נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 מאי 318 + נטו

ביטוח לאומי

17

ועד 15/2/2010- לחודש קלנדרי אלא לחודש שהחל ב , והדגש הוא על עצם תשלום קצבת הנכות 15/3/2010 במהלך התקופה ולא על אורך התקופה שבה היא משתלמת, בתנאי שתהיה טרם ההגעה לגיל פרישה. בסוגיית ההתיישנות טוענת המבוטחת כי בהתחשב בנסיבות הקשות, לא ראוי שהמל"ל יעלה טענת התיישנות. החלטת בית הדין הארצי סוגיית ההתיישנות: אין חולק שהתביעה הוגשה לאחר חלוף המועד בתקנות (המועד הוא בתוך שנה ממועד קבלת הדחייה של המל"ל). בית הדין מציין כי היה על המל"ל להפעיל שיקול דעת. במקרה המתואר יש הצדקה להאריך את מועד הגשת התביעה. לחוק, בית הדין עומד על תכלית 246 באשר לסעיף החוק לפיו פטור מתקופת אכשרה נועד לוודא כי מבוטחת נכה, שהוכרה זכאותה לקצבת נכות כללית טרם הגיעה לגיל פרישה, "לא תיוותר ללא גמלת קיום... אלא תוכל להמשיך ולקבל באופן רצוף קצבת זקנה". היסטוריה חקיקתית של הסעיף מראה כי בעבר דרש חודשים רצופים לפחות של קצבת נכות 12 הסעיף בסמוך לגיל הפרישה כדי לפטור מתקופת אכשרה, שונה הנוסח והדרישה היחידה היא 2002 אך בשנת לעצם תשלומה של קצבת נכות "בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה". לדעת בית הדין, המשקל בחקיקה אינו מושם כיום על משך התקופה שבה שולמה קצבת נכות, אלא על "עצם תשלומה של קצבת הנכות לפרק זמן כלשהו, ובלבד שהיה זה מיד טרם מועד ההגעה לגיל פרישה". הערעור בסוגיה זו נדחה. ואולם בעניין ההתיישנות - אף שאין חולק כי ההלכה כיום היא כי יש סמכות לדון בתביעות שהוגשו

אחת מחלופות הפטור מתקופת האכשרה. הומלץ לה להגיש תביעה כעקרת בית עם הגיעה לגיל הזכאות חודשים). 8- שנים ו 68( המוחלט בחלוף כמעט שלוש שנים מדחיית תביעתה מהמל"ל כאמור, הגישה תביעה לבית הדין האזורי, ובה עתרה 15 לקבלת גמלת נכות רטרואקטיבית מרבית (בעבור החודשים טרם הגשת הבקשה לקצבת נכות, דבר שיפטור אותה מתקופת אכשרה) ולחלופין עצם קבלת קצבת הנכות ולו לימים ספורים בתכוף לפני גיל הפרישה - פוטר מתקופת אכשרה. דיון והחלטת בית הדין האזורי בית הדין קיבל ככלל את התביעה וקבע בעיקר כי: ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות להגשת תביעה חודשים כמופיע בחוק 12- לבית הדין מעבר ל בנסיבות חריגות - שהתקיימו. אין הצדקה ל"פרשנות הדווקנית" שמציע המל"ל, לפיה נדרש תשלום של חודש שלם של קצבת נכות כללית טרם ההגעה לגיל הפרישה כדי לפטור מתקופת אכשרה, ודי גם בתשלום קצבת נכות כללית בגין חלק מהחודש. בפועל הספיקה תקופת זכאות של ימים ספורים בלבד עד ההגעה לגיל פרישה. המל"ל ערער לבית הדין הארצי. טענות הצדדים בערעור (בתמצית) המל"ל טען כי לא ניתן להתגבר על עניין ההתיישנות, וכי דין התביעה להידחות על הסף בגינה. עוד טען המל"ל כי טעה בית הדין בפרשנות המקלה (ב), אלא 246 שנתן למונח "חודש" כמופיע בסעיף ימים רצופים, של 30 , ש"צריך חודש שלם מלא זכאות לתשלום". לטענת המבוטחת, בית הדין צדק בפרשנות שנתן. המילה "בתכוף" מלמדת כי המחוקק לא התכוון