ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

2024 מארס 570 ידע למידע 87

בהליך זה נתגלעה עקב מסי יבוא שהוטלו על חלקי חילוף מתוצרת מאזדה שייבאה דלק. דלק ומאזדה התקשרו בארבעה הסכמים הנוגעים לתנאי רכישה של חלקי חילוף לרכב. התנאי המרכזי בהסכמים היה שדלק תזכה להנחה במחיר חלקי החילוף, שתינתן לה מראש ותהיה כפופה לעמידה ביעד רכישות עתידי על פני פרק זמן מוסכם. בעת יבוא חלקי החילוף לארץ הצהירה דלק בפני רשות המסים על המחיר ששילמה עבורם בפועל עובר ליבוא, שבו כאמור גולמה ההנחה המוסכמת. הרשות טענה שנמצא חסר בתשלום מסי יבוא בגין חלקי החילוף, זאת משההנחה שגולמה במחירם היא הנחה המותנית ביעדי רכישות, ומשכך לא ניתן להכיר בה לצורך קביעת ערך הטובין. לא זו אף זו, נקבע כי אין חולק על כך שבמקרה הנדון גובה ההנחה היה ידוע לשני הצדדים. ההנחות ניתנו מראש ושווין היה ידוע וקבוע במועד יבוא הטובין. טענתה של רשות המסים בערעור כי אין להכיר בהנחה לצורך קביעת ערך הטובין, נשענת על כך שהזכאות להנחה טרם התגבשה במועד היבוא. ואולם עמדה זו אינה נתמכת בלשון החוק. מסקנה זו אף מתיישבת עם תכליתו של ההסדר הקבוע לפקודה, שכפי שנלמד מדברי 132 בסעיף ההסבר לו נועד להעניק משקל נכבד לערך העסקה שהתרחשה בפועל בין הצדדים, וכן חזקה על המחוקק שנתכוון למסות מס אמת, ולא להטיל מס על היבואן בגין סכום שלא שילם בעבור הטובין. אכן, יש קושי במקרים שבהם תוחזר ההנחה לספק

מתשלום החסר הנטען לנוכח הוראת סעיף לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או 3 בחסר), טענה שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, ובתום הדיון דנן חזרה בה דלק מן הערעור שכנגד. בית המשפט פסק: כב' השופטת (בדימוס) ע' ברון פסקה כי יש לקבל את הערעור בחלקו. ההסדר החקיקתי לקביעת ערכם של טובין לצורך חישוב גובה המכס שנגבה בגינם מצוי לפקודת המכס. ההסדר מעניק 130 בסעיף בכורה לשיטת ההערכה של הטובין על פי ערך העסקה שבה נרכשו על ידי היבואן. על פי ההסדר, בהיעדר אפשרות לקבוע את מחיר הטובין, יש לפנות לדרכי אומדן חלופיות, כאשר הרלוונטית לעניין דנן, היא אומדן "לפי ערך עסקה שבה נרכשו לפקודה מפרט 132 טובין זהים". סעיף שבהתקיימם, הערכת הטובין תתבצע על פי ערך עסקה. הצדדים חלוקים באשר לסיווג ההנחה המותנית שקיבלה דלק ממאזדה כתנאי "שלא ניתן לאמוד את ערכ[ו] לצורך קביעת ערך הטובין", וליתר דיוק, האם אי הודאות לגבי התממשותה של ההנחה בתום התקופה המוסכמת עולה כדי תנאי "שלא ניתן לאמוד את ערכו". בעניין דנן, ההנחה ניתנת מראש, טרם שמתגבשת הזכאות לה. בכל "פעימה" של טובין שהיבואן רוכש, הוא משלם לספק מחיר מוזל המגלם מראש את ההנחה המותנית, זאת מבלי שבהכרח עמד בפעימה זו בתנאי שמזכה אותו בקבלתה. במקרה שהיבואן לא עמד ביעד הרכישות בסוף התקופה המוסכמת, עליו להחזיר לספק את ההנחה. המחלוקת