן: "העובדת") כיהנה כסגנית המדען הראשי במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (להלן: "המעסיקה") עד אשר התפטרה בשל פרסומי לשון הרע מצידה של מנהלת תחום מדעי החברה אצל המעסיקה (להלן: "הממונה על העובדת/ ד"ר גרוס") והורדתה בדרגה אשר הוביל לפגיעה בשכרה. בתחילה העובדת הגישה תביעה לבית משפט שלום ובהמשך התביעה הועברה לבית הדין לעבודה, בהתאם לסמכותו וכך במסגרת התביעה עתרה העובדת לפיצויים בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, (להלן: "חוק איסור לשון הרע"). 1965- תשכ"ה בנוסף, עתרה העובדת לפרסום תיקון או הכחשה של דברי לשון הרע וכן מתן צו מניעה קבוע אשר יאסור על המעסיקה לפרסם פרסומים נושאי התביעה. העובדת טענה כי ד"ר גרוס פרסמה עליה דברי לשון הרע וזאת באמצעות דואר אלקטרוני שנשלח לכמה בכירים אצל המעסיקה. נטען כי הפרסומים נועדו לפגוע בעובדת ואף נאמרו דברים קשים והאשמות חמורות כלפיה אשר לא היו ולא נבראו לטענת העובדת. נטען כי בכל הפרסומים יש משום הוצאת לחוק איסור לשון 1 ופרסום לשון הרע לפי סעיף הרע, עוד נטען כי הפרסומים פגעו בשמה הטוב של העובדת, גרמו לה נזקים כבדים ועוגמת נפש. מנגד, המעסיקה טענה כי יש לדחות את התביעה משיקולי מדיניות משפטית ראויה לפיה, יש לקבוע

הכותבת - עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2019 נובמבר 323 + נטו

משפט עבודה

15

ומקצועיותה וכל זאת בשפה שניתן בהחלט לומר כי אינה מכבדת לא את הכותבת ולא את העובדת כגון: "...אבל אם כבר פותחים את נושא הביריונות והאיומים... סביב המדענים הראשיים פעלת לביזוי המשרד... הפגיעה שלך היא פגיעה מערכתית. היא שמה לבוז את כל המשרד ואת כל היחידה שלנו...". בשלב השני בחן בית הדין את הגדרת לשון הרע וקבע כי המדובר בהגדרה רחבה הנבחנת בסטנדרט האדם הסביר, בגיבוש עוולה בגין לשון הרע, אין צורך להוכיח כי אדם בפועל הושפל או בוזה, שכן די שהפרסום עלול היה להביא לתוצאה כזו. במקרה זה נמצא כי ד"ר גרוס כתבה דברים קשים המשפילים את העובדת ואף נשלחו לממונים על העובדת. בשלב השלישי נמצא כי הודעת הדואר מהווה לשון הרע והיא אכן פורסמה. לפיכך, נדרש בית הדין להחיל את ההגנות שבחוק. נמצא כי הדברים שפרסמו אודות העובדת רובם ככולם אינם נוגעים לתחום תפקידה ולפיכך אין מדובר בפרסום המותר ) לחוק. לעניין ההגנות הקבועות בסעיף 9(13 לפי סעיף לחוק נקבע, כי נטל ההוכחה מוטל על הנתבע 15 וקנה המידה הוא אוביקטיבי. לעניין תום הלב של ד"ר גרוס נקבע, כי הפרסום פגע בעובדת מעבר לספק סביר ובכך יש להשליך אף על תום ליבה בביצוע הפרסום, שהרי ד"ר גרוס שלחה את הודעת הדואר אלקטרונית פעם אחת בשגגה ולפני שסיימה לכתוב את הדברים, ובהמשך פעם נוספת. קרי, היה לה חלון הזדמנויות לבחינת הדברים ולברירה קפדנית של מילותיה, אולם היא שבה וחזרה על אותם ביטויים ואף הוסיפה לכתוב. עוד התרשם בית הדין כי היתה יריבות בין העובדת לד"ר גרוס הן בפן המקצועי והן בפן האישי וזו השליכה הן על תוכן הפרסום והן על השפה בה נקטה ד"ר גרוס. נקבע כי ד"ר גרוס לא הבהירה מדוע לא נקטה דרך אשר פגיעתה בעובדת פחותה ובכך יש בהתנהלות זו כדי להעיד על העדר תום לב בביצוע הפרסום שבנדון.

באמצעות איסור על פרסום אשר עלול להשפילו, לבזותו או לפגוע בו. זאת בכפוף לסייגים הקבועים שלבים לצורך 4 בחוק. הפסיקה קבעה בחינה של התקיימות לשון הרע: . פירוש הביטוי הפוגע בהקשר אובייקטיבי 1 ושאיבת המשמעות העולה ממנו על פי אמות מידה של האדם הסביר. . יש לברר האם הביטוי מהווה לשון הרע והאם 2 הביטוי אכן פורסם עפ"י הוראות החוק. . האם עומדות למפרסם ההגנות המנויות 3 בהוראות החוק. . אם ממלא הפרסום את תנאי שלושת השלבים 4 הקודמים, נבחנת שאלת הסעדים ובתוכם שאלת הפיצוי הראוי לנפגע. בחינת שלבים אלו נערכים תוך איזון בין הזכות לשם טוב ולפרטיות לבין הזכות לחופש הביטוי, זכויות המוגנות כחלק מכבוד האדם במסגרת חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו. עוד נקבע בעבר בפסיקה כי יש להתחשב בערכים ובמאפיינים הייחודיים של יחסי העבודה כגון: הבטחת שיח פתוח, שקיפות, שיתוף וגילויים מרביים, וכן כי לעיתים נאמרים דברים מתוך רוגז רגעי או סערת רגשות נוכח לחץ העבודה וכי לא לכל עלבון יש להתייחס כאל לשון הרע במובנה המשפטי. יחד עם הקביעות הללו יש להתחשב בחובות תום הלב המוגברות המוטלות על הצדדים לחוזה עבודה, פערי הכוחות ובהשפעה שתיתכן לאמירות של ממונה בנסיבות מסוימות. במקרה זה בשלב הראשון נמצא כי הביטוי שבמחלוקת הינו הודעת דואר אלקטרוני אשר מנוסחת בלשון קשה ומשתלחת ובהאשמות קשות שהטיחה ד"ר גרוס כלפי העובדת לעניין תפקודה

2019 נובמבר 323 + נטו

משפט עבודה

16

לעניין הבקשה לצווי מניעה לעניין פרסום הדברים נקבע כי הצדדים סיימו עבודתן במשרד המדע ולכן לא נמצא טעם למתן הצווים המבוקשים ובשים לב לתפוצת הפרסום שנעשתה. , בבית הדין לעבודה 33301-12-16 תקציר סע"ש בירושלים, על ידי כבוד השופט כאמל אבו קאעוד, התובעת: ד"ר חגית שוימר, הנתבעת: ד"ר סקיי 10.04.2019- גרוס, ניתן ב

בשלב הרביעי, הואיל והתקיימו שלושת תנאי השלבים הקודמים נקבע שלב הסעדים. בית הדין קיבל את התביעה וקבע פיצוי לטובת ש"ח ועוד הוצאות משפט בסך 40,000 העובדת ע"ס ש"ח בין היתר, הואיל וד"ר גרוס נמנעה 10,000 מלהתנצל בפני העובדת על פרסום הדברים או לפחות על אופן ניסוחם וכן הדברים נאמרו מתוך סערת רגשות, ומבלי שנבדקו לעומקם טרם פרסומם.

בית הדין הארצי לעבודה פסק - הרמת מסך - מנהל בחברה

כאמור במבחן זהות הצדדים, יש לבחון האם מדובר במעסיק או בחליפו. ...ערב הנותן את ערבותו לאחר סיום יחסי ההעסקה אינו בא בגדר "חליף". אשר לעילת האחריות האישית הנוספת הנטענת, היא ההטעיה בנוגע למצבה של החברה, הרי שאף זו אינה באה בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. פנחס אוסלרנה נ' רן מלכה 49125-06-18 (בר"ע .))4.10.18- (פס"ד מה

דוקטרינת הרמת המסך אינה יכולה לשמש כבסיס להקניית סמכות בית הדין לעבודה כלפי מי שאינו אוחז במניות החברה, וזאת אף אם הוא נושא משרה בה... הבסיס להטלת אחריות על מנהל בחברה הוא הדין הכללי, קרי אחריותו האישית של המנהל, ועל מנת שבית הדין לעבודה ירכוש סמכות עניינית לדון בתובענה נדרש כי העילה מכוחו של הדין הכללי באה בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

תקציר פס"ד באדיבות משרד לפידור ושות’ עו"ד, אחד ממשרדי הבוטיק המובילים בישראל בתחום דיני העבודה, ,8791 שפעילותו רבת השנים שזורה לעומק התפתחות תחום משפט העבודה במדינת ישראל. המשרד נוסד בשנת ומתמחה מזה קרוב לארבע עשורים בתחום משפט העבודה הציבורי והפרטי, על כל גווניו. 

2019 נובמבר 323 + נטו

17

תנאי עבודה

בית הדין לעבודה: העברת עובדים למיקור חוץ אינה הרעת תנאים

היו מכוונים נגד הדסה, "מבלי שהונחו באופן הגון 'על השולחן'". בית הדין אף הדגיש כי "גם אם הדין מכיר בחובה של הדסה שלא לפגוע באופן לא מידתי במימוש זכות ההתאגדות של עובדי קבלן שמועסקים אצלה, עדיין אין דין לקוח שבחצריו נוקטים עובדי מעסיק צעדים ארגוניים, כדין המעסיק של העובדים, מבחינת ההתנהגויות שבאיזון מול זכות ההתאגדות של העובדים, ניתן להכיר בהן כמידתיות. לעניין זה, גם העובדה שהדסה עוסקת בטיפול בחולים ובהצלת חיים, שוקלת לעניין הערכת מידתיות הצעדים שנקטה". תגובה ההסתדרות: "בית הדין קיבל את טענות ההסתדרות, שלפיהן הדסה ונס הפרו את החוק ופגעו בהתאגדות העובדים. כמו כן, נדחתה טענת הדסה שלפיה היא רשאית לפגוע בהתאגדות העובדים, כיוון שאינה מעסיקתם הישירה. לצערנו, בית הדין בחר שלא לפסוק פיצוי ואף העניק הוצאות משפט להדסה ונס מפרות החוק. קביעותיו אלה ייבחנו בערכאת הערעור". עו"ד שושנה גביש, שותפה וראש תחום דיני עבודה במשרד ש. הורוביץ ומי שייצגה את הדסה בהליך, מסרה: "פסק הדין הוא תזכורת שמגבלות חלות לא רק על כוחו של מעסיק, כי אם גם על כוחו של ארגון עובדים, ושימוש בנשק רב-העוצמה של שביתה חייב להיעשות באיפוק ובריסון ובזהירות מרבית ושלא תוך נקיטה בפעולות בלתי חוקיות".

בית הדין דחה את תביעת עובדי המחשוב של ביה"ח הדסה לקבלת פיצויים מהארגון ומהמעסיקה הישירה, חברת נס. ההסתדרות טענה כי הדסה ונס נקטו פעולות לחיסול התארגנות עובדי המחשוב, אך בית הדין קבע כי הפעולות שנקטו העובדים נעשו שלא בתום-לב וכחלק מסכסוך עבודה מבוים שנבע מהעברתם למיקור חוץ. גם לגופו של עניין, בית הדין קבע כי לא הוכחה הרעת תנאים של העובדים, על סמך עדותם של חלק מהעובדים הפעילים בוועד, שלא שכנעו את בית הדין. בית הדין אף הגדיל לעשות והסיק כי הרעת התנאים שאליה התכוונה ההסתדרות היא עצם העברתם של העובדים להעסקה במיקור חוץ, וכי טענות העובדים לסכסוך עבודה בטענות אחרות אינן אלא "תואנות מלאכותיות". "פיהם ולבם של הוועד וההסתדרות", קבע בית הדין, "לא היו שווים". בקשר לפעולות שדרשה הדסה מנס לבצע נוכח פעולות העובדים, בית הדין הדגיש כי הוא אומנם דוחה את טענת הדסה שלפיה אין לעובדים כל עילה נגדה מכיוון שהיא אינה מעבידתם, והזכיר כי לפי פסיקת בית הדין הארצי גם מי שאינו המעסיק הישיר לא יכול לנקוט פעולות שמתערבות באופן בלתי מידתי בסכסוך עבודה; אך גם קבע כי הדסה הייתה רשאית לעמוד על קיום התחייבויותיה של נס לפי ההסכם ביניהן, כמו למשל לדרוש החלפתו של עובד שהחליף סיסמאות של מערכות בית החולים מבלי לעדכן על כך. בנוסף, בית הדין קבע כי הצעדים הארגוניים שנקטו העובדים

9/9/2019 פורסם ב"גלובס" ביום

2019 נובמבר 323 + נטו

תנאי עבודה

18

פיצוי למארחת במסעדה בשל הפרת חוק הזכות לישיבה

| עו"ד מורן טימן גוגול |

למסעדה, כאשר העבודה בעמידה מתבצעת שעות בלבד וביתר הזמן המארחת 3-4 למשך מבצעת את עבודתה בישיבה. המעסיקות ציינו כי שעות הסרוויס הן שעות עמוסות בהן יש תנועה מתמדת של אנשים אל המסעדה והחוצה ממנה ותפקידה של המארחת לעמוד בכניסה, לקבל את האנשים וללוותם אל שולחנם. עוד נטען כי הן מספקות למלצרים מקומות ישיבה מסודרים בסמוך למסעדה וכן באזורים עורפיים ומאפשרות למלצרים ולמארחות לשבת בשעות ובזמנים שבהם לא מתבצע שירות ללקוח. לאור זאת הוגשה תביעה לפיצוי בגין הפרת חוק הזכות לישיבה בעבודה ובתנאים הולמים (להלן:"חוק הזכות לישיבה בעבודה"). 2007- תשס"ז פסק הדין בית הדין קבע כי הלכה למעשה אין מחלוקת בין הצדדים באשר למהות תפקידה של העובדת כמארחת, אופי התפקיד ודרישותיו. לפני פתיחת המסעדה יכולה המארחת לבצע את עבודתה (כגון מענה טלפוני ווידוא הגעה) בישיבה ועם פתיחת דלתות המסעדה נדרשת המארחת לבצע את עבודתה בעמידה. אין חולק כי עבודת המארחת בשעת הסרוויס הינה עבודה דינאמית המחייבת בחלקה הארי תנועה מתמדת מעמדת המארחת בכניסה למסעדה, אל המסעדה וחזרה וכי לא ניתן לבצע חלק זה של העבודה בישיבה. כך גם אין מחלוקת, כי מחוץ לשעות

רקע עובדתי טלי פולונסקי (להלן: "העובדת") הועסקה אצל תדהר השקעות ג.ב בע"מ ועדיס מרינה בע"מ (להלן: "המעסיקות") במסעדת ריץ' קרלטון בתל אביב (להלן: "המסעדה") מיום 4/2017 ועד להתפטרותה בחודש 23.3.14 תחילה כמלצרית ולאחר מכן בתפקיד מארחת. העובדת טענה כי בתקופת עבודתה הן כמלצרית והן כמארחת נאסר עליה לשבת. בתפקידה כמארחת נאלצה לעמוד בכניסה למסעדה משך שעות ארוכות ואף נאסר עליה להישען על שולחן המארחת או על הקיר שמאחוריה. עוד טענה כי פנתה מספר פעמים למעסיקות והסבירה כי היא סובלת מכאבי גב ומכאבי רגליים ונענתה כי היות ומדובר במסעדה כוכבים אין זה מכובד 5 יוקרתית של מלון ברמה של או הולם כי המארחת תשב וזאת גם אם אין אנשים שממתינים להיכנס למסעדה. בנוסף טענה העובדת כי אינה מקבלת הפסקות מסודרות בזמן הסרוויס אלא רק לעיתים ולדקות ספורות ובכל מקרה גם במהלך ההפסקות לא סיפקו המעסיקות מקום ישיבה לעובדי המסעדה לאכילה ולמנוחה. מנגד טענו המעסיקות כי העובדת עבדה כמלצרית ולאחר מספר חודשים ביקשה לעבור לתפקיד מארחת לאחר שביררה את דרישות ותנאי ההעסקה והייתה מודעת לכל הדרישות בתפקיד הזה. עוד טענו כי עבודת המארחת מתבצעת חלקה בישיבה וחלקה בעמידה ורק בעת מתן שירות לאורחים (שעת הסרוויס) נדרשת המארחת לעמוד בעמדת הכניסה

הכותבת - עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2019 נובמבר 323 + נטו

19

ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה. נמצא כי תפקיד המארחת לא חייב עמידה לאורך כל הסרוויס ובחלק מהזמן המאחרת יכולה הייתה לשבת. לנוכח האמור ובהתאם להוראות החוק והפסיקה, על המעסיקה היה להציב כיסא בעמדת המארחת או בסמוך לה ובענייננו עלה כי בעמדת המארחת לא הוצב כיסא ואף לא בסמוך אליה. לעניין הסוגיה האם העמידו המעסיקות כסאות למנוחה בעת ההפסקה, נקבע מעדויות הצדדים כי המעסיקות מספקות לעובדי המלון והמסעדה פינת ישיבה בדמות חדר אוכל לרבות שולחנות וכסאות בו יכולים העובדים לשהות בזמן ההפסקה, לאכול ולנוח בישיבה וכי עובדי המסעדה אף יכולים לשבת בתוך המסעדה שלא בשעת הסרוויס ואף במסדרון בו מצויים הכיסאות. לאור האמור טענת העובדת לפיה המעסיקות לא העמידו לרשות העובדים פינת מנוחה וישיבה בזמן ההפסקה והפרו את הוראות סעיף לחוק, נדחית. לאור האמור לעיל נקבע, כי יש לחייב את המעסיקות ש"ח. 15,000 לשלם לעובדת פיצוי בסך טלי פולונסקי נגד תדהר 22944-11-16 תקציר סע"ש השקעות ג.ב בע"מ ואח', בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, על ידי כבוד השופט אלעד שביון, .תדהר השקעות 1 : התובעת: טלי פולונסקי, הנתבעות 25.6.2019- .עדיס מרינה בע”מ, ניתן ב 2 , ג.ב בע"מ

הסרוויס יכולה המארחת לבצע את עבודתה בישיבה. אלא, שכאמור לעיל, בשעת הסרוויס המארחת נדרשת בין היתר לשהות בעמדת המארחת בכניסה למסעדה בהמתנה לאורחים, כאשר לדעת בית הדין, חלק זה של העבודה ניתן לבצע בישיבה. המעסיקות אמנם טענו כי אין זה מכובד לקבל את פני האורחים כאשר המארחת ישובה ולכן העובדת, כמו יתר המארחות שהועסקו אצל המעסיקה נדרשה לעמוד בעמדת הכניסה בשעת הסרוויס גם בעת ההמתנה להגעת האורחים, ברם, עצם המכובדות הנטענת אין בה כדי להצדיק הימנעות ממתן אפשרות למארחת לשבת בעמדת עבודתה. כמו כן, במסגרת הליך זה אין בית הדין מתיימר לקבוע מסמרות בשאלה האם זה ראוי לקבל את אורחי המסעדה בישיבה אם לאו ודי בקביעה כי במסגרת עבודתה כמארחת יכולה היתה העובדת לבצע חלק זה של עבודתה בישיבה ולו למספר דקות, בין ליווי לקוחות לשולחנותיהם. נקבע כי גם אם בית הדין יקבל את טענת המעסיקות כי יש לקבל את פני האורחים בעמידה, מתוך כבוד ונימוס, יש להניח כי גם בשעות הסרוויס קיימים פרקי זמן, גם אם קצרים ומעת לעת, בהם לא מגיעים אורחים אל המסעדה ו/או אורחים לא יוצאים את המסעדה ובפרקי זמן אלו יש לאפשר לעובדת לשבת בעמדת המארחת לצורך מנוחה והתרעננות. בנסיבות אלה נמצא כי עבודת המארחת בזמן הסרוויס היא עבודה דינאמית ברובה המחייבת תנועה ותזוזה, אולם אף בזמן הסרוויס יש באפשרות המארחת לבצע חלק מעבודתה בישיבה ולנוח מעת לעת. בהתאם לחוק הזכות לישיבה בעבודה על המעסיק 2 לסעיף להעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה

2019 נובמבר 323 + נטו

20

מס הכנסה

הטבות מס בגין הפקדות לקופת גמל 2019 לקצבה בשנת המס

| רו"ח אליק גנדלמן |

שכיר, אולם המעביד אינו מפקיד בעבורו לקופ"ג, והעובד מפקיד בעבור עצמו בקופ"ג), ישנה הבחנה בין עמית מוטב לעמית שאינו עמית מוטב. עמית מוטב הוא כל עמית 2019 בשנת המס שנעשתה בעבורו הפקדה לקופת גמל לקצבה מהשכר הממוצע במשק. 16%- בסכום שלא פחת מ ש"ח 10,273 – 2019 השכר הממוצע במשק בשנת לחודש. בחישוב שנתי: ש"ח 19,724 = 16% X 12 X 10,273 חובת הפרשה לקופת גמל לקצבה לעצמאים מחויבים עצמאים להפריש לעצמם 2017 החל בשנת לקופת גמל לקצבה לפי שיעורים הבאים: 4.45% – עד חצי השכר הממוצע 12.55% – בין חצי השכר הממוצע עד השכר הממוצע לפיכך סכום הפקדה חובה מרבי (למי שמרוויח שכר ש"ח. 10,478 – 2019 ממוצע ומעלה) בשנת

חובת ההפקדות לקופות גמל לקצבה בעל שליטה ) לפקודת מס 2() )(א 9(32 על פי סעיף 1961- הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א (להלן: "הפקודה"), מוגבל סכום ההפרשה לפיצויים בעבור חבר (כהגדרתו בסעיף)

,8.33% – 2019 המוכרת לחברה בשנת המס (בשנת 2012 ש"ח בשנה). החל בשנת 12,380 אך לא יותר מ תנאי ההפרשה לקופת גמל לקצבה בעבור בעל שליטה זהים לאלה של עובדים רגילים. "חבר" - בעל שליטה שיש לו לבדו או יחד עם בן- זוגו, או שיש לבן-זוגו, במישרין או בעקיפין, מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה 5% לפחות או מהזכות להחזיק או לרכוש כל אחד מאלה או מהזכות לקבל רווחים; ובלבד שלא יובאו בחשבון לענין זה זכויותיו של בן-זוג שנרכשו לפני הנישואין או שנתקבלו בירושה; סוגי העמיתים מלבד ההבחנה הבסיסית בין עמית שכיר (שמעבידו מפקיד בעבורו לקופ"ג) ועמית עצמאי (שייתכן שהוא

הכותב – מומחה במיסים. עורך מקצועי אתר המידע האינטרנטי במסים "כל מס" וירחון "ידע למידע"

2019 נובמבר 323 + נטו

21 מס הכנסה

רובד שני: מ"הכנסה נוספת" שהיא הנמוכה מבין: 7% ● ● סך ההכנסה החייבת שאינה הכנסה מבוטחת עד ש"ח לשנה. 105,600 לסכום של ● ● 264,000 סך ההכנסה החייבת עד לסכום של 105,600 ש"ח לשנה, בניכוי הכנסה מבוטחת או ש"ח, לפי הגבוה ביניהם. ברובד השני ניתן לקבל ניכוי רק על תשלומים העולים ש"ח (סכום הפקדה הדרוש כדי 19,724 על סכום של להיות עמית מוטב). מההכנסה 12% אם הסכומים ששולמו עולים על יותר ניכוי נוסף 12% הנוספת, בשל החלק העולה על .11% - . ניכוי מרבי ברובד שני 4% של עד ש"ח לחודש 22,000 אם השכר המבוטח עולה על ש"ח בשנה) - לא מגיע ניכוי. 264,000( . הניכוי לעמית שאינו עמית מוטב 2 (ב) 47 – סעיף עצמאי ללא הכנסת עבודה מהכנסה שאינה 7%- הסכום ששולם, אך לא יותר מ ש"ח. 148,800 הכנסת עבודה, עד תקרה של מההכנסה, 12% אם הסכומים ששולמו עולים על יותר ניכוי נוסף של עד 12% בשל החלק העולה על = ש"ח 148,800 מתקרה של 11% (ניכוי מרבי 4% ש"ח). 16,368 לעצמאי ושכיר ניכוי לא יעלה על: מהכנסה 7%- - הסכום ששולם, אך לא יותר מ ש"ח בניכוי 148,800 עסקית, עד תקרה של ש"ח לפי הנמוך. 105,600 הכנסה מבוטחת או מההכנסה, 12% אם הסכומים ששולמו עולים על יותר ניכוי נוסף של 12% בשל החלק העולה על .4% עד

אם העצמאי הוא גם שכיר, מהסכום המחושב לפי הנוסחה שלעיל מנכים הפרשה במעמד שכיר (חלק העובד וחלק המעסיק). חובת הפרשה לקופת גמל לקצבה הינה לעצמאים עד נקבע כי עצמאי 2017- (על פי הוראת מעבר מ 60 גיל פטור מחובת הפרשה לקופת 1/1/2017- ב 55 שהיה בן גמל לקצבה). מי שפתח תיק עצמאי במחצית שניה של שנה (החל מראשלן ליולי) לא חייב להפקיד בגין אותה שנה. יוטל קנס בגין אי הפרשה לקופת 2018 החל משנת גמל לקצבה למעט בעלי הכנסה הנמוכה משכר המינימום. ניכויים וזיכויים - שכירים ועצמאים ניכוי בגין הפקדה לקופות גמל לקצבה לפקודה 47 - סעיף עמית מוטב יוכל ליהנות מניכוי בגין הפקדות, ששילמו הוא או בן זוגו, לקופת גמל לקצבה לטובת העמית המוטב, וכמו כן בגין סכומים ששילם לטובת שנים ומעלה. 18 ילדו, שגילו בשנת המס עמית שאינו עמית מוטב ייהנה מניכוי (בהתקיים תנאים מסוימים) בגין ההפקדות שלו או של בן זוגו בלבד לטובת אחד מהם (כלומר ניתן להעביר הפקדה בין בני זוג, בהתקיים תנאים מסוימים). . הניכוי לעמית מוטב 1 ) לפקודה: 1 (ב 47 פרמיה לניכוי - סעיף רובד ראשון ש"ח לשנה 105,600 מהכנסה עד 11% ניכוי בשיעור ש"ח לחודש) בניכוי הכנסה מבוטחת. 8,800(

2019 נובמבר 323 + נטו

22 מס הכנסה

מהכנסתו המבוטחת עד 7% .1 ש"ח. 105,600 למקסימום של מהכנסתו, שאינה הכנסה 5% .2 211,200 מבוטחת, עד לסכום של 105,600 ש"ח, בניכוי סכום של ש"ח, או סכום הכנסתו המבוטחת כנמוך, רק בתנאי שהייתה הפקדה באופן עצמאי (כעמית עצמאי).

- הנמוך מבין: ממשכורת 5%- . הסכום ששולם, אך לא יותר מ 1 ש"ח. 105,600 לא מבוטחת עד תקרה של מההכנסה חייבת ממשכורת עד תקרה 5% .2 ש"ח לשנה בניכוי הכנסה 264,000 של מבוטחת. או 01/01/2019 עמית שאינו עמית מוטב, אשר ביום , זכאי לניכוי בשיעורים מוגדלים 50 לפני כן מלאו לו כפוף לתקרות. 264,000( לחודש 22,000 אם השכר המבוטח עולה על ש"ח בשנה) - לא מגיע ניכוי. זיכוי בגין הפקדה לקופת גמל א 45 לקצבה - סעיף עמית מוטב יכול לקבל זיכוי בגין הפקדה בקופ"ג .18 לקצבה גם בעבור ילדו, אם ילדו מעל גיל כל העמיתים יכולים לקבל זיכוי גם בגין הפקדה בעבור בן זוג. הזיכוי ניתן רק מהחלק שלא ניתן זיכוי בגינו למישהו אחר. ש"ח. 2,040 .1 . הנמוך מבין: 2 סכומים שהופקדו (הן לקופת גמל והן לביטוח ● חיים) או א. אם לא הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, ● 211,200 מן ההכנסה עד תקרה של 5% ש"ח. ב. אם הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, אזי סיכום של: א(ה) 54 . עמית מוטב - סעיף 1 הגבוה מבין:

.35% - גובה הזיכוי

א(ד) 54 . עמית שאינו עמית מוטב 2 הגבוה מבין:

ש"ח. 2,040 .1 . הנמוך מבין: 2

●

סכומים שהופקדו (הן לקופת גמל והן לביטוח

חיים)

או א. בגין הפקדה כעמית עצמאי שאינו גם ● ש"ח 148,800 עד לתקרה של 5% - שכיר לשנה. מהכנסת 7% - ב. עצמאי שהוא גם שכיר

ש"ח 105,600 עבודה עד תקרה של ש"ח בניכוי 148,800 והכנסה מעסק עד ש"ח או הכנסת עבודה - כנמוך. 105,600

.35% - גובה הזיכוי

א(ו) 54 . זיכוי נוסף - סעיף 3 א(ו). הזיכוי ניתן 45 ניתן לקבל זיכוי נוסף על פי סעיף רק בגין הכנסה מעסק או משלח יד ורק במקרה שלא נדרש ניכוי בגין ביטוח אובדן כושר עבודה. זיכוי יינתן בגין הפרשה נוספת, דהיינו מעל הפרשה שבגינה קיבל זיכוי לפי סעיפים קודמים. תקרת הפרשה לזיכוי – ש"ח בשנה) בניכוי 211,200 מהכנסה עסקית (עד 0.5% . לא ניתן להעביר 35% – הכנסה מבוטחת. שיעור זיכוי הפקדה לבן/ בת זוג לצורך זיכוי לפי סעיף זה.

2019 נובמבר 323 + נטו

23 מס הכנסה

מס בגין פרמיות ששילם לפוליסה כאמור. ב. הטבת המס היא התרת הוצאה בניכוי בשיעור של ממשכורתו (שאינה מבוטחת, כאמור 3.5% עד בסעיף א' לעיל), תקרת המשכורת לצורך הפקדה 25,683 . היא פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק פרמיה מרבית של = 2019 ש"ח לחודש בשנת ש"ח לחודש. אם על אותה המשכורת מפריש 899 אזי הניכוי לאובדן כושר 4% המעסיק לגמל מעל פחות שיעור הפרשת 3.5% יהיה בשיעור של .4% המעסיק העולה על ג. תוכנית הביטוח לא תוכר כקופ"ג, ולא תותר בגין הפרמיה הטבת מס נוספת באמצעות זיכוי 47 א לפקודה, או ניכוי לפי סעיף 45 לפי סעיף לפקודה. ד. ההוצאה תותר בניכוי כפוף להגשת דוח לפקיד שומה על הכנסות המבוטח. ה. הכנסות המתקבלות על פי הפוליסה או הנספח לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, חייבות במס (א) לפקודה, ובדרך כלל נחשבות 3 לפי סעיף להכנסה מיגיעה אישית. ) לפקודה, הסכום המרבי שאותו 3 (ה 3 ו. לפי סעיף רשאי המעביד להפריש לעובד למרכיב התגמולים ולאובדן כושר עבודה גם יחד, בלי שהעובד יהיה 7.5% חייב במס במועד ההפקדה, הוא בשיעור מהשכר עד פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק ש"ח 1,926 פרמיה מרבית של >= ) ש"ח 25,683( לחודש. דהיינו, פרמיה זו כוללת גם הפרשה למרכיב התגמולים וגם הפרשה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה. ז. כללי ההפקדה בביטוח מפני אובדן כושר עבודה לעצמאי ולבעל שליטה זהים למפורט לעיל. ח. משכורת לעניין זה, למעט שווי שימוש ברכב.

זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים ובעד ביטוח שאירים הזיכוי לעמית מוטב מהכנסה חייבת, 5%- הזיכוי בגין ביטוח חיים מוגבל ל ש"ח. הזיכוי בגין תשלום 211,200 כפוף לתקרה של מהכנסה 1.5% לביטוח קצבת שאירים לא יעלה על מזכה. הזיכוי לעמית שאינו עמית מוטב לגבי מי שלא היתה לו הכנסת עבודה, הזיכוי בגין מהכנסה 5%- תשלומים עבור ביטוח חיים, מוגבל ל ש"ח. הזיכוי בגין 148,800 מזכה, כפוף לתקרה של 1.5% תשלום לביטוח קצבת שאירים לא יעלה על מהכנסה מזכה. לגבי מי שהיתה לו הכנסת עבודה, הזיכוי בגין תשלומים מההכנסת עבודה עד 5%- עבור ביטוח חיים מוגבל ל ש"ח 148,800 ש"ח בתוספת הכנסה עסקית עד 105,600 לפי הנמוך. הזיכוי 105,600 בניכוי הכנסת עבודה או 1.5% בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים לא יעלה על מהכנסה מזכה. הסכום הכולל לביטוח חיים וקצבת שאירים, לא יעלה מההכנסה המזכה. 5% על .25% - גובה הזיכוי בגין ביטוח חיים .35% - גובה הזיכוי בגין ביטוח קצבת שאירים ביטוח מפני אובדן כושר עבודה מדיניות רשות המסים בדבר התרת ניכוי בגין פרמיה המשולמת לתוכנית ביטוח מפני אובדן כושר עבודה לשכיר שמעבידו אינו רוכש אותה בעבורו, היא כדלקמן: א. עובד שכיר, שמעבידו אינו רוכש בעבורו פוליסה בגין אובדן כושר עבודה רשאי ליהנות מהטבת

2019 נובמבר 323 + נטו

24 מס הכנסה

2019 הפרשות לקרן השתלמות בשנת המס לעצמאים, שכירים ובעלי שליטה

| רו"ח אליק גנדלמן |

א. קרן השתלמות לעצמאי מהכנסה הקובעת ועד 4.5% עצמאים מקבלים ניכוי בגין הפרשה לקרן השתלמות החל מהשקל הראשון עד ומעלה 264,000 ש"ח. לפיכך הסכום המרבי לקבלת ניכוי לעצמאי בעל הכנסה שנתית של 264,000 תקרה של ש"ח. 11,880 הוא אם נישום הוא גם שכיר וגם עצמאי, ועל הכנסתו כשכיר שילם לו מעבידו לקרן השתלמות, יהיה סך ההכנסה לצורכי הניכוי הנמוך מבין אלה: . הכנסת הנישום מעסק או ממשלח יד. 1 . סכום התקרה, בניכוי המשכורת שבעבורה שילם המעביד לקרן השתלמות. 2 לדוגמה (הסכומים בש"ח): .1 ש"ח 70,000 ש"ח וכשכיר 250,000 - הכנסת הנישום כעמית עצמאי .2 סכום ההכנסה המרבי שבעבורו מותר ניכוי לקרן השתלמות 264,000 - פחות הסכום, שבעבורו שילם המעביד לקרן השתלמות 70,000 194,000 194,000                        2- ל 1 סכום התקרה - הנמוך בין חישוב הניכוי: סכום ששולם 8,000 194,000- מ 4.5% הגבלת הניכוי עד 8,730 סכום שלא נוצל לניכוי  730 ש"ח. 8,000 הסכום בגינו יקבל ניכוי הוא (להלן: "הפקודה") נקבע פטור ממס לסכומים 1961- ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א 16(9 בסעיף שמשך יחיד עצמאי מקרן ההשתלמות שלו, ובכלל זה סכומי הריבית, הפרשי ההצמדה ורווחים אחרים ש"ח לשנה). זאת בנסיבות ובתנאים מסוימים, כלהלן: 18,480 - 2019 שמקורם בהפקדה מוטבת (בשנת

הכותב – מומחה במיסים. עורך מקצועי אתר המידע האינטרנטי במסים "כל מס" וירחון "ידע למידע"

2019 נובמבר 323 + נטו

25 מס הכנסה

לאחר שלוש שנים ממועד התשלום הראשון - אם שימשו הכספים לצורך ההשתלמות של העצמאי, וכן אם ● היחיד הגיע לגיל פרישה. לאחר שש שנים ממועד התשלום הראשון - ללא כל תנאי. ● ללא הגבלת תקופה ממועד התשלום הראשון - אם הסכום נמשך בידי הזכאים לקבלת סכומים של היחיד ● בעל החשבון, שנפטר. הפטור ממס על רווחים ניתן ללא קשר לגובה הכנסה של עצמאי (ובהתאם ללא קשר לניכוי שקביל במסגרת א) לפקודה) לכן כדי ליהנות מהטבה זו כדאי להפקיד בקרן השתלמות בגובה "הפקדה מוטבת" של 5(17 סעיף ש"ח. 18,480 ב) לפקודה, יהיו 16(9 סכומים שמשך עצמאי מקרן ההשתלמות, אשר לא נתקיימו בהם התנאים שבסעיף חייבים במס כהכנסה מעסק או ממשלח-יד בעת קבלתם, למעט הסכומים שהפריש העצמאי לקרן השתלמות, ) לפקודה. 2 (ה 3 שלא הותרו בניכוי לאור הוראת סעיף ב. קרן השתלמות לעובד סכומים שמשך עובד מקרן השתלמות, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים, שמקורם בהפקדה א) לפקודת מס הכנסה יהיו פטורים ממס: 16(9 מוטבת כהגדרתה בסעיף אם נמשכו לאחר שלוש שנים מיום התשלום הראשון לחשבון, ובלבד שישמשו לצורך השתלמותו או אם העובד הגיע לגיל פרישה; או אם נמשכו לאחר שש שנים, ללא כל תנאי. כמו כן, אם נפטר העובד, הזכאים לסכומים מקרן ההשתלמות רשאים למשוך אותם בפטור ממס, ללא הגבלה בנוגע לזמן המשיכה. סכומים שמשך עובד מקרן השתלמות שלא בתקופות ובנסיבות כאמור יחויבו במס, למעט סכום הקרן שמקורה בתשלומי העובד. ). שיעור ההפקדה מרבי 2019 ש"ח לחודש (בשנת המס 15,712 המשכורת המרבית שבגינה ניתן להפקיד היא . ניתן להפקיד בשיעורים נמוכים יותר, חלק העובד אמור 2.5% - , הפרשת העובד 7.5% - הוא: הפרשת המעביד ייזקף שווי לעובד. 7.5% להיות לפחות שליש מחלק המעסיק. אם חלק המעסיק עולה על

2019 קרן השתלמות

סכום (בש"ח)

תיאור

15,712

משכורת מרבית שההפרשה בעדה לקרן השתלמות פטורה ממס בעת ההפרשה

לשנה 264,000

הכנסה קובעת (קרן השתלמות לעצמאי)

2019 נובמבר 323 + נטו

26 מס הכנסה

ג. קרן השתלמות לבעל שליטה ) לפקודה, מותר לחברה שבשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם כמשמעותה בסעיף 2() )(א 9(32 לפי סעיף לפקודה, לנכות בעבור חבר בה (כהגדרתו בסעיף) תשלומים שמשלמת חברה כאמור לקרן השתלמות בעבור 76 ממשכורת החבר עד לתקרה הקבועה בסעיף.   4.5%- חבר. סכום זה מוגבל ל מהון 5% "חבר" - בעל שליטה שיש לו לבדו או יחד עם בן- זוגו, או שיש לבן- זוגו, במישרין או בעקיפין, לפחות המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או מהזכות להחזיק או לרכוש כל אחד מאלה או מהזכות לקבל רווחים; ובלבד שלא יובאו בחשבון לענין זה זכויותיו של בן- זוג שנרכשו לפני הנישואין או שנתקבלו בירושה; בשל תשלומים לקרן השתלמות בעבור חבר בה הוא 2019 הסכום המרבי שיכולה חברה לנכות מהכנסתה בשנת ש"ח), 8,484- מ 1/3 = 1.5%( ש"ח לפחות 2,828 ש"ח); זאת, אם חבר ישלם לקרן 188,544- מ 4.5%( ש"ח 8,485 אשר הרווחים עליהם יהיו פטורים ממס (יש להדגיש כי אחרי שש שנים גם חלק המעסיק פטור ממס), אם א) לפקודת מס הכנסה (בדרך כלל בתום שש שנים מפתיחת החשבון). 16(9 ישולמו לו בתנאי הפטור שלפי סעיף ש"ח ומטה, לא יותרו כהוצאה בידי המעביד, 188,544 ממשכורת בסך 7.5% ועד 4.5%- הפרשות בשיעור שמ ולא ייחשבו להכנסה בידי בעל השליטה אך משיכה תיהיה פטורה ממס (כולל רווחים) אם נמשכו בתנאי סעיף א), קרי לאחר שש שנים או שלוש שנים בגיל פרישה או לצורך השתלמות. ואולם דבר זה מותנה בתשלום 16(9 ש"ח. X 2.5% = 4,714 188,544  מקביל של בעל השליטה בסך של

קרן השתלמות לבעל שליטה - סכומים ושיעורים להפקדה

תשלומי העובד

תשלומי מעביד-תקרת הוצאה

משכורת קובעת

שנת מס

סכום 2,828 2,828

%

סכום 8,485 8,485

%

1.5% 1.5%

4.5% 4.5%

188,544 188,544

2019 2018

2019 נובמבר 323 + נטו

27 מס הכנסה

סתירה בשיעור ההיטל אשר יחול על העסקת מסתננים בענפים מועדפים

| עו"ד רו"ח רמי אריה |

אלא אם צוין כך במפורש על גבי הרישיון. בכך ) מהרישיון הניתן לעובדים 5() (א 2 נבדל רישיון זרים המגיעים לישראל לצורכי עבודה כחוק, המקבלים אשרת שהייה ורישיון לישיבת (עובד זמני), כאמור בתקנה 1/ ביקור מסוג ב (א) לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד– 5 .1974 (א) לחוק הבראת הכלכלה קובע, כי יחול 45 סעיף חיוב בהיטל על מי שמעסיק עובדים זרים. שיעור ההיטל הרגיל שבו חב המעסיק עומד על שיעור של מסך כל ההכנסה אשר שילם המעסיק לעובד 20% הזר. לצד זה בהמשך הסעיף נקבעה הקלה, לפיה "אם המעסיק יחויב בהיטל בשיעור מקל, וזאת – העובד המועסק על ידו לפי היתר להעסקת עובד זר בענפים אלה...". חלק מהעובדים המסתננים אשר העסיקה דב שמירה, היו בענף הסיעוד המוסדי ולא בסעיף הביתי. כלומר, העובדים המסתננים הועסקו במוסדות סיעודיים ולא בבתיהם של מטופלים סיעודיים. פקיד השומה חייב את דב שמירה לשלם היטל בגובה מסך השכר הכולל אשר שילמה לעובדיה, ללא 20% הבחנה בין הענפים השונים בהם הועסקו. בפסיקה קודמת במחלוקות אלו, אשר ניתנה בעניין , טומי ווש בע"מ נ' פקיד 29283-08-16 "מ טומי (ע ) ננקטה פרשנות, 14.7.2019 , ניתן ביום שומה רחובות

בפסיקה חדשה אשר ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז, נקבע כי שיעור ההיטל אשר יחול על מעסיקי מסתננים , ללא קשר לענפי התעסוקה 20% יהיה תמיד של העובדים. זאת בניגוד לפסיקה הפוכה אשר ניתנה בעניין זה לפני כשלושה חודשים שקבעה כי שיעור ההיטל בענפים מסוימים אשר הוגדרו בחוק ההיטל יהיה נמוך יותר. , דב 11654-01-18 ע"מ כך נקבע בענין דב שמירה ( שמירה נקיון וכח אדם נ' פקיד שומה פתח תקווה, ), חברת כוח אדם אשר העסיקה 24.9.2019 ניתן ביום עובדים מסתננים בענפים שונים. 2012-2015 בשנים בין היתר, בענפי תעשיה, בניין, חקלאות וסיעוד מוסדי. לטענת דב שמירה, העסקת עובדים זרים מסתננים בענפי התעשייה, הבניין והחקלאות זכאית לשיעור לחוק התכנית 45 מופחת של ההיטל לפי סעיף , ואילו 2003- להבראת כלכלת ישראל התשס"ג העסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד אינה מחייבת בתשלום ההיטל כלל. (א) 2 העובדים המסתננים, החזיקו ברישיון לפי סעיף רישיון זמני לישיבת ) לחוק הכניסה לישראל, " 5( ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו רישיון שהייה זה, לא מהווה רישיון עבודה, ממנה".

הכותב - עו"ד רו"ח ויועץ מיסוי, בעל משרד לדיני מסים, חבר צוות התגובות של לשכת עורכי הדין בישראל, מרצה בכיר www.ralc.co.il בתחום דיני המס ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים

2019 נובמבר 323 + נטו

28 מס הכנסה

ולא 20% לחוק הבראת הכלכלה – בשיעור של 45 בשיעור המקל. כך, גם לגבי העסקת עובדים מסתננים בתחום הסיעודי המוסדי. בית המשפט סבר כי "העסקה כדין" בענף ספציפי, מחייבת היתר העסקה ספציפי בענף זה, ולכן העסקתם אינה עומדת בדרישות הסעיף. בכל מקרה, יש להחיל את ההטבה בעת העסקה בסיעוד ביתי. ישנו הבדל מהותי בין עובד זר המועסק בביתו של אדם והנדרש לעבוד שם כמעט ללא הפסקה, לבין עובד זר המועסק במוסד סיעודי, הנהנה מתנאי העסקה הדומים יותר להעסקה בעבודות אחרות. שוני זה, מצדיק את הפרשנות לפיה אי החבות בהיטל, חלה רק בעת העסקת עובד זר בסיעוד ביתי. נקבע, כי על דב שמירה לשאת בתשלום היטל , ללא תלות בשאלה 20% עובדים זרים בשיעור של באיזה תחום העסיקה את העובדים המסתננים. זאת בניגוד לפסיקה אשר ניתנה לפני כשלושה חודשים בעניין טומי ווש. נאלץ להמתין להכרעת בית המשפט העליון במחלוקת זו.

לפיה דרישת קיומו של היתר העסקה הנזכרת בסעיף לחוק, מתייחסת הן לרישא והן לסיפא של הסעיף. 44 בהתאם לכך, נקבע כי משפסק בית המשפט העליון בעניין סעד כי ההיטל חל גם על עובדים מסתננים, יש להחיל בעניינם גם את שיעורי ההיטל המקלים. בעניין דב שמירה, דחה בית המשפט פרשנות זו. לשיטתו, כדי ליהנות מההוראה המקלה, יש לעמוד "העובד הזר מועסק על ידו לפי בתנאי הסף לפיו היתר שכזה היתר להעסקת עובד זר בענפים אלה" מבקשת דב שמירה למצוא בהודעת אי האכיפה שניתנה בעניין בג"צ קו לעובד. בית המשפט סבר, כי הימנעות מאכיפה אינה זהה ושקולה למתן אישור העסקה, ובפרט אין היא שקולה להיתר ספציפי לעיסוק בענף מסוים. מתן היתר לעיסוק בענף מסוים, כרוך בעמידה בתנאים אשר נקבעו על ידי גורם מוסמך וביחס לאותו ענף. העסקת עובד זר כחוק, מטילה על המעסיק עלות כלכלית לא מבוטלת. נוח יותר למעסיק לפטור עצמו מנטל כלכלי זה – לא לממן את מגוריו ולא לשאת בתשלום האגרות הכרוכות בהבאתו של העובד בזר לארץ כחוק. היתר להעסקת עובד זר היות ובידי דב שמירה אין " הרלבנטיים (תעשייה, בניין וחקלאות), בענפים..." עליה לשלם היטל בשיעור הרגיל הקבוע בסעיף

2019 נובמבר 323 + נטו

29

ביטוח לאומי

2019 חידושים והדגשות בתחום הביטוח הלאומי לשנת אנו מביאים להלן לקט נושאים בהיבטים הקשורים למעסיקים ולשכירים בתחום הביטוח הלאומי 2019 - מתוך מאמר מסכם של רו”ח אורנה צח - גלרט לסוף שנת המס

| רו"ח אורנה צח-גלרט |

בחוק, גם כשאין מתקיימים יחסי 1 שבסעיף עבודה). . עובד, המועסק כעצמאי אך נחשב לעובד 2 שכיר כלפי המוסד לביטוח לאומי בלבד, בהתאם לצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, בהתקיים התנאים הקבועים בצו. דוגמאות: עובד ניקיון, חצרן, מורה, מרצה, מדריך, אמן, שחקן, מורה דרך, ספורטאי ועוד סוגי מבוטחים, בתנאים שנקבעו בצו האמור. . לעניין תשלום דמי ביטוח רואים כעובד גם את 3 מי ששכרו נקבע בחוק, או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים לחוק הביטוח הלאומי). 334 כמעסיקו (סעיף . אחרים. 4

סוגיות הקשורות למעסיקים ולשכירים מבוטח שכיר במוסד לביטוח לאומי קיימת חשיבות רבה לבחינה של מעמד העובד השכיר במוסד לביטוח לאומי לאור הזכויות שמעניק החוק לשכירים.

מומלץ לשים לב למבחנים שקבעה הפסיקה ולצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים שהתקין המוסד לביטוח לאומי, כיוון שמעמד המבוטח השכיר נבחן בעת הבקשה לגמלה ולא בעת הרישום על ידי המעסיק. הגדרת "עובד" הגדרת "עובד" כוללת את הסוגים העיקריים, כדלקמן: . עובד העובד אצל מעסיקו כשכיר ומתקיימים 1 יחסי עבודה (לרבות בני משפחה על פי ההגדרה

הכותבת - רואת חשבון, בעלת פרקטיקה פרטית לפתרונות בתחום הביטוח הלאומי ומרצה על חוק הביטוח הלאומי. בין תפקידיה הציבוריים: חברת נשיאות לשכת רואי חשבון, יו”ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה

2019 נובמבר 323 + נטו

ביטוח לאומי

30

כאמור לגביו בלוח י"א, ישתלמו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היא הסכום המזערי האמור. לוח י"א קובע לגבי עובד שכיר כי ההכנסה המזערית של עובד שכיר לחודש היא סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון. הכנסה זו היא גם ההכנסה המבוטחת לעניין גמלאות מחליפות שכר. חיוב בדמי ביטוח של הכנסת עבודה לחוק הביטוח הלאומי מחייב בדמי ביטוח 344 סעיף )2(2 הכנסת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף לפקודת מס הכנסה. (א) בחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: 344 סעיף . (א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את 344" בחודש 1- הכנסתו בעד החודש שקדם ל שבו חל מועד התשלום, מהמקורות ) לפקודת מס 2(2 המפורטים בסעיף הכנסה; ..." ) לפקודת מס הכנסה 2(2 המקורות המנויים בסעיף הם כדלקמן: )(א) השתכרות או רווח מעבודה, כל 2( .2"

המבחנים "המסורתיים" לקביעת יחסי עבודה המבחנים לקביעת יחסי העבודה התפתחו במהלך השנים. בית הדין נוקט ב"מבחן המעורב", כלומר, בוחן את משקלם של כמה מבחנים שהחשוב ביותר מביניהם הוא "מבחן ההשתלבות". בעבר, מי שהיו בידיו השליטה והפיקוח היה המעסיק, ויתר המבחנים היו חשובים פחות. כיום, חלה התפתחות רבה במבנה ההעסקה. עובדים רבים עובדים מהבית או דרך חברות העסקה, קשה לפקח עליהם, כלי העבודה שייכים להם, שעות העבודה אינן מוגדרות ובכל זאת הפסיקה מכירה בהם כעובדים. חשוב לציין, שהעובדה שהעובד מקבל כל חודש תלוש משכורת ומדווח כשכיר, אינה, כשלעצמה, תנאי מספיק לכך שמתקיימים יחסי עבודה. כאשר מתקיימים יחסי עבודה, המעסיק חייב לפרט את רכיבי המשכורת בתלוש השכר ולדווח כחוק על העובד. 1987- חוק שכר מינימום, התשמ"ז באופן בלתי תלוי בחוק הביטוח הלאומי, קיימים (להלן: "חוק 1987- חוק שכר מינימום, התשמ"ז שכר מינימום") ותקנות שכר מינימום (נוער עובד . אלו קובעים שלכל עובד 1987- וחניכים), התשמ"ח מגיע שכר שאינו נמוך משכר מינימום שנקבע בחוק. שכר המינימום יכול להיות לשעה, ליום או לחודש, ואינו כולל שעות נוספות, תוספת ותק, החזרי הוצאות, מענקים על בסיס שנתי ועוד, אלא תשלומים קבועים בלבד, כמפורט בחוק שכר מינימום. שכר המינימום שונה מעובד לעובד, ותלוי בחלקיות המשרה וברכיבי השכר השונים. (ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח 348 סעיף שהכנסתו אינה מגיעה לסכום ההכנסה המזערית

טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו, תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף; בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתן לאחר לטובתו;"