נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 מאי 318 + נטו

ביטוח לאומי

23

● ● לאור תכלית זו נתקבלה התביעה והבונוסים האמורים נכללו בבסיס השכר המחושב לצורך גמלת הפגיעה בעבודה (על פי המשכורות והבונוסים שלפני שמירת ההיריון). בשולי הדברים ● ● במסגרת הטענות המשפטיות קובע בית הדין כי המל"ל לא התייחס כלל לטענת המבוטחת לעניין חישוב שכרה, ולמעשה קובע בית הדין כי דין התביעה היה להתקבל מידית. לפנים משורת הדין הוצע בפסק גם ניתוח משפטי להנמקתו. ● ● טענת המבוטחת כי השכר ערב יציאתה לשמירת היריון לא שיקף את היקף השתכרותה המלא התאורטי בשל מצבה הרפואי, ובשל כך יש להתחקות אחר שכרה המלא בחודשים מוקדמים יותר - נדחה.

המחלוקת ● ● לטענת המבוטחת, השכר הקובע ברבע השנה ש"ח (השכר 42,171 טרם התאונה עמד על .)1/2015 עד 11/2014 בחודשים ● ● לטענת המל"ל אין לקחת בחשבון תשלומים משתנים (פרמיות). דיון והחלטה ● ● המבוטחת קיבלה מדי חודש בונוסים שהיוו חלק אינטגרלי משכרה, ואין מדובר בתשלום ארעי. ● ● עיון בתלושים מעלה כי העמלות היוו מרכיב משמעותי בשכרה והיו כפופות למכירה אישית של המבוטחת. ● ● העיקרון הניצב בבסיס ההסדר הנורמטיבי הזה, תכליתו לפצות מבוטח בגין אובדן הכנסה אמיתי, שנגרם בעקבות פגיעה בעבודה.

נקבע כי על המל"ל להשיב למד"א דמי ביטוח לאומי שנגבו ביתר. אינו יכול להשתמש בזמן שחלף עקב מעשיו שלו כדי להעלות טענת התיישנות

אפוא להלום מצב דברים שבו המל"ל מבקש מציבור המעסיקים להמתין לפיתוחה של מערכת שעליה עבד ולאחר מכן מבקש לעשות שימוש בחלוף הזמן – שנבע, בין השאר, ממעשיו שלו – כדי להעלות טענת התיישנות.

בית המשפט העליון דחה ערעור שהגיש המל"ל על ההחלטה כי עליו להשיב למד"א דמי ביטוח לאומי שנגבו ביתר וכי הוא מנוע מלתחום את התחייבותו להשבת דמי הביטוח רק לתקופה המוגבלת בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. נקבע כי לא ניתן

באדיבות מחלקת "דינים ועוד"מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ