נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 אוגוסט 321 + נטו

46 מס הכנסה

הכרעה שיפוטית בסיווגו הנכון של הפיצוי ולא קבע פוזיטיבית כי מהותו האמתית של התשלום משקפת פיצוי בגין עוגמת נפש. בית המשפט גם לא נתן דעתו לעניין הכימות הראוי של מרכיב זה. בהמשך לאמור נקבע כי על סכום הפיצוי לשקף את מה שנהוג לפסוק בבתי המשפט במקרים אלה ולהלום את הרף הפסיקתי בהתחשב בטיב המעשים המיוחסים ובטיב הפגיעה, וכל זאת לאחר שהוכח מבחינה אובייקטיבית כי נגרמה למקבל הפיצוי עוגמת נפש. נדירים המקרים שבהם בתי המשפט פוסקים פיצוי בגין עוגמת נפש בסכומים העולים על אלפים בודדים או עשרות בודדות של אלפי שקלים. בהסכם הפשרה מושא דיוננו הייתה נורת אזהרה דולר בגין עוגמת נפש, 500,000 מהבהבת בסכום של סכום שאין לו אח ורע בסוגי פיצויים כאלה, ולכן היה צריך להתעורר החשד שהצגת הפיצוי בסכום זה נעשית למראית עין כאשר המטרה היא לחסוך בתשלום המס. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי לפי הכלל שלפיו "דין הפיצוי כדין הפרצה", יש לראות במלוא סכום הפיצוי שניתן כביכול בגין "עוגמת נפש" כהכנסה ) לפקודת מס 1(2- ) ו 2(2 פירותית מכוח סעיפים הכנסה ולחייבה בהתאם לשיעור המס השולי החל על המערער. תוצאה 208,345 הערעור נדחה. עם זאת נקבע כי סכום של דולר אשר מופיע בשומה בצו כ"דמי ניהול", יסווג כ"דמי הצלחה" באופן שיקטין את שיעור המס החל עליו ובהתאם יקטין את סכום המס על פי השומה. , בבית המשפט המחוזי 53681-12-16 תקציר ע"מ בתל-אביב-יפו, על ידי כב' השופטת ירדנה סרוסי, המערער: משה שחף, המשיב: פקיד שומה גוש דן, 2018 לספטמבר 5 ניתן ביום

זאת המערער הרי יש לסווג מחדש את הסכום כהכנסה פירותית החייבת בשיעור המס השולי )2(2 של המערער, חלקה כהכנסת עבודה לפי סעיף לפקודת מס הכנסה וחלקה כהכנסה מעסק או משלח ) לפקודה. 1(2 יד לפי סעיף המערער מצדו טען כי הכספים שקיבל קיבלו תוקף של פסק דין ואינם מהווים "הכנסה" על פי הפקודה. עוד נטען כי עוגמת הנפש נגרמה לו כתוצאה מעיכוב בהעברת התשלומים שהיה זכאי להם לטענתו מהקרנות וכתוצאה מעיכוב בהעברת הנתונים שעל בסיסם היו אמורים להיות מחושבים דמי ההצלחה ושאר הכנסותיו. בית המשפט קבע: כב' השופטת י' סרוסי פסקה כי לא עלה בידי המערער להוכיח כי המהות האמתית של התשלום בסכום של דולר (בניכוי יחסי של שכר טרחת עורך דין) 500,000 היא פיצוי בגין "עוגמת נפש". המערער לא הוכיח את תוכן עוגמת הנפש שנגרמה לו ולא הביא ראיות משכנעות בגין מה שולם לו סכום כה חריג וכיצד חושב. כמו כן, לא עלה בידי המערער להסביר מה היו השיקולים שבניסוח הסכם הפשרה באופן שבו נוסח ועל רקע זה צדק המשיב כאשר לא קיבל את סיווג הפיצוי בידי המערער כפיצוי בגין עוגמת נפש. עוד נקבע כי לא עלה בידי המערער להוכיח בראיות דולר משקף 500,000 אובייקטיביות כי סכום של פיצוי בגין עוגמת נפש שכביכול נגרמה לו. כל שהוכח הוא שהמערער חתם על הסכם פשרה שבמסגרתו הוגדר סכום גדול מאוד כפיצוי בגין עוגמת נפש ושהסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט. מעבר לכך, לא הוצגו כל ראיות על מה שהתרחש בחדר המשא ומתן עובר לחתימת הסכם הפשרה ונציגי הנתבעים לא הובאו לעדות כדי לשפוך אור על הבירור העובדתי הקשור לאופן קביעת הפיצוי בגין עוגמת נפש. בית המשפט אף לא קבע