נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי
2019 ספטמבר 322 + נטו
שאלות ותשובות
78
מבחנים לקביעת מועד ניתוק תושבות וחובת הגשת דו"ח למס הכנסה בישראל למי שעבר למדינה אחרת באמצע השנה השאלה:
?
מרכז החיים שלו 1.5.2016- למדינה אחרת. מ 1.4.2016- תושב ישראל העתיק את מקום מגוריו ב אינו בישראל. האם ניתוק התושבות מתבצע ביום המעבר או לאחר תקופה מסוימת רטרואקטיבית? ? היחיד הוא בעל מניות 2016 האם עדיין יהיה צורך להגיש ליחיד דוח שנתי בישראל עבור שנת מהותי בחברה ישראלית.
רו"ח מייקל גולדברג ורו"ח אברהם כהן משיבים: תושבות על פי הוראות הדין הפנימי בישראל:
!
לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), קובעת לגבי 1 הגדרת תושב ישראל המופיעה בסעיף יחיד כי מי שמרכז חייו בישראל בשנת המס יש לראותו כתושב ישראל. לשם קביעת מקום מרכז חייו של היחיד יש להביא בחשבון את מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים (להלן: "ההגדרה המהותית") ובהם בין השאר: (א) מקום ביתו הקבוע; (ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו; (ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע; (ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו; (ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים. כמו כן קובעת ההגדרה כי חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל (א) אם שהה בישראל ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו 30 ימים או יותר; או (ב) אם שהה בישראל בשנת המס 183 בשנת המס ימים או יותר (להלן: "ההגדרה הכמותית"). החזקות 425 בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא האמורות לעיל ניתנות לסתירה הן על ידי הנישום והן על ידי פקיד השומה. הן ההגדרה המהותית והן ההגדרה הכמותית, מטרתן ליצור קווים מאפיינים ליחיד אשר בשל זיקתו כאמור לישראל יש לראותו כתושב שלה. לפקודה: 168 הגדרת "תושב חוץ" במסגרת תיקון לפקודה, ערב התיקון, הגדיר "תושב חוץ" כהגדרה שיורית, כלומר – מי שאינו נחשב תושב ישראל. 1 סעיף לפקודה והתווספה 1 לשם יצירת ודאות לגבי מועד ניתוק תושבותו של יחיד, עודכנה הגדרת תושב חוץ בסעיף לה חלופה נוספת, מעבר להגדרה השיורית האמורה לעיל, כך שיחיד ייחשב "תושב חוץ" החל מהמועד המפורט להלן, אם התקיימו לגביו שני מבחנים מצטברים - האחד כמותי והשני מהותי, על פני תקופה של ארבע שנים.
זיו האפט רואי חשבון ויועצים עסקיים BDO המשיבים - ממחלקת מיסוי בין-לאומי באשכול המסים במשרד
Made with FlippingBook Digital Proposal Maker