ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף מאמרים

2023 מארס 558 ידע למידע 97

בתמצית, דעת הרוב היא שמדובר בנכסים אשר האופי שלהם "פירותי", זאת גם מהסיבה שהמערער החזיק בהם והשתמש בהם בצורה זו. מבחן משך זמן ההחזקה בנכס - בית המשפט מחדד את עמדתו לגבי השפעת משך ההחזקה בנכס מקרקעין, וקובע שאין במבחן זה כדי ללמד בהכרח על סיווג פעילות כעסקית או כפרטית, וזאת לאור מאפייני מקרקעין כנכס, ומשך הזמן הארוך בפוטנציה להחזקה בהם טרם עריכת עסקה. קיומו של מנגנון עסקי - מבחן הבוחן את אופן התנהלותו השוטפת של הנישום - האם באמצעות מנגנון (משרד, הנהלת חשבונות, פרסום וכו'). בית המשפט קבע שגם העובדה שהמערער פעל באמצעות חברה או עם שותפים אינו מלמד בהכרח על מנגנון עסקי מאורגן. פעולות השבחה - מבחן הבוחן פעולות אקטיביות שהנישום נוקט לשם השבחת נכסיו. בית המשפט חידד וקבע שיש להבחין בין קיומו של מנגנון עסקי ובין ביצוען של פעולות השבחה אקטיביות שנועדו להעלות את שווי הנכס הנבחן. אופן מימון העסקאות והיקפן הכלכלי - בחינת תדירות עריכת העסקאות בנכסים מסוג דומה. בית המשפט העליון קבע שיש לבחון זאת בהתאם לסוג הנכס העומד לבחינה, כאשר כל סוג נכס נסחר בתדירות אחרת. נקבע כי יש לבחון את הדבר בבחינה רחבה, כאשר תדירות גבוהה מלמדת על פעולות בכוונה לייצר רווח רציף לעסק,

בדעת מיעוט סבר כב' השופט כבוב כי יש לקבל את הערעור ולקבוע כי המערער אינו "עוסק" במקרקעין. כב' השופט סולברג (בדעת רוב) סבר ההפך - כי יש לראות בפעילות ובאופי הפעילות ככזו שעולה לכדי "עוסק" וחייבת במע"מ. מרכז המחלוקת בין המיעוט לרוב בפסק הדין נסב על המבחן הכלכלי ועל מבחן טיב הנכס ואופיו. בקשר לשאלה אם המערער הוא עוסק במקרקעין: כדי לחייב אדם במע"מ בגין עסקאות יש להוכיח קיום שני תנאים מצטברים כאמור - שהמערער הוא עוסק, ושהעסקאות נעשו במהלך עסקו. לצורך הכרעה בשאלה החיל בית המשפט את המבחנים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט: מבחן הגג, הבוחן את כלל נסיבות העניין, מחזק את הטענה שהמערער ביצע פעילות שנה, 20 עסקית של מכר נדל"ן במשך כ- עובדה המחזקת את היות הפעילות עסקית' ולא 'פרטית', ומכאן שיש להטיל ' על עסקאות אלה מע"מ. לשיטת דעת הרוב בעניין זה יש לסווג את הפעילות העסקית של המערער כעסקית-פירותית. מבחן טיב הנכס ואופיו - בוחן את אופי הנכס הנמכר לפי סוגו ומאפייניו. נקבע כי מדובר בנכס מקרקעין שהוא נכס הוני, אך גם החזקה במגוון נכסים להשקעה ספקולטיבית אינה מהווה כשלעצמה אינדיקציה לפעילות עסקית. השקעה בקרקע חקלאית בתקווה לשינוי ייעודה בעתיד אינה מעידה כשלעצמה על פעילות עסקית, ודאי לא כאשר בעל הנכס אינו פועל בעצמו לשינוי ייעוד המקרקעין.